בפני התנגדות לבקשת ביצוע של שיק ביטחון בסך של 244,500 ₪ (להלן - הבקשה). טענות המבקש הבקשה לביצוע איננה מפרטת את העובדות המשמשות עילה לבקשת הביצוע. המבקש זכאי לפירוט מלא של העובדות הנ"ל כדי שיוכל להתייחס אליהן בהתנגדות מטעמו. המבקש אינו חייב פרוטה למשיב. בין הצדדים, נחתם ביום 10.2.03 הסכם הלוואה במסגרתו קיבל המבקש מהמשיב הלוואה בסך 244,500 ₪ שהיו שווים ל-50,000 דולר לפי השער היציג באותו יום. המבקש מסר למשיב את השיק נשוא בקשת הביצוע כשיק ביטחון. לפי ההסכם בין הצדדים, התחייב המבקש לפרוע את ההלוואה עד ליום 1.3.05. המשיב בניגוד להסכם, ניסה ללחוץ על המבקש לשנות את תנאי ההסכם וביקש את פירעון ההלוואה לפני 1.3.05, המועד שנקבע בהסכם ההלוואה. במסגרת פעולותיו, המשיב איים על חיי המבקש וכן יצר קשר עם אדם נוסף בשם מר ינאי יצחק וטען באוזניו כי המבקש נוכל ורמאי וכתוצאה מכך גרם לאותו מר ינאי לחזור בו מההתקשרות עם המבקש. כתוצאה מפעולות אלה, נגרמו למבקש נזקים בכל הקשור לפרויקט יער חורשים שלא יצא לפועל וכן לשמו הטוב של המבקש ואמינותו בסך של 250,000 ₪. בשני מועדים נוספים, 27.12.04 ו-29.12.04, המשיב צעק על המבקש בפומבי במקום עבודתו וכינה אותו בשמות גנאי. בגין לשון הרע שהפיץ המשיב בפני רבים מתושבי היישוב שערי תקווה שהמבקש משמש למעשה כראש המועצה שלו, נגרמו למבקש נזקים מוערכים בסך 300,000 ₪. המבקש ביטל את השיק נשוא הבקשה לאחר שלא הצליח לסיים ברוח טובה את כל המחלוקות בינו לבין המשיב. בנוסף, על פי הסכם ההלוואה, על המבקש להשיב למשיב כפירעון ההלוואה סך של 50,000 דולר לפי השער היציג של הדולר נכון ליום 1.3.05 שעמד על 4.36 ₪ ולפיכך, היה עליו להחזיר למשיב סך של 218,000 ₪ בלבד. סכום הנזקים שגרם המשיב למבקש עולה על סכום ההלוואה ולפיכך, קיזז המבקש מתוך ההלוואה את סכומי הנזק שגרם לו המשיב כפי שפורט לעיל. דיון המבקש הודה בעדותו, כי קיבל את ההלוואה ולא החזיר ולו שקל אחד בגין ההלוואה. אכן, בקשת הביצוע איננה מפרטת את מלוא העובדות כפי שהיה על המשיב לפרט. עם זאת, בנסיבות ענייננו, איני סבור שלאור מחדלו של המשיב על בית המשפט למחוק את התביעה או לתת למבקש רשות להתגונן מסיבה זו. העובדות החסרות בבקשת ביצוע הושלמו בתצהיר המבקש ובעדותו בבית המשפט. אין מחלוקת בין הצדדים, כי המבקש נתן את השיק במסגרת הסכם ההלוואה וכי לא שילם שקל על חשבון ההלוואה. בנוסף, המבקש טען בתצהירו, כי נתן הוראת ביטול לשיק וגם העובדה כי מדובר בשיק ביטחון אין בה דבר מאחר והשיק ניתן כביטחון להבטחת פירעון החוב על פי הסכם ההלוואה ואין מחלוקת שהמבקש לא פרע את החוב. על פני השיק שצורף לבקשת ביצוע ניתן להבחין שחזר א.כ.מ. וכן שנתנה לגביו הוראת ביטול, כפי שהמבקש מפרט בסעיף 27 לתצהירו. טענות המבקש השלימו את כל הפגמים, ככל שהיו כאלה, בבקשת הביצוע. אני סבור שענייננו שונה מע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה, פ"ד מא (3) 746 מאחר ושם המערער היה ערב שהעובדות שאינן מפורטות בכתב התביעה לא היו בהכרח בידיעתו האישית. בנוסף, בענייננו, בשונה מהמקרה שם, בבקשת הביצוע פורטו חלק מהעובדות כגון סכום התביעה, מועד הפרעון, שהמבקש לא שילם דבר וצורף השיק על שני צידיו כשעל פני השיק, ניתן להבחין כי מדובר בשיק ביטחון שהמבקש משך וכי השיק חזר אכ"מ ונה"ב. מצב הדברים בפרשת גמליאל היה חריג ביותר והוא שונה ממצב הדברים בענייננו. איני מקבל את טענתו של המבקש בדבר כך שסכום החוב להחזר ההלוואה הוא בסך של 218,000 ₪ בלבד. זאת, מאחר ובסעיף 3 להסכם ההלוואה נקבע שהלוואה תהיה צמודה לשער הדולר היציג של ארצות הברית, ככל ששער הדולר הקובע (השער היציג ביום הקודם ליום הפירעון בפועל של ההלוואה) עלה לעומת שער הדולר הבסיסי (שער הדולר ביום הקודם ליום מתן ההלוואה). בסעיף 4 להסכם ההלוואה נכתב שהמבקש יפרע את מלוא סכום ההלוואה בתוספת (הדגשה שלי - א.פ.) הפרשי ההצמדה. בנסיבות אלה, מאחר והסכם ההלוואה מתייחס למצב שבו שער הדולר הקובע עלה ולמצב זה בלבד, אין אלא ללמוד מכך שבנסיבות ששער הדולר הקובע ירד לעומת שער הדולר הבסיסי, על המבקש להחזיר למשיב את סכום ההלוואה שניתן לו, הוא הסכום הנקוב בשיק הביטחון. מסקנה זו מקבלת חיזוק מתנאי ההלוואה מאחר וההלוואה ניתנה ללא כל חיוב בריבית. לפיכך, מאחר ולפי טענת המבקש, שער הדולר הקובע ירד לעומת שער הדולר הבסיסי, אזי על פי הסכם ההלוואה, על המבקש להשיב למשיב את סכום ההלוואה במלואו. טענה נוספת של המבקש היא טענת קיזוז העולה מעסקת היסוד שהיא הסכם ההלוואה בין המבקש למשיב. לשיטתו של המבקש, מאחר והמשיב דרש ממנו את החזר ההלוואה במועד מוקדם יותר מן המועד שהוסכם ביניהם בעסקת היסוד, הרי שהמשיב הפר את עסקת היסוד ולפיכך, למבקש זכות לקזז נזקיו מסכום החזר ההלוואה מאחר ומדובר בעסקה אחת. המבקש לא נחקר בבית המשפט על טענותיו לגבי הוצאת לשון הרע על ידי המשיב ולפיכך, טענותיו בסוגיה זו לא נסתרו. השאלה שבמחלוקת היא משפטית. ברע"א 6250/98 נורדלנד נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור בע"מ נקבע לכאורה, כי חיוב כספי הניתן לקיזוז יכול שינבע מחוזה ו/או ממעשה נזיקין ו/או מעשיית עושר ולא במשפט, או כל מקור אחר ליצירת חיוב. הלכה פסוקה היא, כי ניתן לקזז חיובים בלתי קצובים כאשר החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך עסקה אחת. איני מקבל את טענת המבקש כי החוב הכספי בגין הוצאת לשון הרע ופעולות המשיב שאותו מבקש המבקש לקזז מהחיוב השטרי על פי השיק נשוא הבקשה הוא מאותה עסקה. הפרשנות שנותן בית המשפט "עסקה אחת" היא פרשנות צרה והכוונה היא לעסקה מסחרית העומדת בפני עצמה הניתנת לניתוק מסחרי מעסקה אחרת בין הצדדים, גם אם קיים בין הצדדים קשר עסקי רחב יותר. לצורך כך, חייב להתקיים קשר עובדתי הדוק בין החיובים הנ"ל (ראה סעיף 17 לפס"ד נורדלנד). איני סבור, שהטענות של המבקש בדבר חובו של המשיב אליו בגין פעולותיו יוצרות קשר עובדתי הדוק לחובו של המבקש למשיב בגין השיק נשוא הבקשה. אני סבור, כי מעשיו של המשיב כפי שנטענו על ידי המבקש אינם מהווים הפרה יסודית של הסכם ההלוואה. המשיב מילא חלקו בהסכם ונתן את ההלוואה למבקש. לאור כל האמור לעיל ונוכח הפרשנות הצרה של בית המשפט למונח עסקה אחת, אין מדובר בחובות מעסקה אחת. בנוסף, הלכה פסוקה היא, כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב לפרט את הסכום הנתבע לפי טענת הקיזוז ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת וזאת כדרך שמנסחים כתב תביעה. הסכומים אותם פירט המבקש בתצהירו במסגרת טענת הקיזוז, נטענו בדרך סתמית הן לגבי ההפסד הכספי שלכאורה נגרם לו בגין הפסד העסקה של הכנסת שותף בפרויקט יער חורשים והן לגבי הפגיעה בשמו הטוב והוצאת לשון הרע. כל אחד משני הטעמים הנ"ל, קיזוז סכומים בלתי קצובים שאינם נובעים מעסקה אחת ובנוסף טענת הקיזוז שאינה מפורטת כנדרש, די בו להביא לדחיית ההתנגדות. לפי טענת המבקש נגרמו לו נזקים על ידי המשיב בסכומים העולים בהרבה על סכום ההלוואה אותו היה אמור להחזיר למשיב. המבקש אינו חסום מלהגיש תביעה נגד המשיב על מלוא נזקיו אך איני מקבל את טענותיו כנגד השיק נשוא התביעה. לאור כל האמור לעיל, ההתנגדות נדחית. המבקש ישלם למשיב הוצאות בקשה זו בסך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ. שיקיםביצוע שטר