לפניי התנגדות לביצוע שטר, שהוגשה באיחור, ולא הוגשה בקשה להארכת מועד. למרות זאת העבירה כב' רשמת ההוצל"פ הנכבדה את הבקשה לבית המשפט (החלטה מיום 18/6/13 בתיק הוצל"פ 01-09979-34-4), ונקבע דיון. אין חולק כי ביום 29/11/12 נמסרה האזהרה בתיק ההוצל"פ הנ"ל בחנות של המבקשת בקניון קסטרא ונמסרה לזכיין "רמי", בעת שהחנות היתה פעילה (פרוטוקול, עמ' 2, שורה 27 עד עמ' 3 שורה 2, מש/2). גם אין חולק כי זה המען שמסר המצהיר מטעם המבקשת, מר יצחק כלפון במסמכי ההתקשרות (מש/1) כ"כתובת מלאה לדואר: קסטרא, חיפה", וזהו המען המודפס על גבי הצ'קים. המבקשת תולה את טעמי האיחור בהגשת ההתנגדות בכך שהמסירה לא בוצעה על פי התקנות, ולא נמסרה למען החברה המופיע ברשם החברות, הוא מענו של מר כלפון , רח' משה שרת 75/3, עפולה. מען זה מופיע במסמכי ההתקשרות ככתובת המגורים של בעלי העסק. אני קובעת כי אין לקבל את הטענה, ומדובר בהתחמקות במקרה הטוב ובהטעיה במקרה הפחות טוב. מטרתה של מסירת האזהרה הינה להביא את דבר קיומו של ההליך לידיעת החייב ולאפשר לו להתגונן כראוי. המבקשת אינה יכולה להלין על המשיבה, שפתחה תיק הוצל"פ לביצוע שטר, ובו ציינה את המען המופיע על גבי השטר. חזקה על המבקשת שלא תמסור לבנק מען, שאינו נכון. המבקשת חזרה וציינה את מען החנות כמענה, העסקה היתה רכישת צעצועים, שסופקו לחנות, ולא היה על המשיבה לחפש מען אחר, בהינתן כי המסירה בוצעה ונחתמה ע"י מורשה מטעם המבקשת במקום עיסקה של המבקשת. תקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת: "המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד...". חנות פעילה עונה על הגדרת "משרד של התאגיד". "תכלית ההמצאה היא מסירתם של מסמכים לנמען במישרין או בדרך אחרת כדי לוודא ככל האפשר הגעתם לידיו ואם יש מקום מסירה הידוע ככתובת עסקי החברה, רשאי היה בית המשפט שלא להשתכנע מן הצורך לחפש תחליפי מסירה" (ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון, פ"ד לז(4) 485). המבקשת לא ניהלה את ההליך בזריזות המתבקשת, ואף אם נניח כי המסירה בחנות לא היתה בת-פעל, הרי שמר כלפון מאשר כי למצער ביום 13/1/13 ידע על ההליך (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 4-8). אז החל בתכתובת דואר אלקטרוני עם באי כח המשיבה, אך עד ליום 23/1/13 לא הגיעו להסכם, שייתר הגשת בקשה בתיק ההוצל"פ (מב/1). ב"כ המשיבה הבהיר בפני המבקשת בכתב בבירור, עוד ביום 16/1/13 כי המועד להגשת התנגדות חלף וכי המשיבה מתכוונת להמשיך בהליכי הוצל"פ (דוא"ל מיום 16/1/13 בשעה 17:20, מב/1) ושוב ביום 23/1/13. למרות זאת לא הוגשה התנגדות לביצוע שטר עד ליום 18/3/13. המבקשת בחרה להגיש בקשות שונות ו"להתכתב" כלשון מר כלפון עם רשמת ההוצל"פ ולהגיש בקשות עד לנשיא בית המשפט העליון הנכבד (פרוטוקול, עמ' 6, שורות 5-19, החלטת כב' הרשמת מב/2). מר כלפון, שהתרשמתי ממנו כאדם מבין, טען כי כב' רשמת ההוצל"פ נתנה לו רשות להגיש את ההתנגדות. זה לא מה שנקבע בהחלטה, שהוגשה לי ולא בהחלטה מיום 18/3/13, בה נקבע במפורש כי "הבקשה הוגשה שלא במועד". נמצא כי המבקש איחר בהגשת ההתנגדות, לא טרח להגיש בקשה להארכת מועד ולהעלות את נימוקיה על הכתב, ובדיון תלה את ההצדקה לכך באי קבלת האזהרה למענו הפרטי ובכך שהזכיין בחנות לא מסר את האזהרה לידיו, בניהול מו"מ ולהגשת בקשות אחרות לראש ההוצל"פ. די בכך כדי לדחות את הבקשה, אך כידוע בית המשפט מעדיף בירור העובדות על חריצת הדין עקב מחדלים דיוניים, על כן אבחן את ההגנה לגופה. המבקש מודה כי קיבל מהמשיבה סחורה תמורת הצ'קים, שמסר ולא כיבד, מודה אף בחוב בסך 3,128 ₪, אך לא שילם אותו למרות החלטות ברורות שלי מיום 3/6/13 ומיום 15/7/13. בכך ממשיך המבקש ומחזק את ההתרשמות שאין בכוונת המבקשת (או ביכולתה) לשלם את החוב, אף אם ייפסק ע"י בית המשפט בתום ההליך. הדבר תואם את הצהרת מר כלפון בתום הדיון הקודם על כוונתו לעתור לאיחוד תיקים. טענת ההגנה של המבקשת הינה רצונה להחזיר חלק מהסחורה. המבקשת טוענת כי היא זכאית להחזיר סחורה, בהסכמת נציג המשיבה, שנמסר שמו מני, שניתנה בתחילת ההתקשרות. המדובר בטענה בעל פה, שאין לה תימוכין בהסכם ההתקשרות, אך היא אפשרית. אין לשלול את הטענה מהטעם שבמשא ומתן בין הצדדים (מב/1) היה מוכן מר כלפון להחזיר גם חלק מהסחורה. גם עניין הזיכוי בסך 414 ₪ מיום 26/02/12, המופיע בכרטסת (נספח 2 להתנגדות) לא הוברר. המבקש טוען כי מדובר בזיכוי על החזרת סחורה (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 8-12) והמשיבה טוענת כי מדובר בהנחה (שם, שורה 22). עסקינן בשטרות, שנמסרו בין צדדים קרובים, ההתנגדות ביחס לחלק מסכום התביעה נדחתה, וביחס ליתרת סכום השטרות מציג המבקש הגנה בטענת קיזוז. טענת הקיזוז מפורטת ומכומתת, הודעת הקיזוז נשלחה בכתב, ולו היתה ההתנגדות מוגשת במועד, היה מקום לקבלה ולבררה. במיוחד נכון הדבר מאחר ומדובר בצדדים קרובים (רע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג(2) 274). מאחר והדיון לגוף ההתנגדות התקיים לפנים משורת הדין, בעוד שהיה מקום לדחות את הבקשה על הסף בהעדר בקשה להארכת מועד, ולאחר שהתברר כי המבקשת לא שילמה סכום פסוק וממשיכה ומתחמקת מקבלת כתבי בי דין, אני קובעת כי על מנת לתת למבקשת את יומה בבית המשפט, יוארך המועד ותתקבל ההתנגדות לביצוע שטר בתנאי שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט מחצית מסכום החוב שמחלוקת, ובמעוגל כלפי מטה 10,000 ₪. ההחלטה מאזנת בין זכויות שני הצדדים, נועדה לאפשר למבקשת להביא את עניינה בפני בית המשפט למרות מצבה הכלכלי הקשה מצד אחד, ולהבטיח את סכום התביעה או חלקו מהצד האחר. אין להתעלם מהימנעות המשיבה מהקטנת נזקה ע"י הסכמה לקבלת סחורה או חלקה בחזרה. המבקשת תפקיד בבית המשפט את הסך 10,000 ₪ או ערבות בנקאית לטובת המשיבה באותו סכום, תוך 30 יום מהיום, אחרת תידחה ההתנגדות לביצוע שטר על מלוא סכום החוב. הוצאות הבקשה ייקבעו לאחר מתן ההחלטה הסופית בעניין ההתנגדות לביצוע שטר. שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר