1. ביום 6/11/13 הגישה התובעת נגד הנתבע תביעה על סכום קצוב על סך 10,539 ₪. כתב התביעה מפרט כנדרש את מרכיבי החוב. לתביעה צורפו כ - 200 עמודים של מצורפים, אשר מרביתם כוללים הסכמים לא קריאים. 2. הנתבע, עורך דין במקצועו, הגיש התנגדות במסגרתה טען שהיה לקוח של התובעת במשך 5 שנים ועמד בהתחייבותיו באופן סדיר. הנתבע טען כי בשנת 2012 הפסיק להשתמש בכרטיס אשראי ולכן הוראת הקבע שנתן באמצעות הכרטיס בוטלה. הנתבע טען כי בשלב זה סיכם עם התובעת כי ישלם את התשלום החודשי במזומן וכך נעשה במשך חודשים. לתמיכה בטענתו זו צירף הנתבע את מכתב התובעת מיום 4/8/12 במסגרתו מודיעה התובעת לנתבע על ביטול אמצעי התשלום המעודכן בכרטיס הלקוח ומאפשרת לו, עד לעדכון אמצעי תשלום קבוע, לשלם את התשלום החודשי במזומן בהתאם למועד סגירת החשבונית ועד ליום מועד פרעון החשבונית. 3. הנתבע מלין על כך שהתובעת הודיעה לו כי היא מפסיקה לתת את שירותיה אם לא יעדכן אמצעי תשלום וטוען כי מדובר בהפרת הסכם מצידה של התובעת. 4. הנתבע מוסיף ומציין כי במענה להודעתה של התובעת בדבר הפסקת השירותים, שלח הנתבע לתובעת מכתב מיום 22/10/12 אשר העתקו צורף כנספח ב' להתנגדות. מעיון בסעיף 1 של אותו מכתב נמצאתי למד כי הנתבע מבסס את טענתו על המכתב של התובעת נספח א' להתנגדות. דא עקא, במכתב נספח א' לא נאמר לנתבע כי הוא יוכל לשלם במזומן ללא הגבלת זמן אלא עד לעדכון אמצעי תשלום קבוע. בסעיף 3 של אותו מכתב מודיע הנתבע לתובעת כי הדרישה להסדרת אמצעי תשלום אינה מוצדקת ונבחנת אפשרות להגשת תביעה ייצוגית. במסגרת ההתנגדות עצמה ועד עצם היום הזה לא נאמר האם הוגשה תביעה ייצוגית שכזו. 5. עוד טוען הנתבע כי שילם לתובעת במהלך תקופת ההתקשרות סכומים ביתר מאחר שהתובעת הוסיפה מידי פעם שירותים שלא נתבקשו על ידי הנתבע תוך שהיא "משחקת" בחבילות ו/או במסגרות. הנתבע טוען כי כעבור תקופה לא מבוטלת גילה שהחיוב הינו מופרז והודיע לתובעת שבכוונתו להפסיק את ההתקשרות. הנתבע טוען כי התובעת הפחיתה את הסכום החודשי ובכך הודתה כי נגבו מהתובע סכומים ביתר. הנתבע טוען כי הסכומים שנגבו ממנו ביתר מתחילת ההתקשרות ועד למועד ההפחתה עולים על סכום התביעה ויש לקזזם מכל סכום שייפסק. טענה זו אינה מפורטת כנדרש. יתרה מזאת, לא נעשה כל ניסיון ליתן פירוט טוב יותר טוב של הטענה בעקבות קבלת התגובה של המשיבה. מדובר בתגובה בת 3 עמודים מלאים אליה צורפו 185 עמודי מצורפים, הכוללים היסטוריה אמצעי תשלום, דו"ח פעולות, העתק חשבוניות לחודשים 10/12 עד 12/12, דו"ח הערות, חשבוניות לחודשים 3-4/12 ורשימת מנויים. במצב דברים שכזה אין מנוס מהמסקנה לפיה טענת הקיזוז שהעלה הנתבע, כמו גם הטענות האחרות, אינן מפורטות כנדרש , במידה המצדיקה התניית קבלת ההתנגדות בהפקדה. 6. עוד טוען הנתבע כי התובעת סירבה להחליף מחשב נייד שנרכש אצלה בטענה כי המחשב נרכש במשרדה ולא באמצעות שליח. נטען כי המחשב לא פעל ולא ניתן היה להשתמש בו באמצעות המודם שנרכש יחד איתו או באמצעות וויי פיי. 7. בעקבות החלטת בית המשפט המורה לה לעשות כן, הגישה ב"כ המשיבה תגובה מפורטת. נטען כי הכלל הינו לעמוד על אמצעי תשלום תקף מסוג הוראת קבע לחיוב חשבון בנק או הוראת חיוב כרטיס אשראי. נטען כי התובעת רשאית לאשר באופן חריג כי התשלומים של החשבוניות יהיו בשוברים במזומן מידי חודש. נטען כי במקרה דנן אישרה התובעת מסלול חריג לתשלום במזומן אך התנתה את הסכמתה בכך שהתשלום יבוצע לא יאוחר מהיום ה - 11 לכל חודש. נטען כי הנתבע לא עמד בהסכמה זו והתובעת נאלצה לפנות אליו מיוזמתה ולשלוח הודעות טקסט עד ששילם את התשלום החודשי. הוגשו נתונים לפיהם בחודשים 3/12 עד 10/12 שולם התשלום החודשי בין ה - 20 ל - 25 לכל חודש. נטען כי ביום 31/10/12 נייד הנתבע את המנוי נשוא החוב לחברה אחרת. טענות אלו נתמכו במסמכים רלבנטיים וזכו למענה חלקי בלבד במסגרת התשובה לתגובה. 8. במסגרת התשובה לתגובה טען הנתבע כי העובדה לפיה התקבלו תשלומים לאורך זמן לאחר היום ה - 11 מידי חודש מהווה הודאת בעל דין לפיה התובעת הסכימה כי החשבונות ישולמו במועדים בהם שולמו בפועל. נטען כי נתוני התובעת מוכיחים קיומו של נוהל מחייב לפיו הנתבע משלם את החשבונות בין ה - 20 ל - 27 לכל חודש. אם המחלוקת הזאת היתה המחלוקת היחידה בין הצדדים, ייתכן שהיה מקום לקבל את ההתנגדות ללא הפקדה בשל קיומן של גרסאות עובדתיות סותרות, לאחר שניתן מענה במסגרת התשובה לטענות הנגד של התובעת במסגרת התגובה. עם זאת, גם בעניין זה יש קושי של ממש בגרסת הנתבע בכך שהיא לא פורטה בהזדמנות הראשונה בכל הנוגע למועדי התשלום. לאחר שהנתבע צירף להתנגדות את נספח א' והסתמך על האמור בו, ניתן היה לצפות כי הנתבע ידע לומר כבר בהתנגדות מה היה תוכן ההסכמה בין הצדדים בכל הנוגע למועד התשלום. אין זה מתקבל על הדעת כי התובעת תסכים לקבל תשלומים במזומן מבלי שיהיה ברור מהו המועד האחרון לביצוע כל תשלום. 9. עוד טענה ב"כ התובעת כי אין ממש בטענותיו האחרות של הנתבע בכל הנוגע לחיובי יתר, אשר הועלו באופן סתמי. בעניין זה לא נעשה כל ניסיון ליתן פירוט טוב יותר במסגרת התשובה לתגובה לטענות הכלליות שהועלו בהתנגדות. זאת חרף קיומם של מצורפים רבים לתגובה, אשר איפשרו מתן פירוט שכזה. כמו-כן לא ניתן מענה לטענת התובעת לפיה הנתבע לא היה זכאי לזיכוי כלשהו וההטבות שניתנו לו , ניתנו במטרה לשמר אותו כלקוח של התובעת. כמו-כן הודגש שאין בפי הנתבע כל טענה בכל הנוגע לחיובים שהצטברו נכון למועד הניוד, 31/10/12 , הן לגבי ציוד והן לגבי חיובים שוטפים. גם לטענות אלו לא ניתן מענה של ממש במסגרת התשובה לתגובה. 10. אין למעשה מחלוקת בכל הנוגע לחלוקת מרכיבי החוב להם טוענת התובעת, אשר עיקרם חיוב בגין ציוד בסך של 9,033 ₪. עניין זה יילקח בחשבון בקביעת סכום ההפקדה. 11. אשר על כן, אני מורה על קבלת ההתנגדות בכפוף להפקדת הסך של 4,000 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 15/7/14. אי הפקדת הסכום הנ"ל במועד שנקבע תביא לדחיית ההתנגדות ולחיוב הנתבע בהוצאות התובעת. תביעה ייצוגית