1. המערערת הגישה שני ערעורים - הראשון לפי סעיף 5 לחוק מס קניה (טובין ושירותים) תשי"ב - 1952 על החלטת המשיב מיום 5.6.07, לפיה דחה השגה של המערערת על שומת מס קניה וכן על החלטת וועדת מיסים עקיפים, לפיה נדחו טענות המערערת על פי חוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) תשכ"ח - 1968. הערער השני הוגש לפי סעיף 83 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975 על החלטת המשיב לפיה דחה השגה על שומת מס עיסקאות לתקופה שבין נובמבר 2004 ליולי 2005. השומות הוצאו למערערת בגין עיסקה של מכירת מוצרים ואביזרים המשמשים בתעשיית הטבק, הכוללים שתי תערובות טבק: תערובת אמריקאית ותערובת וירג'יניה (להלן: "הטובין"). הטובין הוכנו במיוחד עבור הקונה מר ויקטור פרדילוב (להלן: "פרדילוב"), שהציג את עצמו כנציגה בישראל של חברה זרה אשר היתה הרוכשת של הטובין באמצעותו. הוסכם מפורשות כי תערובות הטבק נמכרות אך ורק לשם ייצור הטובין. בערעורים נאמר כי לאחר שנודע למערערת מאת המשיב כי ממצאי חקירה אשר בוצעה על ידו העלו שהטובין לא יוצאו מהארץ על ידי פרדילוב - שלחה המערערת לפרדילוב הודעת ביטול מותנית לה לא השיב. כפועל יוצא מכך, שלחה המערערת לפרדילוב הודעת זיכוי לפי סעיף 23 א' להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ג - 1973 ותקנה 1 לתקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ו - 1976. המערערת הדגישה בהוראות הזיכוי כי העיסקאות בינה לבין פרדילוב מבוטלות. פרדילוב דחה את טענות המערערת ולא הסכים להחזיר את הטובין. הבקשה שבפניי הינה בקשה לעיכוב הדיון בשני הערעורים, עד לקבלת פסק דין באשר לאותה מערכת עובדות במסגרת הליך אזרחי המתנהל בבית משפט שלום בפתח תקוה בת.א. 3278/08 דובק נ' פרדילוב. לחלופין, התבקש בית משפט לאפשר למערערת לחזור בה מהערעורים בכפוף לכך כי תנתן לה אפשרות לשוב ולהגיש את הערעורים תוך 45 יום מיום קבלת פסק הדין בתביעה האזרחי. המערערת ציינה כי ביום 18.6.08, כשבועיים לפני הגשת הערעורים שבפניי, הוגשה על ידה התביעה בבית משפט שלום בפתח תקוה נגד פרדילוב והחברה הזרה, בה התבקש בית משפט ליתן צו עשה להשבת הטובין. התביעה מבוססת על דיני חוזים במסגרתה נטען, בין היתר, כי בהתאם לחוק החוזים העיסקאות מבוטלות ויש להשיב את הטובין. הלכה ידועה היא כי ביטול עיסקאות במשפט הפרטי מוביל לביטול תוצאות המס. הבחינה להיותה של עיסקה מבוטלת אם לאו הינה בראש ובראשונה על פי המשפט הפרטי כלומר, על פי מה שייקבע בתיק העיקרי. הכרעה ברורה של בית משפט שלום בפתח תקוה ומתן צו עשה של השבת הטובין, תהווה ביטול עיסקה לכל דבר ועניין, לרבות לצורך שומות מס ערך מוסף ומס קניה נשוא הערעורים. לכן טענה המערערת כי יש מקום לעכב את ההליכים בערעורים ולאפשר לבית משפט שלום להכריע בדבר ביטול העיסקאות. הכרעה זו תייתר את הדיון בפני בית משפט זה. המערערת ציינה כי המשיב, שהוא משיב פורמאלי בתיק העיקרי, סבר אף הוא כי אין לקיים כפל הליכים, ולכן הגיש בקשה לבית משפט שלום בפתח תקוה בקשה להתלות את הדיון או לפטור אותו מהתייצבות. 2. בתגובת המשיב נאמר כי יש לברר את התשתית העובדתית בבסיס הערעורים, דווקא בבית משפט זה. לאור זאת אף הוגשה בקשה בבית משפט שלום בפתח תקוה להתליית ההליך שם (בקשה זו נדחתה - ד.ק.). המשיב ציין כי ההליך האזרחי נמצא עדיין בתחילתו ואילו הדיון פה כבר נקבע לשמיעת ראיות. בבסיס שני ההליכים - הערעורים והתביעה האזרחית - עומדות עיסקאות מכר, לגביהן הצהירה המערערת על חיוב במע"מ בשיעור אפס בגין ייצוא סחורה כביכול ללקוח זר בחו"ל. זאת שעה שהטובין נמסרו בפועל לפרדילוב, הקונה, בשערי מפעלה של המערערת בתמורה לתשלום שבוצע מראש מבלי שהסחורה יצאה מתחומי המדינה. לאחר שהתברר למשיב כי הטובין לא יוצאו כפי שדווח על ידי המערערת, וכי המערערת אינה זכאית למע"מ בשיעור אפס, קבע כי מדובר בעיסקאות מכר בתחומי ישראל החייבות במס קניה ובמע"מ בשיעור מלא. המערערת איננה חולקת על עצם ביצוע והשלמת העיסקאות אלא שהיא טוענת שהעסקאות בטלות ומבוטלות. התביעה האזרחית נולדה רק ולאחר דחיית השגות המערערת על השומות ובמקביל להגשת הערעורים. מקורה של התביעה האזרחית הוא במחלוקת אשר נוצרה בין המערערת לבין המשיב. המשיב אף ציין כי מדובר בטובין מתכלים ובעסקאות אשר בוצעו לפני כחמש שנים. לכן ברור כי הסיכויים להתחקות אחרי טובין אלה אפסיים וכך גם סיכויי הסעד שהתבקש בתביעה האזרחית להשבת הטובין. עניינה של התביעה האזרחית לא נועד לקבל סעד ממשי אלא הוא משמש כקרש קפיצה לצורך בירור ערעורי השומה. סוגיית ביטול העיסקאות היא אחת השאלות אשר עומדות להכרעת בית משפט כחלק בלתי נפרד מההכרעה במסכת הכוללת של ערעורים אלה, ושל הערעור אשר הוגש על ידי פרדילוב בקשר עם שומת מס העיסקאות אשר הוצאה לו בעקבות חקירת המשיב. לא ניתן יהיה להכריע במסגרת התביעה האזרחית בתוצאות המס בקשר לשומות, בעוד שבית משפט זה יידרש בכל מקרה במסגרת הערעורים לשאלת ביטול העיסקאות. רצוי להימנע מהתדיינות כפולה ועל בית משפט זה לשמוע את הראיות וליתן פסק דין. בתגובה לכך חזרה המערערת וטענה כי מדובר בהפרת הסכם, וכי המערערת פעלה לביטול העיסקאות עוד טרם הגשת התביעה האזרחית ובמקביל להגשת השגותיה על השומות. ההיגיון מחייב את בירור העובדות לפי סדר בריאתן. לכן, יש לברר קודם כל את התביעה האזרחית שכן הערעורים באו לעולם רק בעקבות העיסקאות והפרת התנאים על ידי הקונה. 3. הבקשה נקבעה על ידי לדיון במעמד הצדדים. במועד שנקבע לדיון לא התייצב למשיב לאור שביתת הפרקליטים. קבלתי את הבקשה לעיכוב ההליכים בגין אי הופעת המשיב. המשיב הגיש בקשה ל"עיון חוזר" וציין כי הבקשה התקבלה בגין העדר התייצבות וכי יש לנהל דיון לגופו של עניין. ההחלטה על קבלת בקשת העיכוב בגין אי התייצבות בוטלה על ידי ונקבע דיון בבקשה לעיכוב ההליכים. בישיבה שהתקיימה בתחילת פברואר 2011, הוצע כי תיקי ההוכחות - הן בעניין המערערת והן בעניין פרדילוב במסגרת ע"ש 1206/07 - יישמעו במאוחד. ב"כ המערערת הסכימה להצעה זו. מאחר שפרדילוב לא נוכח בדיון נקבעה על ידי ישיבה נוספת על מנת לקבל את עמדתו. בישיבה הנוספת שהתקיימה, הודיע ב"כ פרדילוב שאין הוא מסכים כי הדיונים יתנהלו יחדיו. פרדילוב עצמו הגיש בקשה נפרדת לעיכוב הליכים והמשיב הודיע באותה ישיבה כי תגובתו תוגש תוך 30 יום. בבקשה זו אדון בנפרד. 4. אינני רואה מקום לעיכוב ההליכים שבפניי. תיק זה היה קבוע להוכחות לפני שהוגשה בקשת עיכוב ההליכים. תצהירי המערערת הוגשו זה מכבר. לפי החלטתי, עוד מיום 24.5.10 מועד בו נקבע תיק ההוכחות לפברואר 2011, אמור המשיב להגיש תצהירים מטעמו 60 יום לפני מועד הדיון. כתוצאה משביתת הפרקליטים והגשת הבקשה ל"עיון מחדש" בהחלטה בעניין עיכוב ההליכים, אשר ניתנה לפני המועד שהיה קבוע להוכחות, נדחה דיון ההוכחות. אולם, כל שנותר לעשות הוא לקבוע מועד נוסף ולשמוע את ראיות הצדדים. התיק בבית משפט שלום בפתח תקוה מצוי בשלבים מוקדמים. זאת במיוחד לאור העובדה כי בישיבה אשר התקיימה בבית משפט שלום בפברואר 2011 הותר למערערת לתקן את כתב התביעה ולדרוש סעד כספי בנוסף לסעד של השבת הטובין. נראה לכן כי מטעמי יעילות שיפוטית יש לקיים את הדיון בפניי בהקדם האפשרי ולא להמתין לסיום שמיעת התיק בבית משפט שלום, המצוי כאמור בשלבים מוקדמים. יתרה מכך, שאלת ביטול העיסקאות הינה אכן שאלה מרכזית בבירור שאלת המס שבפניי. מקובלת עלי בעניין זה עמדת המשיב כי על פי ההלכה המקום הראוי להכריע בתוצאות המס של ההליך האזרחי, כלומר עיסקת המכר שבין הצדדים, הינו בית משפט אשר דן בערעורי המיסים. שאלת ביטול העיסקאות הינה שאלה אשר תבחן על ידי בית משפט זה כחלק בלתי נפרד במסגרת ההכרעה במכלול טענות הצדדים בעניין חבויות המס הנובעות ממהות העיסקאות וטענת הביטול. זאת בעוד שההכרעות בהליך האזרחי אינן יכולות לקבוע את חבות המס של המערערת. לאור כל האמור לעיל, נראה כי יש לדחות את בקשת עיכוב ההליכים ולברר את השאלות שבמחלוקת כפי שהוגדרו בכתבי הטענות של הצדדים. התיק ייקבע להוכחות לימים 13.9.11 בשעה 09:00 וב- 14.9.11 בשעה 09:00. תצהירי המשיב יוגשו עד יום 15.7.11. הצדדים יישקלו הזמנת הקלטה, אשר בעלותה ישאו בשלב זה באופן שווה. השגה על שומה / ביטול שומהמיסים