מבוא: 1. בפניי בקשה לסילוק תביעה על הסף שהוגשה על ידי חברת גרר נצרת בע"מ (להלן: "המבקשת") כנגד חברת נתיבי השיירה ישראל בע"מ (להלן: "המשיבה"). 2. המבקשת הגישה לראש ההוצאה לפועל בקשת התנגדות לביצוע שטרות ועיכוב הליכים בטענה כי המשיבה הינה תאגיד רשום על פי דין, בעלת אישיות משפטית נפרדת שפעולתה המשפטית נעשתה בחוסר סמכות ו/או בניגוד להוראות חוק החברות, התשנ"ט-1999, וכי מעולם לא קיבלה לכך את הסכמת ו/או רשות האורגנים הרלבנטיים ו/או האנשים המוסמכים לכך על פי דין ו/או על פי תקנונה. 3. המבקשת צירפה העתק מתקנון המשיבה וטוענת כי מאז ייסודה לא הוחלפו הדירקטורים שלה וכי הדירקטורים הראשונים שלה הם עדיין מר ראוף אבו אחמד ומר נימר ברבארה. המבקשת טוענת כי מר ראוף אבו אחמד בהיותו הבעלים של 50% ממניות המשיבה ו/או בהיותו דירקטור ו/או בעל תפקיד ו/או נושא משרה בה מעולם לא נתן את הסכמתו לה או למי מטעמה לנקיטת הליך משפטי כלשהו מן הסוג בו נקטה ו/או מכל סוג אחר. 4. ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו מיום 27/11/06 הורה על עיכוב ההליכים והעביר את ההתנגדות לביצוע השטר לבימ"ש השלום בחיפה ומכאן הדיון שבפניי. טענות הצדדים בתמצית: 5. המבקשת טוענת כי מר ראוף אבו אחמד בהיותו הבעלים של 50% ממניותיה של המשיבה מעולם לא נתן את הסכמתו למשיבה או למי מטעמה לנקיטת פעולה משפטית כלשהי מהסוג שנקטה בו ועל כן טוענת המבקשת כי המשיבה או מי מטעמה חרגו מסמכותם. המבקשת מפנה להוראות חוק החברות, תשנ"ט-1999, ולתקנונה וטוענת כי דינן של הפעולות המשפטיות בהן נקטה המשיבה להיות בטלות מאחר שבוצעו בחוסר סמכות. עוד טוענת המבקשת, כי התביעה שהוגשה על ידי המשיבה הינה קנטרנית, טורדנית ואף נקמנית. 6.המשיבה טוענת כי אין ממש בבקשה והבקשה אף לא מניחה את התשתית הראייתית הדרושה. 7. המשיבה טוענת כי עומדת לה זכותה החוקית להגיש את השיקים לביצוע בשל כשלון תמורה. לטענת המשיבה נקלעה המבקשת בתקופה מסויימת למצב כלכלי קשה ולשם כך המבקשת פנתה למשיבה על מנת שזו תלווה לה סכום בסך 49,500 ₪ שתמורתם תנפיק המבקשת שתי המחאות לתאריכים דחויים באותו הסכום. בסמוך למועד פרעון השיקים ניתנה על ידי המבקשת הוראת ביטול ושתי ההמחאות לא נפרעו. 8. המשיבה טוענת כי מר נימר ברבארה המחזיק ב-50% ממניותיה הוסמך לחתום על כל אישור ו/או מסמך ו/או שיק ו/או המחאה ולנקוט בכל צעד בשמה ו/או במקומה. 9. המשיבה טוענת כי טרם ההליך שבפניי התנהל בין המשיבה והמבקשת הליך הדומה בנסיבותיו בבימ"ש השלום בנצרת אצל כב' הרשמת אלינה אריאלי ובהליך זה המבקשת הגישה שיקים לביצוע כנגד המשיבה למרות שבעל המניות של המבקשת (מר ראוף אבו אחמד) גם כן היה הבעלים של 50% ממניות המבקשת, דבר שמצביע על חוסר תום לב ועשיית עושר ולא במשפט וגם במקרה זה ב"כ המשיבה ייצג את המשיבה ללא חתימתו של מר ראוף, אלא באמצעות החותמת של החברה. תביעה קנטרנית, טרדנית או נקמנית: 10. מעיון במסמכים שצורפו לבקשת ביצוע השטרות שהוגשה בפני ראש ההוצאה לפועל עולה כי תביעתה של המשיבה כנגד המבקש נסמכת על שני שיקים של המשיבה אשר מהווים לכאורה ראיה על חוב של המבקשת למשיבה. 11. טענת המבקשת בדבר היותה של התביעה קנטרנית, טרדנית או נקמנית אינה מפורטת ומנומקת דיה ונטענת בעלמא. בהעדר פירוט כאמור ולנוכח המסמכים שהוצגו בפניי לא יהא זה נכון לומר כי המדובר בתביעה קנטרנית, טרדנית ונקמנית ומעבר לכך כבר נפסק בע"א 35/83 חסון נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721, עמ' 724, כי: "די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות, המהוות את עילת התביעה, יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה". על כן ולנוכח ההלכה שנקבעה בע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין ת"א-יפו ואח', פ"ד מ(2) 668, עמ' 671, כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון ענייני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף, אין מקום להורות בשלב זה על דחיית התביעה. הגשת התביעה בשם המשיבה - העדר פניה לחברה בבקשה להגשת תביעה: 12. מעיון בבקשה ובנספחיה ובתצהיר שניתן בתמיכה עולה כי ישנם שני בעלי מניות המחזיקים בחלקים שווים (50%) במניות המשיבה והם מר ראוף אבו אחמד ומר נימר ברבארה. ניתן גם להניח שכל אחד מבעלי המניות מחזיק גם במחצית כוחות ההצבעה באורגנים של המשיבה ולא קיימת, איפוא, אפשרות סבירה לקבל החלטה במשיבה ללא קבלת הסכמתם של שני בעלי מניותיה. אין גם ספק והאמור עולה אף מהבקשה לדחיה על הסף כי מר ראוף אבו אחמד, שהינו גם מנהל המבקשת, לא נתן ידו ו/או הסכמתו לנקיטת הליכים כלשהם מטעם המשיבה כנגד המבקשת שהינה בבעלותו. 13. המשיבה טוענת אמנם בתגובתה כי מר נימר ברבארה הוסמך לחתום על כל מסמך ו/או לנקוט בכל צעד בשמה של המשיבה ואולם לא הובאה בפניי ראיה כלשהי המבססת את טענתה של המשיבה לפיה מוסמך מר נימר ברבארה לפעול בעצמו בשמה ו/או במקומה של המשיבה. 14. בנסיבות בהן כמו בענייננו אין בדירקטוריון החברה המשיבה רוב של מנהלים "בלתי תלויים" וכאשר התגובה לפניה לדירקטוריון החברה בדרישה לקיים הליכים משפטיים הינה צפויה וברורה מראש, נקבעה בפסיקה ההלכה כי אין בעל מניות אחד צריך לפנות לחברה בדרישה מוקדמת כי תפעל כנגד בעל מניות אחר, אלא הינו רשאי להגיש את התביעה במישרין לביהמ"ש (ראה ע"א 215/91 אגתן בע"מ נ' לים בע"מ, פ"ד מח(2) 43; המ' (ת"א) 15.הכלל המופיע בפסקי הדין שקדמו לחוק החברות והן בפסקי הדין שניתנו לאחריו הינו, איפוא, כי כאשר אין רוב של דירקטורים "בלתי תלויים" בדירקטוריון החברה - אין טעם בפניה לדירקטוריון בדרישה להגשת תביעה, שכן לא ניתן להניח כי דירקטור יגיש תביעה בשם חברה כנגד עצמו ועל כן רשאי בעל הדין שכנגד לוותר על הפניה לדירקטוריון החברה ולפנות במישרין לביהמ"ש. כך נפסק גם בבש"א 6911/05 יצחק בר חיים ואח' נ' אשר ויצמן ואח', תק-מח 2005 (3) 3541, עמ' 3544: "במקרה הנוכחי סבורני כי עמידתו של המשיב על קיום התנאי המקדמי של פניה לחברה בטרם הגשת התביעה כנגדו באופן אישי נועדה אך ורק כדי לנסות ולסכל את הגשת התביעה ולא משום טעם ענייני, שהרי רק המבקש והמשיב הינם בעלי זכויות בחברה ורק הם שיכולים להחליט האם החברה רשאית להגיש את התביעה אם לאו". סבורני כי הלכה זו ישימה גם בנסיבות ענייננו והגם שהמדובר בתביעה שעילתה שטרית, שעה שהמצהיר מטעם המבקשת בהיותו בעל מניות אצל המשיבה אינו מעוניין ועושה ככל יכולתו על מנת שהמשיבה לא תוכל לממש את זכותה ולפעול לביצוע השטרות. הגשת תביעה נגזרת: 16.הלכה היא כי מקום שניתן באמצעות תיקון כתב התביעה למנוע את דחיית התביעה על הסף על ביהמ"ש לפעול בדרך האמורה. על כן הדרך הראויה הינה תיקון כתב התביעה כך שהתביעה שתוגש על ידי מר נימר ברבארה תוגש כתביעה נגזרת מכוח היותו בעל מניות במשיבה. ביהמ"ש בע"א 324/88 הנס ברבלק ואח' נ' דבורה שביט, פ"ד מה(3) 562, עמ' 569-568, קבע את הדרך לקבלת אישור בימ"ש להגשת תביעה נגזרת. ביהמ"ש העליון בפסק דין ברבלק קבע כי מטעמי יעילות יש לקיים הליך אחד ואין לפצל את הדיון לשני הליכים נפרדים: "מעלה גדולה היא לכן, כי הבירור המקדמי ייעשה במסגרת התביעה גופה, בדרך של דיון דו-שלבי, באותו הליך עצמו, כמקובל עלינו בתביעות נזיקין, בהן נחתכת תחילה שאלת האחריות ורק לאחריה שאלת הנזק. כך תתברר ראשית, בתביעה נגזרת, שאלת "המעמד" (אם שאלה זו תתעורר), ולכשיעברו התובעים מחסום זה, יידרש ביהמ"ש לבירור התביעה עצמה. הכל בפני אותו שופט, וברצף אחד, בהיות שני השלבים אחוזים זה בזה ומשליכים זה על זה". בעניין אטיאס אשר נפסק לאחר חקיקת חוק החברות וכן בבש"א (חיפה) 14332/04 גדיש קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ (לא פורסם) ובבש"א (חי) 1532/05 מיכאל שניר נ' אלסופ הנדסה בע"מ (לא פורסם), חזר ביהמ"ש על ההלכה כי תובע בתביעה נגזרת אינו חייב להגיש בקשה נפרדת לביהמ"ש לאישור התביעה כתביעה נגזרת והדיון בשאלת האישור צריך להיעשות בפתח בירור התביעה לגופה. סוף דבר: 17.לאור כל האמור, כתב התביעה המתוקן יוגש על ידי מר נימר ברבארה תוך 30 יום בפורמט המקובל של תביעה נגזרת. תביעה נגזרת מוגשת רק כאשר החברה אינה תובעת בעצמה ובמצב דברים זה אין לכאורה אפשרות לצרף את המשיבה כתובעת בתביעה הנגזרת, שהרי "אין אדם תובע בעל כורחו". לפיכך, ומשום שנוכחותה של המשיבה דרושה כדי להכריע ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה ועל מנת לאפשר למשיבה ליהנות מפירות ההצלחה אם אכן יזכה מר נימר ברבארה בתביעתו, עליו לצרף את המשיבה כנתבעת לכתב התביעה ולא כתובעת ולהגיש, איפוא, כתב תביעה מתוקן. 18. הנני קובעת את התיק העיקרי בפניי לתזכורת פנימית ביום 7/10/07. ככל שכתב התביעה המתוקן לא יוגש עד לאותו מועד, תימחק התביעה. 19. בשלב זה ישא כל צד בהוצאותיו. 20. מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים. תביעה נגזרת