1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר. 2. טענות המבקשת בבקשה הן בתמצית כדלקמן: א. האזהרה נשלחה לכתובת המבקשת באופקים ומנהל המבקשת קיבל את האזהרה ביום 11.10.05. ב. המשיב מכיר את מנהל המבקשת ויודע כי הוא נמצא לרוב במשרד בבאר שבע ולא באופקים וכי פעילות אולם האירועים באופקים הינה מועטה ביותר. ג. ההתנגדות הוגשה ביום 31.10.05. בחודש אוקטובר 2005 היו 13 ימי חג שהינם ימי פגרה. ד. מבדיקה שערך אצל עובדי המבקשת, לא עלה בידי מנהל המבקשת לברר מי קיבל את האזהרה ומתי. ה. לא חלף זמן רב . ו. החוב הכספי מוכחש והמשיב גרם למבקשת נזק. 3. טענות המשיב בתגובתו הן בתמצית כדלקמן: א. האזהרה נמסרה ביום 26.09.05. ב. על פי דין אמורה היתה המבקשת להגיש את ההתנגדות לביצוע שטר עד יום 16.10.05.בפועל זו הוגשה אך ביום 16.11.05 באיחור של 31 ימים. ג. אין די בטעם סתם לאיחור כי אם נדרש טעם מיוחד. ד. המבקשת לא סיפקה כל טעם סביר. ה. סמכות רשם להאריך מועדים מוגבלת אך ורק למועדים שלא נקבעו בחיקוק ואילו במקרה זה, מדובר במועד שנקבע בחיקוק ועל כן אין תחולה לסעיף 90 לחוק בתי המשפט. 4. טענות המבקשת בתשובתה לתגובה הן בתמצית כדלקמן: א. מקבל האזהרה הינו יעקב עם חתימה לא מזוהה. המבקשת לא ראתה את אישור המסירה ולא טוענת לזיוף. המבקשת קבלה את צו האזהרה ביום 11.10.05. ב. התנגדות לביצוע שטר הוגשה ביום 31.10.05 ולא כנטען ע"י המשיב. ג. אישור המסירה, ככל שנמסר כדין לבעל סמכות, נמסר ביום 26.09.05 לכל המוקדם. ד. מדובר בתקופה של חגים ולכן לא ביקר מנהל המבקשת בתקופה זו באופקים באולם החתונות. ה. האיחור הינו של 7 ימים בלבד. 5. ביום 13.11.06 נערך בפני דיון והצדדים סיכמו טענותיהם. דיון ומסקנות 6. האזהרה נמסרה ביום 26.09.05 לכתובת המבקשת כפי שהיא מופיעה על גבי השיקים נשוא ההתנגדות. בנוסף, המבקשת אינה מכחישה כי מסירת האזהרה בוצעה בכתובתה של המבקשת באופקים. כמו כן, עצם קבלת האזהרה על ידי מנהל המבקשת, לאחר מסירתה בכתובת המבקשת באופקים, די בה כדי להעיד כי המסירה בוצעה כדין. מן האמור עולה כי בוצעה מסירה כדין ביום 26.09.05. 7. תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם 1979 קובעת כי התנגדות תוגש תוך 20 יום מיום שהומצאה האזהרה. על כן, על המבקשת היה להגיש את ההתנגדות עד ליום 16.10.05. ההתנגדות הוגשה ביום 31.10.05 (ולא ביום 16.11.05 כפי שנטען על ידי המשיב). יצוין כי בתאריכים 17.10.05 עד 24.10.07 (ועד בכלל) חלה פגרת חג הסוכות. משכך, הוגשה ההתנגדות באיחור של 7 ימים. 8. טוענת המבקשת כי מנהל המבקשת קיבל את האזהרה רק בתאריך 11.10.05 ומשכך הוגשה ההתנגדות במועד. אין בידי לקבל טענה זו. כאמור, האזהרה התקבלה ע"י המבקשת עוד ביום 26.09.05. 9. טוענת המבקשת כי מנהל המבקשת מגיע לעיתים רחוקות למשרד המבקשת באופקים וכי המשיב מכיר את מנהל המבקשת ויודע כי הוא נמצא במשרדו בבאר שבע. עוד נטען כי החוב הכספי מוכחש וכי המשיב גרם למבקשת נזק בכך שלא עמד בהסכם שנעשה עימו. 10. טוען המשיב לענין זה כי האמור אינו מהווה טעם להארכת מועד ובוודאי שאינו מהווה טעם מיוחד. 11. לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי יש מקום לקבל את הבקשה להארכת מועד וזאת מן הטעמים הבאים, במצטבר: א. מטרתו העיקרית של בית המשפט היא להכריע בגוף הסכסוך המובא בפניו ונעילת דלתות בית המשפט בפני צד הרוצה להשמיע טענותיו בגלל טעות, מחדל או רשלנות, אינה רצויה (ר' ע"א (ב"ש) 1068/99 רחל היבש נ' בני גבעתי ואח' תק-מח 2000 (1) 29860). ב. האיחור במקרה זה לא היה ארוך ומדובר באיחור של 7 ימים בלבד. ג. סעיף 90 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984, קובע את סמכותו של רשם להאריך מועדים וסמכות זו רחבה יותר מן הסמכות על פי תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 שכן לא נדרשים טעמים מיוחדים. ר' לענין זה החלטת כב' ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע בע"א (ב"ש) 1229/01, בוקסבאום נ' מלכה תק-מח 2002 (2), 4751. יצוין כי מדובר בפסק דינו של כב' בית המשפט המחוזי שניתן בהרכב של 3 שופטים, כאשר בניגוד להחלטות אליהן מתייחס המשיב בסיכומיו שעניינן בקשות להארכת מועד להגשת ערעור, החלטת כב' ביהמ"ש המחוזי, בענין בוקסבאום נ' מלכה לעיל, עניינה הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, הוא המקרה שבפני. ד. יתרה מזו, גם אם תתקבל הטענה כי נדרש טעם מיוחד, הרי שטיב הטעם המיוחד הנדרש להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, שונה ופחות נוקשה מזה הנדרש בהארכת מועד להגשת ערעור, שכן, בערעור זו הזדמנות שניה של אדם לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, מה שאין כן במקרה של התנגדות בו טרם היה למבקש יומו בבית המשפט (ע"א 1356/00 הדאיה נ' פלדמן, תק-מח 2001 (1) 649). ה. בענייננו, טוענת המבקשת כי מנהלה קיבל את האזהרה רק ביום 11.10.05 שכן רק אז הגיע לאופקים בשל תקופת החגים. יצוין כי המשיב לא ביקש לחקור את המצהיר על טענתו זו ומשכך, טענה זו לא נסתרה. ו. טענות ההגנה של המבקשת על אף שלא פורטו בבקשה להארכת מועד, פורטו בהרחבה בהתנגדות לביצוע שטר. מן האמור בהתנגדות לביצוע שטר והתצהיר התומך בה, עולה כי השיקים נשוא תיק זה נמסרו כתשלום עבור דמי תיווך לעסקת שכירות כאשר התשלום מותנה במימוש השכירות לשנתיים. כן נטען כי עסקת השכירות לא התממשה בפועל ובוטלה לאחר פחות מחודשיים, אולם, המשיב שלא בתום לב ולמרות הבטחתו שלא יציג את השיקים לפרעון , מציג את השיק הראשון לפרעון ב- 19.01.03 ולא בתאריך הרשום על השיק. שני השיקים הנותרים לא הוצגו לפרעון והמשיב דרש פרעונם בהוצאה לפועל. בטענת המבקשת כי התשלום היה מותנה במימוש השכירות לשנתיים, תנאי שלא התקיים, כנטען, יש משום סיכוי הגנה כנגד ביצוע השטרות, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, ומבלי לפגוע בזכות המשיב לחקור את המצהיר מטעם המבקשת על גרסתו זו בחקירה נגדית. בנוסף, נטען כי שניים מן השיקים לא הוצגו לפרעון והוגשו לביצוע בהוצאה לפועל. טענה זו לא נסתרה, שלב זה. יצוין כי על פי פקודת השטרות, יש להציג שטר לפרעון כראוי והעובדה שיש לאוחז יסוד להניח שהשטר יחולל כשיוצג, אינה פוטרת מן החובה להציגו. כאשר למבקשת הגנה אפשרית כאמור, יש בכך טעם נוסף להארכת מועד. 12. על כן, לאור האמור לעיל, בנסיבות בהן מדובר באיחור של 7 ימים בלבד, כאשר ניתן הסבר לאיחור וכאשר קיימת למבקשת הגנה אפשרית כנגד ביצוע השטרות, יש מקום לקבל את הבקשה. 13. משכך, אני מקבלת את הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר. הדיון בהתנגדות לביצוע שטר נקבע ליום 02.07.07 שעה 12:00. עם זאת, לאור העובדה כי המבקשת לא הגישה התנגדותה במועד, תשלם המבקשת למשיב הוצאות בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ ותשלומם בפועל יהווה תנאי להמשך הדיון. פגרהשטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר