התליית הליכים בהליך אזרחי מחמת הליך תלוי ועומד מביאה למצב שבו, ההליכים בתיק העיקרי מעוכבים, אולם להבדיל ממצב של הפסקת תובענה או מחיקתה, הסעדים הזמניים אשר ניתנו קודם להתליית ההליכים, עומדים בתוקפם. תכלית ההתלייה עקב הליך תלוי ועומד הינה מניעת הכרעות סותרות והכבדה על הצד שכנגד בניהול הליך כפול, דהיינו, המדובר בטעם מעין טכני (ראה: ע"א 9/75, אל עוקבי נ' מנהל מקרקעי ישראל, כ"ט (2) 447). מסיבה זו, מעוכבים ההליכים, אולם הסעדים הזמניים עומדים בתוקפם. ##להלן החלטה בנושא התליית הליכים בהליך אזרחי:## האם ניתן לדון בבקשה לביטול צו עיקול שניתן במסגרת תיק אזרחי, לאחר שההליכים בתיק הותלו בהתאם לדוקטרינה של "עניין תלוי ועומד"? זוהי השאלה הניצבת בפני במסגרת החלטה זו. רקע וטענות הצדדים ביום 4.2.01, הגישו המשיבים תביעה כנגד המבקש על סך של 595,875 ₪ בבית משפט זה. יחד עם כתב התביעה הוגשה בקשה למתן צו עיקול זמני, וזה ניתן ביום 15.2.01. ביום 9.1.02, הגיש המבקש בקשה לעיכוב או איחוד הדיון בתיק דנא, מאחר ולטענתו תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי הליך העוסק באותם בעלי דין ובאותן שאלות השנויות במחלוקת. ביום 17.2.02, ניתנה החלטה מפי כב' השופטת נד"ב ולפיה, בנסיבות העניין יש מקום ליישם את הדוקטרינה של "עניין תלוי ועומד" ולהורות על התליית ההליכים בתיק דנא עד לסיום הדיון בבית המשפט המחוזי. בהתאם לזאת, עוכבו מכלול ההליכים בתיק, על כל בקשות הביניים שבו, ובמסגרתן צו העיקול שניתן ביום 15.2.01. ביום 12.4.07, הוגשה בקשה מטעם המבקש להורות על ביטול ו/או צימצום צו העיקול שבוטל בתיק. לטענתו, לאחר שנתקבל פסק הדין מטעם בית המשפט המחוזי, ועל אף שתביעתו שם נדחתה, קיימות קביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר יש בהן כדי לתמוך בטענותיו של המבקש בתיק זה, ומכל מקום, יש להן השלכה על הסכומים שיצטרך המבקש לשלם בתיק זה, אם בכלל, כך שאין עוד מקום לעיקול. בבקשתו התייחס ב"כ המבקש אף ליסוד ההכבדה נוכח מצבו הכלכלי של המבקש הנטען על ידי המשיבים, אשר לטענתו אינו רלבנטי עוד היום. ב"כ המבקש ציין כי שני הצדדים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המשיבים העלו טענה מקדמית ולפיה, אין כלל מקום לדון בבקשה דנן, נוכח הצו לפיו עוכבו ההליכים בתיק זה לבקשת המבקש עצמו. משלא חודשו ההליכים, אין מקום לדון בבקשה. בסיכומיו טען בא כח המבקש כי התליית ההליכים נקבעה עד למתן פסק דין של בית המשפט המחוזי. פסק דין זה ניתן על ידי בית המשפט המחוזי ומשכך, אין עוד תוקף להתליית ההליכים. כמו כן, ביקש ללמוד גזירה שווה מהתליית ההליכים במישור הפלילי, תוך שלטענתו העדר אפשרות לדון בסעד ביניים שעה שההליכים מותלים, מוליד תוצאות אבסורדיות אשר הדעת אינה סובלתן. ב"כ המשיבים טענה כי נוכח הצו שניתן בדבר התליית ההליכים, הרי שבהעדר צו לחידושם, אשר מצוי בסמכות שופט, אין מקום לדון בבקשה. כל תכליתו של הסעד הזמני לשרת את המטרה הסופית ועל כן לא ניתן כעת לדון בהליך הביניים, אשר בא להבטיח את הסעד הסופי. לו חפץ המבקש, כך ב"כ המשיבים, לנהל התיק, היה עליו להגיש בקשה מתאימה לחידוש ההליכים, אולם כל עוד לא עשה כן, אין לאפשר לו דיון בסעד הזמני בלבד, תוך הקפאת ההליך העיקרי. כמו כן ציינה כי אין די במתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי לצורך פקיעת הצו מכוחו הותלו ההליכים, ויש צורך בצו לחידושם, מה גם שנוכח הגשת הערעורים ההדדיים, הרי שפסק הדין כלל אינו חלוט. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בסיכומי ב"כ הצדדים המלומדים, אני סבורה כי אין מקום לקביעה קטגורית לפיה, לא ניתן לדון בבקשה לביטול או שינוי תנאיו של סעד זמני שניתן בתיק, כל אימת שקיים צו להתליית הליכים מחמת הליך תלוי ועומד. מאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו יש לבחון במשנה זהירות בקשות לסעדים זמניים בשלב מקדמי, טרם שנדונה התביעה לגופה. על כך כותב כב' השופט גורן בספרו, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, בעמ' 543: "מאז חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, יש להקפיד הקפדת יתר במתן סעדים זמניים העלולים להתנגש עם עקרונותיו של חוק היסוד. על הסעד, שעניינו עיקול זמני, כבר נתנה הפסיקה את דעתה... בבקשה למתן צו עיקול זמני יש לאזן בין האינטרס של התובע להגשים זכויותיו כפי שיקבעו בפסק הדין, אם זכויות אלה יוכרו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיגפע. באיזון זה מוענק לאינטרס של הנתבע מעמד עדיף. עדיפות זו נובעת משתי סיבות: האחת, התובע נושא בנטל ההוכחה, והשניה, זכות הקניין היא זכות חוקתית. בעריכת איזון זה, יש לזכור, ראשית, שהתובע מבקש להקדים את הפגיעה בזכויות הנתבע, עוד לפני שזכה בפסק דין לטובתו...". קשה לתאר מצב שבו סעד זמני יוכל לעמוד בתוקפו, מבלי שתינתן לבעל דין האפשרות לפנות בבקשה לבטלו. סעד זמני נועד לשמירה על מצב קיים עד למתן הכרעה בתובענה העיקרית והוא ניתן בשלב מקדמי טרם בירור העניין, כשאין בידי המבקש פסק דין המגן על זכויותיו. רבות עסקה הפסיקה ביחס האמביוולנטי לסעדים הזמניים בכל הנוגע לצורך לשמר מצב קיים מחד, מול החשש לפגיעה בלתי מידתית בשלב מקדמי זה של ניהול תיק, מאידך (ראה: רע"א 8420/96, מרגלית נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא (3) 789, סעיף 11 לפסק דינו של המשנה לנשיא, כב' השופט לוין). גם מתקנות סדר הדין האזרחי עולה כי נוכח זאת על בית המשפט לשקול שיקולי יושר ומאזן נוחות בעת דיון בבקשה לסעד זמני (ראה תקנה 362 לתקסד"א). תקנה 368 לתקסד"א , תשמ"ד - 1984, המצויה בסימן הכללי של הפרק העוסק בסעדים הזמנים קובעת כדלקמן: "עיון מחדש א. לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו. ב. בעיון מחדש רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, את ההחלטה נושא העיון, או לתת החלטה אחרת במקומה…". לעניין זה כותב כב' השופט גורן בספרו הנ"ל, בעמ' 519: "החלטה בעניין סעד זמני, ככל החלטת ביניים אחרת, ניתנת לביטול במהלך המשפט, אם יוברר כי בטעות יסודה או מכל סיבה טובה אחרת. צו זמני אינו מהווה מעשה בית דין והוא ניתן לביטול או לשינוי במהלך המשפט. בית המשפט שהוציא צו זמני רשאי לבטלו, לבקשת בעל דין, ואף מיוזמתו שלו. המקרה השכיח שבו מבטלים צו של סעד זמני הוא מקרה של שינוי נסיבות, ובמקרים מיוחדים ניתן יהא לבטלו לא רק מחמת שינוי נסיבות, אלא גם במקרים אחרים. אין מניעה שבית המשפט יעיין מחדש בהחלטת ביניים שנתן, שעניינה צו זמני, בהתקיים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. המקרים שבהם ישנה בית המשפט מהחלטת ביניים שנתן, ללא שינוי בנסיבות, הם נדירים ביותר, ובית המשפט לא ייתן ידו לשימוש לרעה בהליך החריג של עיון חוזר. מנגד, אין לומר כי אין בידי בית המשפט סמכות לשוב ולעיין בהחלטתו - הדבר נתון לשיקול - דעתו של בית המשפט". זאת ועוד, בהתאם לתקנה 367 (ג), רשאי המשיב להגיש בקשה לביטול העיקול שהוטל בעניינו, בתוך 30 יום. וכך נכתב שם, בעמ' 552: "ניתן גם לעתור לביטול עיקול לאחר חלוף המועד, אם השתנו הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן הצו. דהיינו, הבקשה תתבסס על נסיבות חדשות שמטבען לא יכולות היו לשמש יסוד לבקשה שהובאה בתוך המועד של 30 הימים". במקרה שלפני, תולה המבקש את עיקר יהבו בקביעות שונות שקבע בית המשפט המחוזי הנכבד בפסק דינו שניתן בעניינם של הצדדים. בפי המבקש טענה נוספת לשינוי הנסיבות בכל הנוגע ליסוד ההכבדה בעניינו. במילים אחרות, המבקש טוען כי יש מקום לדון שנית בצו העיקול שהוטל בעניינו עקב שינוי נסיבות, ובעיקר מכוון טענותיו לקיומה של עילת תביעה, לאור פסיקת בית המשפט המחוזי הנכבד. טענה זו יש לברר לגופה, ואין מקום לקביעה קטגורית, מוקדמת וגורפת לפיה, נוכח צו התליית ההליכים אין לדון בסעד הזמני. מהוראות תקנה 368 הנ"ל עולה כי ניתן לעיין מחדש בהחלטה לסעד זמני בכל עת. כך אף נוכח תקנה 367 (ג) ודברי השופט גורן כפי שהובאו לעיל. הדעת אינה סובלת תוצאה שבה סעד זמני, שניתן טרם בירור התובענה, יעמוד על כנו, מבלי שניתן יהא לפנות בבקשה לביטולו או שינויו. במקרה של שינוי נסיבות, שמורה תמיד הזכות לצד לפנות לביטול או שינוי צו עיקול, כאשר במסגרת הדיון בבקשה עצמה ילקחו בחשבון מכלול השיקולים, ובין היתר העובדה כי מטרתו של הסעד הזמני הינה להבטיח את הסעד הסופי, שיקולי יושר ומאזן הנוחות. אולם כאמור שיקולים אלה ישקלו לגופו של עניין, בהתייחס לבקשה קונקרטית, ואין בהם כדי למנוע דיון שכזה כבר מלכתחילה, בשים לב לדברים האמורים לעיל לעניין מעמדה של זכות הקניין לאחר חקיקת חוק היסוד, והשלב המקדמי בו ניתן הסעד הזמני. זאת ועוד, במקרה שלפני טוענת ב"כ המשיבה כי אם עותר המבקש לדון בסעד הזמני, יתכבד ויגיש בקשה לחידוש ההליכים ואז ניתן יהא לדון אף בסעד הזמני, שכן כל מטרת הסעד הזמני הינה להבטיח, בסופו של יום, את ביצוע פסק הדין אשר יכול ויינתן בהליך העיקרי. כפי שפורט לעיל, הרציונל המונח בבסיס התליית הליכים מחמת הליך תלוי ועומד נעוץ במניעת הכרעות סותרות והכבדה הנגרמת כתוצאה מניהול הליכים כפולים. במקרה דנן, הגישו שני הצדדים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ועניינם תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון. ניתן להניח אם כן, כי בקשה לחידוש הליכים בעת הזו, טרם שניתן פסק דין חלוט, היתה נדחית על הסף, שכן חידושם של ההליכים כעת עלול להביא למצב של כפל התדיינות והכרעות סותרות. משמע, המבקש מצוי במצב שבו מחד ככל הנראה אינו יכול לעתור לחידוש ההליכים, ומנגד עומד בתוקפו כנגדו צו עיקול זמני. במצב כזה, לא יתכן למנוע מן המבקש פניה בבקשה עניינית לביטול צו העיקול כבר מלכתחילה, ואין לדחות בקשתו על הסף. יש לדון בבקשה זו לגופה, תוך שטענתו של המבקש בדבר שינוי הנסיבות בעניינו לאור פסיקת בית המשפט המחוזי תילקח בחשבון מחד, ומאידך, מבלי שניתן להתעלם מהעובדה כי עדיין לא ניתן בעניינם של הצדדים פסק דין חלוט (דבר המשפיע על משקלה של הטענה בדבר שינוי נסיבות). בשולי הדברים אציין, כי אין כל מקום ללמוד גזירה שווה לענייננו מהתליית ההליכים במישור הפלילי. על הרציונל העומד מאחורי התליית ההליכים במישור האזרחי, כבר נכתב לעיל. לא כן הדברים במישור הפלילי, שם יותלו הליכים מקום שבו נתקלת התביעה בקושי באיתור הנאשם והבאתו להמשך משפטו (ראה סעיף 94 א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982). במישור האזרחי מוסדר אופן הפעולה במקרה של העדר התייצבות מטעמו של צד במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, ראה לדוגמא תקנה 157 לתקסד"א. מכל אלה, המסקנה היא כי יש מקום לקיים דיון לגופו של עניין בבקשה לביטול צו עיקול זמני, כאשר השיקולים בדבר מטרת הסעד הזמני, קיומה של עילת התביעה לאור פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקיומו של יסוד ההכבדה בעניינו של המבקש, ילקחו בחשבון במסגרת דיון זה. נקבע לדיון ליום 15.7.07 בשעה 10:00.התליית הליכים