1. המשיב פתח בהליכים כנגד המבקשת, במסגרת תיק הוצל"פ 20-11631-12-7, אשר נפתח כתובענה לביצוע סכום קצוב על פי הוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק"). במסגרת התיק הנ"ל, ועוד בטרם חלוף המועד הקבוע באזהרה, עתר להטיל עיקול על נכסי המבקשת השונים. לבקשתו, הוטל צו עיקול ביום 13.8.12. בהמשך הוגשה התנגדות לביצוע התובענה מטעם המבקשת, והתיק הועבר לביהמ"ש. 2. ביום 7.9.12 עתרה המבקשת לבטל את העיקולים שננקטו במסגרת תיק ההוצל"פ, טרם אזהרה, ובין היתר עתרה לבטל עיקול ברישום על זכויותיה בדירה, לבטל עיקול על חשבון הבנק וכן על נכסיה המוחזקים בידי צד ג'. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 10.09.11, צרפה המבקשת לתיק בית המשפט את ההתנגדות שהגישה לביצוע התובענה, וכן את הבקשה להטלת עיקול טרם מסירת האזהרה, כפי שהגיש המשיב לתיק ההוצאה לפועל. 3. מעיון בבקשה זו עולה, כי המשיב הגיש הבקשה להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד בהתאם לתקנה 374 לתקנות סד"א, תשמ"ד - 1984, וטען כי בפיו עילת תביעה, הנתמכת בראיות מהימנות לכאורה, כנגד המבקשת. כמו כן טען, כי קיים חשש שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פרעון החוב בתיק ההוצל"פ, וכן כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן צו העיקול. 4. בבקשתה לביטול הליכי ההוצאה לפועל טוענת המבקשת, כי המצאת האזהרה נעשתה לידיה במהלך פגרת הקיץ, ולפיכך רק ביום 30.09.12 חלף המועד להגשת התנגדות מטעמה. בהתאם לסעיף 81א1 (ה)(2) לחוק, לא ניתן להטיל עיקול טרם חלוף המועד המצויין באזהרה להגשת ההתנגדות, ועל כן דין העיקולים, שהוטלו טרם חלוף המועד, להתבטל. 5. המשיב טען בתגובתו, כי ראש ההוצאה לפועל היה מוסמך להטיל את העיקול מכוח סעיף 34 לחוק, אף במסגרת תיק שנפתח לביצוע תובענה לסכום קצוב. מעבר לכך, הוסיף וטען לגופו של עניין, כי מחצית מן הזכויות הרשומות על שם המבקשת בנכס נשוא הבקשה, נרשמו על שמה רק לאחר רישום הערת האזהרה לטובת צד ג', אשר נרשמה ביום 17.04.12. לכן, הערת האזהרה איננה חלה על מחצית זו, וביחס למחצית זו, גובר העיקול שנרשם לטובתו. בנוסף, טען המשיב, כי אין בפי המבקשת טענות הגנה, קיים חשש שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פרעון החוב, ומאזן הנוחות נוטה להותרת העיקול על כנו. דיון והכרעה 6. במסגרת תיקון 24 לחוק ההוצאה לפועל הוסף סעיף 81א1, לפיו, תביעות שסכומן אינו עולה על סך של 50,000 ש"ח, ואשר עומדות בקריטריונים הקבועים בסעיף הנ"ל (סכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות, שיש עליה ראיה בכתב, או תביעה מכוח חיוב לתשלום סכום קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק), יש להגיש לביצוע ישירות ללשכת ההוצאה לפועל. ביצועה של תביעה מעין זו יעשה בכפוף להוראות הסעיף הנ"ל. כפי שניווכח להלן, הסעיף קבוע הסדר ספציפי באשר לנקיטת הליכים טרם מסירת האזהרה ו/או חלוף המועד הקבוע בה להגשת התנגדות, במסגרת תביעה לביצוע סכום קצוב, להבדיל מנקיטתם במסגרת תיקי הוצל"פ אחרים, שאינם לביצוע תביעה לסכום קצוב. וכך נקבע בס"ק ה(2) לסעיף הנ"ל: "על אף האמור בסעיף 7(ה)- לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה". סעיף 7(ה) קובע כדלקמן: "לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה...זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן". על דרך השגרה, יינקטו הליכי הוצאה לפועל כנגד חייב בחלוף המועד הקבוע באזהרה. יחד עם זאת, סעיף 7(ה) לחוק מאפשר לנקוט הליכים טרם המצאת האזהרה או טרם חלוף המועד הקבוע בה, אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות העניין מצדיקות זאת. אלא שבכל הנוגע לנקיטת הליכים טרם המצאת האזהרה או טרם חלוף המועד הקבוע בה, במסגרת ביצוע תביעה על סכום קצוב, ראה המחוקק לנכון לקבוע הסדר ספציפי, במסגרת ס"ק ה(2) הנ"ל, לפיו לא ניתן להתחיל בנקיטת הליכים בתביעה על סכום קצוב, אלא רק לאחר חלוף התקופה הקבועה באזהרה. במקרה של תובענה לסכום קצוב לא מצא לנכון המחוקק לקבוע כי ניתן לנקוט הליכים קודם לכן, בהתאם לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל, וכשנסיבות העניין מצדיקות זאת, להבדיל מלשונו של סעיף 7 הנ"ל. לפי סעיף 81א1(ד)(1), התנגדות לביצוע תובענה לסכום קצוב תוגש בתוך 30 מיום המצאת האזהרה. מכאן עולה, כי בתיק הוצאה לפועל שנפתח לביצוע תובענה לסכום קצוב, לא ניתן לנקוט בהליכים כנגד חייב, כל עוד לא חלפו התקופה בת 30 הימים מיום המצאת האזהרה, במסגרתה רשאי החייב להגיש התנגדות לביצוע התובענה. 7. סבורני, כי קיים היגיון רב בכך שלא ניתן להתחיל בנקיטת הליכים טרם חלוף המועד הקבוע באזהרה לשם הגשת התנגדות לביצוע התובענה לסכום קצוב. המחוקק נתן לחיובים שונים, העונים על הקריטריונים הקבועים בסעיף 81א1, מעמד של מעין פסק דין, בכך שהתיר לפעול לגבייתם ישירות במסגרת ההוצאה לפועל, ולא על ידי הגשתם כתביעה רגילה (או תביעה בסדר דין מקוצר), לבית המשפט תחילה. יחד עם זאת, אין ספק כי במקרים מעין אלה, בהם מתקצרת משמעותית דרכו של נושה לגביית חובו, נדרש לאזן בין זכויות הצדדים, ולהגן על חייב, אשר יתכן ובפיו טענות הגנה כנגד התביעה. עיון בחוק ההוצל"פ מעלה, כי הסעיף העוסק בהסדרת תובענות מעין אלה, 81א1, קובע מספר איזונים שכאלה. כך, במסגרת איזון זה הדגיש המחוקק כי יש לשלוח לנתבע התראה על הכוונה להגיש תביעה לביצוע סכום קצוב בהוצאה לפועל, ולא התיר להגיש את התביעה אלא בחלוף 30 יום מיום משלוח ההתראה. מנגנון נוסף של איזון בא לידי ביטוי בסעיף 81א1 בכך שלהבדיל מהתנגדות לביצוע שטר, אותה יש להגיש בתוך 20 יום, הרי שהתנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב ניתן להגיש בתוך 30 יום מיום מסירת האזהרה. גם ס"ק ה(2) מבטא למעשה, מנגנון מאזן בין קיצור הדרך לנושה, שהגיש תביעה לסכום קצוב, ישירות ללשכת ההוצל"פ, לבין זכויות החייב, בכך שאיננו מאפשר לנקוט הליכים טרם מסירת אזהרה, להבדיל מפסק דין שהוגש לביצוע ללשכת ההוצל"פ, שאז, בהתאם להוראות סעיף 7(ה) לחוק, ניתן לחרוג מן הכלל, ולנקוט בהליכים טרם חלוף התקופה שנקבעה באזהרה, אם ראה רשם ההוצל"פ שנסיבות העניין מצדיקות זאת. לסיום נקודה זו, ולהשלמת התמונה אציין אף את סעיף 81א2, השולל את זכותו של תובע לשכ"ט עו"ד, מקום שבו הגיש התובע את תביעתו לביהמ"ש, למרות שיכול היה להגישה ללשכת ההוצל"פ, כתובענה לסכום קצוב. אלא שהסעיף מציין חריג, לפיו, מקום שבו הוגשה תובענה שכזו לבימ"ש, ולא ללשכת ההוצל"פ, והתקבלה בקשת התובע לסעד זמני (במעמד הצדדים, או אם ניתנה במעמד צד אחד, ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים), אזי יהא זכאי התובע לשכ"ט עו"ד. הוראה זו מצביעה על כוונת המחוקק שלא לאפשר הטלת עיקולים זמניים במסגרת תיק ההוצל"פ, טרם חלוף המועד להגשת ההתנגדות, וכל פרשנות אחרת שתינתן לה, תייתר את קיומה. למעשה, הוראה זו מפנה תובע החפץ לנקוט בהליך של סעד זמני טרם חלוף המועד הקבוע באזהרה לביהמ"ש, למרות שתביעתו מתאימה לתובענה לסכום קצוב לפי סעיף 81א1, ואיננה שוללת הימנו את זכותו לפסיקת שכ"ט עו"ד לטובתו. הבקשה לסעד זמני, הינה אחת מן החלופות המחריגות את שלילת פסיקת שכ"ט עו"ד לטובת תובע שהגיש תביעתו לבימ"ש ולא ללשכת ההוצל"פ, ומהווה, למעשה, טעם להגשת התביעה, ישירות לביהמ"ש, ולא ללשכת ההוצל"פ. 8. בענייננו, אין מחלוקת כי העיקול שהוטל בתיק ההוצאה לפועל, הוטל טרם חלוף המועד הקבוע באזהרה. מאחר והמסירה בוצעה במהלך פגרת הקיץ, הרי שהמועד להגשת ההתנגדות נמנה החל מיום 1.9.12, ועל כן חלף, לכל המוקדם, ביום 30.9.12. משכך, ומאחר ועסקינן בתיק שנפתח לפי סעיף 81א1, הרי שלאור הוראות ס"ק ה(2) לא ניתן היה להטיל את העיקולים ביום 13.8.12, ודינם להתבטל. 9. סוף דבר, מאחר והבקשה להטלת העיקול הוגשה לתיק ההוצאה לפועל, בניגוד להוראות סעיף 81א1(ה)(2) לחוק הרי שדין העיקולים להתבטל, וכך הנני מורה. (למעלה מן הצורך יובהר, כי שמורה למשיב הדרך לפנות בבקשה מנומקת, בהתאם להוראות תקנה 374 לתקנות סד"א, תשמ"ד - 1984, כבקשה אשר תוגש לתיק ביהמ"ש). ממילא, ולאור התוצאה הנ"ל, אין עוד צורך לבחון את יתר טענות הצדדים, כפי שעלו בבקשה לביטול הליכי ההוצאה לפועל, בתגובה ובתשובה לה. אוסיף ואציין, כי טוב עשו הצדדים, כאשר הסכימו כי ההחלטה הנ"ל תינתן ללא צורך בקיומו של דיון (המשיב הותיר שאלה זו לשיקול דעתו של בית המשפט), בשים לב לעובדה כי ההכרעה בבקשה איננה מושתתת על רכיבים עובדתיים, המצריכים חקירות, אלא מתבססת על טיעונים משפטיים בלבד. משכך, איני עושה צו להוצאות. תביעה על סכום קצוב