העניין שבפני, התנגדות לביצוע שטר. אקדמת מילין. בטרם תידון הבקשה, אבהיר את המסגרת הדיונית, לאור טענת אשר הועלתה על ידי ב"כ הנתבע בדיון שבפני. בפתח סיכומי טענות הנתבעת, טען ב"כ הנתבעת "ראשית אציין שבתיק טרם הוגשה התנגדות לביצוע שטור אלא הוגשה בקשה לעיכוב הליכים, הארכת מועד ...". טענה זאת של ב"כ הנתבעת, דינה להידחות. לא כותרת ההליך הינה אשר קובעת מהו ההליך, אלא מהותו הינה הרלוונטית (זאת בדומה, לאבחנה שבין "פסק דין" ל "החלטה אחרת", קרי, המהות היא המכתיבה את המסגרת הדיונית, ולא אחרת). אוסיף, כי ככל שב"כ הנתבע סבור כי הבקשה אשר בפני אינה התנגדות לביצוע שטר, הרי שהבקשה הינה לסעד אשר לא ניתן לתיתו, שכן למעשה, אינו קיים. לשכת ההוצאה לפועל אינה מעבירה עניין לבירור בפני ביהמ"ש, אלא התנגדות לביצוע שטר; ומשהועבר העניין וניתנה החלטה כב' ר' ההוצאה לפועל, לא ניתן לדון בבקשה אלא כהתנגדות לביצוע שטר (יצוין כי בבקשה אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל, סומן כי מדובר בהתנגדות לביצוע שטר). ייאמר כי החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל (כתוארה דאז) הגב' ר. באום, נוקטת בלשון חד-משמעית, "לעכב הליכי ההוצאה לפועל נגד המתנגדת עד למתן החלטה בהתנגדות", ועל כך הנתבעת לא השיגה, לא ערערה, ולא אמרה דבר. עוד יובהר, כי ככל שסבורה הנתבעת כי בכך נגרם לה עוול דיוני כלשהוא, הרי שאין לה אלא להלין על עצמה, בבחרה סעד אשר ספק אם הוא קיים, ונטען באופן פתלתל ולא ראוי בהקשר זה. טענות הצדדים השטר אשר הוגש לביצוע, שטר ע"ס 117,392 ש"ח, מועד פירעונו 15.3.2011, עשוי לפקודת התובעת. בבקשתה, טוענת הנתבעת כי בין הצדדים נחתמו 2 עסקאות לייצוא מכונות אשר היו שייכות לתובעת, כאשר לגבי אחת מהעסקאות נטען כי התובעת הפרה את ההסכם בכך שלא המציאה אישור קונסטרוקטור על פי המוסכם באחד משני ההסכמים, ובגין אותה הפרה, כך נטען, חל כשלון תמורה חלקי קצוב. בהתאם טוענת הנתבעת, כי סכום נזקה הנטען קוזז, כאשר יתרת הסכום, עד להשלמת סכום יתרת החוב על פי השטר, שולמה לתובעת. נתון רלוונטי נוסף הינו, כי הנתבעת נקטה בהליך כנגד התובעת, והגישה תובענה לקבלת פיצוי בגין אותו סכום נזק אשר לטענתה חל בעטיו כשלון תמורה חלקי קצוב, זאת במסגרת תובענה בתא"ח 26244-03-11 בבית משפט השלום בחדרה. התובעת מנגד, טוענת כי ההליכים אשר ננקטו אצל ביהמ"ש בחדרה, ננקטו בחוסר תום לב, וזאת בשים לב להליך נוסף וקודם אשר נערך בין הצדדים, ומלינה על כך כי נפתח כפל הליכים בהקשר זה. התובעת סבורה, כי משהוגשה התובענה בביהמ"ש השלום בחדרה, אין הצדקה לקזז את הסכום אשר ממילא נתבע, קרי, על הנתבעת לשלם בהליך זה את אשר נתבעת היא, וככל שתזכה בתרופתה במסגרת התובענה אשר הוגשה על ידה, הרי שאז תוכל להיפרע מן התובעת. מוסיפה התובעת, כי הלכה למעשה, ההסכם שבין הצדדים לא הופר (אם כי ייאמר שאכן, קביעת ממצא עובדתי בהקשר זה, טעון בירור עובדתי אשר אינו מתאים להיות מבוצע בהליך של בירור ההתנגדות לביצוע שטר), וגם אם הופרה ההתחייבות, הרי שנציג הנתבעת הודה כי הלכה למעשה, הנתבעת לא נדרשה כלל לשלם כל תשלום שהוא בגין נזקים העולה מההפרה לכאורה של ההסכם - ובהיעדר נזקים, סבורה התובעת, כי טענת הקיזוז אינה מתגבשת לכלל כשלון תמורה קצוב חלקי, המקנה הגנה בפני התביעה השטרית. מוסיפה התובעת, כי מהתנהגות הנתבעת עולה חוסר תום לב ניכר, שכן הנתבעת אף התקזזה בגין חשבונית מס אשר נמסרה מאת התובעת (כאשר את סכום המע"מ, שהינו בגובה ההמחאה אשר הוגשה לביצוע, לא שילמה במלואו), ולא רק זאת, אלא שלאחר ההליך הנוסף שבין הצדדים (שעניינו ערבות בנקאית, ת"א 31385-02-11), ובשבוע שלפני פירעון ההמחאה המעותדת אשר הוגשה כעת לביצוע, נקטה בהליך משפטי וביטלה את ההמחאה. השיקולים בדיון בהתנגדות לביצוע שטר את בקשת המבקשת ליתן לה רשות להתגונן בפני התובענה השטרית, יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהן אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)). כמו כן נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400). כזכור, בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70): "לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן. " על המבקש רשות להתגונן להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש הוא, ורק הוא, כתב הגנה בתיק (ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ מב(1) 721). יצוין, כי אמירה זאת נכונה גם כאשר אותה בקשה נושאת בכותרת אחרת מ"התנגדות לביצוע שטר", כמפורט לעיל. ומהתם להכא. בנסיבותיו של ענין זה, לא ניתן לומר כי מדובר ב"הגנת בדים", קרי, הגנה אשר הינה בלתי אפשרית בנסיבות העניין. יחד עם זאת, סבורני כי מדובר בהגנה דחוקה עד מאוד, באופן המצדיק הפקדת עירבון, על מנת שככל שתזכה התובעת בתביעתה, לא תיאלץ לפנות ולנקוט בהליכי גבייה, אלא זכייתה תובטח לה. תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, מסמיכה את רשם ביהמ"ש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים. יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט סייגה סמכות זאת, ונקבע כי יש להשתמש בסמכות זאת בשיקול דעת, כאשר סיכויי ההגנה הינם דחוקים עד מאוד, ותצהיר ההגנה "כמעט" שאינו מגלה הגנה (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 413, ע"א 219/65 דגני וקורנפלד נ' דגני, פ"ד יט (4) 149 וכן ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 757). ייאמר כי ניתן להגמיש את התנאים ולגוונם בצורות השונות של ערובות וערבויות, ההולמות את נסיבות הענין (ע"א (ת"א) 458/80 מיטווך ובניו נ' בראל, פ"מ תשמ"א (1) 476). ואבהיר את טעמי, מדוע סבורני כי מדובר בהגנה דחוקה עד מאוד: אציין, כי אמנם על פי הלכת שלשבסקי, צדדים קרובים לשטר, כמו כבעלי חוזה, ואולם עדיין סבורני, שכאשר עילת התובענה הינה שטרית, על הנתבעת להציג הגנה היכולה לשמש כהגנה בפני אותה עילה. הנתבעת מכנה את הגנתה, כ"כשלון תמורה חלקי קצוב", אשר על פי פסיקת בתי המשפט, הוכרה בטענה מן המישור הקנייני, אשר ניתן לראות בה כטענת הגנה בפני העילה השטרית. ואולם, בנסיבותיו של מקרה זה, אין אני סבור כי כשלון התמורה החלקי, הינו קצוב. על מנת שכשלון תמורה חלקי קצוב, הרכיב החשוב ביותר להפיכת טענת ההגנה לטענת הגנה ראוייה, הינה היות הסכום קצוב. נקיבתו של סכום אריתמטי כלשהו, אינה הופכת את הסכום לקצוב, אלא מהותו הינה זאת אשר הופכת אותו לקצוב. הנתבעת, במקרה זהף מקזזת נזקיה באופן "קצוב לכאורה", בגין נזק תיאורטי - לא מדובר בכשלון תמורה קצוב, אלא כשלון תמורה אפשרי, מותנה, תלוי בתנאים, ובשלב זה, מצוי כהערכה בלבד. אין מדובר בסכום אשר שולם לצד ג' בגין הפרת ההסכם, ואין מדובר בסכום אשר נוכה בפועל מתשלום אשר אמורה היתה לקבל הנתבעת. נציג הנתבעת נחקר בהקשר זה, והשיב כמפורט להלן (עמ' 4 לפרוטוקול): "ש. הגשת תביעה לבימ"ש בחדרה נכון? ת. כן. ש. זאת התביעה שלך, שם מה אתה אמור? אתה אומר שבית המיכל לא המציאו לי אישור קונסטרוקטור ואתה תובע 67,000 ש"ח נכון ? ת. כן ש. יש לך איזה שהוא אישור או מכתב מהלקוח הבלגי שמתלונן על אישור קונסטרוקטור? ת. יש לי, אני חבר בארגון הסוחרים האירופאים, בערך 260 סוחרים באירופה כאשר אני מתחייב לספק מסמכים מסוימים לדרום אפריקאי אני צריך לעמוד בזה. ש. יש לך משהו כתוב לנזק. ת. עוד לא התלוננו על נזק. (לאחר החלטה בהתנגדות לשאלה - א.צ.)) המשך תשובה: לא קיבלתי עדיין כל תלונה זה לא קשור לכך שאני צריך לקבל את המסמכים כפי שהציע נתנאל והיה צריך לעמוד בהסכם. " יוצא אם כן, כי יכול והנתבעת תינזק כלכלית מההפרה הנטענת של ההסכם, בכל הנוגע לאי מסירת האישור הנדרש על פי ההסכמה. אין חולק כי הפרה יכול ואירעה, ואולם לא ניתן לומר, כי הנזק כבר אירע; וככל שמדובר בנזק תיאורטי, הרי שקשה מאוד לומר כי מדובר בנזק קצוב. כך מסכם פרופ' לרנר (דיני שטרות, עמ' 355) את ההלכה בעניין מהותו של כישלון תמורה חלקי קצוב: "כישלון תמורה חלקי מתרחש בשני מקרים קלאסיים: כאשר המוכר מספק חלק מכמות הסחורה המוסכמת… המקרים של הספקה חלקית של הממכר עשויים להיות כישלון תמורה חלקי קצוב, כאשר ההסכם התייחס ליחידות זהות במחיר אחיד לכל יחידה. מסירת חלק מן היחידות המוסכמות, תהא כישלון תמורה חלקי קצוב… ...כישלון התמורה החלקי נחשב קצוב אם די בפעולה חשבונית פשוטה יחסית, ללא צורך בדרישה וחקירה של עדים, לעמוד על היחס שבו פחת שווי הממכר שנמסר בפועל מן הממכר המוסכם. במקרה זה, גובר האינטרס למנוע ריבוי הליכים משפטיים, ולכן מתיר בית המשפט להתגונן נגד השטר בטענת הכישלון החלקי…" כאמור ., טענת כשלון תמורה חלקי קצוב מהווה טענת הגנה טובה בין צדדים קרובים. אלא שהדרישה היא, שכישלון התמורה החלקי יתייחס לסכום קצוב !.ראו בע"א 82/81, דו-עץ בע"מ נ' וייסנברג (מצוי באצר "נבו")בעמ' 360לאמור: "הכלל הוא, שכישלון תמורה חלקי אינו מהווה הגנה לחייב בפני תביעה לפרעון שטר...יש לכך יוצא מן הכלל, והוא כאשר ניתן לברר, ללא חשבון או חקירה מסובכים ומורכבים, מהו החלק של התמורה שלא ניתן; לשון אחר: כאשר כישלון התמורה החלקי הוא עניין של סכום קצוב..." השימוש במונח "סכום קצוב" מתאים למקרים, בהם חישוב הסכום הנוגע בדבר יהא עניין אריתמטי גרידא, ללא צורך בשומה או ההערכה." סבורני כי נזק תיאורטי בלבד, אינו מגיע כדי כשלון תמורה חלקי קצוב, לכל היותר, מדובר בטענה לגבי "אי התאמה", אשר כשלעצמה, אינה מקימה ההגנה הנדרשת ברף הנדרש (לעניין מהותה של אי התאמה, ראה ע"א 366/89 פיין אלומיניום נ' דו-מטל, פ"ד מה (5) 850). בנסיבות אלו, ניתן לומר כי כמעט והייתי נוטה, לדחות את ההתנגדות במלואה. לחולשתה היחסית של טענת הנתבעת בדבר כלשון תמורה חלקי קצוב, יש לצרף את העובדה כי הנתבעת היא שיזמה כפל-הליכים. מחד תובעת היא סכום של כששים ושבעה אלפי ש"ח, ומאידך מקזזת היא את אותו הסכום ממש. ברור, שאכן יכול אחד ההליכים לאיין את משנהו (זכיית הנתבעת בתביעתה תאשרר הלכה למעשה את הליך הקיזוז), ואולם תוצאה זהה יכולה היתה להיות, בקיזוז לבדו. יצירת הליך מתחרה, וכפול, במועד אשר לא נבחר באקראי (ממועד הדיון בפני כב' השופטת חן-ברק בהליך ת"א 31385-02-11 ועד למועד פירעון ההמחאה, היו כשלושה שבועות), ודי היה בביטול ההמחאה כדי להקים את טענת הקיזוז, והעובדה כי בשבוע שלפני פירעון המחאה אשר נעשתה לפקודת התובעת, דאגה הנתבעת ליצור כפל הליכים - אינם יוצרים את העילה למתן הרשות להתגונן ללא תנאים, אלא לעמדתי, אף להיפך מכך, נוטעים הדברים את הרושם כי טקטיקה - ולא מהות - הם אלו אשר הכתיבו את פני הדברים כפי שנוצרו בפועל. יחד עם זאת ולמרות הכל, סבורני כי לו מטעם של מתן הכרעה אחת, על ידי ערכאה שיפוטית אחת, מוצדק ליטות לכיוון של מתן רשות להתגונן (שכן יכול וככל שתתקבל התובענה, יהא בכך להשפיע על גובה הקיזוז או תוצאת התובענה השטרית), ואולם האיזון בין חולשת הטענות בכל הנוגע להיות הקיזוז בגין נזק תאורטי בלבד, מצדיק לעמדתי, חיוב בהתניית מתן רשות להתגונן בהפקדת עירבון מהותי ומשמעותי. בנסיבות הענין, ובאיזון בין שני השיקולים המנוגדים, אני קובע כי רשות להתגונן תינתן בכפוף להפקדת סך אשר יהא כמחצית מיתרת סכום השטר אשר טרם נפרעה, קרי, סך של 33,000 ש"ח. הסכום כאמור יופקד בתוך 45 ימים מהיום, בהיעדר הפקדה, ההתנגדות תידחה. ככל שתינתן רשות להתגונן, לאחר ההפקדה כאמור, סבורני כי נכון יעשו הצדדים אם יפעלו לאיחדו הדיון בתיקים, על מנת שתהא הכרעה אחת בנוגע לכל המחלוקות שבין הצדדים בהקשר זה. אין צו להוצאות. כשלון תמורהשטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר