רקע מערערת 1 (להלן: "רביד") מכהנת כמנכ"ל פסגות אופק בית השקעות בע"מ (להלן: "פסגות") שבבעלות בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי") והיא בעלת רשיון לניהול תיקי השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, (להלן: "חוק הסדרת העיסוק"). מערער 2 (להלן: "זילביגר") משמש כסמנכ"ל פסגות ואף הוא מחזיק ברשיון לניהול תיקי השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק. ביום 8.12.05 התקשר בנק לאומי עם קרן יורק בהסכם עקרונות לפיו ימכור בנק לאומי לקרן יורק את פעילות פסגות, נכסיה והתחייבויותיה תמורת 1.35 מיליארד ₪. בסמוך פנתה קרן יורק לרשות ניירות ערך (להלן: "המשיבה או "הרשות") בבקשה לקבל אישור לפעול כמנהל קרן לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד - 1994 (להלן: "חוק השקעות משותפות"), ורישיון לניהול תיקי השקעות לפי חוק הסדרת עיסוק עבור גקה חברת השקעות 2 בע"מ וגקה חברת השקעות 7 בע"מ שיועדו לקליטת והפעלת עסקי פסגות (להלן: "קבוצת גקה"). ביום 16.6.06 הודיעה המשיבה לבאי כוחה של קרן יורק, כי ממצאי חקירה בפרשת פסגות אופק בענין רביד וזילביגר, נראה לכאורה שמתקיימות נסיבות לפיהן אין רביד וזילביגר ראויים לשמש כנושאי משרה בחברה בעלת רשיון ולאור זאת, היה ותוגש בקשה לקבלת רשיונות לניהול תיקי השקעות וקבוצת גקה תעמוד בתנאי ההון העצמי והביטוח כנדרש, אזי שוקלת רשות ניירות ערך להעניק לקבוצת גקה רשיונות כאמור בתנאי שבתוך שלושה חדשים ממועד קבלת הרשיון תופסק כהונתם של רביד וזילביגר כנושאי משרה בקבוצת גקה ולא תהיה להם כל מעורבות ניהולית מהותית ישירה או עקיפה בחברות הקבוצה. העתק ממכתב זה נשלח בדואר רשום ובפקסימיליה אל רביד וזילביגר. במכתב האמור הזמינה המשיבה את קרן יורק להשמיע טענותיה בעניין. ביום 18.6.06 שלחה המשיבה אל באי כוחה של קרן יורק מכתב בקשר עם בקשתה לתת לקבוצת גקה אישור לפעול כמנהל קרן לפי חוק השקעות משותפות ובו נמסר לקרן יורק כי יושב ראש הרשות שוקל להמליץ לועדת הרשיונות לתת לקבוצת גקה אישור לפעול כמנהל קרן בתנאי שתוך שלושה חודשים ממועד מתן האישור לא תקבל קבוצת גקה שירותי ניהול לרבות ניהול תיקי השקעות של הקרנות מחברה אחרת בה יכהנו כנושאי משרה רביד, זילביגר ומשה מלכי. החלטה להתנות האישור בתנאי האמור נומקה כך: "יסודם של תנאים אלו במקרה שלפנינו הינו מהימנותם של ה"ה רביד, זילביגר ומלכי, כפי שהיא עולה מפרשת חקירת פסגות אופק, בה הגיעה הפרקליטות להחלטה להעמידם לדין פלילי בכפוף לשימוע." העתק ממכתב זה נשלח בדואר רשום ובפקסימיליה לרביד זילביגר, ומשה מלכי. במכתב האמור הזמינה המשיבה את קרן יורק להשמיע טענותיה בעניין. ביום 22.6.06 פנו המערערים אל הרשות במכתב בו טענו כי עמדת הרשות כפי שהובעה במכתביה מיום 16.6.06 ו - 18.6.06 שלעיל לוקה בחוסר סמכות וחוסר סבירות קיצוני וכי היא פוגעת פגיעה אנושה ולא מידתית בזכות לחופש העיסוק ובשמם הטוב של המערערים. עוד טענו, כי חקירת הפרקליטות שנוהלה בעניינם עסקה בהפרה לכאורה של הוראות סעיף 82 לחוק השקעות משותפות ואפילו יתקבלו הטענות נגד המערערים בעניין זה אין בכך כדי לפגוע במהימנות המערערים או כדי לגרוע מהיותם ראויים לכהן בתפקידיהם. עוד טענו המבקשים כי ביטול או התליית הרישיון לניהול תיקי השקעות שניתן להם כרוכה בהליכים הקבועים בסעיף 10 לחוק הסדרת העיסוק. ביום 22.6.06 פנתה קרן יורק במכתב אל הרשות ובו הביעה התנגדות לתנאים שהציבה הרשות במכתביה מיום 16.6.06 ו - 18.6.06. ביום 25.6.06 הודיעה הרשות לקרן יורק על כינוס הועדה המוסמכת לדון בבקשות קרן יורק על פי חוק השקעות משותפות וחוק הסדרת העיסוק, ביום 27.6.06 במשרדי הרשות, וכי נציגי קרן יורק מוזמנים להופיע בפני ועדה זו. בדיון שהתקיים ביום 27.6.06 בני הרשות הופיעו נציגי יורק והמערערים. ביום 29.6.06 ועוד בטרם התקבלה החלטת הרשות בבקשות קבוצת גקה, עתרו המערערים לבית משפט זה בדרך של המרצת פתיחה בעתירה להורות ולהצהיר כי עמדת הרשות לפיה יותנו ההיתר והרשיון לקבוצת גקה בהתחייבות קבוצת גקה להדיח את המערערים בתוך שלושה חודשים מכל תפקיד או מעורבות ניהולית בקבוצת גקה, משוללת סמכות ולחילופין נגועה בחוסר סבירות קיצוני ועל כן בטלה (הפ 833/06). באותו יום ניתן צו ארעי האוסר על הרשות להתנות מתן ההיתר והרשיון לקבוצת גקה בהתחייבות קבוצת גקה להדיח את המערערים בתוך שלושה חודשים מכל תפקיד או מעורבות ניהולית (בשא 14613/06). בדיון שהתקיים ביום 5.7.06 בנוכחות הצדדים, ניתן צו זמני כאמור. הרשות לא השלימה עם הצו הזמני והגישה בקשה דחופה למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 6109/06). ביום 21.8.06 התקיים דיון בבקשה וניתן פסק דין בהסכמת הצדדים, לפיו הרשות תיתן החלטותיה בבקשות קבוצת גקה וככל שתתקבלנה החלטות הפוגעות במערערים רשאים יהיו המערערים לתקוף החלטות אלה גם אם קרן יורק ו/או קבוצת גקה לא תעשה כן. ביום 30.8.06 התכנסה ועדת הפטורים שהוסמכה על ידי הרשות (להלן: ועדת פטורים) לדון בבקשה לרשיון מנהל תיקים לפי חוק הסדרת העיסוק של גקה חברת השקעות 2 בע"מ (נספח א). ועדת הפטורים מצאה שאין כל ממצא השולל את מהימנותם של יורק ובעלי השליטה בהן. עוד מצאה ועדת הפטורים כי רביד וזילביגר מועמדים לכהן כמנהלים בכירים בקבוצת גקה. ועדת הפטורים התייחסה לחקירה שניהלה הרשות נגד פסגות ונושאי משרה בה בחשד לביצוע עבירות לפי סעיף 82 לחוק השקעות משותפות וציינה כי ממצאי החקירה עולה שמנהלי פסגות היו מעורבים במעשים של מתן טובות הנאה, מימון כנסים מקצועיים ופעילויות חברתיות של יחידות הבנק ומתן טובות הנאה אישיות ליועצי השקעות בבנק לאומי ולגורמים ממונים האחראים על המערך הארגוני בבנק, בסכומים מצטברים גבוהים, וזאת על מנת לתמרץ את יועצי ההשקעות והגורמים הממונים עליהם, אשר הינם בעלי השפעה על פעילות היועצים, להגביר את מכירת הקרנות של פסגות ללקוחות הבנק. עוד מציינת ועדת הפטורים, כי על רקע ממצאים אלה קיבלה הפרקליטות החלטה כי יש מקום להגיש נגד החשודים כתבי אישום, בכפוף לעריכת שימוע. בנוסף, נמצא שמעל 80% משווי החזקות לקוחות בנק לאומי בקרנות נאמנות היו בקרנות של חברות ניהול הקרנות בבעלות הבנק ביניהן פסגות. ןעדת הפטורים ציינה גם שנקבע בהליכים משמעתיים נגד יועצי השקעות בבנק, כי הפרו את חובתם לפי חוק הסדרת העיסוק לתת ייעוץ אובייקטיבי ללא העדפת מוצרים של חברות קשורות לבנק. לאחר פירוט השתלשלות העניינים כמפורט לעיל ציטטה הועדה את הוראות סעיף 8 (ג) (2) לחוק הסדרת העיסוק, לפיו רשאית הרשות לסרב להעניק רישיון לניהול תיקי השקעות אם סברה שקיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כבעל רשיון מנהל תיקים, בשים לב לדרישות המקצוע, ואם הוא תאגיד - כי קיימות נסיבות כאמור הנוגעות לנושא משרה בו או למי ששולט בו. באותו הדיון החליטה ועדת הפטורים להעניק לקבוצת גקה רישיון ניהול תיקים, שיהיה מותנה בתנאים הבאים: תוך שלושה חודשים ממועד קבלת הרשיונות תפסק כהונתם של רביד וזילביגר כנושאי משרה בחברה, וכן לא תהיה להם כל מעורבות ניהולית מהותית ישירה או עקיפה בחברה. תוך שישים יום מיום ההחלטה תודיע החברה לרשות מי יהיו נושאי המשרה שיכהנו במקום רביד וזילביגר. ועדת הפטורים קבעה כי אם לא יתקיים תנאי מהתנאים האמורים יפקע הרשיון תוך שלושה חודשים מיום ההחלטה. עוד קבעה ועדת הפטורים כי החברה רשאית לשוב ולפנות לרשות בבקשה לבחון את התנאים מחדש, אם נתקיימו נסיבות חדשות המצדיקות זאת, או כעבור שנתיים, המוקדם מביניהם. כן קבעה ועדת הפטורים כי אין בהחלטתה למנוע מרביד וזילביגר לפנות בבקשה להנחיה מקדמית בעניינם, השקולה לביטול התנאי, בהקשר מתאים, אם יהיה שינוי נסיבות המצדיק זאת, או כעבור שנתיים, המוקדם מביניהם. באותו היום החליטה ועדת הרשיונות שהוקמה לפי סעיף 12א לחוק השקעות משותפות בעניין בקשת גקה השקעות 3 בע"מ לאישור לפעול כמנהל קרן (נספח א). ועדת הרשיונות ציינה כי בדיקת הרשות לא העלתה כל ממצא השולל את מהימנותם של שותפויות יורק ובעלי השליטה בהן, ולפיכך החליטה ועדת הרשיונות בישיבה מיום 25.4.06 לתת לג'ימס דינן ודניאל שוורץ היתר החזקת אמצעי שליטה במנהל קרן, חברת גקה לרבות באמצעות קרנות יורק. עוד ציינה ועדת הרשיונות כי לא דנה בבקשה למתן אישור לחברה לפעול כמנהל קרן בהעדר מידע הדרוש לקבלת החלטה, וכי לאחר התכתבויות בין הרשות לקרן יורק התקבלה רשימת נושאי משרה ופרטים אודות נושאי המשרה ובין אלה לא נמנו שמותיהם של רביד, זילביגר ומשה מלכי המכהנים כנושאי משרה בפסגות. כאן ציינה את עניין החקירות שניהלה הרשות נגד נושאי משרה בפסגות, החלטת הפרקליטות בעניין ותוצאות ההליכים המשמעתיים כמפורט בדיוני החלטת ועדת הפטורים שלעיל. ועדת הרשיונות ציינה כי על רקע העובדות שביסוד החקירה לרבות מסקנת הפרקליטות, יחד עם העובדה שצויינה בפניה, לפיה במסגרת העסקה לרכישת פעילות פסגות צפויים לעבור לחברות שיוקמו על ידי קבוצת קרנות יורק גם נושאי משרה ועובדים של פסגות, פנתה לקבל פרטים על התפקידים המיועדים למנהלי פסגות בקבוצה, וכי במכתב תשובה מיום 30.5.06 הודיעה קרן יורק כי במסגרת מבנה העסקה תוקם חברת ניהול, חברה אחות למנהל הקרן, שתעניק לו שירותים, לרבות שירות ניהול תיקי ההשקעות של הקרנות שבניהולו ושירותי שיווק, וכי מנהלי פסגות צפויים לכהן בה כנושאי משרה בכירים, מנכ"ל, משנה למנכ"ל ונושא משרה נוסף. ועדת הרשיונות אף ציינה כי בעקבות מכתבה של הרשות מיום 16.6.06 כאמור לעיל ותגובת קרן יורק והמערערים נקבע מועד דיון ליום 27.6.06 בו הופיעו נציגי קרן יורק והמערערים ושטחו את טענותיהם בעניין. לאחר תיאור המסכת המשפטית שהתנהלה בין הצדדים בעקבות הגשת עתירת המערערים לבית המשפט כאן, כמתואר לעיל, ציינה ועדת הרשיונות כי המסגרת המשפטית עליה היא נסמכת בהחלטתה קבועה בסעיף 13 (א1) לחוק השקעות משותפות הקובע כי לא יסרב ראש הרשות לתת אישור לפי הוראות סעיף קטן (א) לחברה שמתקיימות בה הוראות אותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון בפני ועדת הרשיונות, וועדת הרשיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנותה של החברה או למהימנותו של דירקטור, חבר ועדת השקעות או מנהל כללי בה, או של אדם השולט בה. ועדת הרשיונות החליטה כדלקמן: לאשר לחברה לפעול כמנהל קרן, בתנאי שתוך שלושה חודשים ממועד האישור לא יקבל מנהל הקרן שירותי ניהול תיקי השקעות של הקרנות או שירותי שיווק מחברה אחרת בה יכהנו רביד, זילביגר ומשה מלכי או מי מהם כנושאי משרה, וכן לא תהא להם כל מעורבות בקבלת החלטות השקעה לגבי נכסי הקרנות שבניהול מנהל הקרן ובפעולות שיווק מטעמו. החברה רשאית לשוב ולפנות לרשות בבקשה לבחון את התנאים מחדש, אם נתקיימו נסיבות חדשות המצדיקות זאת, או כעבור שנתיים, המוקדם מביניהם. וכי אין בהחלטה כדי למנוע ממנהלי פסגות לפנות בבקשה להנחיה מקדמית בעניינם השקולה לביטול התנאי, בהקשר מתאים, אם יתקיימו נסיבות חדשות המצדיקות זאת, או כעבור שנתיים ממועד ההחלטה, המוקדם מביניהם. נימוקים מפורטים להחלטות ועדות אלה מפורטים בעמודים 9 - 15 לנספח א. המערערים אינם משלימים עם החלטות ועדת הפטורים ועדת הרשיונות האמורות, ומכאן הערעור שלפני בו מבקשים המערערים לבטל את ההחלטות האמורות ככל שהן מתייחסות אליהם. טענות המערערים החלטת הרשות פוגעת פגיעה קשה ולא מידתית בזכות המערערים לחופש העיסוק ולשם טוב ואינה מתיישבת עם חזקת החפות; בהחלטתה מענישה הרשות את המערערים בטרם ננקט נגדם הליך משפטי וממילא בטרם נקבע כל ממצא ביחס להתנהגותם כמנהלי פסגות; נקיטת צעד כה חמור נגד המערערים בטרם הורשעו בדין או אף הוגש נגדם כתב אישום לוקה בחוסר סבירות בהתחשב במהות המעשים המיוחסים למערערים; התניית מתן האישור והרשיונות לקבוצת גקה בהדחת המערערים מתפקידיהם אינה מידתית בהתחשב בכך שבבוא העת מוסמכת הרשות לנקוט בפעולות נגד המערערים אם וככל שתמצא לנכון לעשות כן; סעיף 13 (א1) לחוק השקעות משותפות מסמיך את הרשות לסרב ליתן אישור מנהל קרן מטעמים הקשורים למהימנותם של דירקטור, חבר ועדת השקעות או מנהל כללי בחברה המבקשת להיות מנהל קרן, אולם המערערים אינם נמנים על בעלי תפקידם אלה בשל כוונתה של קבוצת גקה למנות את המערערים כמנהלים בחברה אחות לניהול קרנות שתיתן למנהלת הקרן שירותים. בכך חרגה הרשות מסמכותה; טעם לפגם יש בכך שהרשות בחרה שלא לנקוט בהליכים לביטול הרשיון לניהול תיקי השקעות של המערערים כקבוע בהוראות סעיף 10 לחוק הסדרת העיסוק ובמקום זאת התנתה את הענקת האישור לקבוצת גקה בהדחת המערערים; המערערים כופרים בטענות הרשות, לפיהן הפרו את הוראות סעיף 82 לחוק השקעות משותפות, מכל מקום אין למעשים המיוחסים להם ואשר אינם מעידים על העדר יושר אישי או פגם בטוהר המידות, קשר עם שאלת מהימנות המערערים או היותם ראויים לכהן בתפקידיהם. לכך יש להוסיף כי חוק השקעות משותפות יצר הבחנה באשר לחומרת הפרת הוראותיו והסתפק בקביעת סנקציה של קנס אזרחי על המפר את הוראות סעיף 82 לחוק; הרשות לא נתנה למערערים הזדמנות לטעון את טענותיהם נגד הדחתם כאשר בדיון מיום 27.6.06 שמעה הועדה את המערערים בהרכב חסר ואילו הדיון בו ניתנה החלטתה נקבע בתוך לוח זמנים בלתי סביר אשר מנע מהמערערים להכין את טיעוניהם כראוי; הרשות ביססה את החלטותיה על מסקנות לכאורה של ועדת המשמעת אשר סולפו והציגו את המערערים באופן מסולף ומעוות. טענות המשיבה החלטות הרשות התקבלו בסבירות ובמידתיות תוך הסתמכות על הוראות חוק רלבנטיות, בחינת מכלול העובדות והמצב המשפטי הרלבנטי לקבלת ההחלטות שקיבלה. בפני הרשות עמדה תשתית עובדתית רחבה ביחס למעשים החמורים המיוחסים למערערים בקשר עם מתן טובות הנאה ליועצי השקעות בבנק לאומי שנועדו לגרום ליועצי ההשקעות של הבנק לשווק ללקוחות הבנק יחידות בקרנות הנאמנות שבניהולם תוך התעלמות מטובת הלקוח, תשתית על בסיסה החליטה הפרקליטות כי בחומר החקירה שבידיה יש די ראיות להגשת כתב אישום נגד המערערים. הממצאים שנמצאו בקשר עם התנהגותם של המערערים כמנהלי פסגות מלמדים שהמערערים אינם ראוים ואינם מהימנים, ובאיזון שבין הצורך להגן על ציבור המשקיעים ואמונו בשוק ההון לבין ההגנה על זכויותיהם של המערערים גובר הצורך בהגנה על ציבור המשקיעים ושוק ההון. המשיבה דוחה את טענת המערערים, לפיה בשל המתווה שנקבע בעסקת בנק לאומי וקרן יורק, לפיה יכהנו המערערים בחברה אחות ולא בקבוצת גקה, נשללה סמכות הרשות שלא ליתן לקבוצת גקה רשיון. דיון החלטות הרשות בקשר עם בקשות קבוצת גקה למתן רשיון הן בגדר פעילותה המינהלית שלטונית של הרשות מכוח הסמכות שהוקנתה לה בחוק הסדרת העיסוק וחוק השקעות משותפות, לפיכך, בהעבירו את החלטות הרשות בביקורת השיפוטית אין בית המשפט שם עצמו במקום הרשות, אלא בוחן האם בקבלת החלטתה חרגה הרשות מסמכותה ו/או קיבלה הרשות את החלטתה לאחר שאספה את כל הנתונים הרלבנטיים להחלטתה, שקלה את כל השיקולים הרלוונטיים להחלטה ונתנה לכל אחד מהשיקולים הרלוונטיים את המשקל הראוי בהתחשב בנסיבות העניין. לטענת המערערים, לא הייתה ועדת הרשיונות מוסמכת לדון בעניינם של המערערים במסגרת הדיון בבקשה ליתן לקבוצת גקה אישור לפעול כמנהל קרן מאחר והם אינם אמורים לפעול במסגרת החברה המבקשת. איני מקבל טענה זו. סעיף 13 (א1) לחוק השקעות משותפות, קובע: "(א1) לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור לפי הוראות סעיף קטן (א) לחברה שמתקיימות בה הוראות אותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון בפני ועדת הרשיונות, וועדת הרשיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנותה של החברה או למהימנותו של דירקטור, חבר ועדת השקעות או מנהל כללי בה, או של אדם השולט בה.;" תכליתו של חוק ההשקעות המשותפות להגן על ציבור המשקיעים באמצעות קרנות הנאמנות. לפיכך זכותה וחובתה של הרשות לבחון את כשירותם של גופים או אנשים שיש להם השפעה על ציבור המשקיעים באמצעות קרנות הנאמנות באופן ישיר ו/או עקיף, ואין להגבילה בדרך של פרשנות מצמצמת באופן שימנע ממנה להגן על ציבור המשקיעים באמצעות קרנות הנאמנות. לטעמי, אין לראות באורגנים המנויים בסעיף 13 (א1) לחוק השקעות משותפות רשימה סגורה ובמקום שתאגיד המבקש לקבל אישור לפעול כמנהל קרן בוחר להתאגד באופן שאורגן הפועל בשירותו ו/או בעבורו עשוי להשפיע על ציבור המשקיעים באמצעות קרנות הנאמנות, אף שאינו נמנה על רשימת בעלי התפקידים באותו תאגיד, רשאית ואף חייבת הרשות לבחון את מהימנותו של אורגן כזה. אם לא תאמר כן, ניתן יהיה לעקוף בנקל את יכולתה של הרשות לפקח ולהסדיר את שוק ההשקעות באמצעות קרנות נאמנות על ידי יצירת תאגידים נשלטים בהם יכהן מי שפועל ומשפיע על ציבור המשקיעים באמצעות קרנות נאמנות ואינו עומד בתנאים הקבועים בחוק השקעות משותפות, כפי שמבקשת קרן יורק לעשות באמצעות הקמת חברה אחות בה יכהנו רביד וזילביגר המשמשים בתפקידים בכירים בפסגות ואף זוקפים לזכותם את העובדה שהפכו את פסגות לאחד הגורמים המשמעותיים בשוק ההון. בטענתם לפיה יש לפרש בצמצום הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק נסמכים המערערים על דברי כבוד השופט שמגר (כתוארו אז) בבג"צ 75/76 הילרון בע"מ נ' מועצה ליצור פירות ושיווקם, (פורסם בתקדין). ברם אין באמור כדי לסייע להם. ראשית, דעתו של השופט שמגר הייתה דעת מיעוט באותו פסק דין, ובדיון נוסף (ד"נ 27/76) בהרכב חמישה שופטים שוב נדחתה דעתו על ידי ארבעת שופטי הרוב. שנית גם השופט שמגר אינו סבור שבכל מקרה שקיימת אפשרות של פגיעה בחופש העיסוק יש לנקוט בפרשנות מצמצמת, וכך קבע: "משמע, כל ספק בדבר תחומיה ונוסח הוראותיה יתפרש באופן שיש בו ככל האפשר, כדי לשמור על חופש העיסוק וכדי לא לסייגו כהוא זה, מעל ומעבר למה שמתחייב מדבר המחוקק. עקרון פרשנות זה חל ביחוד כאשר איננו מדובר על הוראה אשר מבקשת להגן על הציבור הרחב על-ידי קביעת תנאי כשירות מקצועיים למי שמבקש לעסוק במקצוע פלוני, אלא כאשר מדובר על הוראת מונופולין כלכלית כפשוטה." בענייננו הופקדה הרשות על הגנת ציבור המשקיעים בקרנות נאמנות, והוראות סעיף 13 (א1) כמו הוראות אחרות שנקבעו בחוק השקעות משותפות ובחוק הסדרת העיסוק משמשות כלי בידיה לקביעת כשירותם של המבקשים לקבל אישור ו/או רשיון לנהל תיקי השקעות כדי להגן על ציבור המשקיעים באמצעות קרנות נאמנות. במכתבה מיום 22.6.06 ציינה קרן יורק כי אילו הייתה יודעת בעת רכישת פסגות שמתן רשיונות לקבוצת גקה יותנה בכך שרביד וזילביגר לא יהיו רשאים להמשיך ולמלא תפקיד ניהולי בקבוצה לא הייתה מתקשרת במזכר ההבנות עם בנק לאומי. בכך יש כדי ללמד שרביד וזילביגר אמורים לכהן בתפקידים שיש להם השפעה על ציבור המשקיעים באמצעות קרנות נאמנות גם אם פעילותם תיעשה במסגרת חברה אחות כפי שציינה ועדת הרשיונות בהחלטתה (ע' 7). הוא הדין באשר להיקף הבדיקה מכוח הוראות סעיף 8 (ג) (2) לחוק הסדרת העיסוק, שעניינו בבדיקת כשירותם של נושאי משרה בתאגיד המבקש רשיון לניהול תיקי השקעות. בתשובתה פירטה המשיבה בהרחבה את החומרה שהיא רואה בהפרת הוראות סעיף 82 לחוק ההשקעות המשותפות וטענה כי בהפרת הוראות סעיף 82 יש משום פגיעה במהימנות עד כדי כך שאדם אשר הפר הוראות אלה אינו ראוי לשמש כבעל רשיון לניהול תיקי השקעות, וממילא חברה המעסיקה אדם כזה בתפקידי מפתח אף היא אינה ראויה לשמש כבעל רשיון לניהול תיקי השקעות. ביחסה את ההפרות האמורות לרביד וזילביגר קבעה הרשות כי אלה אינם ראויים לשמש כבעלי רשיון לניהול תיקי השקעות ובהתאם הותנה הרשיון שניתן לקבוצת גקה בהפסקת העסקתם של רביד וזילביגר. איני מוצא לנכון להביע דעתי באשר לחומרה שבהפרת הוראות סעיף 82 לחוק ההשקעות המשותפות, באשר לטעמי אין שאלה זו צריכה הכרעה במקרה שלפני. השאלה הצריכה הכרעה בענייננו היא, האם היו בידי ועדת הפטורים וועדת הרשיונות אשר החליטו להתנות את מתן האישור והרשיון לקבוצת גקה בהפסקת העסקתם של רביד וזילביגר, נתונים שיש בהם כדי להוביל למסקנה שרביד וזילביגר אינם ראויים לשמש כבעלי רשיון לניהול תיקי השקעות? נראה לי שהתשובה לכך היא בשלילה. בבג"צ 518/78 דניאל אברהמי נ' שר התחבורה ואח', פ"ד לב (3) 675 בע' 679, נקבע: "עלינו להעמיד את מחוקק-המשנה בחזקתו, שכאשר השתמש בתקנה 264 הנ"ל בביטוי "עבר עבירה" הוא היה ער לכך, שבמשטר הקיים אצלנו הסמכות לקבוע אם אדם עבר עבירה או לא היא בידי רשות שיפוטית ולא בידי פקיד מינהלי, במיוחד כאשר פקיד מינהלי זה איננו מוסמך לגבות עדויות ולהזמין עדים שיעידו לפניו." סעיף 8 לחוק הסדרת העיסוק קובע תנאים למתן רשיון לניהול תיקי השקעות ובין היתר קובע בסעיף 8 (א) (3) כי המבקש לא עבר עבירה ואילו סעיף 8 (ב) (3) העוסק במתן רשיון לחברה מסתפק בהתחייבות של החברה שלא יכהן בה מי שידוע לה שהורשע בעבירה. ועוד. חוק הסדרת העיסוק אינו שולל אפשרות למתן רשיון גם למי שעבר עבירה ובלבד שהעבירה שנעברה לא נכללת בהגדרה הקבועה בסעיף 1 לחוק. קרי, המחוקק אינו מסמיך את הרשות לחקור את המבקש אודות מעשים המיוחסים לו אלא מותיר בידיה את הסמכות שלא ליתן רשיון לניהול תיקים למי שלגביו נקבע על ידי בית המשפט שעבר עבירה או הורשע על ידי בית משפט. מעיון בפרוטוקול הוועדות נמצא שבדיון בבקשת קבוצת גקה היו בידיהן ממצאים של חקירה, החלטת הפרקליטות על הגשת כתבי אישום בכפוף לזכות השימוע וקביעת ועדת המשמעת לפיה הפרו יועצי השקעות בבנק לאומי את חובתם לתת ייעוץ אובייקטיבי. ככל שמדובר במעשים הפליליים שיוחסו לרביד וזילביגר לא היו בידי הוועדות הרשעות של בית המשפט ו/או הודאות מהן ניתן ללמוד שרביד וזילביגר אכן ביצעו את המעשים המיוחסים להם. טענת המשיבה, לפיה משלא נקבעו בחוק הסדרת העיסוק ובחוק השקעות משותפות הגדרות למונחים "מהימנות" ו"ראוי לשמש" עליה לצקת תוכן למונחים אלה, אינה מקנה לרשות את הכוח להרחיב את הפגיעה בחופש העיסוק מעבר לעקרונות שנקבעו על ידי המחוקק בהוראות הרלבנטיות למתן הרשיון לניהול תיקי השקעות. זאת משום שהרחבה שכזו אינה מתיישבת עם עקרון החוקיות שלפיו על הרשות לפעול, וגלומה בהרחבה כזו פגיעה בעקרון השוויון. אכן סעיף 8 (ג) (2) לחוק הסדרת העיסוק קובע עילה נוספת שיש בה כדי להקנות כוח לרשות לסרב ליתן רשיון, אולם מבלי לקבוע את משמעותה של עילה זו, ניתן לומר שהיא אינה כוללת התייחסות למעשים הנחשדים כמעשים פליליים של המבקש או מי שמשמש כנושא משרה בתאגיד המבקש רשיון שביחס אליהם נקבעו הסדרים מפורשים בחוק, שאם לא כן יתייתר הצורך בהוראות סעיפים 8 (א) (3), 8 (ב) (3), 8 (ג) (1) ו - 8 (ג) (3) לחוק. דווקא כאשר קיימת חומרה המגיעה עד כדי חשד למעשים פליליים מצא המחוקק לנכון לקבוע הסדרים שיבטיחו את זכויותיו של המבקש רשיון, ועל כן אין לעקוף הסדרים אלה בדרך של שימוש בהוראת סל דוגמת סעיף 8 (ג) (2) לחוק. לכך יש להוסיף כי קביעת הרשות לפיה רביד וזילביגר אינם ראויים לשמש כבעלי רשיון לניהול תיקי השקעות אינה מתיישבת עם העובדה שבידי רביד וזילביגר רשיון לניהול תיקי השקעות. אכן, מצאתי בנימוקי הרשות התייחסות לעניין, אולם לא מצאתי טעם מדוע לא ננקטו הליכים לביטול הרשיון של רביד וזילביגר אם וככל שלדעת הרשות היה בהתנהגותם של רביד וזילביגר כדי להצדיק צעד כזה. הוא הדין לעניין החלטת המשיבה באשר לחוסר מהימנותם של רביד וזילביגר אשר נסמכה על הוראות סעיף 13 (א1) לחוק השקעות משותפות. ועוד. משמעותן של החלטות המשיבה להתנות את מתן הרשיון וההיתר לקבוצת גקה בהרחקת רביד וזילביגר מניהול בקבוצת גקה או בחברה הנותנת שירותי ניהול קרנות לקבוצת גקה מהווה למעשה פגיעה חמורה ברשיון לניהול תיקי השקעות שבידי רביד וזילביגר. על פי היסוד השני בעקרון המידתיות שנקבע בבג"צ 3477/95 ישראל בן עטיה ואח' נ' שר החינוך, התרבות והספורט, פ"ד מט (5) 1 בע' 12, מבין האמצעים העומדים לרשותה על הרשות לבחור את האמצעי המגשים את מטרתה וגורם את מזער הנזק לאזרח. סעיף 10 לחוק הסדרת העיסוק קובע הליך מיוחד לביטול רשיון או התלייתו ואף קובע מהן העילות שבהתקיימן רשאית הרשות לבטל רשיון. סביר להניח שבמסגרתו נקבעו האיזונים המתאימים בין המטרה שלשמה הוענק לרשות הכוח לבטל רשיון לבין שמירה על זכויותיו של בעל הרשיון ובפרט זכותו לחופש העיסוק. יתר על כן, דומה שגם המשיבה ערה לכך שהשיקולים שיש לשקול בעת ביטול רשיון נוטה לצד האזרח יותר מאשר בעת שהרשות שוקלת ליתן רשיון. בקבלת החלטותיה מיום 30.8.06 לא פעלה הרשות על פי הוראות סעיף 10 לחוק הסדרת העיסוק אף שהייתה מודעת לאפשרות זו, ועל כן נראה שהפגיעה ברשיונם של רביד וזילביגר נעשתה תוך פגיעה בזכות לחופש העיסוק של רביד וזילביגר באופן שאינו מידתי. בהקשר זה יש להוסיף שהעובדה שהרשות מצאה לנכון למצות עם רביד וזילביגר את הדין רק בקשר עם העסקה שבין קרן יורק לבנק לאומי, ולא נקטה הליך עצמאי שהיה בכוחה לנקוט נגד רביד וזילביגר תמוהה. מדוע לא יוכלו רביד וזילביגר לפעול במסגרת קבוצת יורק, אך יוכלו לפעול בכל מסגרת אחרת הפועלת בשוק ההון הישראלי? לנוכח האמור עד כאן שוכנעתי שהחלטות ועדת הפטורים וועדת הרשיונות של רשות ניירות ערך מיום 30.8.06 לוקות בחוסר סבירות המצדיק את התערבות בית המשפט. אשר על כן החלטתי לקבל את הערעור. החלטת רשות ניירות ערך לפיה הותנה הרשיון לגקה חברת השקעות 2 בע"מ לניהול תיקים בהפסקת כהונתם של גבריאלה רביד ודניאל זילביגר כנושאי משרה בחברה וכן החלטת רשות ניירות ערך לפיה הותנה האישור שניתן לגקה השקעות 3 בע"מ לפעול כמנהל קרן בכך שלא יקבל מנהל הקרן שירותי ניהול תיקי השקעות של הקרנות או שירותי שיווק מחברה אחרת בה יכהנו גבריאלה רביד ודניאל זילביגר או מי מהם כנושאי משרה, מבוטלות. המשיבה תשלם למערערים את הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך -.20,000 ₪. תיק השקעותהשקעות