1. בפני בקשת רשות לערער על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 15.3.09 אשר בה הורה על קיום התמחרות נוספת לענין דירה בבאר שבע, אשר הכונס פתח בהליכי מימוש משכנתא לגביה. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הכונס על נספחיהן ולאחר ששמעתי טענות הצדדים בדיון, החלטתי לדון בבקשה כבערעור כאילו ניתנה הרשות לכך. 2. הכונס פתח בהוצל"פ בהליכים למימוש משכנתא לגבי דירה ברח' ארלוזורוב בבאר שבע וזאת בשל חובות שלא שולמו על ידי החייבים, ממשכני הדירה. במסגרת זו החליט המשיב לערוך תהליך התמחרות בין מציעים שונים שהיו מעונינים לרכוש את הדירה. ההתמחרות התקיימה ביום 21.1.09 בין שלושה מציעים ובסופו של יום ההצעה הגבוהה ביותר בסכום של 356,000 ₪ הוצעה על ידי המבקשת ובנה. לאור זאת חתמו המבקשת ובנה על הסכם לרכישת הדירה בסכום הנ"ל. יצויין כי ההערכה השמאית בטרם ההתמחרות היתה נמוכה בכמעט 100,000 ₪ מהסכום שהציעו המבקשת ובנה. 3. בטרם פנה הכונס לראש ההוצל"פ בבקשה לאישור המכירה למבקשת, הוגשה לו הצעה חדשה, ממציע שלא השתתף בהתמחרות, שהיתה גבוהה ב- 2000 ₪ מהצעת המבקשת. לאחר מכן הוגשה הצעה נוספת, גם היא ממציע שלא השתתף בהתמחרות, שהיתה גבוהה ב- 10,000 ₪ מהצעת המבקשת. בעקבות זאת הודיע כונס הנכסים למבקשת ולמציעים החדשים כי הוא עומד לקיים התמחרות נוספת ביחס לדירה. המבקשת פנתה לראש ההוצל"פ וביקשה למנוע את קיום ההתמחרות הנוספת ולהורות לכונס לחתום על הסכם מכירת הדירה עמה במחיר שהציעה בהתמחרות. ראש ההוצל"פ החליטה, כי לאור העובדה שהצעת המבקשת טרם אושרה על ידי ראש ההוצל"פ ולאור העובדה שההצעה החדשה גבוהה בכ- 10,000 ₪ מהצעת המבקשת יש מקום לקיים התמחרות נוספת. כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שבפני. 4. בטרם נשמע הדיון בבקשה זו התברר כי בינתיים חזרו בהם בעלי שתי ההצעות החדשות מהצעתם. בנסיבות רגילות די היה בכך לסיים את הענין ולהוביל למסקנה המתבקשת של קיום הצעת המבקשת, שכן ההחלטה קמא לענין התמחרות נוספת שוב אינה רלבנטית. דא עקא, ביום 27.5.09 כארבעה חודשים לאחר ההתמחרות וחודשיים לאחר מתן החלטת ראש ההוצל"פ פנה לפתע מציע נוסף אל הכונס והגיש לו הצעה לרכישת הדירה בסכום של 380,000 ₪. ברור כי החלטת ראש ההוצל"פ נשוא בקשה זו לא התייחסה כלל להצעה האחרונה הנ"ל. על אף זאת ביקש הכונס בעת הדיון בפני להתייחס גם לענין זה ולהורות על החזרת הדיון לראש ההוצל"פ על מנת שתנתן החלטה המאשרת קיום התמחרות נוספת, הפעם עם המציע החדש מיום 27.5.09. 5. לאחר בחינת הדברים מסקנתי הינה כי דין הערעור שבפני להתקבל. ככל שהדברים אמורים בהצעות המחיר החדשות, "הראשונות", שהוגשו לאחר ההתמחרות, הרי שאלה ירדו מהפרק לאחר שהמציעים חזרו בהם מאותן ההצעות. אשר למציע האחרון הרי שזה הגיש את הצעתו למעלה מארבעה חודשים לאחר שנערכה ההתמחרות, ולמעלה מחודשיים לאחר שניתנה החלטת ראש ההוצל"פ נשוא פסק דין זה. המדובר בהצעה הגבוהה מהצעת המבקשת (שזכתה בהתמחרות) בכשישה וחצי אחוזים. אמנם אין המדובר בהפרש מבוטל לחלוטין, אולם עדיין אין המדובר בהצעה השונה באופן משמעותי ברמה כזו המצדיקה סטייה מהכלל של כיבוד עקרונות ההגינות, הציפיות, תום הלב, הסופיות ואף השיוויון המתבקשים מתהליך התמחרות המתבצע במסגרת הליכי מימוש נכסים בהוצל"פ (ר' לדוגמא לענין זה ע.א. 509/00 לוי נ. ברכה פד"י נה (4) 410, רע"א 4891/04 וינקלר נ. בנק הפועלים פד"י נח (6) 721, ע.א. 2000/01 בן בסט נ. רהב ואח' פד"י נט (1) 481). בכל נסיבות הדברים שבפני אינני מוצא כי ההצעה האחרונה מ- 27.5.09 יש בה כדי להצדיק ביטול תוצאות ההתמחרות מיום 21.1.09. החלטה אחרת, בנסיבות שכאלה, משמעה יהיה איון כמעט מוחלט של מוסד ההתמחרות בהליכי מימוש נכסים, שכן לא יהיה לדבר סוף לא מבחינת המועד ואף לא מבחינת שוליות ההפרשים שבהצעות. אכן, כפי שטען בפני הכונס, זוית ההסתכלות והאינטרסים של החייבים (להם שימש כפה) ושל הזוכה יצדיקו תמיד העדפת הצעה גבוהה יותר - גם לאחר סיום התמחרות, וגם בחלוף זמן ניכר וגם כשמדובר בהפרש מחיר קטן ואפילו זעום. ברם - עמדה זו יש לבוחנה במסגרת האיזון הכולל של הסוגיה דנן על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה וכמפורט בהלכות בית המשפט העליון שאוזכרו לעיל. כמפורט לעיל, ההצעה האחרונה מ- 27.5.09 טרם הובאה כלל לפני ראש ההוצל"פ - אולם על מנת לשים קץ להתדיינות ועל מנת למנוע התדיינות נוספת ומיותרת אני מורה בזאת למשיב, כונס הנכסים, שלא להביא בקשה נוספת בפני ראש ההוצל"פ לענין הצעה אחרונה זו. 6. סיכומם של דברים הינו איפוא כדלהלן: א. משחזרו בהם שני המציעים הנוספים ה"ראשונים" - מתבטלת למעשה מאליה החלטת ראש ההוצל"פ נשוא ערעור זה זאת כיוון שענינה הינה בפניית הכונס בגין אותן שתי הצעות שעברו וחלפו מן העולם. ב. אשר לההצעה החדשה, מיום 27.5.09, זו אינה מצדיקה בנסיבות הענין החלטה בדבר עריכת התמחרות נוספת וזאת מן הנימוקים שפורטו לעיל. ג. לאור כל זאת אני מחליט לקבל את הערעור ולהורות לכונס הנכסים לחתום על ההסכם למכירת הדירה עם המבקשת במחיר שהוצע על ידה בהתמחרות (356,000 ש"ח) ובהתאם לתנאי ההסכם שנוסח על ידי הכונס ושנחתם עוד ביום ההתמחרות על ידי המבקשת. לענין זה תיחשב הוראה זו שבפסק הדין כאישור הצעתה הנ"ל של המבקשת. בנסיבות הענין לא מצאתי לעשות צו להוצאות.התמחרותמקרקעין