1. נגד המערער הוגשה בקשה לביצוע שטר ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה בתיק הוצל"פ מס' 1-98-02880-02. המערער הגיש התנגדות לביצוע שטר (המ' 5236/98) שנידונה לפני כבוד הרשם ורבנר, אשר דחה אותה בהחלטה מיום 4.10.99 עקב אי התייצבותו. בקשתו לביטול החלטה זו (בש"א 10798/00) נדחתה אף היא על ידי כבוד הרשם בהחלטה על פי צד אחד מיום 27.6.00. המערער הגיש בקשה נוספת לביטול ההחלטה (בש"א 9403/03) אשר נדחתה בהחלטה על פי צד אחד שניתנה ביום 16.6.03. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי בו תוקף המערער את כל שלוש החלטותיו של כבוד הרשם ורבנר. 2. בהחלטתי מיום 23.7.03 הוריתי על הגשת סיכומי טענות בכתב. חרף זאת וחרף הארכה שניתנה בהחלטתי מיום 23.9.03 טרם הוגשו סיכומים על ידי בא כח המשיב. על כן יינתן פסק הדין על סמך החומר המצוי בתיק בית המשפט. 3. העובדות הצריכות להכרעה בבקשה הנן בתמצית כדלקמן: המערער הגיש התנגדות לביצוע שטר כשהוא מיוצג על ידי עו"ד עמיקם שוחט; ההתנגדות הועברה לבית משפט זה, נפתח תיק המרצה 5236/98 ונקבע דיון ביום 6.9.98 בפני כבוד הרשם ורבנר; בסמוך לפני כן הגיש עו"ד שוחט בקשה להשתחרר מהייצוג בטענה של העדר שיתוף פעולה מצד המערער בה צוין כי המערער קיבל הודעה על מועד הדיון ועל חובתו להתייצב אליו. לבקשה צורף העתק ממכתב שנשלח אליו בעניין; בהחלטה מיום 3.9.97 נעתר כבוד הרשם לבקשה לשחרור מייצוג והורה לעו"ד שוחט להמציאה למערער. 4. הדיון האמור נדחה ליום 4.10.99. המערער הוזמן למועד זה אישית לפי הכתובת שצוינה בבקשה לביצוע שטר. אותה כתובת הוטבעה בשיק נשוא הדיון. בהתנגדות עצמה לא צוין מען מלבד כתובת בא כחו. המערער לא התייצב ועל כן ההתנגדות נדחתה. 5. המערער הגיש בקשה לביטול ההחלטה הדוחה את ההתנגדות במסגרת בש"א 10798/00 בטענה כי לא ידע שעו"ד שוחט שוחרר מהייצוג, לא ידע על מועד הדיון וממילא לא זומן אליו. בקשה זו הוגשה באמצעות בא כחו החדש, עו"ד אייל עברון. לאחר קבלת תגובת בא כח המשיב דחה כבוד הרשם את הבקשה בהחלטה מיום 27.6.00 ללא דיון במעמד הצדדים. 6. ביום 11.6.03 פנה המערער שוב לבית המשפט במסגרת בש"א 9403/03, הפעם מיוצג על ידי בא כחו הנוכחי עו"ד עבאדי, בבקשה לבטל את ההחלטה מיום 27.6.00. בהחלטה מיום 16.6.03 נדחתה הבקשה על ידי כבוד הרשם ורבנר אשר קבע כי " ההחלטה מיום 27.6.00 ניתנה לאחר בקשה שהגיש המבקש באמצעות עו"ד עברון אייל ואין מקום לדון בזה פעם שלישית. בקשה זו נדחית". על החלטה זו הוגשה הערעור שלפניי. 7. טענת המערער הנה כי שגה כבוד הרשם בכל שלוש החלטותיו. בהחלטה הראשונה משום שלא היה מקום לדון בהתנגדות מבלי לזמנו לדיון מיום 4.10.99 ומבלי שנמסר לו כי בא כחו דאז שוחרר מהייצוג. כמו-כן, ההחלטה לא הומצאה לו ונודע לו עליה רק עם חידוש הליכי ההוצאה לפועל נגדו. בנסיבות אלו שגה כבוד הרשם בהחלטתו השניה שכן היה עליו לבטל את ההחלטה הראשונה מתוך חובת הצדק ולא זו בלבד שלא עשה כן אלא החליט לדחותה מבלי לקיים דיון בה. ההחלטה השלישית לוקה בפגם אף היא שכן בקשתו נדחתה ללא דיון כך שלא היה לו יומו בבית המשפט. 8. לגופו של העניין טוען המערער כי יש לו הגנה טובה מפני התביעה. לגרסתו, במועד הרלוונטי לתובענה ניהל המשיב עסק של מוסך. במסגרת עבודתו בחברת אן. סי. אן. רנדוו (1996) בע"מ (להלן: החברה) הביא המערער רכב של החברה לתיקון במוסך המשיב. כאשר שב למוסך על מנת לקבל את הרכב לאחר התיקון סירב המשיב לשחררו ללא תשלום. משהסתבר לו כי אין ברשותו שיקים של החברה מסר בהסכמת המשיב שיקים משוכים על חשבונו תוך התחייבות המשיב להחזירם עם קבלת שיקים חלופיים משוכים על חשבון החברה ברם חרף מסירת השיקים החלופיים סירב המשיב בחוסר תום לב לעשות כן ולאחר מכן הציגם לפרעון. 9. אם יתקבל הערעור על ההחלטה מיום 16.6.03 תתבטל ממילא ההחלטה מיום 27.6.00 ויהיה מקום לדון בהתנגדות גופה. 10. בבקשתו מיום 11.6.03 במסגרת בש"א 9403/03 טען המערער כי לא קיבל לידיו את ההחלטה מיום 27.6.00 וכי נודע לו עליה רק עם חידוש הליכי הוצאה לפועל נגדו. עוד הוא טוען כי החלטה זו ניתנה ללא דיון בבקשה. טענת המערער כי לא קיבל לידיו את ההחלטה אינה רלוונטית, שכן השאלה אינה האם ההחלטה "הגיעה לידיו" אלא האם הומצאה לו כדין. המערער אינו טוען כי ההחלטה לא הומצאה כדין. באותו מועד היה המערער מיוצג על ידי עורך דין, שלוחו. המצאה לשלוח כמוה כהמצאה למערער, השולח. בתיק בית המשפט אין אישור המצאת ההחלטה אלא רק אישור על משלוח ההחלטה לבא כחו. נוכח טענת המערער ניתן להניח כי ההחלטה הומצאה לבא כחו דאז. 11. גם הטענה לפגם בהליך כי ההחלטה ניתנה ללא קיום דיון אינה יכולה לסייע לו. אמנם לא נתקבלה תגובת המשיב כמצוות תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) ובכך יש פגם ברם, מי שעלול היה להפגע מדיון על סמך הבקשה בלבד היה המשיב, שעמדתו לא נשמעה, ולא המערער שכל טענותיו היו מונחות בפני כבוד הרשם. 12. לא זו אף זו, ההחלטה מיום 27.6.00 ניתנה לאחר קבלת תגובת המשיב ובחלוף המועד להגשת תגובה לתגובה כמצוות תקנה 241 (ג1) לתקנות. נוכח הוראת תקנה 241(ד) אין המדובר בהחלטה על פי צד אחד. על כן, הדרך להשיג עליה היתה הגשת ערעור תוך המועד שנקבע בתקנות ולא בקשה לביטולה. 13. זאת ועוד, מאז מתן ההחלטה מיום 27.6.00 והמצאתה לבא כח המערער חלפו קרוב לשלוש שנים. גם אם רשאי היה להגיש בקשה לביטולה הרי לאור פרק הזמן שחלף ניתן היה להסיק כי המערער השלים עמה וויתר על המשך ההתדיינות. בנסיבות אלו רשאי היה כבוד הרשם להחליט כי "אין מקום לדון בזה פעם שלישית". 14. על כך ניתן להוסיף, כי המועד להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד נקבע בחיקוק ועל כן לא זו בלבד שיש צורך בטעמים מיוחדים שיירשמו אלא שמבקש הביטול חייב בתשלום אגרה, שלא שולמה במקרה דנן. 15. גם האמור בבקשה נשוא בש"א 10798/00 אינו מדויק. לטענת המערער באותה בקשה לא הוזמן לדיון ולא ידע כי בא כוחו שוחרר מהייצוג. מקובל עליי כי מן הראוי היה לקבל את עמדת המערער או לקיים דיון בנוכחותו. עם זאת, שום נזק לא נגרם למערער שכן מאישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט עולה כי ההזמנה לדין הומצאה למבקש לפי הכתובת היחידה שהיתה בפני בית המשפט. ההזמנה נמסרה לידי "דליה כהן" בת משפחה המתגוררת עם הנמען ואשר לפי מראיה מלאו לה שמונה עשרה שנים. מכאן שהמדובר בהמצאה כדין. אם שינה המערער את מענו מבלי להודיע לבית המשפט וכתוצאה לא הגיעה ההזמנה לידיו אין לו להלין אלא על עצמו. בנסיבות אלו, גם אם לא ידע על שחרור בא כחו, הוא הוזמן ישירות לדיון ומחובתו היה להתייצב אליו. 16. למותר לציין כי גם הגנת המערער תלויה על בלימה. כעולה מגרסתו היה עובד של החברה, בה דודו היה בעל המניות העיקרי ומעבידו. טענתו כי הוסכם עם המשיב על מסירת השיק נשוא ההתנגדות כבטוחה למסירת שיקים של החברה הועלתה בצורה סתמית וכללית. לא הובררו פרטי הסיכום ומי היו הצדדים לו. כמו כן לא הוברר מדוע נמסרו השיקים החלופיים אם שיק המערער לא הוחזר לידיו. למותר לציין כי נוכח יחסי המשפחה בין המערער לבעל החברה לו סירב המשיב להחזיר לו את השיק יכול היה להמנע ממסירת שיקים נוספים ועם פרעון השיק נשוא הדיון יכול היה לדרוש השבת הסכום מהחברה. 17. הטענה הנרמזת לפיה גרמה עבודת המשיב נזק לחברה, ועל כן קיים כשלון תמורה, לא פורטה כדבעי ואם אמנם קיים כשלון תמורה הוא חלקי ובלתי קצוב אשר ממילא אינו מזכה ברשות להתגונן. לו דנתי בהתנגדות לביצוע שטר הייתי דוחה אותה או מתנה את מתן הרשות להתגונן בהפקדת מלוא סכום התביעה. 18. הבקשה לביטול ההחלטה מיום 27.6.00 נשוא בש"א 9403/03 לוקה בפגם הן מבחינת הדרך הדיונית שנבחרה על ידי המערער והן משום שהוגשה באיחור ניכר מבלי שניתן הסבר למחדל. על כן רשאי היה כבוד הרשם לדחותה. בדיקת ההחלטה מיום 27.6.00 מגלה כי בדין יסודה. עיון בהתנגדות לביצוע שטר מלמד כי סיכויי המערער לזכות בהגנתו קלושים למדיי. 19. אשר על כן אני דוחה את הערעור. משלא הגיש המשיב סיכומים איני עושה צו להוצאות. דיוןשטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר