הכלל הוא, שהסמכות לעיכוב ו/או ביטול הליכים בהוצאה לפועל נמצאת בידי רשם ההוצאה לפועל. עם זאת, כאשר מוגשת בתיק ההוצאה לפועל התנגדות לביצוע שטר / התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב, קיימת חשיבות לשלב בו מוגשת ההתנגדות - במועד או באיחור - והדבר משליך על השאלה מיהי הערכאה המוסמכת להחליט בשאלת עיכוב וביטול ההליכים. בשלב של הגשת התנגדות במועד, רשם ההוצאה לפועל הוא המוסמך על פי החוק להורות על עיכוב הליכים. עיכוב ההליכים במקרים אלו הינו עיכוב שבחובה והעניין עובר לחסות בית המשפט. במצב זה, לא תהיה תרופה לחייב לביטול הליכים, אלא על ידי בית המשפט המוסמך (ע"ר ( ראשל"צ) 26383-12-13 מוסדות נירים ירושלים בע"מ נ' נעה דבי (23.12.2013)). אם ההתנגדות מוגשת באיחור והעניין מועבר לבית המשפט על ידי רשם ההוצאה לפועל, בית המשפט הוא המוסמך להורות הן על עיכוב הליכים והן על ביטול הליכים לפי שיקול דעתו. קיימים מקרים בהם מוגשת בקשה לקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד ובמקרים אלו קיימת מחלוקת בפסיקה באשר לשאלה - מי מוסמך לדון בבקשה כזו וגם בבקשה לעיכוב ו/או ביטול הליכים פעילים - רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט (ראו: ת"ת 19512-02-15 א.א.י - רוטשילד יזמות ונכסים 2010 בע"מ נ' גולומביק (08.11.2015); רע"צ 62448-03-14 עופר ל. אלומיניום בע"מ נ' סנטרתריס בע"מ (08.05.2014); בר"ע ( ת"א) 2137/08 ג'ודה ויקטוריה נ' וו.אס.אי בע"מ (26.08.2009)). ##עיכוב הליכים בהתנגדות לביצוע שטר - שיקול דעת בית המשפט:## על מנת לעמוד על היקף שיקול דעתו של בית המשפט בשאלת עיכוב ו/או ביטול הליכים פעילים בהוצאה לפועל, יש לזכור את תכליתו של חוק ההוצאה לפועל שנועד להעמיד לרשות הציבור מנגנון, באמצעותו יוכל בעל דין לממש פסק דין שניתן לטובתו, וגם מסמכים משפטיים הניתנים לביצוע כמו פסק דין, ובהם שטרי משכון, משכנתה, שטרות ושיקים, וגם תובענות על סכום קצוב. מנגנון זה צריך להיות יעיל, מעשי ובר-יכולת אכיפתית, כאשר אינטרס הזוכה במימוש זכויותיו הוא בעל בכורה. עם זאת, המחוקק ראה לנגד עיניו גם את החייב, המתקשה למלא אחר פסק דין שניתן כנגדו בשל מצבו הסוציאלי, וביקש שלא להפכו, על ידי הפעלת מנגנון ההוצאה לפועל, לחסר כל ולנטל על החברה. זו תכליתו השניה של חוק ההוצאה לפועל. בצד שתי תכליות מיוחדות אלה, עומדות שתי תכליות כלליות התומכות בהן, אשר נגזרות מערכי היסוד של השיטה. כך, לצד התכלית המיוחדת של גבייה מהירה ויעילה של החוב עומדת התכלית הכללית של הגנה על הקניין, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בצד התכלית המיוחדת שעניינה מניעת ירידה לחייו של החייב מונחת התכלית הכללית של הגנה על כבוד האדם של החייב ועל חירותו ( ראה: רע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד עודד הכהן (25.10.2011) ). ##השיקולים לאישור בקשת עיכוב הליכים:## האיזון בין האינטרסים של מבקש עיכוב הליכים לבין האינטרסים של התובע מביא בחשבון כמה פרמטרים: ראשית, יש לבחון את סיכויי המבקש לעכב את ההליך המשפטי להצליח בהליך המשפטי שהוא מנהל. שנית, יש לבחון את מאזן הנוחות שבין הצדדים בשים לב לתכליות הנ"ל של חוק ההוצאה לפועל. עיכוב ו/או ביטול הליכים עלול לגרום לתובע נזק במובן זה שייגרעו סיכוייו לגבות את החוב. בכך ייפגעו התכלית ( הספציפית) של חוק ההוצאה לפועל לגביית החוב באופן יעיל ומהיר והתכלית ( הכללית) של הגנה על קניינו של הזוכה. מנגד, יש לשמור על האינטרסים של החייב. למעשה מדובר בשיקולים הזהים לשיקולים הקבועים בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שקובעת: "הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש". בית המשפט בוחן קיומה של עילת תביעה, ובוחן את מאזן הנוחות ובמסגרתו - הנזק שייגרם לתובע לעומת הנזק שייגרם לנתבע וכן הנזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר. בין השיקולים הנ"ל מתקיימים יחסים של ' מקבילית כוחות', לפיה ככל שהוכח שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק יותר לטובת המבקש, יקטן הצורך בהוכחת סיכויי ההליך, וכן להפך. בנוסף לשני שיקולים אלו, שוקל בית המשפט גם שיקולים שביושר, תום לב ומידתיות (ראו: ע"א 2912/16 אלשייך הנדסה בע"מ נ' קורין יהודה ( אריה) (18.05.2016)). ##להלן החלטה בנושא התנגדות לביצוע שטר עיכוב הליכים:## 1. בפני בקשה לביטול הליכים אשר ננקטו בתיק ההוצאה לפועל שהוא ראשית פתיחת ההליכים בין הצדדים בתובענה זו. המבקשים איחרו בהגשת ההתנגדות לביצוע שטר בתיק ההוצאה לפועל ולפיכך, ננקטו נגדם הליכים בחלוף תקופת האזהרה. המבקשים הגישו בקשה לעיכוב הליכים וזו הותנתה בהפקדת סך של 15,000 ₪. הפיקדון הופקד וההליכים עוכבו. לימים נדונה בקשתם של המבקשים להארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר וביום 12.10.11 הוארך המועד וניתנה אף רשות להתגונן. במעמד קדם המשפט השני בתיק לא התייצב ב"כ המשיבה ולפיכך, ניתן פסק דין הדוחה את התביעה. כתוצאה מכך נסגר תיק ההוצאה לפועל והפיקדון שהופקד הוחזר למבקשים. שוב נדרש בית המשפט לתביעה זו כאשר הוגשה בקשה לבטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ופסק הדין בוטל. תיק ההוצאה לפועל נפתח מחדש והפעם נקט ב"כ המשיבה הליכים בתיק בהעדר הוראה לעיכוב הליכים. עוד יש לומר כי בקשה לעיכוב הליכים הוגשה על ידי המבקשים גם בתיק ההוצאה לפועל ובקשתו התקבלה אך בכפוף להפקדת הפיקדון בשנית. על החלטה זו לא הוגש ערעור. ב"כ המבקשים עותר עתה לבטול ההליכים בתיק ההוצאה לפועל בטענה כי הפיקדון הופקד לצורך עיכוב הליכים עד למועד הדיון בבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר. עתה לאחר שהמועד להגשת ההתנגדות הוארך, אין מקום להפקדת הפיקדון ולנקיטת הליכי הוצאה לפועל. ב"כ המשיבה התנגד לבקשה ודורש כי הפיקדון יופקד לצורך עיכוב הליכי ההוצאה לפועל. 2. נבחן תחילה את טיבו של ההליך המשפטי בתיק זה. המצב המשפטי כאשר מוגשת התנגדות לביצוע שטר במועד הוא ברור וקבוע בחוק. תקנה 108 לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יעוכבו ככל שהוגשה התנגדות במועד אך כל ההליכים שננקטו עד לאותו מועד יוותרו על כנם אלא אם יורה בית המשפט אחרת. חוק ההוצאה לפועל מאפשר ביצוע שטר בהוצאה לפועל מאחר ויש לראות בו כפסק דין לביצוע על תנאי כאשר התנאי הוא אי הגשת התנגדות לביצועו. לא הוגשה התנגדות במועד - הופך השטר לפסק דין סופי. הוגשה התנגדות במועד, הופכת הבקשה לביצוע כתב תביעה וההתנגדות בקשת רשות להתגונן. השטר מאבד את מעמדו כפסק דין והופך למסמך חוזי. כאשר ניתנת רשות להתגונן, הופכת ההתנגדות לכתב הגנה ובית המשפט דן בו עד למתן פסק דין מטעמו. תיק ההוצאה לפועל אינו רלוונטי עוד להליכים בין הצדדים ויש לראות בו כאילו אינו קיים כלל שכן אין עוד פסק דין לביצוע. מאותו מועד, חוסה עניינם של הצדדים תחת הוראות תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") וכל הליך שננקט בלשכת ההוצאה לפועל טרם הגשת ההתנגדות - הופך לסעד זמני. ראה רע"א 7815/09 אופיר יונתן דוד נ. אקסלנס נשואה שרותי בורסה בע"מ. בפסק הדין הנ"ל נדון גורלו של צו עיכוב יציאה מן הארץ אשר ניתן כנגד המערער אף שם כאשר ההתנגדות לביצוע הוגשה באיחור וההליך ננקט לאחר חלוף תקופת האזהרה. וכך נאמר שם: "הסעד ניתן מתחילה בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, אולם הבקשה לביטולו הוגשה לפני ערכאה הנשלטת על-ידי תקנות סדר הדין האזרחי. בסופו של יום, כך דומה, על בקשה זו להידון בכפוף לתקנות סדר הדין האזרחי ובהתאם להוראות המצויות בהן, כדי להחיל על הנתבע את מכלול ההגנות שמקנות לו התקנות". דהיינו, כל הליך שננקט בתיק ההוצאה לפועל לפני הגשת ההתנגדות - נותר על כנו ותקף ורואים בו סעד זמני הנותר בעינו עד למתן פסק דין או החלטה אחרת על ידי בית המשפט. גורלו של כל הליך כזה אף נדון לפי התקנות ולא על פי הוראות חוק ההוצאה לפועל כך אף כאשר מוארך המועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר. החייב בתיק ההוצאה לפועל זכאי לעיכוב הליכים כאילו הגיש ההתנגדות במועד ובמועד זה הופך השטר למסמך חוזי בלבד. ההחלטה בדבר עיכוב הליכים עד לדיון בבקשה להארכת מועד הינו סעד זמני שנתן בית המשפט ותוקפו עד להחלטה בבקשה. דהיינו, עם מתן ההחלטה לפיה הוארך המועד וניתנה רשות להגן אין עוד צורך בה והיא בטלה מאליה. עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל נובע עתה מההחלטה בדבר הארכת המועד להגשת ההתנגדות ועל אחת כמה וכמה כאשר ניתנה גם רשות להגן. לפיכך, הנני סבורה כי אין מקום להורות למבקשים להשיב את העירבון לקופת בית המשפט כתנאי לעיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל. תנאי זה אינו במקומו שכן אין הוא נלווה לעיכוב ההליכים לו זכאים המבקשים עתה. לא זאת אף זאת, לטעמי היו זכאים המבקשים לעתור להשבת העירבון לידיהם מיד כאשר הוארך המועד וניתנה להם רשות להתגונן לו היו עותרים לכך. הנני להעיר עוד כי צודק ב"כ המבקשים בטענתו כי רשם ההוצאה לפועל לא היה מוסמך כלל וכלל לדון בבקשה לעיכוב הליכים וביטולם ועל כן אין לראות בהחלטתו כפי שניתנה לאחרונה כמונעת מהמבקשים לעתור גם לבית המשפט לעיכוב ו/או ביטול ההליכים. 3. עם זאת, אין המבקשים זכאים לבטול הליכים שהיו תקפים בתיק ההוצאה לפועל עת ניתנה ההחלטה בדבר הארכת המועד ומתן רשות להתגונן שכן אלו הליכים התקפים כסעדים זמניים בתיק התובענה. סוף דבר הוא, כי ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יעוכבו ללא תנאי ויבוטלו רק ההליכים שננקטו לאחרונה לאחר פתיחתו של תיק ההוצאה לפועל ולא היו תקפים בעת סגירתו. המשיבה תשלם למבקשים הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪. שטרביצוע שטרעיכוב הליכיםהתנגדות לביצוע שטר