בפניי תביעה לפיצויים בשל איחור באספקת מוצר מסוג מקרר אשר הזמינה התובעת מהנתבעת. לדברי התובעת, ביום 9.5.12 רכשה מקרר בסכום של 4,070 ₪ לצורך החלפת מקרר ישן אשר היה ברשותה והתקלקל, והובטח לה מועד אספקה עד ליום 9.6.12. בפועל המקרר סופק לתובעת רק ביום 16.7.12, ולכן עותרת היא לקבלת פיצויים בשל עוגמת הנפש שנגרמה לה, וכן בשל הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מכך שנאלצה לזרוק לפח מצרכים שהיו במקרר הישן והתקלקלו. לטענת הנתבעת, זמן האספקה המופיע על גבי טופס ההזמנה וכפי שנמסר לתובעת, הינו זמן אספקה משוער, ונתון זה נמסר במפורש לידיעתה של התובעת. לדבריה, לא הייתה לה כל שליטה על זמן האספקה, אשר תלוי בחברה חיצונית בשם ראלקו, המספקת לה את המוצר ומתחייבת לזמן אספקה עד 60 ימי עסקים. התקיים בפניי דיון ביום 22.5.13, בו נשמעו עדויות הצדדים. מטעם התובעת העידה בתה, גב' ירוסלבה קוטיק, ומטעם הנתבעת העיד מר אריה ברילון, מנהל הנתבעת. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה. מקובלת עליי טענת הנתבעת לפיה, זמן אספקת המוצר הינו זמן אספקה משוער התלוי בספק. יחד עם זאת שוכנעתי כי, לתובעת נמסר המועד לאספקת המקרר עד ליום 9.6.12 ולא עד 60 ימי עסקים כנטען, כפי שמופיע על גבי טופס ההזמנה (מוצג נ'-2) שהופק לתובעת במועד רכישת המקרר. סבורני כי, המסמך שצורף על ידי הנתבעת (מוצג נ'-1) עליו היא נסמכת, לא הובא לידיעת התובעת במועד הרכישה, אלא רק לאחר הגשת התביעה. יוצא אפוא כי, התובעת קיבלה את המקרר שהזמינה בחלוף למעלה מחודש ימים ממועד האספקה, זמן שאינו סביר בעיניי, אף אם המועד הינו משוער. יחד עם זאת, התובעת לא צירפה מסמך כלשהו המעיד על גובה הנזק שנגרם לה בעת שנאלצה לזרוק לפח מוצרים שהתקלקלו בתקופה שבה התעכבה האספקה, כאשר רוב הנזק שנגרם לתובעת, כפי שהעידה בתה, נגרם בשל עוגמת נפש וטרחה. אשר על כן, אני פוסק לתובעת פיצוי כספי בשל האיחור באספקת המקרר על דרך האומדנה בסך של 1,000 ₪. הסכום ישולם ע"י הנתבעת לתובעת בתוך 30 יום ממועד קבלת העתק פסק דין זה, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום תשלומו המלא בפועל. צרכנותקבלת מוצר באיחוראספקהמוצר