##להלן החלטה בנושא התנגדות לביצוע שטר משכון:## 1. הבנק-המבקש הגיש בלשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע בקשה לבצע שטר משכון, לפיו מושכן לטובתו כלי רכב של המשיבה. המשיבה הגישה "בקשת התנגדות לביצוע שטר משכון" וראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשם א' בן יוסף), בהחלטתו מיום 22.12.92, קבע את הבקשה לדיון ביום 4.3.93, וכן הורה כי כלי הרכב ישאר מאוחסן עד להחלטה. המבקש ביקש להרשות לו לערער על ההחלטה. אחרי עיון בתשובת המשיבה החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. 2. לפי סעיף 18 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967, וסעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, שטר משכון הוא בגדר מסמך שיש לבצעו כמו פסק-דין של בית-משפט והסמכות לממשו נתונה לבית-משפט או לראש ההוצאה לפועל. מימוש משכון שונה מגביית חוב רגיל בהליכי הוצאה לפועל, מכיוון שכל תפקידו של ראש ההוצאה לפועל מוגבל למימוש המשכון, דהיינו, לגביית החוב מתוך הנכס הממושכן. מותר לו להפעיל את שיקול דעתו לצורך קביעת הדרך היעילה והצודקת למימוש המשכון אך אין לו סמכות להורות שלא לממש את המשכון, או סמכות כמו זאת שניתנה לו לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, לדון בטענת "פרעתי" נגד המשכון (ד' בר אופיר, הוצאה לפועל-הליכים והלכות (מהדורה שלישית) סעיפים 28 ו-84 והאסמכתאות שם; ע"א 34/78 [1]; המ' (ת"א) 18/86 [3] בעמ' 414). מכאן, שהיה על ראש ההוצאה לפועל לדחות על הסף את התנגדותה של המשיבה למימוש שטר המשכון. הסמכות לדון בטענותיה של המשיבה נגד החוב, שבגינו ננקטו הליכי המימוש, היא לבית המשפט. כפי שעולה מתשובת המשיבה, אכן הגיש המבקש תביעה נגדה בגין אותו חוב בבית-משפט השלום בבאר-שבע ויש להניח כי טענותיה יתבררו שם. 3. לפיכך, אני מבטל את החלטתו של ראש ההוצאה לפועל ומורה להמשיך בהליכי מימוש המשכון, בכפוף לכל החלטה אחרת שתינתן על ידי בית המשפט. המשיבה תישא בהוצאות המבקש בסך 500 ש"ח. ##ביצוע שטר משכון בהוצאה לפועל:## בהמ' (מחוזי ת"א) 10421/97 ענבל מידע לתיירות (1983) בע"מ ואח' נ' השקעוד בע"מ, דובר בהליכי מימוש משכון בהוצאה לפועל: "כשם שאין חייב שחוייב על פי פסק דין לשלם סכום כסף לנושה, רשאי להתנגד למימוש פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל בגין תביעה שהגיש כנגד אותו נושה בטענה של "הליך תלוי ועומד", כך מי שמישכן נכס להבטחת תשלום חוב, אינו רשאי להעלות טענה כזאת כנגד מימוש המשכון רק מפני שפתח בהליך כנגד בעל המשכון. אם לא תאמר כן, הרי שבכל מקרה בו יבקש בעל משכון לממש את זכותו לגבות את החוב המגיע לו באמצעות מימוש המשכון, די יהיה כי החייב יפתח בהליך כנגד בעל המשכון, ואזי, על בסיס טענה של "הליך תלוי ועומד", יסכל את המטרה למענה נוצר מוסד המשכון"; בר"ע (מחוזי ת"א) 1221/02 המשביר סוכנויות בע"מ נ' עזרא ( 20.6.2002): " נוצר אם כן מצב של הליכי כפל בהם נוקטים המשיבים על מנת לעקוף את הליכי ההוצאה לפועל ומימוש המשכון ואת החלטתו של בית המשפט המחוזי "; ועיינו גם, פר"ק (מחוזי ת"א) 34094-12-14 אנגל משאבים ופיתוח בע"מ נ' ‏GBES Ltd, פיסקה 8 (8.2.2015): "בדרך כלל, חייב איננו רשאי לנסות ולעכב הליך מהיר יחסית של מימוש שעבוד, באמצעות הגשת תביעה נגד הנושה בקשר לחוב נשוא השעבוד, שאם לא כן, תסוכל תכלית הליכי מימוש השעבוד והצורך הכלכלי במימוש מהיר ויעיל של שעבודים... בעניננו, ההליך השני, שלא כמו ההליך הראשון, הוגש זמן קצר יחסית לפני שנפתח ההליך למימוש השעבוד (כארבעים יום קודם לכן), ודומה שמתוך כוונה לסכלו, ערב המועד לביצוע התשלום הראשון בו חבה אנגל. בנסיבות אלה, אין מקום לעכב את התובענה הנוכחית עד לאחר שיוכרע ההליך השני. אין בכך משום פגיעה כלשהי במבקשות, שכן במסגרת התובענה הנוכחית הן יכולות להתגונן באמצעות אותן טענות שהן מעלות בגדרו של ההליך השני". שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטרמשכון