התנגדות לביצוע שטר פרעתי

1. ערעור על החלטת כב' רשם בית המשפט השלום בחדרה (כב' הרשם ש. רומי) מיום 12.11.12, בתיק ת"ט 26134-06-12, בגדרו האריך את המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, עד ליום הגשתה בפועל. 2. אציין עוד, שחרף הגשת הערעור, למדתי מפי ב"כ המערערת כי אתמול התקיים דיון בהתנגדות לביצוע שטר בפני כב' הרשם, והחלטתו טרם ניתנה. 3. תחילתו של הסכסוך בהגשת שטר חוב ע"ס 50,000 ₪, כנגד המשיבים. שטר החוב נמשך לפקודת המערערת, אשר השכירה נכס למשיבים מס' 1-2, על פי הסכם שכירות מיום 25.12.07. שטר החוב, ועל כך אין מחלוקת, נועד להבטיח חובות השוכרים כלפי המשכירה - המערערת, בהתאם להסכם השכירות. 4. אסקור להלן את השתלשלות העניינים, עד אשר הגישו המשיבים הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר; א. ביום 7.9.11 קיבלו המשיבים את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל, שנפתח עקב הגשת השטר לביצוע. ב. ביום 26.9.11 הגישו המשיבים התנגדות לביצוע השטר. ג. לאחר קבלת ההתנגדות, בהחלטה מיום 27.9.11, הורה כב' הרשם כי טענות הצדדים תואמות לטענת פרעתי ולפיכך הגישו הצדדים בקשה בטענת פרעתי, שנדחתה ביום 20.12.11, לאחר שכב' הרשם רומי קבע כי הצדדים לא עמדו בנטל להוכיח טענותיהם לפיהן שילמו את חובם. ד. ביום 12.6.12 הגישו המשיבים ללשכת ההוצאה לפועל מסמך שכותרתו "בקשה להתנגדות לביצוע שטר ועיכוב הליכים" ובד בבד "בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות". ה. כב' הרשם רומי הורה למערערת להגיש תגובתה וביום 12.7.12 הוגשה תגובה מטעם המערערת וביום 16.11.12 קיבל כב' הרשם את הבקשה להארכת מועד. 5. כב' הרשם קבע בהחלטתו, לאחר שסקר את השתלשלות העניינים, כי המערערת כאן נמנעה מלהתייחס באופן ענייני לסוגית הנימוק להארכת מועד ולפיכך מצא מקום להאריך את המועד להגשת ההתנגדות. 6. בכתב הערעור משיגה המערערת על החלטה זו וטוענת כי בתגובתה ישנה התייחסות לטענות המבקשת להאריך את המועד, ולפיכך יש מקום לבטל את החלטת כב' הרשם, מאחר והנימוק היחיד שעומד בבסיס החלטה הוא העדר התייחסות המערערת לנימוקי המשיבים להארכת המועד. עוד מוסיפה המערערת, שאף לגופה של הבקשה לא היה מקום להאריך את המועד, מאחר והמבקשים לא הראו טעם מיוחד להארכת המועד ואף טענתם שלא קיבלו דפי חשבון להוכחת הגנתם לא הוכחה, כאשר לא הובהר מתי פנו המשיבים לקבלת דפי חשבון אלה. 7. עוד טוענת המערערת כי אף המשיבים מודים כי הם חייבים כספים ועל כן ראוי היה לדרוש הפקדת הכספים שאינם שנויים במחלוקת, כתנאי להארכת המועד. הכרעה 8. עיינתי בערעור, בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, בתגובת המערערת לבקשה הנ"ל ובהחלטת כב' הרשם, ומצאתי כי יש לדחות את הערעור. אפילו אקבל טענת המערערת כי היא טענה בתגובה לעניין הארכת המועד והיה מקום שכבוד הרשם ידון בבקשה לגופה, לא מצאתי כי נפל פגם בתוצאה הסופית אליה הגיע כבוד הרשם, דהיינו הארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר. 9. תקנה 109 (א) לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם-1979 (להלן: תקנות ההוצל"פ) קובעת כי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר יש להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בכתב, בצירוף תצהיר ובצירוף כתב ההתנגדות, ולאחר הגשת הבקשה יעביר אותה רשם ההוצאה לפועל לבית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות. 10. הסמכות להארכת מועד שנקבע בחיקוק מעוגנת בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, אשר מצריכה טעם מיוחד על מנת להיעתר לבקשה מסוג זה. בפסיקה נקבע כי בבקשה מעין זו על בית המשפט לשקול, בין היתר, הסיבה לעיכוב בהגשת ההליך, את משך האיחור, קיומו של "הליך תלוי ועומד", מהות ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת מועד (ראו: בשא 482/08 דב פיכמן נ' כונס הנכסים הרישמי ( 28.01.2008)). 11. כפי שתיארתי לעיל, השתלשלות העניינים בתיק זה לא היתה שגרתית. תחילה הגישו המשיבים התנגדות לביצוע שטר במועד, אשר סולקה על הסף מאחר והטענות שהועלו בה מקומן היה בבקשה בטענת פרעתי. לימים, הוגשה בקשה בטענת פרעתי, אשר נדחתה לאחר שכב' הרשם קבע כי המשיבים לא הוכיחו טענותיהם. חלפו מספר חודשים והמשיבים הניחו התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשתה. 12. הנה כי כן, המשיבים גילו את דעתם, לאורך כל התקופה הנ"ל, כי אינם חייבים למערערת כספים ועל כן לא ניתן לומר כי קיים איחור שנמשך למן היום שבו קיבלו המשיבים את האזהרה. באשר לדרישת "הטעם המיוחד", טוענים המשיבים כי אינם מיוצגים ע"י עו"ד וכי תחילה הגישו התנגדות ולאחר מכן בקשה בטענת פרעתי, ולאחר מכן שבו והגישו ההתנגדות המונחת בפני כב' הרשם לאחר שקיבלו מסמכים מן הבנק. אומנם, מדובר בטעם מיוחד שנטען באופן כללי אולם החלטתי לקבלו, ולו בדוחק, נוכח טענות ההגנה הכבדות שמעלים המשיבים ואשר ראויים לבירור, למצער בשלב ההתנגדות. בבקשתם ובהתנגדות לביצוע שטר טוענים המשיבים, כי המערערת קיבלה סכומי כסף שלא נזקפו לזכותם ובכלל זה 5 שיקים שנפרעו, כפי שעולה מדפי חשבון, וסכומי כסף נוספים ששולמו. לפיכך, ביום פתיחת תיק ההוצאה לפועל (אשר נפתח כאמור, ע"ס 29,000 ₪), עמדה יתרת חובם על סך 7,526 ₪. 13. בתשובה לבקשה אין המערערת מכחישה קבלת חמשת השיקים, ואינה טוענת טענה ברורה אם שיקים אלה נפרעו, אם לאו. בנוסף, לטענתה, לסכום 7,503 ₪ שאינו שנוי במחלוקת, אף אליבא דהמשיבים, יש להוסיף עוד כְּ- 18,000 ₪ - בגין חוב ארנונה; וכן סכום הוצאות, הפרשי הצמדה ושכ"ט עו"ד. 14. נראה כי יש בפי המשיבים הגנה שראויה להישמע- לפחות בהליך של התנגדות לביצוע שטר. לא הוכח בפניי כי הטענות המועלות בהתנגדות לביצוע שטר - שהוגשה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, הן אותן טענות שהוכרעו בבקשה בטענת פרעתי, שכן בקשה בטענת פרעתי מתייחסת לפרעון חוב פסוק מקום שטענות המשיבים בהתנגדות היא לגבי פרעון חוב בטרם נפתח תיק ההוצאה לפועל. בנוסף, נראה כי יש בסיס לטענת המשיבים, לכאורה, כי שולמו סכומים, וכי החוב בגין דמי שכירות עומד על 7,503 ₪ ערב פתיחת תיק ההוצאה לפועל. ועוד, אפילו אניח כי סכום הארנונה שהמשיבים לא שילמו עומד על סך 18,000 ₪ (ואף טענה זו טעונה הוכחה, מאחר ואין המערערת יכולה לחשב את סכום הארנונה המדויק שהמשיבים לא שילמו- וזאת כפי שהיא עצמה מודה), לא היה מקום לפתוח תיק הוצאה לפועל על סך 29,000 ₪. 15. לפיכך, בפי המבקשים טענות הגנה שראויות להישמע, כאמור לפחות במסגרת דיון בהתנגדות לביצוע שטר. נראה, כי כאשר אלה הן טענות ההגנה שבפי המשיבים, כאשר אין מדובר במשיבים המיוצגים ע"י עו"ד, וכאשר בתיק היתה התרחשות לא שגרתית שהחלה בהגשת התנגדות, לאחר מכן בבקשה בטענת פרעתי ולאחר מכן בהתנגדות לביצוע שטר, וכאשר ההתנגדות כבר נדונה והיא ממתינה להכרעה, לא מצאתי מקום לנעול את שערי בית המשפט על דרך קבלת ערעור על החלטה המאריכה את המועד להגשת התנגדות. 16. באשר לטענה, לפיה ראוי היה שבית המשפט יורה על הפקדת סכומים שאינם שנויים במחלוקת, הרי נתונה לכבוד הרשם הסמכות לעשות כן במסגרת הדיון בהתנגדות, ואף בעניין זה לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטתו של כבוד הרשם. 17. אציין כי אין בהחלטתי זו כדי ללמד כי על הרשם לקבל התנגדות המשיבים או שלא להורות להם להפקיד את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת. כב' הרשם יפעל כחוכמתו וככל שיסתבר, לאחר דיון בהתנגדות, שאין בידי המשיבים טענות הגנה לגבי כל הסכום, רשאי הוא לפועל לפי שיקול דעתו. 18. הערעור נדחה, אפוא. 19. בנסיבות העניין מצאתי שלא לעשות צו להוצאות. שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר