השופטת נילי ארד 1. מנהלת אגף הרישוי במינהל הסדרה ואכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה גב' רבקה מקובר (להלן: המנהלת) החליטה בתאריך 2.6.08 על התליית הרישיון לניהול לשכת עבודה פרטית של חברת "אלומת אור ייעוץ וניהול בע"מ" אשר עסקה בתיווך עובדים זרים בתחום הסיעוד. נגד החלטה זו מכוונת העתירה שלפנינו. ההליכים שקדמו להחלטת התליית הרישיון 2. חברת "אלומת אור ייעוץ וניהול בע"מ" (להלן גם: החברה) בבעלות המערער, פעלה כלשכה פרטית ברישיון החל מיום 7.6.04 (להלן: הרישיון). ועסקה בתיווך בין-ארצי של עובדים זרים מתחום הסיעוד, על פי היתר שקיבלה ביום 11.8.04. 3. בתאריך 30.4.08 הוגש כתב אישום נגד המערער ונגד החברה בשלושה אישומים בעבירות אלה: עבירה של ניסיון לקבלת דבר במירמה - עבירה לפי סעיפים 25 ו- 415 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977; שידול למרמה - עבירה לפי סעיפים 30 ו- 415 לחוק העונשין; איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין; ותיווך שלא כדין - עבירה לפי סעיף 3 לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991 (להלן: כתב האישום). 4. במכתב נושא תאריך 15.5.08 הודיעה המנהלת למערער על כוונתה "להתלות את רישיונה של 'אלומת אור, ניהול וייעוץ בע"מ' ולדחות לקבל החלטה בבקשתך לקבלת רישיון בחב' 'אלומת אור עובדים זרים בע"מ' עד לסיום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדך". קודם לקבלת ההחלטה ניתנה למערער אפשרות להגיש טיעוניו בכתב "ביחס לכתבי האישום שהוגשו" נגדו עד ליום 25.5.08. ואכן, במכתב מיום 25.5.08 פירט המערער בהרחבה טענותיו בהתייחס לאישומים המפורטים נגדו בכתב האישום, תוך שכפר בכל שלושת האישומים נגדו ונגד החברה וביקש "לא לגזור הדין" ולא "לסגור החברה" גם לא באופן זמני עד לסיום ההליך הפלילי. המנהלת ביקשה וקיבלה תגובתה של מפקחת משנה עדי בר (להלן: התובעת) בהתייחס לטענות המערער. במכתבה מיום 29.5.08 למנהלת, ציינה התובעת בין היתר, כי "העובדות שמסר מר אקסלרוד במכתבו אינן מדוייקות, בלשון המעטה ואף עולות בסתירה עם חומר הראיות הרב שהצטבר נגדו"; כי במועד בו צילם את חומר החקירה הודה המערער בפניה "כי אכן ביצע את העבירה המיוחסת לו באישום מס' 3"; וכי למרות חזקת החפות העומדת למערער, הרי שלפי חומר הראיות וכתב האישום "נראה כי אכן ביצע העבירות המיוחסות וכי צפוי להרשעה". ההחלטה על התליית הרישיון 5. בהחלטה מיום 2.6.08 הודיעה המנהלת גב' רבקה מקובר למערער על התליית רישיון החברה, וזה נוסח ההחלטה: "חוק שירות התעסוקה - הודעה על התליית רישיון בגין הגשת כתב אישום- עד לסיום ההליכים המשפטיים. הריני להודיעך, כי בהתאם לסמכותי לפי סעיפים 68(ב), מאחר והוגש כנגדך, כתב אישום ע"י מדינת ישראל, באמצעות לשכת תביעות מנהלת ההגירה, בגין עבירות של "קבלת דבר במירמה", "העבדה שלא כדין", ועושק, עבירות אשר מפאת חומרתן, מהותן או נסיבותיהן, אינך ראוי לעסוק כלשכה פרטית, אני מתלה ל'אלומת אור' את הרישיון לקיום לשכה פרטית, החל מיום 4/6/08, ועד לסיום ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגדך. בטיעונים בכתב, הינך מציין בין השאר, כי יש סתירות רבות בעדויות המשפחה התומכות בגירסתך, האישום לא יעמוד במבחן הצדק או החוק, וכי אילו בתביעה היו טורחים לקרוא בעיון את החומר אשר בידם, 'אני מסופק אם היו מגיעים למסקנה, שיש להגיש תביעה'. בתגובה לטיעוניך, ביקשתי את התייחסותה של מפקחת משנה עו"ד עדי בר, תובעת במנה"ג צפון. נתקבלה תשובתה של [כך במקור - נ.א.] על פיה: 'העובדות שמסר מר אקסלרוד במכתבו, אינן מדוייקות בלשון המעטה, ואף עולות בסתירה עם חומר הראיות הרב שהצטבר כנגדו... עוד אוסיף כי מחומר הראיות כפי שעולה מכתב האישום, נראה כי אכן ביצע העבירות המיוחסות, וכי צפוי להרשעה'. בנסיבות כפי שהובאו לעיל, ולאור חומרת האישומים בהן הואשמת, ב - 3 מקרים שונים, אני מתלה ל'אלומת אור' את רישיונה, וזאת עד לסיום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדך בתיק האמור" (להלן: ההחלטה). במאמר מוסגר יצוין כי סמכויותיו של שר התעשייה המסחר והתעסוקה להתלות רישיון לניהול לשכה פרטית הואצלו לגב' מקובר במסמך "אצילת סמכויות" מיום 24.5.04 ובתוקף סמכותה זו ניתנה החלטתה בנוגע להתליית רישיון החברה, מושא ערעור זה. 6. המערער הוסיף ופנה למנהלת במכתב מיום 2.6.08 תוך שביקש כי תשקול מחדש החלטתה. בתוך כך טען, כי אף אחת מהעבירות המצוינות בהחלטתה אינן מופיעות בכתב האישום וכי האישומים המופיעים בכתב האישום "שונים במהותם ובחומרתם מן האישומים" המפורטים בהחלטה. עוד טען כי עומדת לו חזקת החפות, וכי בהתליית הרישיון ייגרם לחברה ולעובדים בה נזק בלתי הפיך. במכתבה למערער מיום 4.6.08 חזרה המנהלת על החלטתה להתלות את רישיון החברה, תוך שמנתה אחד לאחד את האישומים בכתב האישום שהוגש נגדו, והוסיפה והבהיר טעמיה אלה: · העבירות בהן הואשם המערער הן "עבירות אשר מפאת חומרתן, מהותן או נסיבותיהן אין המחזיק ברישיון, ראוי לעסוק כלשכה פרטית". · "ביחס ל'חזקת החפות', הרי שחזקה זו אכן קיימת ביחס כל מי שמואשם בפלילים, וזאת עד לסיום ההליך בביהמ"ש, ומועד בו יובהר, האם הנאשם זכאי או חייב". · "בהליך המינהלי, על פי סעיף 68ב' שירות התעסוקה, כבר בשלב הפתיחה בחקירה ניתן להתלות את רישיון הלשכה, וזאת לאחר מתן זכות הטיעון". · בעניינו של המערער, הרשות לא התלתה רישיון החברה "בשלב הפתיחה בחקירה, אלא אך ורק לאחר שהחקירה הבשילה לכדי הגשת כתב אישום"; והגשת כתב האישום באישומים המיוחסים למערער מצדיקות התליית הרישיון. 7. בישיבת בית משפט השלום בחיפה (פ' 1525/08) שנועדה בתאריך 23.6.08 כפר המערער באישומים המיוחסים בכתב האישום לו ולחברה, וביום 26.6.08 הגיש באמצעות סנגורו תשובה בכתב לכתב האישום. הערעור 8. בערעורו ביקש המערער לבטל את התליית הרישיון כשעיקר טעמיו באלה: התליית הרישיון היא בסמכות השר ולא בסמכותה של המנהלת; לא ניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו; החלטת ההתליה מבוססת על אישומים שונים מאלה שבכתב האישום וחמורים מהם; התליית הרישיון גורמת נזק בלתי הפיך לעתידה של החברה, באופן שתגרום לסגירתה, וכן תפגע בפרנסת העובדים בה; לחברה ולמערער "עבר ללא רבב". בד בבד עם הגשת הערעור הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה בדבר התליית רשיונה של החברה עד למתן פסק דין בהליך הפלילי ונקבע בהחלטת בית דין זה מיום 16.6.08 כי הבקשה תידון עם הערעור גופו (בש"א 356/08). בהודעה שהגיש בתאריך 2.7.08 יומיים לאחר הדיון בערעור, ציין המערער כי נאלץ להוציא מכתבי פיטורים לעובדי החברה, משאין לבצע השמות עובדים עד להכרעה בערעורו. 9. המדינה מצידה תמכה בהחלטתה של המנהלת, תוך שהוסיפה וטענה: החלטת המנהלת התקבלה כדין ובגדר הסמכות שהואצלה לה כדין; למערער ולחברה ניתנה הזדמנות להשמיע טענותיהם; המנהלת בחרה "שלא לעשות שימוש בסמכותה מייד עם פתיחת החקירה, אלא לחכות להחלטה על הגשת כתב אישום. משמעותה של החלטה על הגשת כתב אישום הנה כי התביעה סבורה שיש ראיות המספיקות להרשיע אדם בפלילים, רף הגבוה מזה הדרוש לצורך הפעלת סנקציה מינהלית". על כן בדין ביססה המנהלת החלטתה על כתב האישום; "כתב האישום, המונה שורה של אישומים חמורים מהם עולה דפוס פעולה קבוע, והתואם מספר מקרים שנבחנו בעבר, ובגינם אף הוגש כתב אישום כנגד המבקשים, היווה בסיס איתן דיו כדי להחליט לעשות שימוש בסמכות הממונה להתלות את הרישיון"; האישומים המיוחסים למערער מתייחסים להתנהלותו כמנהל ובעלים של החברה ו"פוגעים בלב ליבה של תכלית מטרת הענקת הרישיון למבקשים לתפקד כלשכה פרטית ושל ההיתר לעסוק בתיווך עובדים זרים"; כתב האישום "הינו כתב אישום שני שמוגש כנגד המבקשים בתוך תקופה של כשבעה חודשים, במהלכה מתנהלת נגד המבקשים חקירה ממושכת שתחילתה עוד בשנת 2006"; החלטת המנהלת "מתווה על ידי מדיניות שמגמתה הרחבת האכיפה והפיקוח על חברות ותאגידים המעורבים בהעסקה ובתיווך של עובדים זרים, בהיותם של אלה קבוצה חלשה ופגיעה הנזקקת להגנת יתר". זאת, במיוחד כאשר "חלק מן האישומים מתייחסים לעבירה על הוראות החוק האוסרות על תיווך עובדים זרים אצל מעסיקים מבלי שיש לעובדים אלה היתר שהייה בארץ, מבלי שיש למעסיקים היתר העסקה כדין, כאשר בסופו של יום אף גורשו עובדים אלה, עת נתפסו אצל המעסיקים בהם הושמו על ידי המבקשים"; החלטת המנהלת "סבירה, נכונה וראויה ועל רקע המגמה להגביר את הפיקוח והאכיפה בכל הנוגע להעסקה ותיווך של עובדים זרים, ואין כל מקום להתערב בה"; עוד טענה המדינה כי בטעות צוינו בהחלטת המנהלת אישומים אחרים מאלה המצוינים בכתב האישום ו"כנראה בטעות היא הכניסה אישום מכתב אישום קודם". דיון והכרעה 10. נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לאחר שעיינו בחומר שהובא לפנינו, ולאחר שנתנו דעתנו לטעוני הצדדים בכתב ובעל-פה הגענו לכלל מסקנה כי לא נמצאו פגמים המצדיקים התערבותו של בית דין זה בשיקול דעתה של המנהלת ובהחלטתה מושא ערעור זה. נחה דעתנו כי בדין יסודה של ההחלטה וכי על כן דין הערעור להדחות. טעמינו לכך נפרט להלן, על בסיס המסגרת הנורמטיבית. המסגרת הנורמטיבית 11. במסגרת תיקון מספר 15 לחוק שירות התעסוקה תשי"ט-1959(להלן: החוק) נוסף סעיף 68(ב) שכותרתו "ביטול רישיון, סיוגו או התלייתו" וזו לשונו: "68 (ב) היה לשר יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם, עבר עבירה כאמור בסעיף 63א(א)(3), ומתנהלים נגדו הליכים פליליים בקשר לאותה עבירה, ..., רשאי השר, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את הרישיון עד לסיום ההליכים; לענין זה, "הליכים פלילים" - החל בפתיחה בחקירה על פי דין". בסעיף 63א(א) לחוק נקבעו התנאים למתן רישיון לעסוק בלשכה פרטית ובהם התנאי הנקוב בסעיף קטן (3) לפיו: "מבקש הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין באחד מהם, לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין מבקש הרישיון ראוי לעסוק כלשכה פרטית". הוראת סעיף 68(ב) לחוק, הינה חלק ממארג החקיקה שעניינה בהגנה על זכויות עובדים זרים ומטרתה "לקבוע נורמות מחייבות בכל הקשור להעסקת עובדים זרים על ידי קבלני כוח אדם ולעקור מן השורש את התופעה של העסקת עובדים זרים שלא כדין" [עב 15/06 יוסי שירותי ניקיון בע"מ - משרד המסחר והתעשיה ת"א, ניתן ביום 29.1.07]. זאת, ב"מטרה להגן על ציבור הנזקקים לשירותי העובדים ובמיוחד בענף הסיעוד כבענייננו, ולהגן בעיקר על העובדים הזרים. כאשר תכליתה של מדיניות האכיפה הקפדנית הינה 'הבטחת זכויותיהם של העובדים הזרים המבקשים להתפרנס בכבוד' " [עב' 5/05 מאנדט יזום ופיתוח בע"מ - מדינת ישראל, ניתן ביום 19.7.07 (להלן: עניין מאנדט); וראו גם: עב' 2/06 מלגם ניהול כוח אדם בע"מ - מדינת ישראל - משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, 17.5.06; עע 463/05 ד"ר נורית רוזנר - משרד התעשייה והמסחר, ניתן ביום 17.11.05]. לפי הוראתו של סעיף 68(ב) לחוק, די בפתיחת חקירה פלילית נגד בעל רישיון בעבירות המצדיקות שלילת רישיון לשכה פרטית, כדי להורות על התליית הרישיון עד לסיום ההליכים הפליליים נגד בעל הרישיון באותן עבירות. זאת, בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: יסוד סביר להניח את דבר ביצוע העבירה העונה על הנדרש בסעיף 63א(א)(3) לחוק; הליכים פליליים נגד בעל הרישיון בקשר לאותה עבירה; ומתן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע טענותיו. מבין שלושת התנאים, התנאי העיקרי והמכריע להתליית רישיון לשכה פרטית הינו התגבשות יסוד סביר לביצוע העבירות בגינן נפתחו הליכים פליליים נגד בעל הרישיון. לאמור: בהתקיים הליכים פליליים נגד בעל הרישיון ולצורך גיבושו של יסוד סביר לביצוע עבירה, די בראיות מינהליות המתייחסות "לכל סוגי הראיות ולכל דרכי ההוכחה שרשות סבירה היתה רואה בהן כבעלות משקל והיתה נכונה להסתמך עליהן לצורך קבלת החלטותיה" (בג"ץ 1029/06 ד"ר יולי נודלמן נ' שר הפנים של מדינת ישראל, ניתן בום 14.5.08; בג"ץ 442/71 לנסקי נ' שר הפנים, פ"ד כו(2) 337, 357; עע 478/07 שוקי ויטה - מדינת ישראל, ניתן ביום 3.3.08, פסקאות 37-38 והאסמכתאות המובאות שם). לשון אחר: די בראיות המינהליות של חקירה פלילית, כתב האישום, דיווח על נתונים עובדתיים שמקורם בממצאי החקירה הפלילית ובכלל נסיבות המקרה כדי לבסס "יסוד סביר" לביצוע העבירות. וכפי שקבע חברי הנשיא אדלר בעניין בארקר "די בעצם הגשת כתב האישום באמצעות פרקליטות המדינה על מנת למלא אחר דרישת קיומו של 'היסוד הסביר להניח את דבר ביצוע העבירה'. ודוק, אף בטרם הגשת כתב האישום כנגד המערערת, עדיין היתה סמכות לגב' מקובר להתלות את רישיון המערערת. אלא שאז, היה עליה לנמק כיצד מתמלאת דרישת קיומו של יסוד סביר להניח את דבר ביצוע העבירה". וכאמור, "די בקיומה של חקירה מטעם המשטרה, ובהגשת כתב אישום, על מנת למלא את הדרישות שבחוק" [עב' 1/07 בארקר שירותי סיוע בע"מ - שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ניתן ביום 28.3.07]. מן הכלל אל הפרט 12. במקרה שלפנינו התקיימו שלושת התנאים המצטברים בהוראתו של סעיף 68(ב) לחוק: · בפתיחת החקירה נגד המערער התנהל נגדו "הליך פלילי" כמשמעותו בסעיף 68(ב) לחוק, חקירה שהתגבשה לכתב אישום שהוגש נגד החברה ונגדו. · האישומים שבכתב האישום עונים על ההגדרה בסעיף 63א(א)(3) לחוק לפיה העבירות הן כאלה שמפאת חומרתן, מהותן או נסיבותיהן "אין מבקש הרישיון ראוי לעסוק כלשכה פרטית"; · הנתונים העובדתיים עליהם סמכה המנהלת בהחלטתה, לרבות כתב האישום וממצאי החקירה הפלילית, הם בבחינת ראיות מינהליות רלבנטיות המבססות יסוד סביר לביצוע העבירות שבכתב האישום; · למערער ניתנה זכות טיעון והוא מימש זכותו זו בטיעונים בכתב ששטח בפני המנהלת, קודם שניתנה החלטתה על התליית רישיונה של החברה. משהתקיימו התנאים הנדרשים בחוק, כאמור, רשאית הייתה המנהלת, בפעולתה מתוקף הסמכות שהואצלה לה כדין, להורות על התליית הרישיון שניתן למערער ולחברה כלשכה פרטית וזאת, ממועד הגשת כתב האישום. בנסיבות אלה "כלל נקוט הוא שבית משפט לא ימיר החלטת הרשות המוסמכת בהחלטתו ולא ישים שיקול דעתו תחתיה, כל עוד לא נמצאו בהחלטת הרשות פגמים המצדיקים התערבות" [עב 12/05 איתן אמי עובדים זרים לבנין בע"מ - מדינת ישראל - שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ניתן ביום 6.6.05; עע 1091/00 שטרית - קופת חולים מאוחדת, פד"ע לה 5; עניין מאנדט]. כפי שהוברר, לא נפל פגם מן הפגמים המצדיקים התערבותנו בהחלטה מושא ערעור זה. פעולתה של המנהלת הייתה כדין ובמסגרת הדין. החלטתה התקבלה משיקולים ענייניים וסבירים, על יסוד חומר ראייתי מבוסס ולאחר שנתנה דעתה לטענות המערער, תוך שערכה איזון ראוי בין האינטרסים השונים התואם את תכלית החקיקה. אשר על כן, ובהעדר טעם משפטי המצדיק זאת, לא נתערב בהחלטתה של המנהלת ויש להותירה על כנה. 13. סוף דבר - הערעור נדחה וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. המערער מר יוסף אקסלרד ישלם למדינה הוצאות משפט בערעור זה בסכום כולל של 7,500 ש"ח בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק. תיווך