1. ביום 19.12.12 הגישה התובעת נגד הנתבע ללשכת ההוצל"פ בחיפה תביעה על סכום קצוב ע"ס 12,422 ₪ בגין יתרת הסכום שהתחייב הנתבע לשלם לתובעת עבור הרשמה ולימודי שנה א' לתואר שלישי בחינוך באוניברסיטה הממלכתית של מולדובה , באמצעות התובעת . התובעת עוסקת בהסדרת הרשמה של סטודנטים ישראלים ללימודים אקדמיים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות בחו"ל . 2. לכתב התביעה צורף טופס הרשמה ללא תאריך , ללא ציון שם האוניברסיטה , ללא ציון נושא הלימודים וללא חתימה של האוניברסיטה או של התובעת . בטופס זה מופיע מענו של הנתבע ברח' האסיף 6 בתל אביב וכן מבנה שכר הלימוד הכולל דמי הרשמה 500 יורו , שכר לימוד לשנה א' 4,500 יורו ( 2,000 יורו עד הנסיעה הראשונה ו 2,500 יורו עד סוף שנת הלימודים ) , 2,500 יורו לשנה ב' ו 2,500 יורו לשנה ג' . כמו כן צורפה שאילתא ממשרד הפנים לפיה הנתבע מתגורר ברח' ישראל מסלנט 3/6 בת"א . חרף אותה שאילתא נשלח מכתב ההתראה למען ברח' האסיף . לעומת זאת בכתב התביעה צויין כי הנתבע גר ברח' ישראל מסלנט . 3. לפי נתוני לשכת ההוצל"פ בוצעה מסירה של האזהרה לנתבע ביום 8.4.13 . זה המקום לציין כי הנתונים שהתקבלו בענין זה מלשכת ההוצל"פ הינם חלקיים . כל שהתקבל הוא טופס ממנו עולה כי המועד האחרון להגשת התנגדות הינו 8.5.13 והחלטה של כב' רשם ההוצל"פ בתל אביב לפיה ההתנגדות והבקשה להארכת מועד הוגשו ביום 13.5.13 . 4. במסגרת הבקשה להארכת מועד , שהוגשה ללא תצהיר , נטען כי האזהרה נמסרה לאימה של אשת הנתבע ביום ד' 10.4.13 . נטען כי לא יתכן שנפלה טעות ביום שכן המסירה בוצעה בשעות הבוקר וזה היום היחיד בו אימה של אשת הנתבע נמצאת בביתה בבוקר . נטען כי היום האחרון להגשת ההתנגדות , 10.5.13 , היה יום ו' ולכן ההתנגדות אותה ביקשה להגיש ב"כ הנתבע ביום א' , 12.5.13 הוגשה במועד . בעקבות הודעת מזכירות לשכת ההוצל"פ לפיה היה על הנתבע להגיש התנגדות עד 8.5.13 , צורפה הבקשה להארכת מועד . בתגובה טוען ב"כ התובעת כי מדובר בטענות סתמיות שלא נתמכו בתצהיר ואינן עולות כדי טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד שנקבע בחיקוק . 5. למרבה הצער , שני הצדדים לא דייקו בטיעוניהם ולא טרחו להציג בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה כנדרש לשם מתן החלטה בבקשה להארכת מועד . עד לעת הזו , לא ברור היכן נמסרה האזהרה , ברח' האסיף או ברח' ישראל מסלנט . מהעתק האזהרה שצורפה להתנגדות נראה לכאורה כי האזהרה נמסרה דווקא ברח' האסיף , למרות שהתובעת ידעה כי מענו הרשום של הנתבע הוא ברח' ישראל מסלנט . כמו כן , בס' 3 של התצהיר התומך בהתנגדות נטען כי האזהרה נמסרה מסיבות שאינן ידועות לכתובת של הוריה של אשת הנתבע . כל עוד לא נסתרה הטענה לפיה האזהרה לא נמסרה כדין במען בו מתגורר הנתבע , די בכך כדי להצדיק איחור בן מספר ימים בהגשת ההתנגדות , שכן כלל הידיעה מחייב קיומה של ידיעה פוזיטיבית ומלאה הן על הגשת התביעה והן על החובה להגיש התנגדות תוך 30 יום . עוד יצויין כי גישת הפסיקה כלפי איחור קל בהגשת התנגדות הינה ליברלית במיוחד שכן דחיית הבקשה משמעותה סגירת שערי בית המשפט בפני הנתבע בטרם נבחנו טענות ההגנה שלו . 6. לגופו של ענין טוען הנתבע כי טופס ההרשמה אינו כשיר לשמש כראיה בכתב לשם הגשת תביעה על סכום קצוב שכן אינו נושא תאריך , חתימה וחותמת של התובעת ופירוט התחיבויות התובעת כלפי הנתבע . עוד נטען כי אין לתובעת תקנון המסדיר תשלום במקרה של הפסקת הלימודים לפני תום שנת הלימודים . טענות אלה לא זכו לכל מענה במסגרת תגובת התובעת להתנגדות . לטעמי די בטענות אלה , בנסיבותיו של תיק זה , כדי להצדיק קיומו של הליך משפטי מלא . לטעמי כאשר מוגשת תביעה על סכום קצוב המבוססת של טופס הרשמה כחוזה בין הצדדים יש צורך לכלול במסגרת החוזה גם את ההתחייבויות של התובעת . לכך אין זכר בטופס ההרשמה שצורף לתביעה . למעשה לשיטתה של התובעת , ניתן היה לחייב את הנתבע על בסיס אותו טופס לשלם את מלוא שכר הלימוד לכל שלוש השנים למרות שאין מחלוקת כי הנתבע למד באמצעות התובעת באוניברסיטת מולדובה רק בשנה הראשונה ואח"כ התקשר עם האוניברסיטה באופן עצמאי . 7. עוד טוען הנתבע כי התובעת הפרה את התחייבויותיה כלפיו לליווי שוטף ע"י מנחה לכל אורך עבודת המחקר ולתרגום עבודת המחקר לרוסית . נטען כי כאשר הגיע למולדובה הופתע לגלות כי העבודות שלו ושל הסטודנטים האחרים שנשלחו חודשיים לפני הטיסה , הגיעו רק יום לפני הגעתם וטרם תורגמו . הנתבע מוסיף ומתאר בפירוט את תלאותיו במולדובה ואת ההוצאות להן נדרש כדי לעמוד במטלות שונות שהוטלו עליו שלא בהתאם להבטחות התובעת . הנתבע טוען כי מספר חודשים לאחר חזרתו לישראל יצר עימו קשר נציג התובעת פרחאן ח'בס ודרש כי ישלם את יתרת שכר הלימוד . במענה לדרישה זו פרש הנתבע את טענותיו ונענה כי הוא צודק ויש להחליף את האחראי על הדוקטורנטים . הנתבע טוען כי הודיע למר ח'בס כי אין בכוונתו להמשיך את הלימודים דרך התובעת . נטען כי מנהל התובעת רוני חסון עמד על ביצוע התשלום והנתבע מסר כי אין בכוונתו לשלם . לאחר מכן נודע לנתבע כי יוכל להמשיך ללמוד באוניברסיטה באופן עצמאי וכך עשה . בתגובה להתנגדות נטען כי התנגדות הנתבע מלאה בחצאי אמיתות , סתירות והסתרת עובדות ולכן יש לדחותה על הסף . נטען כי הנתבע ידע את כל הנתונים ולווה ע"י נציגי התובעת כדי להקל עליו את התקשורת עם האוניברסיטה . נטען כי הנתבע לא העלה כל טענה במהלך שנת הלימודים וכל טענותיו נולדו על מנת להמציא הגנה שאינה קיימת . לתגובה צורף תרגום נוטריוני של תעודות , ציונים ומכתב המלצה של הנתבע . הנתבע לא טרח להשיב לאמור בתגובה במועד שנקבע . 8. מן המקובץ עולה כי די באמור בהתנגדות כדי להקים לנתבע הגנה אפשרית מפני התביעה . לא נסתרו טענות הנתבע לגבי אי התאמה בין ההבטחות שקיבל לבין מה שאירע בפועל . כל עוד לא הוצג מסמך הנחזה להיות חתום ע"י הנתבע ומתאר את התחייבויות התובעת כלפי הנתבע , אין מנוס משמיעת ראיות של שני הצדדים כדי לקבוע האם הנתבע אכן קיבל את שהובטח לו בתמורה לכספו . כך בפרט , כאשר הנתבע מתאר התנהלות לקויה שהיתה מנת חלקם של כל הסטודנטים שנסעו עימו למולדובה ונרשמו ללימודים דרך התובעת . העובדה כי לתגובה לא צורף כל מסמך בענין תרגום העבודה של הנתבע ומועד משלוח העבודה מחזקת את טענת הנתבע בדבר הפרת ההתחייבות שקיבל בענין זה . גם המענה שניתן בתגובה ליתר הטענות הינו כללי ואין בכוחו להדוף כבר בשלב זה את הטענות המפורטות שהועלו בהתנגדות . 9. לאור האמור לעיל , אני מורה על קבלת הבקשה להארכת מועד וההתנגדות . כיוון שהתצהיר כבר נסרק בתיקיית כתבי טענות , ניתן לנתב את התיק במישרין לשמיעה בפני שופט . הוצאה לפועל