1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה (ס"ע 9501-02-09; השופטת אביטל רימון קפלן, נציג מעבידים, מר חיים וינר, נציגת עובדים, גב' אילנה תמיר) מיום 24.3.10, בה נדחתה הבקשה לביטול הוצאות אשר הושתו על המבקשת, בשל אי התייצבותה לדיון ביום 16.3.2010 (להלן: הדיון). 2. לטענת ב"כ המבקשת, ההזמנה לדיון לא בוצעה כנדרש, בשל תקלה במערכת בתי המשפט, אשר בגינה לא הגיעו אליו החלטות וזימונים לדיונים משך זמן רב. על תאריך הדיון נודע לו במקרה, ואת שעת הדיון קיבל ממוקד המידע. לטענתו, נמסר לו בטעות כי השעה היא 13:30, במקום השעה 11:30, ועל כן הופיעו הוא והמבקשת לדיון באיחור של שעתיים. בנוסף, הבהיר ב"כ המבקשת כי לאחר תיקון התקלה, ההזמנה לדיון התקבלה ביום 15.2.2010, יחד עם עוד כ-150 זימונים והחלטות. עקב טעות משרדית, שנבעה מהעומס הרב שנגרם באותו יום, לא תוקנה שעת הדיון כפי שנרשמה ביומן. 3. בהחלטה שניתנה ביום 16.3.2010, חוייבה המבקשת בהוצאות משפט בסך 1,750 ש"ח בשל אי התייצבותה לדיון. בקשתה לביטול ההוצאות עקב הנסיבות שהביאו לאי ההופעה נדחתה ביום 24.3.2010. כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שלפני. 4. במסגרת הבקשה לרשות ערעור, שבה המבקשת ומתארת את השתלשלות העניינים אשר הביאות לטעות ברישום שעת הדיון, והדגישה כי היא מיוצגת באמצעות הלשכה לסיוע משפטי, וכי השתת הוצאות משפט מהווה נטל כלכלי כבד עליה. 5. ביום 8.6.2010 ניתנה החלטת הנשיא אדלר, בו התבקשה תשובת המשיבה, תוך הבהרה "האם היא עומדת על ההוצאות שנפסקו לזכותה, וזאת לאור הנסיבות המתוארות בבקשה". המשיבה הגישה את תשובתה לבקשת רשות הערעור, בה הבהירה כי היא עומדת על ההוצאות, תוך שהיא משמיעה ביקורת על התנהלות ב"כ המבקשת, וטוענת כי מועד הדיון צוין בהתכתבות שנערכה בין באי כוח הצדדים מספר שבועות לפני מועד הדיון. בתגובה לתשובה, הדגיש ב"כ המבקשת כי הדיון שנועד ליום 16.3.2010 נדחה לבקשת המשיבה, בהסכמתו, ואין זו התנהגות קולגיאלית לנצל את הטעות לרעה. ב"כ המבקשת אף הביע חשש כי השגיאה המשרדית מנוצלת לרעה על ידי המשיבה. 6. לאחר שנתתי דעתי לבקשה, ולנימוקי הצדדים, החלטתי לדחותה. כלל ידוע הוא כי בית דין זה, כערכאת ערעור, אינו נוהג להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לפסיקת הוצאות (ראו: עע 140/05 סילביה שטינמץ ואח' - נאגו מריאטה (טרם פורסם, 29.9.2005); דב"ע לד/12-3 דן פלדי - החב' הימית להובלת פרי בע"מ, פד"ע ה 151). במקרה שלפני, מתוארת השתלשלות עניינים, אשר על פניה, מצדיקה את ביטול ההוצאות, ולו עקב התקלה במערכת בתי המשפט ותרומתה לטעות המשרדית, כל שכן לאור הגעתו של עורך הדין לדיון בשעתיים איחור, והיותו מייצג את התובעת אשר לה האינטרס לקידום הדיון. 7. אולם, בשים לב שאין בהחלטת ביניים זו כדי להשפיע על המשך התנהלות ההליך בבית הדין האזורי, מצאתי כי לא יהיה זה נכון להביא, בשלב זה, את העניין להכרעת בית דין זה, במסגרת ערעור על החלטת ביניים. אציין, כי בהחלטה בה נפסקו ההוצאות, נאמר כי הם ישולמו "ללא קשר לתוצאות פסק הדין הסופי". אולם, הדבר נאמר בטרם הובררה סיבת אי ההתייצבות לדיון. לפיכך, נוכח מצבה הכלכלי של המבקשת והנסיבות המתוארות לעיל, ככל שההוצאות שנפסקו לא נגבו, יידחה מועד גבייתם עד לתום ההליך העיקרי. בית הדין האזורי יביא בחשבון הוצאות אלו בעת פסיקת ההוצאות בהליך העיקרי. 7. סוף דבר - הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות. איחור לדיוןדיון