ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשם אורי פוני), שניתן בהיעדר הצדדים ביום 2.7.13, בתיק בא"פ 25972-01-14. בהחלטה נדחתה התנגדותו של המערער לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל (תיק 03-28357-12-9). 1. המשיב אוחז בשיק על סך 10,000 ש"ח, המשוך מחשבון המתנהל על שמו של בצלאל יהודה, המערער מורשה בחשבון והכתובת הרשומה בשיק הינה בית הכרם 2, א'1 בירושלים. 2. בהחלטתו, קבע בית משפט קמא כי המערער לא הגיש התנגדותו במועד, שכן האזהרה נמסרה לו ביום 6.1.13 בעוד שההתנגדות הוגשה אך ביום 9.5.13, ללא הסבר לאיחור הרב. נקבע כי כתובת מגוריו הוטבעה על גבי השטר אלא שהמערער החליף כתובת ולא טרח לעדכן את נושיו כדין. עוד נקבע כי המערער לא הכחיש את חתימתו על השטר מתוקף היותו מורשה חתימה ולא הציג הגנה מפני ביצוע השטר. בהיעדר טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ההתנגדות ובעיקר בהיעדר הגנה מפני התביעה השטרית, נדחתה הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות לרבות התנגדות לביצוע השטר. 3. הטענה העיקרית של המערער הינה כי אביו, יהודה בצלאל, הוא בעל החוב. השיק נמשך מחשבון בנק המתנהל על שם אביו והמערער מיופה כוח בלבד בחשבון. לגרסתו, לא כתב את השיק, לא חתם על השיק ולא מסר את השיק. המדובר בשיק שמסר אביו לנגר שביצע עבודות נגרות בעסק שבבעלותו והועבר על ידי הנגר למשיב. הגנתו פורטה כדבעי בהתנגדות שהגיש ועל כן שגה בית משפט קמא בקובעו כי המערער לא הציג עילת הגנה לכאורה נגד השיק נשוא הליכי ההוצאה לפועל. עוד לטענת המערער, שגה בית משפט קמא בקביעתו כי אחר את המועד להגשת התנגדותו, מהטעם שהאזהרה לא הומצאה למערער כדין. האזהרה נמסרה לכתובת מגוריו של אביו, היא הכתובת הרשומה על גבי השיק. אביו שגה לחשוב כי המדובר בתיק הוצאה לפועל נוסף, אחד מיני רבים שנפתח נגדו, לפיכך לא העביר את האזהרה למערער. הטעות נתגלתה רק לאחר שהוטלו עיקולים על חשבון העו"ש המתנהל על שם המערער. בנסיבות אלו, לשיטת המערער, מניין הימים להגשת ההתנגדות לביצוע השטר מתחיל ביום בו נודע לו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו. משכך, הגיש את התנגדותו במועדה כדין. 4. המשיב עתר לדחיית הערעור על הסף מהטעם שהוגש בחלוף המועד שנקבע בתקנה 258 כח' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. לגופו של עניין, סמך המשיב את ידיו על החלטת בית משפט קמא. לשיטתו, לא הראה המערער עילת הגנה נגד ביצועו של השיק. מעבר לכך, האזהרה נמסרה כדין, ביום 6.12.12, לידי אמו אשר חתמה בכתב ידה על אישור המסירה. מה גם, אביו התקשר למשרדי ב"כ המשיב וביקש לסלק את החוב של בנו והודגש כי מעולם לא ייחס לעצמו את החוב. 5. בתשובתו, טען המערער כי הערעור הוגש במועד. החלטתו של בית משפט קמא אשר דחתה את ההתנגדות מסיימת את ההליך ועל כן בבחינת "פסק דין". המסגרת הנורמטיבית להגשת הערעור מצויה בתקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולפיה קצובים לבעל דין 20 יום להגשת ערעור. תקנה 258 כח' לתקנות סדר הדין האזרחי, אליה מפנה המשיב, עניינה בסדרי הדין הנוהגים בבית המשפט לענייני משפחה. על כן, הוגש הערעור כדין. המועד להגשת הערעור 6. החלטה הדוחה התנגדות לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל מהווה החלטה שמביאה לתומו את ההליך המשפטי, לפיכך מעמדה כ"פסק דין" (ע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746). על כן, הוראות הדין לעניין הגשת הערעור על פסק דין של רשם חלות על החלטה כגון דא. המחוקק בסעיף 96 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984, קבע כי "פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם". על כן, סדרי הדין הנוהגים בהגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט השלום חלים בהגשת ערעור על החלטת רשם העולה בבחינת פסק דין. המועד להגשת ערעור בזכות על פסק דין הוסדר בתקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי והועמד על 45 ימים מיום מתן ההחלטה. התנגדות לביצוע שטר דינה להתברר כתובענה בסדר דין מקוצר, לפי תקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, ועל כן מוקנית לבעלי הדין זכות ערעור. ההחלטה ניתנה ביום 2.7.13 ונתקבלה במשרדי ב"כ המערער, לטענתו, ביום 7.7.13. הערעור הוגש ביום 11.9.13 ובשים לב לפגרת בתי המשפט, הוגש כדין. הגנתו של המערער 7. "אין אדם חב על פי שטר אלא אם כן חתם עליו", הוא כלל העומד ביסוד דיני השטרות (ע"א 4294/90 עיזבון המנוחה חיה לאה רינסקי ז"ל נ' רחמני ושות' מימון בע"מ, פ"ד נ(1) 453, 464). כך קבע המחוקק בסעיף 22 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש]. חתימתו של אדם הינה תנאי בילתו איין להטלת חבות שטרית אישית עליו. בתצהיר שהוגש בתמיכה להתנגדות לביצוע השטר (להלן: "התצהיר"), הצהיר המערער שלא חתם על השיק ולא היה צד, אף לא מעורב, בעסקת היסוד. התצהיר הונח לפני בית משפט קמא. בהיעדר חתימתו, לכאורה, המערער אינו חב בפירעון השטר. מעבר לצורך, המערער אינו בעל החשבון והינו מורשה חתימה בלבד. חזות השטר ברורה. אחריותו האישית של מורשה חתימה לפירעון שטר מתגבשת, לפי סעיף 25 לפקודה, אך ורק כשהוא חותם על השטר בעצמו "חתימה עירומה", היינו ללא ציון שליחתו במפורש (ראה למשל ע"א 4294/90 לעיל). מושכלות יסוד, ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בממצאים עובדתיים אלא במקרים חריגים של טעות מהותית. בנסיבות אלו, המערער העמיד הגנה לכאורית נגד ביצוע השטר נגדו. המועד להגשת ההתנגדות לביצוע השטר 8. הכתובת הרשומה על גבי השטר הינה של בעל החשבון ולא של המערער. המערער הצהיר בסעיף 15 לתצהיר, כי כתובתו הרשומה בתעודת הזהות הינה רחוב בן יהודה 27 בירושלים בעוד שבפועל הינו מתגורר ברחוב קצנלבוגן 20 בשכונת הר נוף בירושלים. דא עקא, מוסכם ומוכח כי האזהרה הומצאה בכתובתו של בעל החשבון ברחוב בית הכרם 2, א' 1 בירושלים. המדובר בכתובת מגורי אביו של המערער, כשהמערער אינו מתגורר בה, וספק אם יש בכך משום המצאה כדין. מכל מקום, אביו של המערער, כנטען, שקוע בחובות ותלויים ועומדים נגדו תיקי הוצאה לפועל רבים, ועל כן לא שיער כי האזהרה מיועדת למערער ולא מסר לו אותה. המערער ואביו לא נחקרו על גרסתם בבית משפט קמא ולמעשה אף לא התנהל דיון אחד בנוכחות הצדדים בבית המשפט. הואיל וכך, בשלב הערעור, לא ניתן להכריע במהימנות הגרסה. כך או כך, בשים לב להגנה השטרית העומדת לכאורה למערער, שערי בית המשפט לא יינעלו בפניו. סוף דבר 9. הערעור מתקבל לעניין הבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות לביצוע השטר. התיק מוחזר לבית משפט קמא לצורך בירור הגנתו השטרית של המערער. 10. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ש"ח. שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר