1. לפני בקשה למתן צו מניעה זמני, לפיו מתבקש בית המשפט להורות למשיבים להימנע מביצוע עבודות בניה או חפירה או הריסה בבנין ברח' ים סוף 6, ירושלים, הידוע כחלקה 176 בגוש 30245, לרבות בחצר, בקומת המרתף, בקירות החיצוניים ובמעטפת הבית. 2. המבקשת והמשיבים הם הבעלים ו/או המחזיקים בדירות הבניין, שהוא בית משותף ובו 24 דירות. הבניין מחולק ל-3 יחידות, או כניסות, בכל אחת מהן 8 דירות. המבקשת היא הבעלים של דירה מס' 17, תת חלקה 17, בקומת קרקע. 3. המבקשת טוענת כי המשיבים או מי מהם החלו לבצע עבודות בניה ברכוש המשותף, ללא הסכמתה, תוך פגיעה בזכויותיה הקנייניות. 4. המבקשת הגישה תצהיר מטעמה וכן מסמכים שונים. המשיבים לא הגישו תצהירים מטעמם. חלקם של המשיבים התייצב לדיון שנקבע. 5. במהלך הדיון הגישו המשיבים את היתר הבניה כשלטענתם העבודות מתבצעות מכח היתר בניה זה. 6. אין מחלוקת כי המבקשת לא חתמה על הבקשה להיתר הבניה וכי לכל אורך התקופה בה התבקש היתר הבניה התנגדה לכך, העלתה התנגדות זו על הכתב במספר הזדמנויות. 7. הליך מתן ההיתר ערך מספר שנים הואיל ותחילה ביקשו לבנות מרפסות בחזית הבית, דבר שלא אושר במסגרת ערר לועדה המחוזית לתכנון הבניה. כמו כן לא אושרה בקשה לבניית מעליות. סופו של דבר ניתן היתר ביום 25/1/07, לבניית מרפסות בעורף הבניין ומחסנים ויציאות לגינות, לדירות הקרקע. 8. המבקשת טוענת כי איש לא הציג לה היתר בניה זה, ולמעשה ההיתר הוצג לה לראשונה רק במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט. 9. המבקשת טוענת כי אינה מבקשת זכויות קנייניות מעבר לאלה להן היא זכאית על פי החוק והדין. 10. למעשה, במהלך השנים, כך עולה ממכתבי המבקשת ובאי כחה לא התנגדה המבקשת באופן מהותי לבקשה אלא התנגדותה הייתה על רקע חששה כי זכויותיה הקנייניות תפגענה. (ראה סעיף 7 למכתב ב"כ המבקשת מיום 27/9/05). 11. הבניה על פי ההיתר מהווה פגיעה ברכוש המשותף מאחר ומדובר בפריצה של קירות חיצוניים בבית המשותף, בניית מחסנים ברכוש המשותף ופגיעה באחוזי הבניה הקיימים. 12. אין מחלוקת, כי על פי היתר הבניה ולאור ההליכים שהתקיימו בועדה המקומית ובועדה המחוזית כי קיימים בפועל "אחוזי בניה" לבית המשותף. 13. על פי התשריט המהווה חלק מהבקשה להיתר בניה ושלפיו ניתן היתר הבניה, השטח הבנוי הוא 2355 מ"ר. ניתן לבנות 8% מכך כמחסנים, היינו 188.40 מ"ר . מאחר ובבנין דירות של 4 ח' המחסן, המבוקש לדירה כזו הוא 8.40 מ"ר ולדירות 3 חדרים המחסן המבוקש הוא 7.3 מ"ר. בסך הכל עולה כי סך שטח המחסנים, לפי החלוקה לדירות, על פי הבקשה הוא 188.40 מ"ר, הכל על פי השטח היחסי של כל דירה וחלקה ברכוש המשותף. 14. מכך עולה כי גם לדירת התובעת הוקצה בפועל שטח לבניית מחסן, על פי חלקה היחסי ברכוש המשותף שהרי זה נגזר מגודל הדירה. 15. באשר למרפסות, לא פורט בהיתר הבניה כיצד חושב השטח. בטבלה שמופיעה בתשריט האמור מופיעים שטחי מרפסות שונים לדירות שונות, מופיע לשתי דירות במקום מרפסת, מדרגות יציאה לגינה, ללא פירוט נוסף כלשהו. אין לגבי המרפסות חישוב שטחים, חלק יחסי מאחוזי הבניה, מהו שטח המרפסות הכולל שמותר לבנות. 16. מילים אחרות, לעניין המרפסות לא ברור אם נעשתה חלוקה בהתאם לחלקה היחסי של כל דירה ברכוש המשותף. מהטבלה האמורה עולה ההפך. 17. לפיכך, לפחות לעניין המרפסות צודקת המבקשת, על פי הראיות שלפני בשלב זה, כי קיים חשש ממשי שזכויותיה הקנייניות תפגענה אם תבנינה המרפסות על פי ההיתר. 18. עוד יודגש, כי על הבקשה להיתר חתומים אנשים המייצגים 11 דירות מכלל 24 הדירות בבניין. לא הוגשו לפני מסמכים כלשהם, מהם ניתן ללמוד כי יתר בעלי הדירות בבית המשותף הסכימו לביצוע הבניה. 19. הדבר מקבל משנה תוקף, לאור העובדה כי היו שינויים מהותיים בין הבקשה המקורית להיתר בניה לבין ההיתר שניתן בסופו של יום. לפיכך אין לדעת, בשלב זה, אם יתר בעלי הדירות מסכימים למתן ההיתר במתכונתו הנוכחית. 20. יודגש כי סעיף 71ב'(א) לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 מתווה את הדרך לביצוע שינויים ברכוש המשותף, המבוקשים במקרה שלפני. יש צורך ברוב של 3/4 מהדירות ושני שליש מבעלי הרכוש המשותף. 21. כפי שציינתי לעיל, אין זה ברור כלל כי קיים רוב שכזה להיתר הבניה שהוצג לפני. 22. יתר על כן, קיים חשש ממשי כי על פי ההיתר האמור נפגעות זכויותיה הקנייניות של המבקשת, בכל הקשור לנושא המרפסות. 23. במצב זה, יש צורך ללכת בדרך הקבועה בסעיף 71ב'(ב-ז') לחוק המקרקעין או בסעיף 71 ג' לחוק המקרקעין במידה ומהמבקשת מתנגדת לביצוע הבניה. 24. לסיכום, אין לפני ראיה כי במישור הזכויות הקניניות, מילאו המשיבים אחר הוראות חוק המקרקעין. קיים חשש ממשי לפגיעה בזכויותיה הקנייניות של המבקשת, ומכאן למבקשת עילת תביעה ראויה למנוע את הבניה. 25. סבורני, כי המבקשת פעלה באופן סביר. היא הודיעה למשיבים, בכתב על התנגדותה לבניה. רק כאשר החלו המשיבים לבצע פעולות בניה, פנתה מיד לבית המשפט וביקשה צו זה. לפיכך יש לקבוע כי המבקשת פעלה בתום לב וללא שיהוי. 26. מאזן הנוחות נוטה לכך שיש ליתן את הצו שכן במידה והמשיבים יבנו את המחסנים והמרפסות לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. את נזקי המשיבים, אם יהיו כאלה ובמידה ותביעת המבקשת תידחה, ניתן להבטיח בערבויות מתאימות. 27. לאור כל האמור, אני מורה למשיבים להימנע מלבנות, להרוס, לחפור או לבצע כל פעולה ברכוש המשותף בבניין האמור, זאת עד להחלטה אחרת. 28. על המבקשת להגיש עד ליום 10/4/07 שעה 13:00 ערבויות של שני ערבים בעלי הכנסה מוכחת להבטחת נזקי המשביים במידה והצו יפקע או שהתביעה תידחה. אם הערבויות לא תוגשנה, הצו יפקע. 29. ההיתר יוחזר למשיבים. נציגם יגיע למזכירות לקבלת ההיתר, לאחר שימציא צילום של ההיתר והתשריט. 30.בניהמרפסתהתנגדות לבניה