1. תיק זה שבפני נפתח בהגשת תובענה בלשכת ההוצאה לפועל בטבריה. הוא הובא בפני כהתנגדות לביצוע תובענה, כפי שנרשם בהחלטת רשם ההוצאה לפועל בעכו, שם הוגשה הבקשה. הבקשה עצמה אינה נושאת כותרת "התנגדות", אלא "בקשה לסילוק התביעה על הסף". דיון במעמד הצדדים התקיים בפני ביום 22.5.12. למרות שהתביעה כולה קטנה ביותר (סך 1,149 ₪ בלבד), לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה עניינית כל שהיא, על אף מאמצים שהושקעו בכך. 2. עסקינן בתובענה לחיוב המבקשים לשלם את אגרת הטלויזיה לשנים 2010 ו-2011. המבקשים טענו בבקשתם, כי המשיבה לא שלחה התראה קודם להגשת התובענה, וזאת בניגוד לחובתה על פי סעיף 81א1(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. לטענת המבקש מס' 1 (להלן: "המבקש"), לאחר שפנה אל המשיבה וביקש לקבל לעיונו אישור המעיד על משלוח התראה כאמור בדואר רשום, ולא נענה, פנה ללשכת ההוצאה לפועל, צילם את החומר, ומצא, כי אישור המשלוח אינו נושא חותמת הדואר. אף בירור שערך בחברת הדואר העלה, כי דבר הדואר, שמספרו הסידורי נרשם על אישור המשלוח, למעשה לא נשלח כלל. לטענת המבקשים, המשיבה ניסתה להטעות את לשכת ההוצאה לפועל, בכך שצרפה אישור המעיד, כביכול, על משלוח בדואר רשום, כאשר, למעשה, המשלוח לא בוצע כלל. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי המשיבה לא צרפה אישור בדבר פרטי החייב, כפי שהיא נדרשת לעשות על פי תקנות ההוצאה לפועל, וכי זוהי עילה נוספת לסילוק התביעה על הסף. עילה נוספת לסילוק הסף, לטענת המבקשים, היא אי-צירוף מסמכים התומכים בתביעה, ובעניין זה מתייחסים המבקשים לאי צירוף הפניות שנעשו לתשלום החוב נשוא התביעה. המבקשים ביקשו, לחלופין, כי המועד להגשת ההתנגדות יוארך, ככל שתידחה הבקשה לסילוק על הסף. 3. המבקשים לא העלו, בשלב זה, טענות כל שהן לגוף העניין. הם לא התייחסו באופן כל שהוא לעצם התביעה, לשאלה אם הם חייבים בתשלום אגרת הטלויזיה לתקופה הרלבנטית, ואם לא - מדוע לא. אף החקירה הנגדית שנערכה, במעמד הדיון, ביחס לתצהיר שצורף בתמיכה לבקשה לסילוק על הסף, לא הולידה טענת הגנה ברורה לגוף העניין. המבקש הקפיד לנסח את תשובותיו באופן כללי ומתחמק, ודוגמא טובה לכך יהיו השאלה והתשובה הבאות: "ש: ואם היית מקבל מכתב התראה שהחזקת במקלט בשנים 2010-2011 ואתה נדרש לשלם את האגרה, ואם לא - תוגש אגרה (צ"ל תוגש תביעה, ד.ע.)? ת: הייתי שוקל את הסעדים שלי והייתי מגיב. הייתי שוקל את זכויותיי, חובותיי, את המצב המשפטי ומגיב לגוף העניין" (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 12-15). 4. בתום החקירה סיכמו הצדדים טענותיהם. המבקשים עמדו על בקשתם לסילוק התביעה על הסף, בשל אי משלוח התראה, ואי קיום הוראות כגון צירוף פרטי חייב וצירוף מסמכים שתומכים בתביעה. לטענתם, התביעה הוגשה בניגוד לדין, ובאופן שפגע בזכות הטיעון שלהם. המשיבה אינה חולקת על כי ההתראה בפועל לא נשלחה בדואר. לטענתה, מדובר בתקלה. היא שולחת מדי יום מכתבים רבים בדואר רשום, ובשל תקלה טכנית כל שהיא, לא נשלחה ההתראה למבקש דנן. על כל פנים, לטענת המשיבה, אין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף, שכן אף אם התביעה אינה מקיימת את ההוראות המיוחדות החלות על הגשת תובענה בסכום קצוב על פי סעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ, הרי היא מקיימת את הוראות התקנות בדבר הגשת תביעה בסדר דין מקוצר, ודי בכך, על מנת שלא תופעל כלפיה סנקציה חמורה של סילוק על הסף. עוד טוענת המשיבה, כי היה על המבקשים להעלות את טענותיהם במסגרת בקשה שתוגש ללשכת ההוצאה לפועל בה מתנהל התיק, בטבריה. המבקשים הפנו את בקשתם ללשכת ההוצאה לפועל בעכו, כאילו מדובר בהתנגדות לביצוע תובענה, שעה שזכות זו, של הגשת בקשה בלשכה שאינה הלשכה בה נפתח תיק ההוצאה לפועל שמורה להליך ההתנגדות לביצוע תובענה בלבד. לעניין זה השיב ב"כ המבקשים, כי חוק ההוצאה לפועל מאפשר הגשת התנגדות גם מן הטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בחוק. אשר לטענה בדבר אי צירוף "פרטי חייב" טוענת המשיבה, כי צירוף טופס פרטי חייב הינו אחת האפשרויות הקבועות בתקנות ההוצאה לפועל (תקנה 109יא), שעה שקיימת גם אפשרות אחרת והיא, כי מנהל הלשכה אישר נקיטת הליכים לאחר שמצא התאמה בין הפרטים שנרשמו בתיק לבין מרשם האוכלוסין, וחזקה כי מנהל הלשכה אישר נקיטת ההליכים תוך שפעל כדין. 5. אין מחלוקת, כאמור, שההתראה לא נשלחה למבקשים עובר להגשת התובענה בלשכת ההוצאה לפועל בטבריה. סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי על התובע לשלוח לנתבע, בדואר רשום, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ורק בחלוף 30 ימים מהמשלוח רשאי התובע להגיש את תביעתו. בנסיבות המקרה דנן נראה, על פני הדברים, כי מדובר בתקלה טכנית מצד התובעת. עם זאת אין ספק, כי בתקלה טכנית זו יש כדי לפגוע פגיעה מהותית בזכויות הנתבע, אשר נחשף לראשונה לדרישת התשלום רק כאשר קיבל את כתב התביעה עצמו, ולאחר שכבר נפתח תיק ההוצאה לפועל. 6. אי משלוח התראה אינה עילה להתנגדות לביצוע תובענה. על פי סעיף 81א1(ד)(1) לחוק ההוצאה לפועל, ניתן להגיש התנגדות לביצוע תובענה, בין היתר - "מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א)" - ואילו הדרישה הנוגעת למשלוח ההתראה קבועה בסעיף קטן (ב), ללמדך, כי הטענה שלא נשלחה התראה בטרם הגשת התובענה אינה טענת התנגדות לביצוע תובענה. על כן, למעשה, לא היה המבקש רשאי להגיש את בקשתו הנוכחית, בבחינת "התנגדות" לביצוע תובענה בלשכת ההוצאה לפועל בעכו (זכות העומדת למי שמגיש התנגדות או בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, על פי תקנה 109ב(ב) לתקנות ההוצל"פ). יצויין, כי הבקשה המודפסת אמנם נושאת כותרת "בקשה לסילוק על הסף", אולם היא צורפה לטופס המיוחד להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב, וככזו הובאה בפני רשם ההוצל"פ בעכו, וממנו - לבית משפט זה. ברור, כי הבקשה אינה בבחינת "התנגדות" כלל, מאחר ואין בה טענות התנגדות, ואף במסגרת הבקשה עותרים המבקשים להארכת המועד להגשת התנגדות, ככל שבקשתם לסילוק על הסף תידחה. 7. משהובא התיק בפני, וטענתם העיקרית של המבקשים היא, כי לא קיבלו את ההתראה טרם הגשת התביעה, עלי לבחון מהי הנפקות של אי משלוח התראה. מעיון בחוק ההוצאה לפועל ובתקנותיו לא ניתן למצוא תשובה לשאלה זו. לטעמי, ההיגיון אומר, שבמקרה שלא נשלחה לנתבע התראה, תהיינה לכך השלכות כספיות על היקף החבות, ככל שהנתבע מודה בחובו. כלומר, הנתבע יהיה רשאי, במקרה כזה, לסלק את התביעה בסכום ההתראה בלבד, ללא התוספות הנלוות לחוב בלשכת ההוצאה לפועל. ככל שהנתבע חולק על התביעה ודוחה את דרישת התובע, אין נפקות ממשית לאי משלוח ההתראה, שכן עומדת לנתבע הזכות להגיש התנגדות לביצוע התובענה, ויינתן לו יומו בביהמ"ש, ביחס לכל חלקי התובענה, לגוף העניין. 8. האם אי משלוח התראה, כמצוות החוק, הינה עילה למחיקת התביעה על הסף? סבורני, כי התשובה לשאלה זו הינה בשלילה. תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת אימתי תימחק תובענה על הסף, ואילו בנסיבות דנן לא מתקיימת איזו מהחלופות המאפשרות מחיקה על הסף: הכתב מגלה עילת תביעה (סעיף-קטן 1); התובענה אינה קנטרנית או טרדנית (סעיף קטן 2) אלא היא תובענה לגיטימית לתשלום אגרה חוקית; ואין אנו עוסקים בהערכה חסרה של שווי התובענה או תשלום בלתי מספיק של אגרה (סעיפים קטנים 3-4). אף אין עילה ל"מחיקת הכותרת" ולהעברת התובענה לסדר דין מהיר, שכן, כטענת המשיבה, אף אם לא נשלחה התראה, הרי שהתובענה היתה כשירה להתברר כתובענה בסדר דין מקוצר בביהמ"ש (לגביה אין חובת משלוח התראה), ולמעשה, מעת שהועברה התובענה לביהמ"ש, הרי היא כתובענה בסדר דין מקוצר. 9. יתר הטענות שהעלו המבקשים אף הן אינן עילה למחיקה על הסף. כשלים טכניים כגון אי צירוף מסמכים ניתנים לתיקון, ואינם מהווים עילה למחיקת התובענה על הסף. סילוק על הסף הינו אמצעי הננקט בלית ברירה, מאחר ואין בו כדי להביא לפתרון המחלוקת לגופה, על כן לא בנקל תסולק תביעה בטרם התבררה לגופה. אשר לטענה בעניין אי צירוף תדפיס פרטי החייב, הרי שמדובר בעניין אשר ללשכת ההוצאה לפועל לעסוק בו, ובוודאי שאינו עילה לסילוק תובענה על הסף בביהמ"ש. דומה, כי מקומן של טענות אלו של המבקשים היה בלשכת ההוצאה לפועל בטבריה, שם היו מתבררות טענותיו לאי קיום הוראות חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו על ידי רשם ההוצאה לפועל. 10. לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למחוק את התביעה על הסף. אין בהחלטה זו כדי להכריע בגורל הבקשה לדחייה על הסף. בקשה זו אינה בסמכותי, אך אעיר, כי אינני סבורה שבנסיבות העניין ראוי לשוב ולעורר טענות מקדמיות, במקום להתמודד עם התביעה לגופה. אם לא יודיע המבקש, תוך 30 יום, כי הוא מבקש להביא את בקשתו לדחייה על הסף בפני שופט, ייראה כמי שזנח בקשתו זו. 11. למרות שאני דוחה את הבקשה למחיקה על הסף, החלטתי שלא לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה, שכן תחילתה של המחלוקת בין הצדדים בתקלה שארעה אצל המשיבה דווקא. 12. מאחר ואין מחלוקת כי לא נשלחה למבקש התראה טרם הגשת התובענה נגדו, רשאי כעת המבקש לפעול באחת מהדרכים הבאות: א. לשלם את החוב, בהתאם למכתב ההתראה (שאמנם לא נשלח, אך צורף לכתב התביעה); ב. להגיש בקשת רשות להתגונן. אני מאפשרת למבקש לעשות כן תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא תוגש בקשת רשות להתגונן, ולא יסולק החוב, תהא המשיבה רשאית לנקוט הליכי הוצאה לפועל לגביית החוב. הוצאה לפועל