העניין שבפני, התנגדות לביצוע שטר ובקשה להעברת מקום הדיון בהתנגדות. השטרות אשר הוגשו לביצוע, הינם שלושה שטרות עשויים בידי הנתבעת, לפקודת הנפרעת "ע.מ. ישועה בע"מ", והוסבו לטובת התובע. במסגרת הבקשה לביצוע השטרות, נרשם כי לאור תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, הסמכות המקומית לדון בהתנגדות נתונה לביהמ"ש השלום בחיפה. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר, ובמסגרת התנגדותה, טענה כי ביהמ"ש השלום בחיפה הינו נעדר סמכות מקומית לדון בהתנגדות, שכן לטענת הנתבעת, מקום המיועד להצגת השטר לפירעון הינו בעיר תל אביב, שם אף ממוקם משרדה של הנתבעת. התובע השיב לבקשה להעברת מקום הדיון, ולטענתו, משהוחלט על העברת ההתנגדות לביהמ"ש השלום בחיפה, אין עוד מקום לדון בשאלת הסמכות המקומית. בנוסף לאמור, טוען התובע, כי מאחר ואחד הנתבעים הינו בחיפה, הרי שלאור תקנה 3 הנ"ל, די בכך כי אחד הנתבעים מקום מושבו יהא בחיפה, על מנת להקנות סמכות מקומית לביהמ"ש השלום בחיפה. בכל הנוגע לטענה הראשונה, דינה להידחות. אמנם, כאשר מועבר עניין מבימ"ש אחד למשנהו, יחול הכלל של "לא יעבירנו עוד". ואולם, העברה מלשכת ההוצאה לפועל לביהמ"ש השלום, אינה העברה על פי דיני הסמכות המקומית, אלא מדובר בהעברת ההתנגדות אשר ככל שהדבר נוגע להתנגדות לביצוע שטר, אין לרשם ההוצאה לפועל כל שיקול דעת, והוא מחויב, על פי תקנות ההוצאה לפועל, להעביר העניין לביהמ"ש הנקוב בבקשה לביצוע שטר. אין בכך משום הכרעה בנושא הסמכות המקומית, ויתר על כן, אין בכך משום העברת עניין אשר לאחריה לא ניתן להעביר העניין פעם נוספת. ראה לעניין זה דברי כב' הש' דנציגר ברע"א 3633/10 ויטרום 88 נ' פ.ת. פאנת בע"מ: "בעניין טכנוקריט נדונה התנגדות שהוגשה לתביעה על סכום קצוב, עליה חלה תקנה 109ב לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: תקנות ההוצאה לפועל) ולפיה לנתבע עומדת הבחירה האם להגיש את ההתנגדות לבית המשפט שליד לשכת ההוצאה לפועל בו הוגשה התביעה לסכום קצוב או לבית המשפט שהוא סבור כי קנויה לו הסמכות לפי תקנות סדר הדין האזרחי. זאת, בעוד על התנגדות לביצוע שטר חלה תקנה 106א לתקנות ההוצאה לפועל הקובעת כי התנגדות לביצוע שטר תוגש ללשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה הבקשה לביצוע השטר. אז, ובהתאם להוראת סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 תועבר הבקשה לבית משפט השלום שליד לשכת ההוצאה לפועל, ודינה כדין תביעה בסדר דין מקוצר. מכאן, כי בעוד שלמגיש התנגדות לתביעה לסכום קצוב נתונה הבחירה היכן להגיש את התנגדותו, כאשר בחירה זו אמורה להיעשות בהתאם לבית המשפט שהוא סבור שלו הסמכות המקומית, הרי למגיש התנגדות לתביעה לביצוע שטר אין בחירה כאמור, והוא יכול להעלות טענה כאמור רק לאחר הגשת ההתנגדות והעברתה לבית המשפט שליד לשכת ההוצאה לפועל בו הוגשה הבקשה לביצוע השטר."(ההדגשה אינה במקור - א.צ.) בכל הנוגע לטענה בדבר קיומו של נתבע נוסף אשר מקום מושבו בחיפה, אף דינה של טענה זאת, להידחות. אכן, טעם רב יש בדברי ב"כ התובע, בהפנותו באופן עקרוני לתקנה 3 לתקנות סדר הדיון האזרחי התשמ"ד 1984; ואולם בעניין דכאן, ישנה תחולה להסדר הספציפי המפורט בפקודת השטרות, הגובר על האמור בתקנה 3 לתקנות סד"א. סעיף 44 (ד) לפק' השטרות, קובע מהו "מקום הצגת השטר". זהו המקום המיועד לקיום החיוב השטרי, וככל שהוא נקוב ע"ג השטר (כפי שבמקרה זה עסקינן), הרי שהמקום לשמוע ההתנגדות הינו מקום הצגתו לפירעון. נקודת מוצא עקרונית זאת, מניחה כי שטר אשר מוציא אדם, יכול לעבור את הארץ, לאורכה ולרוחבה; ובנסיבות אלו, כאשר שטר מוגש לביצוע כנגד הנמשך, הרי שמראש ומלכתחילה, מכיל השטר על פניו את המקום שיש להציגו, והוא המקום בו תידון ההתנגדות. (ראה דברי כב' הש' שנלר בע"א (ת"א) 10984-05-10 מזרחי נ' אזרואל, סעיף 11 לפסק הדין. בנסיבות אלו, גוברת החקיקה הספציפית על החקיקה הכללית - lex spcial - והמקום המיועד לדיון בהתנגדות, הינו על פי דיני השטרות, קרי, מקום פירעון השטר. אוסיף, בשולי הדברים, כי הגם שהבקשה לביצוע שטר, הינה כלפי מספר נתבעים, הרי שההתנגדות וההליך, אינם נוגעים לנתבע הנוסף, אשר מקום מושבו אינו רלוונטי להתנגדות, ואולם ממילא, לא נדרשתי לכך, לאור החקיקה הספציפית הנוגעת לדיני השטרות. לאור האמור אני מורה על העברת הדיון בהתנגדות לביהמ"ש השלום בתל אביב. לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות, הדברים יילקחו בחשבון במסגרת ההליך העיקרי. שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטרתביעה על סכום קצוב