טענות הצדדים: 1. התובע איש עסקים שלו נכס ברחוב המעפילים 11 בכפר שמריהו, הגיש כתב תביעה נגד הנתבעים בטענת פרסום לשון הרע נגדו. על פי הנטען בכתב התביעה - הנכס נמצא באחד המקומות הסואנים של כפר שמריהו והוא משמש לשימוש מסחרי ומשרדי. התובע ביקש לקבל מן הועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה , היתר לשימוש חורג לצרכי חניה למשך שלוש שנים, במגרש המקיף את מבנה הנכס, והנמצא בסמיכות לבית מגורי הנתבעים. הנתבעים - הטוענים כי חדר השינה שלהם פונה לעבר החצר האחורית של הנכס - בה ביקש התובע להקים לטענתם חניון ציבורי , הגישו את התנגדותם לבקשה לשימוש חורג לצרכי חניה ובין היתר נימקו את התנגדותם ביום 21.10.04 וציינו כי התובע מנסה: "להסיח את הדעת" ; "להקהות את חושי אנשי הועדה" ; "ולסובבם בכחש" וכן - " כדי לעמוד על כוונותיו האמיתיות של המבקש שמדובר לדעתנו בבצע כסף ותו לא, הרינו להביא לידיעתכם כי לפני כשלוש שנים , בנה המבקש על גג ביתו אנטנה סלולרית גדולה שלא כחוק תוך רמיסת החוק ופגיעה בבריאות כל דיירי הסביבה". וביום 26.12.04 , הוסיפו לנימוקי התנגדותם בפני הודעה בהודעתם כי: "לפיו כביכול על פניו הכשיר המבקש את הקרקע (לחנייה) עוד בטרם נתנה החלטה בעניין דנן" טוען התובע- כי הדברים שכתבו הנתבעים אינם אלא מהלך טקטי, מתוכנן היטב, להשמיץ ולבזותו, להציג אותו בפני יו"ר הועדה וחבריה "כעבריין בנייה", תוך ציון דברי שקר פוגעניים, ובכך להביא לאנטגוניזם נגד התובע בבקשתו להיתר לשימוש חורג כאמור. בבקשה שבפני - הנתבעים עותרים לסילוק התובענה על הסף באשר לטענתם- היא איננה מגלה עילה שכן האמירות המיוחסות לנתבעים - פרסומים מותרים הם החוסים תחת ההגנה של הוראת סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה -1965. 2. טוען התובע כי - ההגנה הקיימת מכח ס' 13(5) לחוק איסור לשון הרע אינה הגנה מוחלטת. 3. בנוסף טוען התובע כי ממילא ההגנה הנ"ל אינה מקנה חסינות לעילת התביעה השנייה :רשלנות הנתבעים , ועל כן אין לדחות את התביעה על הסף. דיון 4. אשר לטענת התובע, כי יש לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף מאחר ואינה נתמכת בתצהיר, יאמר כי הבקשה מתייחסת לטענה משפטית, ועל כן לא נדרש תצהיר לתמיכה בבסיס העובדתי של הבקשה, שאינו שנוי במחלוקת בשלב זה של הגשת הבקשה. 5. ס' 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מחייב הגשת תצהיר "לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה". וכבר אמר כבוד השופט אורי גורן בספרו, סוגיות בסדר דין אזרחי, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, תשס"ג-2003, עמ' 560 : " שאם בקשה מבוססת על נימוקים משפטיים בלבד- כמו בקשה למחיקה על הסף של תביעה מחמת היעדר עילה - אין צורך לצרף לה תצהיר". 6. אשר לבקשה גופה לסילוק התביעה על הסף, יאמר מייד כי אין לסלק את התביעה על הסף . 7. הפרסומים המיוחסים לנתבעים בכתב התביעה נעשו על ידם ו/או על ידי בא כוחם במסגרת של התנגדות לבקשה לשימוש חורג שהתנהלה בפני הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה. 8. ס' 13(5) לחוק מעניק הגנה מוחלטת לפרסומים שנעשו על ידי בעל דין ו/או בא כוחו בפני גוף מעין שיפוטי תוך כדי דיון בפניו וס' 13 לחוק הנ"ל אף קובע, כי פרסום כזה לא ישמש עילה במשפט אזרחי: " פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין -שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם, או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור". 9. הליך של התנגדות לבקשה לשימוש חורג הינו הליך מעין שיפוטי המתנהל לפי דין לאור ס' 149 (א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 כאמור: "149 (א) הועדה המקומית לא תתיר שימוש חורג ולא תיתן הקלה ולא תאשר בתשריט חלוקת קרקע סטיה מתכנית אלא לאחר שנתמלאו אלה: (1)פורסמה, על חשבון המבקש בעתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה או להתרת שימוש חורג או לאישור תשריט חלוקת קרקע בסטיה מתכנית והקובעת מועד סביר להגשת התנגדויות... (3) הועדה החליטה בהתנגדות של בעל קרקע או בנין או מחזיק בהם והודיעה על כך למתנגדים במכתב רשום..." 10. הלכה פסוקה היא כי - הועדות לפי חוק התכנון והבניה עוסקות בין היתר גם במלאכת השפיטה ולפיכך נחשבות לגוף בעל סמכות מעין שיפוטית, שנפרשת עליהן הגנת ס' 15(3) לחוק. ראה: ת.א. (שלום ת"א) 165961/02 חיימסון השקעות 1992 בע"מ נ' עזרא מרדכי (טרם פורסם) . שם מוזכר ספרו של פרופ' ברוך ברכה "משפט מנהלי" (כרך ראשון) ובו מונה המחבר רשויות מנהליות שהוסמכו ע"י המחוקק לעסוק גם במלאכת השפיטה, וביניהן מזכיר המחבר את הועדות לפי חוק התכנון והבניה, העוסקות בין היתר גם במלאכת מעין שפיטה, וכדבריו: "וכן את הועדות המחוזיות והמועצה הארצית לתכנון ובניה המכריעות בהתנגדויות ובעררים על תוכנית מתאר על פי חוק התכנון והבניה תשכ"ה- 1965". לפיכך - קבע בית המשפט: "נשאלת השאלה האם ועדה מקומית לתכנון ובנייה ו/או ועדה מחוזית , נחשבים לגוף מעין שיפוטי… נראה כי גם ועדה מקומית וגם ועדה מחוזית הדנות בהתנגדות להיתר בנייה , תחשבנה כגוף מעין שיפוטי … " בפנינו איפא גוף מעין שיפוטי אשר הוקב על פי דין ואשר נכנס לדלת אמות הגופים השיפוטיים המנויים בסעיף 13 (5) לעיל. 11. בת.א. (ים) 20528/99 ליגד השקעות ובנין בע"מ נ' בן חיים יעקב, נקבע כי- " הפסיקה אימצה מבחן מרחיב... ההגנה תחול גם על "כל צעד שננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה. (אורי שנהר, דיני לשון הרע, נבו הוצאה לאור בע"מ, עמ' 99)". 12. וב-ע"פ (ת"א) 546/92 רם דורון נ' טליה טריינין- גורן, פס"מ תשנ"ד (1) 441 נקבע כי- "החסוי הקבוע בסעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע - איננו מגן על כל פירסום הנעשה תוך כדי דיון משפטי , אלא אם פרסום זה הוא לצורך הדיון המשפטי ובקשר אליו" ובהמשך: " שרטוט קו הגבול בין אמירה הנכללת בחיסיון , לבין אמירה שלא תיכלל בו, עשוי לעיתים להיות קשה , אולם לא יהיה קושי לקבוע כי מקרה בו אלמוני אשר לו סכסוך עם פלוני מטיח בו דברי דיבה אשר לא ניתן למצוא להם כל הצדקה או קשר להליך המשפטי - לא יכלל בגדר החיסיון". 13. בנסיבות דנן , יש לבחון לאחר דיון השאלה אם האמירות המיוחסות לנתבעים "להסיח את הדעת" ; "להקהות חושי אנשי הועדה" ; "ולסובבם בכחש" ויתר האמרות - אכן נאמרו , ואם היו לצורך הדיון המשפטי- שכן הדעת אינה סובלת - שיריב בהליך משפטי יוכל לכתוב דברי נאצה על יריבו ללא חשש מפני חיוב בפיצויים עפ"י חוק איסור לשון הרע , וכן יש לבחון אם במקרה דנן הגיעו דברי הנתבעים במסגרת "ההתנגדות" לכדי "השתלחות חסרת רסן ומעצורים, המגיעה לדרגה כה שפלה ובוטה, עד שבשום אופן לא ייתכן להכניסה תחת כנפי החיסוי הקבוע בחוק". (ע"פ (ת"א) 546/92 רם דורון נ' טליה טריינין- גורן). בנוסף - קיימת מחלוקת בין הצדדים אותה יש לברר בהליך של ראיות בדבר קיום או אי קיום היתר לאנטנה הסלולרית במועדים הרלוונטיים וכל אלה ייקבעו לאחר בחינת הראיות. 14. אשר לעילת התביעה "עילת רשלנות", הרי זו לא פורטה כנדרש בכתב התביעה, אלא בצורה חלופית, סתמית כללית ובלתי ברורה, ומבלי להניח התשתית העובדתית הלכאורית הצריכה בכתב תביעה להקמתה של עילת רשלנות נטענת (ס' 11(א) לכתב התביעה), ואינה מקיימת את דרישות תקנות 9(5) ו-15 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. משלא נתבקש כחלופה תיקוני של כתב התביעה בעילה זו - הרי דינה להימחק מכתב התביעה. 15. לאור התוצאה אליה הגעתי : תמחק עילת הרשלנות מכתב התביעה , וההליכים ביחס לעילת "לשון הרע" יימשכו כסדרם. נוכח תוצאה זו, ישא כל צד בהוצאותיו. שימוש חורג