האם איחור בעל דין לדיון והתנהלותו באולם יכולים להביא לפגיעה בהסדרי שהות? כפי שעולה מההליכים המשפטיים, התנהגות דיונית באולם בית המשפט מהווה ראי למתרחש מחוצה לו ומשפיעה באופן ישיר על בחינת טובת הקטין, לרבות השהיית מפגשים, מינוי אפוטרופוס לדין והתניית קשר בליווי גורמי הרווחה. כאשר נלווים לאיחור חוסר שליטה, התפרצויות ופגיעה בסדרי הדין, הערכאה השיפוטית מוסמכת לנקוט צעדים מיידיים להגנה על הקטין. ##השלכות התנהלות דיונית ואיחור בעל דין על זכויות מהותיות## התנהלות דיונית אינה מתמצה אך ורק בעמידה פרוצדורלית בזמנים, אלא משמשת נדבך מרכזי באופן שבו בית המשפט מעריך את התנהלותו הכוללת של בעל דין. במקרה שבו נדון עניין זה במסגרת ##רמ"ש 24988-09-25 (מחוזי תל אביב - יפו)##, נבחנה שאלת ##איחור המבקש לדיון בבית המשפט לענייני משפחה כחלק מהתנהלותו הדיונית והדיונית שהובילה להחלטות בעניינו##. מתוך תיאור ההליך עולה כי איחור בעל הדין לדיון הביא לכך שהדיון החל בשלב מאוחר יותר מזה שנקבע, בשעה שמתדיינים רבים המתינו מחוץ לאולם ויומנו של בית המשפט היה עמוס בתיקים נוספים. כאשר הדיון התנהל כבר במשך 40 דקות והשעה הייתה 10:10, ציין בית המשפט כי הטיעון של בא כוח בעל הדין התנהל במעגלים ואינו מקדם את ההליך בדבר. על רקע זה, לצד שורת נסיבות נוספות, החליטה הערכאה הדיונית לעצור את הסדרי השהות בין האב לבין הקטין עד שתוברר טובתו של הקטין והאם התנהגותו של האב מסכנת אותו. החלטה זו ממחישה כיצד איחור לדיון והתמשכות טיעונים מעגליים מצטרפים לתמונה כוללת שמובילה לסעדים מרחיקי לכת ביחס לקשר ההורי. ##אולם בית המשפט כמראה של המתרחש מחוצה לו## אחת הקביעות המרכזיות שעלו במסגרת ההליך בתיק ##תלה"מ 36605-07-20## (שהובא במסגרת ##רמ"ש 24988-09-25 (מחוזי תל אביב - יפו)##) נגעה לתפיסה לפיה ##אולם בית המשפט הינו מראה של המתרחש מחוץ לו##. בית המשפט הדגיש כי אדם שאיננו מסוגל לגלות שליטה עצמית ואיפוק בתוך כותלי האולם, מעלה חשש כבד באשר להתנהגותו מחוץ לאולם. באותו עניין, במהלך הכתבת החלטת בית המשפט מיום 16.7.25, בחר בעל הדין לקום ולעזוב את האולם באופן פתאומי ומבלי לפנות תחילה לבא כוחו. התנהגות זו הוגדרה על ידי בית המשפט כמפתיעה ואגרסיבית, ותוארה ככזו התומכת בטענות שנשמעו בדבר שפה קשה, בוטה, מאיימת ובלתי מקובלת שננקטה לאורך שנים בתכתובות כלפי האם. בית המשפט הבהיר כי הסדרי השהות יושהו ויתחדשו אך ורק לאחר שישתכנע כי התנהגותו אינה מסכנת את הקטין, הן במישור הנפשי והן במישור הפיזי ממש. הקשר בין היעדר ריסון עצמי באולם לבין מסוכנות נטענת מחוצה לו התחדד בדיון נוסף שהתקיים ביום 27.7.25. באותו דיון ציין בית המשפט כי בעל הדין איננו מסוגל להקשיב לדברים ומגיב לכל עניין, תוך שהוא מתקן את בית המשפט בקשר לסוגיית האופניים ומצהיר כי מדובר באופניים של 24 וולט שהם "אופניים של ילד". הדינמיקה הגיעה לשיא כאשר בעל הדין קם, התפרץ, הרים את קולו בצעקות "אני לא מוכן לזה, יש לי הוכחות, מה עשיתי", ואף השמיע קללה קשה כלפי בית המשפט. תגובת בית המשפט כללה זימון משמר בית המשפט לעיכובו והעברתו למשטרת ישראל, יחד עם הפניית הפרוטוקול לפסיכיאטר המחוזי לשקילת דרכי טיפול. ##היקף ההתדיינות והצטברות בקשות כאינדיקציה לניהול הליך## חומר הגלם מציג נתון חריג באשר להיקף ההתדיינות בתיק ##תלה"מ 36605-07-20##, אשר מתנהל מזה שנים ומכיל למעלה מ-24 דוחות של גורמי הרווחה וכ-1,100 בקשות שונות. היקף זה הוגדר כשלעצמו כעניין ה"אומר דרשני". הצטברות זו של הליכים, יחד עם חזרת טיעונים במעגלים ואיחורים לדיונים, מהווה רקע להחלטות המורכבות שהתקבלו. בנוסף לעומס ההתדיינות, עלו טענות בדבר סיכון פיזי ישיר לקטין עקב הסעתו על גבי אופניים חשמליים בצורה בלתי מוגנת, ואף הרכבתו על ידי קטין אחר, וזאת חרף התחייבויות קודמות כי הדברים ישתנו. מסכת זו, לצד טענות חוזרות על הסתה קשה כנגד האם, הובילה לקביעה כי מפגשי האב עם הקטין יתקיימו אך ורק באמצעות גורמי הרווחה, בליוויים ובהמלצתם, על מנת שהקטין לא ימשיך להיפגע. ##הגנה על טובת הקטין באמצעות אפוטרופוס לדין וסמכויות חינוך## כחלק מההתמודדות עם הקונפליקט ועם התנהלות הצדדים, הורה בית המשפט על שורת סעדים שנועדו להגן על טובת הקטין: * ##מינוי אפוטרופוס לדין לקטין##: הוצאת הוראה לסיוע המשפטי למינוי מיידי של אפוטרופוס לדין, אשר יבחן את מכלול הסוגיות ויביאן בפני בית המשפט, לרבות שאלת הסעת הקטין וסוגיית בית הספר שבו ילמד. * ##הכרעה בענייני חינוך ורישום למוסד לימודים##: מתן אפשרות לאם לרשום את הקטין לבית ספר, החלטה שעוררה את התפרצותו הקשה של האב באולם. * ##קביעת דיונים דחופים בפגרה##: מתוך דאגה לשלום הקטין ולבירור שאר הבקשות יחד עם האפוטרופוס לדין, נקבע דיון מיוחד לשבוע הראשון של פגרת בתי המשפט (ביום 27.7.2025 בשעה 11:30), ומאוחר יותר נקבע דיון נוסף ליום 3.11.2025 בשעה 09:30. במסגרת בקשת רשות הערעור שהוגשה על ההחלטה (##רמ"ש 24988-09-25##), טען המבקש כי ההחלטה שוללת ממנו זכויות הוריות בסיסיות והתקבלה ללא שניתנה לו זכות ראויה להגיב לטענות המשיבה. טענה זו מדגישה את המתח שבין זכות הטיעון של ההורה לבין הצורך של בית המשפט להגיב באופן מיידי להתנהלות המסכנת את הקטין או משבשת את מהלך הדיון. ##התמודדות עם איחורים ומחדלים דיוניים בהליכים אזרחיים נוספים## סוגיית ההתייצבות באיחור והשפעתה על התוצאה הדיונית אינה מוגבלת לבית המשפט לענייני משפחה. במקרה שנדון במסגרת ##ת"א 50264-01-14 (שלום תל אביב - יפו)##, נבחנה התייצבות באיחור של 40 דקות לדיון הוכחות שנקבע חודשים רבים מראש. באותו מקרה, התייצב עורך דין אחר בשם המבקש באיחור של 40 דקות ללא המבקש עצמו, הציג מכתב העברה מהיום הקודם וביקש להחליף ייצוג עקב טענה לתמונות של סחורה פגומה. כמו כן הוגשו תצהירים באיחור וללא תצהיר תומך בבקשת הארכת המועד. בית המשפט דחה את הבקשה לדחיית מועד ההוכחות, וקבע כי הדיון יתנהל במועדו המקורי, תוך ייחוס משקל לאיחור ולמחדלי ההתייצבות ברצף ההתנהלות הלקויה. מנגד, במסגרת ##תאד"מ 20246-07-23 (שלום תל אביב - יפו)##, נדונה בקשת רשות להתגונן בתיקי הוצאה לפועל שבה נדרש בית המשפט להאזין בקשב רב להקלטת דיון שלם שנמשך כמעט 40 דקות, כאשר לאחר מכן נדחה הדיון בימים אחדים עקב מחלת המבקש והותאם לו מועד מיוחד ביומן חרף התנגדות הצד שכנגד. הדבר מלמד כי ניהול זמני שיפוט והתייחסות למשך דיונים נבחנים תמיד על רקע מכלול הנסיבות של כל תיק. ##צעדים מעשיים לניהול התייצבות והתנהלות באולם בית המשפט## 1. ##הקדמת הגעה לאולם הדיונים##: יש לוודא התייצבות מחוץ לאולם בית המשפט לפחות מחצית השעה לפני השעה שנקבעה, כדי למנוע דחיית פתיחת הדיון, פגיעה ביומן בית המשפט ויצירת רושם שלילי של זלזול בזמנם של הצדדים ושל המותב. 2. ##שמירה קפדנית על איפוק ושליטה עצמית##: חל איסור מוחלט להתפרץ לדברי בית המשפט, להרים את הקול או להעיר הערות ללא רשות, שכן התנהגות בלתי מרוסנת נתפסת כראיה לחוסר יכולת לשלוט בדחפים גם מחוץ לאולם. 3. ##מתן זכות דיבור בלעדית לבא הכוח##: על בעל דין להימנע מפנייה ישירה לשופט או ויכוח עם הצד שכנגד, ולהעביר כל הערה או תגובה בכתב או בלחש לעורך דינו, על מנת שהטיעון יועבר בצורה מובנית ושקולה. 4. ##איסור מוחלט על עזיבת האולם ללא רשות##: אין לקום, לצאת או לנטוש את הדיון טרם סיומו או טרם קבלת רשות מפורשת מהשופט, שכן פעולה חד-צדדית זו מתפרשת כהתנהגות תוקפנית המערערת על סמכות בית המשפט. 5. ##הימנעות מריבוי בקשות סרק וטיעונים מעגליים##: יש למקד את טענות ההגנה והסעדים המבוקשים בראיות קונקרטיות ובתמציתיות, ללא הגשת מאות בקשות סרק או חזרה על טיעונים שכבר נדונו והוכרעו. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם איחור של בעל דין לדיון יכול להשפיע על החלטות מהותיות בעניין משמורת והסדרי שהות? ##ת:## כן. כפי שעלה בתיק ##רמ"ש 24988-09-25 (מחוזי תל אביב - יפו)##, איחור לדיון שהביא לעיכובו, לצד התנהלות דיונית בלתי מבוקרת וטיעונים מעגליים, היווה חלק ממסכת הנסיבות שהובילה להשהיית הסדרי השהות והעברת המפגשים לפיקוח גורמי הרווחה. ##ש:## כיצד מפרש בית המשפט התפרצות או אובדן עשתונות של הורה במהלך דיון? ##ת:## בית המשפט לענייני משפחה ציין כי אולם בית המשפט מהווה מראה של המתרחש מחוצה לו; אדם שאינו מסוגל לגלות שליטה עצמית ואיפוק מול כס השיפוט מעורר חשש כבד כי התנהגותו מחוץ לאולם אינה קלה יותר, דבר שעלול להעיד על מסוכנות לקטין במישור הנפשי והפיזי. ##ש:## אילו צעדים מוסמך בית המשפט לנקוט כאשר בעל דין מקלל או מתפרץ בדיון? ##ת:## על פי המתואר בתיק ##תלה"מ 36605-07-20##, במקרה של קללה והתפרצות קשה, הורה בית המשפט למשמר בתי המשפט לעכב את בעל הדין ולהעבירו למשטרת ישראל יחד עם הפרוטוקול, ובמקביל הורה על העברת הפרוטוקול לפסיכיאטר המחוזי לשקילת דרכי טיפול. ##להלן דוגמא מהפסיקה## 1. בקשה מטעם המערערים, לבטל פסק הדין שניתן בתאריך 24.11.2009, ולפיו נדחה ערעור המערערים מחמת שלא התייצבו לדיון. 2. הדיון בתאריך 24.11.2009 היה קבוע לשעה 08:40. בשעה היעודה הודיע בא כוח המשיב, כי קיבל הודעה טלפונית ולפיה בא כוח המערערים יאחר לדיון איחור של כ- 15 דקות. בנסיבות אלה ביקשתי מבא כוח המשיב להמתין. בשעה 09:10, עדיין לא הייתה התייצבות מטעם המערערים, ועל כן הערעור נדחה. בא כוח המערערים התייצב לדיון בשעה 09:20, דהיינו כ- 40 דקות לאחר המועד שנקבע לדיון. 3. בבקשתו טוען בא כוח המערערים, כי האיחור לדיון לא נבע מזלזול בבית המשפט אלא כתוצאה מעבודות שבוצעו בכביש, אשר עיכבו אותו בדרכו לבית המשפט, ומכאן איחורו. הנני מקבל טענה זו, והנני יוצא מתוך ההנחה, שבא כוח המערערים איחר לדיון שלא באשמתו, אלא כתוצאה מעבודות שבוצעו בכביש. 4. בבקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר המבקש, אין די בכך שהמבקש יראה את הסיבה בעטיה לא התייצב לדיון, ועליו להראות, בנוסף לכך, כי יש לו סיכוי להצליח בטענותיו לגופו של עניין. ההליך שלפני נפתח בתביעה שהוגשה מטעם המשיב, על דרך סדר הדין המקוצר, ובה עתר המשיב לחייב את המערערים לשלם לו סכום כסף, המגיע לו, לטענתו, בגין שתי הלוואות שנתן למערערים, ואשר לא נפרעו. המערערים הגישו בקשת רשות להתגונן, וטענו בבית המשפט קמא, כי ההלוואה השניה שקיבלו נועדה לפרוע את ההלוואה הראשונה, ועל כן המשיב אינו זכאי לתבוע את כל הסכומים הנתבעים על ידו. בקשת הרשות להתגונן נדונה בפני כב' הרשם ש' רומי, אשר קבע כי אינו יכול לקבוע נחרצות שאין למערערים כל הגנה, אך כיוון שהם עצמם אינם טוענים שלא קיים חוב למשיב, החליט כב' הרשם ליתן למערערים רשות להתגונן, אך הרשות הותנתה בהפקדת סכום של 30,000 ₪. הסכום שנקבע על ידי כב' הרשם קמא לא הופקד ,ועל כן, בתאריך 22.12.2008 ניתן פסק דין המחייב את המערערים לשלם למשיב את הסכום שתבע. 5. בערעורם טוענים המערערים טענות שונות על שגגה שנפלה בהחלטת כב' הרשם קמא לחייבם בהפקדת הסך 30,000 ₪. לעומת טענות המערערים, טען בא כוח המשיב, כי אין להתערב בהחלטת כב' הרשם קמא. 6. לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני סבור שקלושים הסיכויים שערכאת הערעור תתערב בהחלטת כב' הרשם קמא, לחייב את המערערים להפקיד סך 30,000 ₪ כתנאי לקבלת רשות להתגונן. לא מצאתי כי כב' הרשם שגה בהפעלת שיקול דעתו, ולדעתי לא נפלה בהחלטתו טעות המצדיקה התערבות ערכאת הערעור. החלטת כב' הרשם איזנה את הזכויות בין הצדדים, כאשר מן הצד האחד עומדים המערערים, אשר לכאורה, גם אם טענותיהם תתקבלנה, עדיין קיים חוב למשיב, ומן הצד השני עומד המשיב, אשר הגיש תביעה בסדר דין מקוצר, הנסמכת על מסמכים שנחתמו בידי המערערים. על כן, הנני סבור, כי הסיכוי להביא לשינוי החלטת כב' הרשם בנושא ההפקדה כתנאי לקבלת הרשות להתגונן, הוא קלוש ביותר. על כן, אפילו יצאתי מנקודת ההנחה, שבא כוח המערערים לא התייצב לדיון בשל עבודות שבוצעו בכביש, הרי שאין מקום לבטל את פסק הדין שניתן, שכן לגופו של עניין, סיכויי הערעור קלושים. 7. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין. (ב) אין צו להוצאות בבקשה שלפני, והוצאות המשפט שנקבעו בפסק הדין מיום 24.11.2009, תכלולנה אף את הוצאות הבקשה שלפני. איחור לדיוןדיון