המבקשת טענה כי המשיבה מנסה להיפרע באמצעות שטר חוב מזויף שהוגש לביצוע. ##להלן החלטה בנושא התנגדות לביצוע שטר חוב בטענה שהוא מזויף:## המשיבה הגישה לביצוע שטר חוב ע"ס 9,978 ₪ ז"פ חל ביום 30/06/10. בקשת ההתנגדות מציינת, כי המבקשת היא בעלת חברה בשם ס' והשקעות בע"מ, ומציינת, כי החברה השתמשה בשירותי המשיבה במשך כ- 3 חודשים, עת סיפקה לה חומרי בנין ועבודות בניה ושיפוצים. עפ"י האמור בבקשה, בסמוך לחודש 4/10, הזמינה החברה מהמשיבה חומרי בנין לאתר בניה בנתניה. חומרי הבניין לא הגיעו לשטח הבניה, ובשל כך נעצרה הפעילות באתר. המבקשת מציינת, כי היא אמנם בעלת החברה, אבל אינה מתערבת בפעילות הבניה. זאת נעשה ע"י בן זוגה. משכך היה, התקשר הבעל אל המשיבה, על מנת להבטיח קבלת המוזמן ע"י החברה במועד, אך לא נענה בשום תשובה ברורה. בחלוף מספר שבועות כשהעסקה לא יצאה אל הפועל, התקשר בן הזוג, אל המשיבה, והודיע כי החברה מבטלת שיק ע"ס 7,222 ₪ ז"פ 30/06/10. השיק הודפס ביום 4/4/10 ומועד פירעונו 27/6/10, העתקו צורף יחד עם הוראת הביטול לבנק הנמשך. המבקשת מציינת, כי הצדדים סיכמו ביניהם על ביטול העסקה ומוסיפה, כי מעולם לא מסרה שטר חוב למשיבה וממילא גם לא חתמה עליו. תמצית טענת המבקשת, כי המשיבה מנסה להיפרע באמצעות שטר חוב מזויף שהוגש לביצוע ביודעו, כי אין המבקשת חייבת לה מאומה. הבקשה נסמכת גם בתצהיר בן הזוג הנ"ל, המציין בתצהירו, כי הוא מורשה חתימה בחברה האמורה, חוזר על האמור בתצהיר המבקשת לעניין ההתקשרות וסיומה, לרבות, העובדה, כי סוכם בין הצדדים על ביטול העסקה. גם המצהיר, מציין בתצהירו, כי לא מסר שטר חוב ולא חתם על שטר חוב. ב-11/1/11 התקיים דיון בהתנגדות, בראשיתו, נחקרה המבקשת על תצהירה. כך תועדה החקירה הנגדית: "החתימה בסוף התצהיר, היא שלך? ת: כן. ש:איפה חתמת על התצהיר? ת:במשרד שלנו. ש:חתמת על זה בפני מי זה היה? ת:הבעל שלי. רק הבעל שלי. ש:הייתם רק את ובעלך הייתם יחד כשחתמת על התצהיר? ת:כן. משכך החלה והסתיימה חקירת המבקשת, ביקשה המשיבה לקבוע, כי תצהירה של המבקשת יפסל, שכן מן החקירה עולה בבירור, כי התצהיר אינו מאומת כמתחייב מדיני הראיות. בן הזוג, מר אחמד, העיד, כי הוא אכן חתום על התצהיר וכי עשה זאת אל מול עורך דינו, אשר נכח אף הוא בדיון (תשובתו הייתה בהצבעה לעבר עורך הדין הנוכח באולם). כאשר נשאל, אם חתם עם המשיבה על הצעת מחיר, ענה, כי אינו חושב שחתם על הצעה כזו. כאשר הוצג לו ההסכם והוא נשאל, אם חתימתו מתנוססת עליו השיב בשלילה, והוסיף, "אם זו חברה למה אין חותמת". כאשר הופנה לעבר סעיף 8 בתצהירו, שם מוצהר, כי סיכם עם המשיבה על ביטול העסקה והתבקש להציג סימוכין לכך, ענה "על איזה עסקה אתה מדבר? אנחנו כל הזמן עובדים דרך מנהל האתר והוא מקבל את הסחורה. יש לי אישור על ביטול העסקה כי לא קיבלנו את הסחורה על השטח. אין לי אישור בכתב" (על ביטול העסקה - ש.ר.). כאשר הוצג לעיניו שטר החוב, נשאל, של מי החתימה עליו? ענה "לא שלי". כאשר נשאל למי שייך מספר הזיהוי על השטר, ענה "של אשתי". כאשר נשאל, אם הוא רשם את מספר הזיהוי ענה "לא זאת פעם ראשונה שאני רואה את המסמך הזה." סיכומי המבקשת הוגשו ביום 23/1/11, אין הם אלא חזרה על האמור בבקשת המבקשת ומן הסתם גם על תצהיר בן זוגה המדגישים את אותן העובדות, כאשר הדגש ניתן להעדרה של חתימת המבקשת על גבי השטר. תשובת המשיבה מיום 13/3/11, מדגישה את התעלמות המבקשת בסיכומיה, מן החקירה הנגדית במסגרתה התבקש לפסול את תצהיר המבקשת, נוכח אי קיום הוראות פקודת הראיות, ע"פ עדותה. מציינת המשיבה, כי המבקשת אישרה בחקירתה, כי חתמה על התצהיר שהגישה בפני בעלה, ולא בפני בא כוחה, החתום כמאמת התצהיר. מכאן, מסכמת המבקשת, התצהיר אינו כדין, ובניגוד להוראות סעיף 15 לפקודת הראיות. מעבר לטיעון זה, מציינת המשיבה, כי עדותה של המבקשת קרסה לעניין אי חתימתה לגבי השטר כמו גם לאי אספקת הסחורה. גם ביחס לעדותו של מר אחמד, מזהה המשיבה, כי העד לא ידע להסביר בעדותו עובדות אותן נקב בתצהיר. בשונה מהמוצהר, לפיו, היה בקשר עם המשיבה, העיד לאחר מכן, אודות הצעת המשיבה שהועברה לו בפקס, אך זכר היטב כי לא חתם על ההצעה. לאחר שאומת העד עם מוצגים 1 ו-2, חזר בו מהצהרתו, כי לא סופק מאומה לחברה בציינו, בין היתר, "קיבלנו חלק בהתחלה". כאשר נשאל מדוע הוציא שיק לפקודת המשיבה, ענה, כי הדבר היה בטעות. עניין זה, אינו תומך בכך שלא היה בינו לבין המשיבה כל קשר כפי שמצא לנכון להצהיר. תשובת המבקשת הוגשה ביום 15/3/11 ובראשיתה נאמר, כי החברה השתמשה בשירותיה של המשיבה במשך 3 חודשים. שבה ומציינת היא, כי לא קיבלה את הסחורה ושבה על טענתה, כי מעולם לא נתנה שטר חוב למשיבה ומעולם לא חתמה עליו. התגובה גם מנסה "ליישר הדורים" לעניין נסיבות מתן התצהיר בפני הבעל, אולם ההסבר אינו מנסה כלל לטעון, כי התצהיר נעשה בפני עו"ד. ממילא, הגשת התשובה לסיכומי המשיבה, אינה מגעת כדי עדות בכלל, ועדות בביהמ"ש בפרט. כעולה מעדות המבקשת, היא לא חתמה על תצהירה בפני עו"ד, אלא בפני בעלה. המבקשת, בנסיבות אלו, עמדה לחקירה נגדית, תחת אזהרת ביהמ"ש, ונשאלה אך לנסיבות מתן תצהירה. סבורני, כי יש לדחות ההתנגדות אך בשל כך שהתצהיר, לאו תצהיר כדין הוא, באין תצהיר כדין ממילא אין בנמצא התנגדות כדין. באין תצהיר לתמוך בעובדות הבקשה, אין נפקה מינה מה נכתב בה. מעדות המצהיר הנוסף, לא ניתן ללמוד מאומה לעניין חתימתה או אי חתימתה של המבקשת על שטר החוב. היותו של תצהיר עשוי ומאומת כדין הינו עניין מהותי ולא אחרת. בעניין זה נפסק לא אחת, כי תצהיר שאינו מקיים את דרישותיו של סעיף 15 לפקודת הראיות - לאו תצהיר הוא. ראה למשל, בפ"ד של ביהמ"ש העליון, רע"א 9722/07, מרדכי ציינו וירט נ' ישראל כהן: "23. ראשית, מקובלת עליי טענת המשיב לפיה יש למחוק את תצהירו של המבקש אשר תומך בבקשת רשות הערעור, הואיל ותצהיר זה נחתם שלא כדין, כפי שמציין בא כוחו של המבקש המאמת לכאורה את התצהיר: "...אישר את נכונות הצהרתו לעיל וחתם עליה ושלחה אליי בפקס. סעיף 15(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971 קובע כי תצהיר בכתב יהווה ראיה כשרה "אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן". התצהיר הוא מסמך אשר משמש לצורך הוכחת עובדות במסגרת הליכים משפטיים או מעין שיפוטיים וככזה, השימוש בו מחייב הקפדה על הדרישות הפורמאליות הקבועות בסעיף 15(א) הנ"ל על מנת להבטיח שהמצהיר מבין את משמעות הצהרתו ושהתצהיר נחתם על ידי המצהיר עצמו ולא על ידי אחר. לדידי, אין כל אפשרות מעשית לקיים תנאים אלו כאשר התצהיר אינו נחתם לפני אחד הגורמים המנויים בסעיף 15 לפקודת הראיות. בנסיבות המקרה שלפנינו, כאשר אין מחלוקת כי התצהיר נחתם ואומת באמצעות פקסימיליה, הרי שהמבקש לא הצהיר את האמור בתצהירו ולא חתם עליו בפני עורך דין ומשכך, סבורני כי לא מתקיימים תנאיו של סעיף 15(א) לפקודת הראיות ולפיכך, כי דין התצהיר להימחק [השוו: רע"א 5967/91 הופמן נ' הופמן פ"ד מו(1) 784 (1992)]. בהקשר זה, מקובלת עליי עמדתם של מי שכיהנו כשופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (הרכב כבוד השופטים אב"ד י' גולדברג, א' גרוניס וא' חיות) בע"א (ת"א) 1995/97 דוידוב נ' ממן ([], 31.5.99) לפיה: "השימוש שניתן לעשותו בתצהירים מחייב הקפדה על דרישות פורמליות שיבטיחו, כי המצהיר מבין את המשמעות של מתן התצהיר וכי אכן חתימתו שלו מופיעה על התצהיר. כאשר מקבל התצהיר והמצהיר אינם נמצאים בקירבה פיזית, לא ניתן להבטיח את הדרישות האמורות." לא למותר לציין כי ניתנה למבקש הזדמנות להתייחס לעניין זה במסגרת סיכומי הערעור מטעמו והוא בחר שלא לעשות כן. בנסיבות אלה, אין מנוס ממחיקת התצהיר ודחיית הבקשה גם מן הטעם שהיא אינה נתמכת בתצהיר ולפיכך, לא הוכחו העובדות הכלולות בה.” הנה כי כן, פסק ביהמ"ש העליון, ביחס לתצהיר שאומת באמצעות פקס, כי אינו תצהיר כדין. קל וחומר, שתצהיר שנחתם שלא בפני עו"ד - לא ו תצהיר הוא. אין לי אלא לדחות ההתנגדות, הנעדרת תצהיר, כמשמעו בסעיף 15 בפקודת הראיות. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 1,500.00 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לפירעון בפועל. הליכי ההוצל"פ בתיק שבכותרת ישופעלו בידי לשכת הוצל"פ חדרה, אשר תקבל העתק החלטה זו באמצעות ב"כ המשיבה. שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטרשטר חובזיוףחוב