1. בקשה מטעם המערערים, לבטל פסק הדין שניתן בתאריך 24.11.2009, ולפיו נדחה ערעור המערערים מחמת שלא התייצבו לדיון. 2. הדיון בתאריך 24.11.2009 היה קבוע לשעה 08:40. בשעה היעודה הודיע בא כוח המשיב, כי קיבל הודעה טלפונית ולפיה בא כוח המערערים יאחר לדיון איחור של כ- 15 דקות. בנסיבות אלה ביקשתי מבא כוח המשיב להמתין. בשעה 09:10, עדיין לא הייתה התייצבות מטעם המערערים, ועל כן הערעור נדחה. בא כוח המערערים התייצב לדיון בשעה 09:20, דהיינו כ- 40 דקות לאחר המועד שנקבע לדיון. 3. בבקשתו טוען בא כוח המערערים, כי האיחור לדיון לא נבע מזלזול בבית המשפט אלא כתוצאה מעבודות שבוצעו בכביש, אשר עיכבו אותו בדרכו לבית המשפט, ומכאן איחורו. הנני מקבל טענה זו, והנני יוצא מתוך ההנחה, שבא כוח המערערים איחר לדיון שלא באשמתו, אלא כתוצאה מעבודות שבוצעו בכביש. 4. בבקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר המבקש, אין די בכך שהמבקש יראה את הסיבה בעטיה לא התייצב לדיון, ועליו להראות, בנוסף לכך, כי יש לו סיכוי להצליח בטענותיו לגופו של עניין. ההליך שלפני נפתח בתביעה שהוגשה מטעם המשיב, על דרך סדר הדין המקוצר, ובה עתר המשיב לחייב את המערערים לשלם לו סכום כסף, המגיע לו, לטענתו, בגין שתי הלוואות שנתן למערערים, ואשר לא נפרעו. המערערים הגישו בקשת רשות להתגונן, וטענו בבית המשפט קמא, כי ההלוואה השניה שקיבלו נועדה לפרוע את ההלוואה הראשונה, ועל כן המשיב אינו זכאי לתבוע את כל הסכומים הנתבעים על ידו. בקשת הרשות להתגונן נדונה בפני כב' הרשם ש' רומי, אשר קבע כי אינו יכול לקבוע נחרצות שאין למערערים כל הגנה, אך כיוון שהם עצמם אינם טוענים שלא קיים חוב למשיב, החליט כב' הרשם ליתן למערערים רשות להתגונן, אך הרשות הותנתה בהפקדת סכום של 30,000 ₪. הסכום שנקבע על ידי כב' הרשם קמא לא הופקד ,ועל כן, בתאריך 22.12.2008 ניתן פסק דין המחייב את המערערים לשלם למשיב את הסכום שתבע. 5. בערעורם טוענים המערערים טענות שונות על שגגה שנפלה בהחלטת כב' הרשם קמא לחייבם בהפקדת הסך 30,000 ₪. לעומת טענות המערערים, טען בא כוח המשיב, כי אין להתערב בהחלטת כב' הרשם קמא. 6. לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני סבור שקלושים הסיכויים שערכאת הערעור תתערב בהחלטת כב' הרשם קמא, לחייב את המערערים להפקיד סך 30,000 ₪ כתנאי לקבלת רשות להתגונן. לא מצאתי כי כב' הרשם שגה בהפעלת שיקול דעתו, ולדעתי לא נפלה בהחלטתו טעות המצדיקה התערבות ערכאת הערעור. החלטת כב' הרשם איזנה את הזכויות בין הצדדים, כאשר מן הצד האחד עומדים המערערים, אשר לכאורה, גם אם טענותיהם תתקבלנה, עדיין קיים חוב למשיב, ומן הצד השני עומד המשיב, אשר הגיש תביעה בסדר דין מקוצר, הנסמכת על מסמכים שנחתמו בידי המערערים. על כן, הנני סבור, כי הסיכוי להביא לשינוי החלטת כב' הרשם בנושא ההפקדה כתנאי לקבלת הרשות להתגונן, הוא קלוש ביותר. על כן, אפילו יצאתי מנקודת ההנחה, שבא כוח המערערים לא התייצב לדיון בשל עבודות שבוצעו בכביש, הרי שאין מקום לבטל את פסק הדין שניתן, שכן לגופו של עניין, סיכויי הערעור קלושים. 7. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין. (ב) אין צו להוצאות בבקשה שלפני, והוצאות המשפט שנקבעו בפסק הדין מיום 24.11.2009, תכלולנה אף את הוצאות הבקשה שלפני. איחור לדיוןדיון