בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לתיקון כתב תביעה. באי כוח המשיבה מתנגדים לבקשה. התיק העיקרי הוגש כבקשה לביצוע שטר לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. הנתבעת, המשיבה, הגישה התנגדות לביצוע שטר לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל. המשיבה הגישה בקשה למחיקה על הסף של ההתנגדות. כנגד הגיב בא כוח המשיב, התובע, ועתר לאפשר לו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה תוך הוספת עילות מתוך עסקת היסוד. בקשתו נעתרה תוך הגבלת המועד ל- 14 יום (החלטה מיום 1/3/07 בש"א 1816/06+ בש"א 1655/06 ). על החלטה זו הוגש ערעור על החלטת כב' הרשמת אשר אינה נדונה בפני מותב זה. התובע לא עמד בלוח הזמנים שקבעה כב' הרשמת ומשכך הוגשה הבקשה הנוכחית. עיינתי בטענות הצדדים. לאחר ששקלתי את מכלול הטעונים אני מסכימה עם באי כוח המשיבה כי אין מקום להעתר לבקשה שכן ההליך של הוספת עילות חוזיות ל"כתב התביעה" המקורי בדרך של הגשת כתב תביעה מתוקן אינו מתיישב עם מקורות ה"תביעה" המקורית ומגבלותיה. ההליך המקורי הוא כאמור בקשה לביצוע שטר אשר הוגש לתיק ההוצאה לפועל ולא לבית המשפט. הסדר זה לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל היה פרי של הכרה שמירב התביעות נגד שקים אינם מוגנים ובכך נחסכה האגרה ברוב התיקים. ההסדר ניתן על ידי המחוקק הראשי והמשנה הוא בסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל ותקנות 106- 109 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם - 1979 . ההבדל בין תיק שמתחיל כבקשה לביצוע שטר ותובענה המוגשת על פי התקסד"א הוא שהשטר נשוא בקשת הביצוע נחשב כפסק דין על תנאי עד לתום המועד להגשת ההתנגדות ואם ההתנגדות לא מוגשת או ההתנגדות נדחית, הופך השטר לפסק דין ללא צורך שבית המשפט יתן פסק דין. לעומת זאת תובענה המוגשת על פי התקסד"א אינה פסק דין אלא לאחר שבית המשפט נותן פסק דין . בשלב בו ההתנגדות נבחנת הופך התיק זמנית לתביעה בסדר דין מקוצר אך אין זו אותה תביעה כי היא עדיין שומרת על אופיה כפסק דין [ע"א 146/85 ציון נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ,פ"ד מא(3) 746 (1987) - להלן "בעניין ציון" ]. בנוסף נקבע בעניין ציון כי פרק ו' לבקשה לביצוע שטר מגדיר את עילות התביעה. מבנה זה שקבע המחוקק בסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל שכאמור נולד בנסיבות של חסכון לאוחזים בשיקים אשר העמיד את השטר כפסק דין על תנאי , קבע עמו גם מגבלה פנימית באשר ליכולת להוסיף לעילת התביעה השטרית שבפרק ו' גם עילות נוספות, שאינן שטריות. כי מעמד עילות אלה אינו של פסק דין על תנאי. לעומת ההסדר לגבי השטרות המחוקק הסדיר הסדר שונה לגבי תביעות חוזיות לסכום קצוב עד 50,000 ₪ (סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל). הסדר זה אף הוא איפשר לפתוח תיק הוצאה לפועל בגין תביעה חוזית על סכום קצוב עד לסכום של 50,000 ₪. ההבדל בין ההסדר בסעיף 81א1 לסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל הוא כי לבקשה לגבי התביעות יצורף כתב תביעה (סעיף 81א1(ג) לחוק ההוצאה לפועל). התוצאה של ההסדרים השונים משמעו כי מקום שבו מתברר לזוכה כי יש לו עילות נוספות לעילה השטרית בידו לסגור את תיק ההוצאה לפועל ולהגיש תביעה בבית המשפט על כל העילות או לפצל את תביעותיו ולבקש אחר כך לאחדם. הסדר זה אמנם אינו רצוי אולם הוא תוצאה של המעמד השונה של השטרות שמוגשות בתיק ההוצאה לפועל. הסדר אחר יביא לתוצאה שאינה רצויה כי בתיק אחד ידונו עילות שבסיום ההליך יש ליתן לגביהם פסק דין ועילות שבסוף ההליך יש לתת לגביהם הוראה בין לדחות את ההתנגדות ולבטל את עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל (אם "התביעה" מתקבלת) ובין לסגור את תיק ההוצאה לפועל תוך קביעה כי העילה השטרית נדחית( מקום שה"התנגדות" למעשה מתקבלת). מספר מילות סיום. באי כוח המשיבה הגישו ערעור על החלטות כב' הרשמת בהתנגדות כולל ההחלטה לאפשר להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה. כמו כן הוגש בר"ע על החלטתי לדחות את הבקשה המקדמית לדחות את בקשת הביצוע. למועד זה עמדה בתוקפה החלטת כב' הרשמת שהתירה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. מטעמים של סדרי עבודה בבית המשפט המותב שישמע את הערעור על ההחלטה האמורה אינו המותב השומע את התיק עצמו. בנסיבות אלה כל עוד עומדת ההחלטה בעינה לא היה מקום להתעלם מקיומה מה גם שתוכנה היה לאפשר לתובע לבקש לתקן את כתב התביעה וכל עוד לא הוגשה הבקשה בפועל לא היה ניתן לדעת סופית כי בא כוח המבקש עומד לבקש להוסיף עילות שאינן שטריות. מאחר ומותב זה הבהיר את עמדתו באשר לעילות הנוספות שאינן שטריות ובכפוף להחלטות ערכאת הערעור נותרת בקשת הביצוע כפי שהיא יחד עם ההתנגדות. מאחר ואין בסמכות כב' הרשמת למחוק את תיק ההוצאה לפועל, כי מדובר בפסק דין על תנאי היה על באי כוח המשיבה להגיש בקשה לפי תקנות 214יג ו-241 לתקסד"א, לאחר קבלת ההתנגדות והשלמת ההליכים המקדמיים. תחת זאת הוגשה בקשה בתיק העיקרי שלא על פי התקנות, ללא טופס פתיחת הליך, שלא היה בה כדי לקדם את מטרת המשיבה. סוף דבר. אני דוחה את הבקשה ויחד עמה את הבקשה בבש"א 1218/07 . לאור התוצאה אין מקום לעכב את שמיעת התיק העיקרי ככל שיש מחלוקת שטרית לשמיעה. המבקש ישלם הוצאות לבאי כוח המשיבה בסך של 3,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. ניתנת ארכה של 10 ימים לתובע להשלים את תצהיר האימות של פרק ו' לבקשת הביצוע (תקנה 214ב'1 ותקנה 214ג' לתקסד"א) ורשימת המסמכים לפי תקנה 214ח' שכן המועד לעשות כן חלף לפני חודשים רבים. בהעדר מעש תמחק התביעה ויסגר תיק ההוצל"פ. שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר