בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר וכן התנגדות לביצוע שטר אשר הגיש המבקש במסגרת הוצאה לפועל מס' 9-02-10647-18 אשר נפתח כנגדו לביצוע שטר חוב על סך של 100,000 ש”ח (להלן: "שטר החוב"). העובדות וטענות הצדדים 1. המשיבה הינה חברה העוסקת בניכיון שיקים. 2. המבקש עבד כמנהל ייצור בחברת סיינטק שילוט ופרסום בע"מ (להלן: "סיינטק"), אשר בבעלות אביו (עמוד 5 לפרוטוקול בשורות 4-11). 3.אין חולק בין הצדדים כי שטר החוב נחתם במסגרת עיסקה בין המבקש לבין המשיבה, ולפיה העביר המבקש למשיבה שיקים של סיינטק או של לקוחותיה וקיבל את שווים הכספי במזומן, במועד מסירתם לידי המשיבה (סעיף 3 להתנגדות לביצוע שטר). 4. במסגרת העיסקה האמורה חתם המבקש על שטר החוב, נשוא תיק ההוצאה לפועל, ועל ערבות אישית אשר צורפה לתגובה מטעם המשיבה ואשר נושאת התאריך 14.5.2002 (סעיף 9 לתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר). 5. טענותיו של המבקש בהתנגדות לביצוע שטר הן כדלקמן:- ראשית, אין אחידות בין תנאי שטר החוב לבין תנאי הערבות האישית באשר לגובה הריבית החודשית המתווספת עקב איחור בתשלום: בשטר החוב קבועה ריבית של 3% ואילו בערבות האישית קבועה ריבית של 4% (סעיף 9 לתצהיר המבקש). שנית, בשטר החוב נקבע כי סכום כל תשלום יעמוד על הסך של 1 ש”ח. שלישית, המבקש טוען כי לא קרא את האמור בערבות וכי הפרטים המופיעים בכתב יד הוספו מאוחר יותר וללא ידיעתו. רביעית, המבקש טוען כי עת חתם על הערבות, סבר כי ניתנה להבטחת השטרות נשוא העיסקה, ולא שטרות שינתנו בעתיד ו/או שניתנו בעבר על ידי מי מטעם סיינטק למשיבה. הבקשה להארכת מועד 6. בבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר טוען המבקש כי במועד בו קבל את האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, לא קבל לידיו עותק משטר החוב ומטופס הערבות האישית עליו חתם, ולפיכך "ארך הזמן לצורך איסוף המידע בנוגע למהותם של המסמכים האמורים". 7. המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר נקבע בחיקוק. לפיכך, לשם הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר דרוש "טעם מיוחד", וזאת בהתאם להוראות תקנה 528 סיפא של התקנות. 8. בב"ש 480/86 אטלנטיק חברה לדיג וספנות בע"מ נ' מדינת ישראל, פד"י מ (3) עמ' 159 נקבע כי: "המועד להגשת ערעור קבוע בחיקוק, ולפיכך יש צורך בטעם מיוחד להארכתו (תקנה 528לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). טעם מיוחד מתקיים, כאשר הנסיבות, שבעטיין חל האיחור, לא היו בשליטת בעל הדין (ב"ש 1038/85 [1]; ב"ש 1216/85 (ע"פ 947/85) [2]). ודוק - יש להראות שהנסיבות המיוחדות אכן מנעו, הלכה למעשה, מבעל הדין נקיטת צעדים משפטיים" . 9. בענייננו, הבקשה להארכת מועד איננה נתמכת בתצהיר ולו מטעם זה יש לדחותה. עם זאת, אף אם אתייחס לגופם של דברים הרי שטענת המבקש כי ארך זמן עד שאסף המסמכים הנדרשים לשם הגשת ההתנגדות, אינם מהווים טעם מיוחד אשר בגינו יש להאריך המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר. 10. עם זאת, במסגרת השיקולים להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר אין להתעלם מסיכויי ההגנה ולהסתפק בשאלת היות האיחור מוצדק, שכן הלכה היא כי "מטרתו העיקרית של בית המשפט היא להכריע בגוף הסכסוך המובא בפניו ולהגיע לחקר האמת. נעילת דלתות בית המשפט בפני צד הרוצה להשמיע את טענותיו, בגלל טעות, מחדל או רשלנות איננה רצויה" (ע"א (ב"ש) 1068/99 רחל היבש נ' בני גבעתי (לא פורסם); ע"א 189/66 ששון נגד קדמה, פד"י כרך כ (3) עמוד 477; ע"א 625/68 מפעל הבניה של הקיבוץ המאוחד ושות' נ' החברה הדרומית בע"מ, פ"ד כג (2) 720, 725 ; בש"א 356/89 שמעונה בריק נ' בנק אוצר החייל , פ"ד מג (4), 22 ,עמ' 29-30; בש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אמנון ואח', פ"ד נד (4) 702, בעמ' 705-706; בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872 ,עמ' 878-879. 11. עיננו רואות כי בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסוימות יעדיף בית המשפט, חרף מחדלי בעל הדין, את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות. 12. לפיכך, מצאתי לנכון אף להתייחס לגופן של טענות המבקש בהתנגדות לביצוע שטר, כמפורט להלן. ההתנגדות לביצוע שטר 13. טענתו הראשונה של המבקש, הינה כאמור כי אין אחידות בין תנאי שטר החוב לבין תנאי הערבות האישית באשר לגובה הריבית החודשית המתווספת עקב איחור בתשלום: בשטר החוב קבועה ריבית של 3% ואילו בערבות האישית קבועה ריבית של 4% (סעיף 9 לתצהיר המבקש). דא עקא בסעיף 10 לתגובת המשיבה לבקשה לעיכוב הליכים מסכימה המשיבה להעמיד את אחוז הריבית לנמוך מבין השניים, קרי 3%, לפיכך, מתייתר הצורך לדון בטענה זו. 14. טענה נוספת של המבקש היא כי בשטר החוב נקבע כי סכום כל תשלום ותשלום יעמוד על הסך של 1 ש”ח. ב"כ המבקש טוען בסיכומיו כי פרט זה הושלם על ידי המשיבה, ואם נפלה טעות בהשלמת הפרט האמור הרי שעליה לשאת במחירה, קרי לא ניתן לטענתו להגיש שטר זה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל (עמוד 8 לפרוטוקול בשורות 9-12). 15. אין בידי לקבל טענות אלו של המבקש. באשר לטענה כי המשיבה לא היתה רשאית להשלים הפרטים על גבי השטר הרי שהמבקש מודה בתצהירו כי חתם על ההתחייבות (סעיף 12 לתצהיר), אשר צורפה לתגובת המשיבה (הנושאת המספר 567), בו התחייב המבקש, כי הוא מפקיד בידי המשיבה את שטר החוב וכי הוא מייפה את כוחה של המשיבה, המלווה בלשון ההתחייבות "למלא בשטר את הפרטים החסרים באופן הרשום בסעיף 9 להלן" (הדגשה שלי - מ.ע.א.). בסעיף 9 להתחייבות נקבע כי :- "הסכום שיירשם בשטר יהיה סכום קרן השיקים החוזרים בידיו של המלווה (המשיבה - מע.א.) התאריך הנקוב בשטר יהיה "התאריך הקובע" של השיק החוזר המוקדם ביותר הנמצא בידי המלווה". עייננו רואות כי המבקש חתם על התחייבות בה הוא מיפה את כוחה של המשיבה להשלים הפרטים החסרים בשטר החוב ולתבוע פרעון השיקים החוזרים בהוצאה לפועל (סעיף 10 ו- 11 להתחייבות). לא למותר להוסיף כי סך של הסכומים הנקובים בשיקים שנמסרו על-ידי סיינטק ו/או המבקש ו/או מי מטעמו לידי המשיבה עולים על הסך של 100,000 ש”ח (ראה לענין זה השיקים שצורפו לתגובת המשיבה). באמרת אגב יצויין כי הטענה של המבקש כי חתימתו על ההתחייבות מופיעה בדף נפרד, ולכן לא ניתן לומר כי מהווה חלק בלתי נפרד מההתחייבות (עמוד 8 לפרוטוקול בשורות 14-18) הינה טענה אשר הועלתה לראשונה בסיכומי בא כוח המבקש ולכן אין בידי לקבלה. אין חולק לטעמי כי חתימתו של המבקש, המופיעה בעמוד נפרד להתחייבות, מהווה חלק בלתי נפרד מההתחייבות נוכח האמור בתחילתו של העמוד בו מופיעה חתימתו ובו נאמר "ועל כך באתי על החתום: ". על מה בא המבקש על החתום? על האמור בהתחייבות. למעלה מן הצורך יצויין כי אף המבקש בעצמו, בסעיף 12 לתצהירו סומך על האמור ב"התחייבות העצמית". לפיכך, לא תישמע כל טענה בשלב הסיכומים בדבר הכחשת חתימתו על מסמך זה. זאת ועוד, סעיף 19 לפקודת השטרות קובע כי לכל מחזיק במסמך קיימת "רשות לכאורה" להשלימו. נתבע שטרי הטוען כי לא היתה לתובע או לכל אחד אחר רשות להשלים את המסמך חייב להוכיח את טענתו (ראה גם שלום לרנר, דיני שטרות בעמוד 199). נטל זה, לא הורם על ידי המבקש, ולו לכאורה. 16. ולענין הטענה כי שטר החוב קובע כי כל תשלום ותשלום יעמוד על הסך של 1 ש”ח - וכי אם עסקינן בטעות המשיבה, "עליה לשאת במחיר" כטענת בא כוח המבקש - אני דוחה טענה זו. פרשנות השטר באה במסגרת פרשנות החיוב, ו"דינה של התחייבות שטרית כדין כל התחייבות חוזית" (א. ברק, מהותו של שטר (ירושלים (1974)". בעמוד 32, סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק החוזים") מחיל את הוראות סעיף 25(א) לחוק החוזים, על כל חיוב. פרשנות שטר באה במסגרת פרשנות החיוב, כפוף לכללים המיוחדים הנובעים מאופיו הסחיר של החיוב השטרי, דינה של התחייבות שטרית כדין כל התחייבות חוזית. החיוב כפוף לדיני הפרשנות של דיני החיובים. משמעות השטר תפורש אפוא לפי אומד דעתם של הצדדים (ע"א 5939/96 ויקטור צמח נ' רחל שלבסקי ו-3 אח', פ"ד נא(5), 598, 601). 17. כאשר החוזה הוא בעל מטרה כלכלית, או מסחרית, נקבעת התכלית האובייקטיבית על-פי "ההגיון הכלכלי" או "ההגיון המסחרי" (ראה ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991), פ"ד מט(2), 265 ,עמ' 285-286; ע"א 757/82 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' דוידוביץ, פ"ד לט (3) 220, 223; ע"א 5657/85 גד נ' נביאי, פ"ד מב (4) 422, 430. התכלית האובייקטיבית נקבעת על-פי שיקולים של סבירות (ראה ע"א 449/89 פלוק נ' רייט, פ"ד מו (2) 92, 102). 18.בע"א 5607/90, 5597/90 מזל כהן נ' תקליטי סי בי אס בע"מ, פ"ד מז(3), 212 בעמוד 219 נקבע כי: "חוזה מסחרי נועד להשיג מטרה עסקית, ויש לתת לו פירוש המגשים מטרה זו, כפי שאנשים סבירים היו עושים". בגיבוש התכלית האובייקטיבית יש להתחשב ביעילות עיסקית, וכיוצא בהם שיקולים "כפי שצדדים הוגנים, המגינים על האינטרסים הטיפוסיים מעצבים אותה" (ע"א 779/89 יעקב שלו נ' סלע חברה לבטוח בע"מ, פ"ד מח(1), 221 ,עמ' 228-229. 19. בענייננו, לא ניתן לפרש שטר החוב בפרשנות, לפיה המשיבה הסכימה לקבל את סכום השטר בתשלומים של 1 ש”ח לכל חודש. ויודגש, סכום השטר בו עסקינן הינו 100,000 ש”ח - לא תיתכן פרשנות כלכלית סבירה לחוזה זה ולפיה על המבקש לשלם סכום השטר ב- 100,000 תשלומים. לפיכך, אני דוחה טענה זו. 20. טענה נוספת מפי המבקש היא כי עת חתם על הערבות, סבר כי ניתנה להבטחת השטרות נשוא העיסקה, ולא שטרות שינתנו בעתיד ו/או שניתנו בעבר על ידי מי מטעם סיינטק למשיבה (סעיף 12 לתצהיר) וכי "לא קרא את האמור בערבות" (סעיף 11 לתצהירו). 21. אין בידי לקבל טענות אלו מהטעמים הבאים: במסמך מיום 14.5.2002, ערבות אישית עליה חתום המבקש, כהודאתו בחקירתו (עמוד 6 לפרוטוקול בשורות 12 - 13), חתם המבקש כערב להתחייבות סיינטק, אשר הוגדרה במסמך זה כ"הלקוח". בהתחייבות נקבע כי המשיבה הינה בקשרים עסקיים עם סיינטק וכי במסגרת קשרים אלו "מסר הלקוח (סיינטק - מ.ע.א.) וימסור בעתיד שיקים בחתימת הלקוח או בהסבתו לספק (המשיבה - מ.ע.א) - סעיפים 1 ו- 2 להתחייבות. כמו כן, נקבע בהתחייבות כי:- "ערבותי זו באה למקרה ששיק אשר מסר או ימסור הלקוח לספק (המשיבה - מ.ע.א.) או לפקודתו יוחזר על ידי הבנק מסיבה כלשהי" (סעיף 2 להתחייבות, ובהמשך: "במקרה שימצאו בידי ה"ספק" "שיקים חוזרים" הנני ערב באופן אישי לפרוע שיק זה תוך 7 ימים מהיום שהשיק הוחזר" (סעיף 3 להתחייבות). גם במסמך ההתחייבות, עליו חתם המבקש, הוראות דומות ולפיהן ערב המבקש לכל שיק שנמסר על ידו או שימסר על ידו (סעיף 3 להתחייבות). 22.הלכה ידועה לכל היא כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו (ראה לענין זה פסק דין מיום 17.12.2003 ע"א 6779/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (טרם פורסם) וכן ע"א 1513/99 חיים דטיאשוילי ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד (3) 591; ע"א 6645/00 שלמה ערד נ' ז'אק אבן ואח', פ"ד נו (5) 365). 23. עוד נפסק כי המבקש לסתור חזקה זו צריך להוכיח את גירסתו בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה (ראה ע"א 1513/99 הנ"ל). בענייננו, לא הוכח ולו ראשית ראיה לענין זה. המבקש טען באופן סתמי וכללי כי "לא העלה בדעתו כי הנני מתחייב גם בגין שטרות שינתנו בעתיד ו/או שניתנו בעבר על ידי מי מטעם סיינטק". טענה זו נסתרת מניה וביה נוכח העובדה כי המבקש היה מנהל ייצור בחברת סיינטק, ולא עובד שכיר מן המנין וכי חברת סיינטק הינה בבעלות אביו (עמוד 5 לפרוטוקול בשורות 9-11). לפיכך, אין בידי לקבל את הטענה לפיה המבקש לא ידע כי הוא חותם על התחייבות אישית באשר לכל השטרות שניתנו על ידי סיינטק או מי מטעמה. סוף דבר 24. אני דוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר ואת ההתנגדות לביצוע שטר. 25.המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך של 2,000 ש”ח בתוספת מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר