מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים 1.בפני בקשתם של המבקשים לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד לבקשת המשיבה במסגרת תביעתה בת.א. 1440/08. 2.כתב התביעה הוגש ביום 27/11/2008 ובמסגרתו טענה המשיבה כי היא חברה המנהלת משרד אדריכלים העוסק בפיקוח ותכנון עבודות אדריכלות בפרוייקטים רבים בארץ מזה שנים רבות. 3.עוד נטען בכתב התביעה כי המבקשת מס' 1, עמותת רפואה וישועה, הזמינה מהמשיבה עבודות תכנון בפרוייקט של מרכז שרותי חדר מיון ושירותים רפואיים באשדוד. 4.המבקשות 2 ו-3, מ.א.ן - מכון אופק לניהול בע"מ ומיזמים ניהול פרוייקטים בע"מ, הינן חברות בערבון מוגבל, כך על פי כתב התביעה, אשר מונו על-ידי המבקשת מס' 1 להיות מנהלות בפרוייקט ואילו המבקשים 4 ו-5, פרופ' אברהם אופק והגב' חנה אופק, הינם בעלי המניות ומנהליה של המבקשת מס' 2. 5.המשיבה טענה בכתב התביעה כי המבקש מס' 4 הינו הגורם המרכזי אשר התחייב כלפי המשיבה (כך לשון כתב התביעה - י.ב.) היווה ומהווה איש הקשר, המנהל והבעלים של המבקשות 2 ו-3, והגורם האחראי על ביצוע העבודות וניהול הפרוייקט מול כל היועצים, לרבות המשיבה. 6.ביום 15/8/2005, נטען בכתב התביעה, התקשרה המבקשת מס' 1 בהסכם תכנון עם המשיבה (הסכם זה מכונה בכתב התביעה "ההסכם המקורי") ובו מסרה למשיבה עבודות תכנון לרבות פיקוח עליון בשכ"ט של כ- 260,000$. 7.ביום 5/7/2006 נערך נספח ד' להסכם המקורי ובו סוכם על הרחבת היקף עבודות התכנון על ידי המשיבה בגין תוספת מרתפי חנייה, והיקף הפרוייקט הורחב ל- 15,261 מ"ר ולפיכך, כך נטען בכתב התביעה, סוכם על תוספת שכ"ט של 106,182$. 8.עוד נטען בכתב התביעה כי ביום 11/10/2006 התקיימה פגישה בין הצדדים במסגרתה, לאור התפטרות אדריכל הפנים של הפרוייקט, נתבקשה המשיבה להרחיב את עבודות התכנון כך שיכללו גם עבודות אדריכלות פנים וסוכם בכתב על הרחבת ההסכם המקורי והוספת שכ"ט בסך של 3,580,000 ₪. 9.על פי הנטען בכתב התביעה, לא עמדו המבקשים בהסדר התשלומים בין הצדדים ושילמו עד ליום הגשת התביעה תשלומים בסך של 2,927,974 ₪. 10.המשיבה טענה בכתב התביעה כי כל ההתקשרות בפרוייקט התנהלה מול המבקשים 2,3 ו- 4 וכי כל התשלומים התבצעו באישורו של המבקש מס' 4 שהינו נציגם של המבקשות 2 ו- 3. 11.עוד נטען בכתב התביעה כי המבקש מס' 4 הוא זה שפנה למשיבה בתור איש הקשר בעל הניסיון וההתמחות והוא שסיכם עם המשיבה את תנאי העסקתה אל מול המבקשת מס' 1. 12.המבקש מס' 4, כך על פי כתב התביעה, ניהל את המשא ומתן בהתקשרות בין המשיבה לשאר המבקשות, קבע את גובה שכה"ט עם המשיבה, ואישר את ההתקדמות בפרוייקט וכל תשלום בגין העבודות אותן ביצעה המשיבה, לרבות ביצוע תשלום התמורה בפועל. 13.בסע' 14 לכתב התביעה נטען כי המבקשים 4 ו-5 הינם מנהלי הנתבעות 2 ו-3 אשר נטלו על עצמם את חובות המבקשות 2 ו-3 והתחייבותיהן באופן אישי כלפי המשיבה וכי יש מקום להרמת מסך ההתאגדות וחיוב המבקשים מס' 4 ו- 5 באופן אישי שכן, על פי כתב התביעה, תכלית ההתאגדות של המבקשות 2 ו-3 הנה להשתמט מחיובים בדרך של הסתתרות מאחורי מסך ההתאגדות וכי ממילא קיים ערבוב נכסים בין המבקשים 4 ו- 5 למבקשות 2 ו- 3. 14.בכתב התביעה פורטו עבודות האדריכלות שבוצעו על ידי המשיבה. 15.עוד נטען בכתב התביעה כי ביום 5/8/2008 פנתה המבקשת מס' 2 באופן פתאומי למשיבה וביקשה ממנה להפסיק את עבודתה וזאת ללא הודעה מוקדמת ובניגוד לסע' 17.1 להסכם בין הצדדים. 16.המשיבה טוענת בכתב התביעה כי המבקשים הפרו את ההסכם עימה הפרה יסודית, תוך שהם פועלים בחוסר תום-לב ומתנערים מתשלום התמורה אשר סוכמה בגין עבודות התכנון שבוצעו. 17.עוד נטען בכתב התביעה כי התנהגותם של המבקשים מעלה חשש של תרמית וכי בגינה יש להרים את מסך ההתאגדות מהמבקשות מס' 2-3 כלפי המבקשים 4-5. 18.בכתב התביעה נטען כי ביום 25/7/2008 הפסיקו המבקשים לפתע את כל העבודות בפרוייקט, באופן פתאומי. הפרוייקט, כך נטען, "הוקפא" תוך שהמבקשים חבים כספים רבים לכל נותני השירות בפרוייקט לרבות המשיבה. 19.לפיכך, ביקשה המשיבה בכתב התביעה לחייב את המבקשים לשלם לידה את הסך של 1,787,648 ₪ המורכב, לטענתה, מ- 1,366,413 ₪ בגין עבודות התכנון שבוצעו בפועל וטרם שולמו, 84,588 ₪ בגין החזר הנחות שקיבלה המשיבה, 100,000 ₪ בגין אי-הודעה מראש על הפסקת ההתקשרות, 200,000 ₪ בגין הפסד מוניטין ו - 36,657 ₪ בגין תכנון מחדש של קטע מקומת הקרקע לצורך מיגון דיאליזה בשעת חירום. 20.בד בבד עם הגשת כתב התביעה הגישה המשיבה בקשה דחופה להטלת עיקולים זמניים במעמד צד אחד. 21.בבקשתה חזרה המשיבה על טענותיה בכתב התביעה והוסיפה, כי כל העבודות בפרוייקט הוקפאו והנכס נותר מוזנח, כי מצבם הכלכלי של המבקשים התדרדר וככל הנראה נקלעו לקשיים כלכליים של ממש, כי המבקשים צוברים חובות ונושים באופן המעלה חשש לקריסת המערכת העסקית שלהם וכי המבקשים אף החלו במכירת נכסיהם. 22.המשיבה טענה בבקשתה כי אי-הענות לבקשתה עלול להותירה בפני שוקת שבורה שכן המבקשים יבריחו את נכסיהם. 23.בקשתה של המשיבה נתמך בתצהירו של מר אהוד גפן, מנהלה ובעליה של המשיבה. 24.ביום 30/11/2008 ניתנה על ידי החלטה בבקשתה של המשיבה ובה נקבע כי לא הוצגו ראיות מהימנות לכאורה התומכות בטענה כי תכלית ההתאגדות של המבקשות 2 ו- 3 הייתה להשתמט מחיובים בדרך של הסתתרות מאחורי מסך ההתאגדות ולפיכך, לא נעתרתי לבקשה להטיל עיקולים על נכסיהם של המבקשים 4 ו- 5. כמו כן ביקשתי הבהרות בנוגע לסכום התביעה. 25.ביום 2/12/2008 הגישה המשיבה הבהרה בנוגע לאופן חישוב סכום התביעה ולפיכך ביום 4/12/2008 נעתרתי לבקשתה באופן חלקי והטלתי עיקול על נכסיהן וזכויותיהן של המבקשת 1-3 בלבד, עד לסכום של 1,578,207 ₪. תוקפו של צו העיקול הותנה בהפקדת ערבות צד ג' וערבות בנקאית על הסך של 100,000 ₪ כל אחת. 26.ביום 6/1/2009 הגישו המבקשים את בקשתם לביטול צווי העיקול הזמניים שניתנו במעמד צד אחד כאמור לעיל. 27.בבקשה נטען כי שורה ארוכה של פגמים מהותיים דבקו בבקשת העיקול שהגישה המשיבה, כמו גם בביצוע צו העיקול עצמו. 28.המבקשים פירטו בבקשתם את "סיפור המעשה", כלשונם, ולפיו בשנת 2005 החליטה המבקשת מס' 1 להקים מרכז רפואי מתקדם בעיר אשדוד אשר נועד לספק שירותי רפואה מידיים - חדר מיון קדמי, שרותי רפואה אמבולטורית, חדרי ניתוח וכיוצא באלה שירותים רפואיים שונים. 29.לשם כך, על פי הנטען בבקשה לביטול צווי העיקול, התקשרה המבקשת מס' 1 עם המבקשת מס' 2 על מנת שזו האחרונה תספק, כקבלן חיצוני, שירותי ניהול לפרוייקט שכן המבקשת מס' 2 עוסקת מזה כחמש-עשרה שנים, בהנהלת המבקשים 4-5, בתחומי מחקר, הנדסה, ניהול וייעוץ ארגוני. 30.עוד נטען בבקשה כי כבר בתחילת העבודה על הפרוייקט הקימה המבקשת מס' 2 את המבקשת מס' 3 כחברת-בת ייעודית לפרוייקט, בבעלותה המלאה של המבקשת מס' 2, ובין המבקשת מס' 1 למבקשת מס' 3 נחתם הסכם במסגרתו מונתה המבקשת מס' 3 למנהל הפרוייקט. 31.בבקשה נטען כי המבקשות 2 ו- 3 פעלו כל העת רק כשליח או כשלוח של המבקשת מס' 1. עוד נטען כי כמי שנשכרו לנהל את הפרוייקט העבירו המבקשות 2 ו- 3 תשלומים מן המבקשת מס' 1 לספקים שונים כשהן משמשות כ"צינור" בלבד להעברת התשלומים בהתאם לקצב התקדמות העבודה המוזמנת. 32.בבקשה נטען כי לעובדה זו חשיבות רבה לאור זאת שהמשיבה עיקלה דווקא את רכושן של המבקשת 2 ו- 3 ולא את רכושה של המבקשת מס' 1. 33.המבקשות 2 ו- 3 טענו כי מעולם לא עלה על דעת איש כי יתבקשו לחוב באופן אישי כלפי צדדים שלישיים באיזו מן ההתחייבויות הכרוכות בהקמת הפרוייקט. 34.על פי הנטען בבקשה, המבקשת מס' 1 היא זו שהתקשרה ביום 15/8/2005 בחוזה עם המשיבה וכי חוזה ההתקשרות הגדיר במפורש את תפקידיו של מנהל הפרוייקט כמנהל חיצוני של הפרוייקט. 35.עוד נטען בבקשה כי בניגוד לנטען בכתב התביעה הרי שלא הסכימה המבקשת מס' 1 לסכומים שנדרשו על ידי המשיבה לשם הרחבת עבודות התכנון וכי עבודתה של המשיבה בוצעה ברשלנות ותוך גרימת נזקים כספיים למבקשת מס' 1. 36.כדוגמה לנזקים אלה טוענים המבקשים בבקשתם כי בניגוד לדרישות המעוגנות במדיניות משרד הבריאות תכננה המשיבה את חדר הדיאליזה ללא מיגון - דבר שהצריך שינוי תכנוני, הריסה ובינוי של חלק נוסף במבנה - תוך גרימת נזקים כלכליים ישירים לפרוייקט. 37.עוד נטען בבקשה כי המבקשת מס' 1 מעולם לא נטלה על עצמה לשלם למשיבה תשלום חודשי קבוע במנותק מאספקת העבודות מן המשיבה לפרוייקט וכי תדירות התשלומים הופחתה לתדירות דו-חודשית לאחר שהמבקשים נוכחו לדעת שמהשיבה מתעכבת מאוד בהעברת העבודות המוזמנות לידיהם ואף מסבה, כך על פי הנטען בבקשה, נזקים שונים שמקורם בעבודתה הרשלנית. 38.בבקשה נטען, כי סיכוייה של המשיבה לזכות בתביעה "נמוכים מיני נמוכים" ולמעשה צפוייה היא לחוב בתשלום של נזקים שגרמה למבקשת מס' 1. עוד נטען בבקשתה כי דרישותיה הכספיות של המשיבה מבוססות על תחשיב שערכה היא באופן חד-צדדי וכי למבקשים הסתייגויות מתחשיב זה. 39.עפ"י הנטען בבקשה, אין כל עילת תביעה כלפי המבקשות מס' 2 ו- 3 שכן אין כל התחייבות לתשלום מצד המבקשות הללו כלפי המשיבה וכי העובדה שנשכרו כקבלן חיצוני לצורך פיקוח על נותני שירותים שונים אינה מובילה לחיובן בחיוביו החוזיים של מזמין השירותים. כמו כן, אין בחוזה ההתקשרות בין המבקשת מס' 1 למשיבה כל התחייבות לתשלום מצד המבקשות מס' 2 ו- 3 כלפי המשיבה. 40.המבקשים טוענים בבקשתם כי המשיבה נתלתה על צוואריהן של המבקשות מס' 2 ו- 3 לצרכים פסולים בלבד ובמטרה להפעיל עליהן לחץ וליהנות מכיסיהן העמוקים. 41.המבקשים טענו בבקשתם כי בקשת העיקול נגועה בחוסר תום-לב עקב הפרחת סיסמאות כלליות וסטיגמטיזציה של המבקשים כולם ללא הבחנה ביניהם בכל הנוגע לטענות העובדתיות שנטענו על ידי המשיבה. 42.עוד נטען בבקשה כי המשיבה ניסתה, בחוסר תום לב, לעקל את רכושם הפרטי כגון חשבונות בנק של המבקש מס' 4 ושל אמו בת ה- 90. 43.כמו כן נטען בבקשה כי המשיבה עיקלה נכסים בשווי כפול מזה שהותר לה במסגרת צו העיקול ובניגוד להחלטת בית המשפט. 44.עוד נטען בבקשה כי טענות המשיבה, לפיהן כל העבודות בפרוייקט הוקפאו אינן אמת וכי העבודות נמשכות כסדרן וחלה אף התקדמות בביצוען כגון: יציקת גג המבנה והמעקה סביבו, יציקת מסדי המערכות על הגג ואיטומן, עבודות איטום הגג ועוד... 45.המבקשים טוענים בבקשתם כי ניתן ללמוד מהתמונות שצירפה המשיבה עצמה כי בעת עריכתן שהו בנכס מספר לא מבוטל של עובדים וכי מצוי שומר בנכס בכל שעות היממה. 46.המבקשים אף צירפו לבקשתם דו"ח כניסה ויציאה מן האתר הנערך על ידי השומר במקום וממנו, כך נטען, ניכר כי הפעילות באתר נמשכת ונותני שירותים שונים באים ויוצאים מן האתר באופן סדיר. 47.יחד עם זאת, כך על פי הבקשה, לאור החלטת מדינת ישראל לצאת במכרז פומבי להקמת בית חולים בעיר אשדוד, בשטח קרקע הגובל במבנה הפרוייקט נשוא הליך זה, ולאור העובדה שלהקמת בית החולים כאמור צפוייה להיות השלכה ישירה על המשך התפתחות הפרוייקט הואט במידת מה קצב ההתקדמות בפרוייקט. 48.עוד טענו המבקשים בבקשתם כי בבקשה לעיקול נטען על דרך הסתם וללא כל פירוט כי המבקשים מתחמקים מנושיהם והדבר אינו נכון. המבקשים אף צירפו לבקשתם כדוגמא מייצגת של העתקי תשלומים על סך כולל של למעלה מחמישה מליון שקלים חדשים בתקופה בגין חודש אוגוסט לחודש נובמבר 2008. 49.המבקשים אף פירטו עובדות שונות באשר למצבן הכלכלי של המבקשות מס' 2 ו- 3 מהן עולה, לטענתן, כי החברות אינן מצויות בקשיים כלשהם ואף משתתפות במכרז הקמת בית החולים שהוא פרוייקט העומד על סך של למעלה מ- 200,000,000 דולר. 50.המבקשים מס' 4 ו- 5 טענו כי הטענה בדבר מכירת דירתם נטענה על ידי המשיבה בחוסר תום לב שכן היה ידוע למשיבה שהמבקשים מכרו את ביתם הפרטי ורכשו מיד בית אחר תחתיו. 51.המבקשים אף טוענים כי טענתה של המשיבה כאילו רכושם של המבקשים מעוקל אינה אמת וכי אינה נתמכת כלל בתצהיר מטעם המשיבה. 52.לעניין מאזן הנוחות טענו המבקשים בבקשתם כי הטלת העיקול פוגעת באופן מיידי וודאי בשמן הטוב ובמוניטין שיצא למבקשות 2 ו- 3 וביחסיהן עם הבנק שעמו הן עובדות. 53.עוד טוענים המבקשים כי המשיבה השתהתה שיהוי ניכר בהגשת תביעתה ובקשתה לעיקולים זמניים שכן בקשתה הדחופה להטלת העיקול הוגשה רק כארבעה חודשים לאחר העלאת דרישותיה הכספיות. 54.לבקשתם של המבקשים צורף תצהירו של המבקש מס' 4. 55.הבקשה הוגשה בעת שהתקיים מצב חירום מיוחד בבית המשפט השלום באשדוד כאמור בתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד) התשנ"א - 1991 ועל פי הוראת נשיא בתי המשפט השלום במחוז הדרום, הוריתי על קיום הדיון בפני באולמו של כב' הנשיא בבית המשפט השלום בבאר-שבע, ביום 11/1/2009. 56.במועד הדיון התייצבו המצהיר מטעם המשיבה והמצהיר מטעם המבקשים ונחקרו על תצהיריהם. 57.מחקירתו של מר אהוד גפן, המצהיר מטעם המשיבה, עלה כי המו"מ לגבי השכר וכן אופן התשלום ותנאיו סוכמו עם פרופ' אופק כאשר מר נחמן וידסלבסקי, נציגה של המבקשת מס' 1, חתם על החוזה שלא בנוכחותו של מר גפן, ולאחר שמר גפן חתם על החוזה. 58.מר גפן אישר כי פרופ' אופק מוגדר בחוזה כמנהל ומתאם וכי מזמינת העבודה היא המבקשת מס' 1. 59.מר גפן אישר את מכתבו באשר לחוב ובו נטען כי החוב הינו של מר נחמן וידיסלבסקי ושל המבקשת מס' 1. לטענת מר גפן בחקירתו הרי שאנשים היחידים עימם עמד בקשר, בכל הנוגע לפרוייקט, היו פרופ' אופק - המבקש מס' 4, אחיו - מר שלומי אופק ושני בעלי תפקידים נוספים אצל המבקשת מס' 2. בפועל, טען מר גפן בחקירתו, כולם ישבו במשרדי המבקשת מס' 2 ברח' סוקולוב 81, ברמת השרון כאשר מאוחר יותר הוסף על הדלת שלטה של המבקשת מס' 3. 60.מר גפן אישר בחקירתו כי למעט "שלום ולהתראות" לא הייתה המבקשת מס' 5, הגב' חנה אופק, שותפה למגעים ולהתקשרויות. 61.כאשר נשאל מר גפן מדוע נטען בתצהירו כי ניתנו על ידי המבקשת מס' 5 מצגים והתחייבויות השיב כי ההחלטה את מי לכלול בסע' 20 לתצהירו היא החלטה משפטית. 62.מר גפן אישר כי אין לו כלים לדעת שהחברות-המבקשות הוקמו לצורך השתמטות וכי עורך דינו המייצגו הציע לנסח את הסעיף בתצהירו בצורה זו. 63.מר גפן טען בחקירתו כי הקבלן הראשי של הבניין ששמו מר חסון אמר לו בשיחות טלפון שונות כי המבקשת מס' 1 חייבת לו 3.6 מליון שקלים חדשים וכן כספים נוספים למספר קבלנים אחרים. 64.מר גפן הוסיף בחקירתו כי קיבל מידע דומה גם בשיחה טלפונית נוספת שקיים עם אנשי מיזוג האוויר. 65.מר גפן טען כי לפי מידע שיש לו ומביקורו באתר עולה כי יש לקבלן הראשי רק שניים או שלושה פועלים באתר שעושים עבודות טיח. 66.מר גפן טען כי כל התנהלותו של פרופ' אופק בניהול הפרוייקט הייתה כהתנהלות של בעל עניין וכי ההחלטות התקבלו על ידו באופן אישי. 67.מר גפן אישר בחקירתו כי המבקשת מס' 1 היא עמותה של חסידות גור וכי המבקש מס' 4 אינו שייך לחסידות גור אבל, לטענתו, המבקש מס' 4 התבטא מספר פעמים כבעל עניין וכמושקע בפרויקט במסגרת הפגישות בינו ובין מר גפן. 68.לאחר חקירתו של מר גפן נחקר מר אברהם אופק על תצהירו. 69.לשאלת ב"כ המשיבה למה כוונתו כי הפרוייקט הואט השיב מר אופק כי במהלך הפרוייקט יצאה מדינת ישראל להקמת בית חולים בשטח הצמוד לשטח הקרקע עליו מוקם המרכז ומאחר והמבקשת מס' 1 החליטה להיות חלק מתהליך המכרז, ומאחר ויש השפעות של תוצאות המכרז למהות הבניין, מצאו המבקשים לנכון למתן את קצב הבינוי עד לתוצאות המכרז. 70.מר אופק הכחיש כי לא בוצעו כל עבודות במהלך חצי השנה האחרונה וטען כי בזמן זה הושלמה יציקת הגג של המבנה, הושלם איטום המבנה בגג וחלקים שונים של המבנה, הוקמו קירות פנים ועוד כהנה, כלשונו. 71.מר אופק טען כי המבקשות או מי מהן ניגשו למכרז שהוציא משרד האוצר וזאת במסגרת קבוצה של חברות. 72.לשאלה מדוע צורף רק העמוד הראשון מתוך מסמכי המכרז השיב מר אופק כי כלל מסמכי המכרז כוללים שלושה תיקים עבי כרס שעניינם המהותי קשור לדרישות המכרז. 73.מר אופק טען בחקירתו כי מן ההשתתפות במכרז ניתן ללמוד כי המבקשות אינן בקריסה כלכלית שבכוונתן להמשיך ולהשקיע כספים בהמשך הפעילות של הקמת בית החולים בעיר אשדוד. 74.מר אופק אישר כי למכרז הזה ניגשו המבקשים או מי מהם כקבוצה, וטען כי : "אני פועל בשם עמותת רפואה וישועה והקבוצה כוללת את חב' אפריקה ישראל וחב' דניה סיבוס וחב' מיזמים בע"מ המייצגת לעניין זה את רפואה וישועה. ". 75.מר אופק אישר כי אין הסכם בכתב בינו ובין המבקשת מס' 1 בנוגע למכרז. 76.מר אופק העיד כי: "הפרוייקט שאנו מבצעים כיום שולמו בו למעלה מ- 80 מליון ₪ ואין כל ספק שכל תשלום עד השקל האחרון ישולם לכל גורם, במידה והוא יהיה זכאי לקבל את התשלום. ". 77.לשאלה מה החלק שלו באותה קבוצה בין אלה שנגשו למכרז השיב מר אופק בחקירתו כי החלק הוא לפי שהוגדר בסעיף 67 לתצהיר, קרי - 41.6%. 78.לשאלה אם הפרוייקט נשוא התביעה נמצא בקשיים כלכליים כלשהם השיב מר אופק שהפרוייקט נמצא בדומה להרבה פרוייקטים בעולם בקשיים יחסית למצב המשק ולא יותר מכך. 79.לטענת מר אופק בחקירתו: "כל המשק נמצא במשבר כלכלי כזה או אחר וגם הפרוייקט הזה יחסית במידה מתונה יותר נמצא בקשיי נזילות. ". 80.כאשר הוצגו בפני מר אופק בחקירתו תמונות מן הפרוייקט השיב מר אופק כי התמונות שהוצגו אינן מציגות את ההתקדמות שבוצעה מאז ועד עתה בתהליך הבינוי וכי המדובר במצג שווא אשר מוצג בפני בית המשפט. 81.לשאלת בית המשפט לגבי מימון הפרוייקט השיב מר אופן כי הפרוייקט ממומן על-ידי המבקשת מס' 1 אשר נטלה על עצמה לגייס תרומות מרחבי העולם וישראל להקמת המבנה. 82.מר אופק העיד בחקירתו כי ככל הידוע לו אין האטה במחוייבויות שניתנו עד עתה ואולם יש תהליך מתון יותר של גיוס תרומות בתקופת מעבר שעומדת לחלוף. 83.מר אופק הוסיף כי לגבי קשיי הנזילות הדבר בא לידי ביטוי בקצב הבינוי שהוא נדרש לנהל על ידי המבקשת מס' 1 וכי התבקש שלא ליצור מחוייבויות גדולות יותר מ-3 מליון ש"ח בחודש. 84.מר אופק העיד כי הקצב הכלכלי הקודם היה כ-6 מליון ש"ח בחודש. 85.מר אופק הכחיש כי בחודש אוגוסט 2008 כבר הסתיים איטומו של הגג וטען כי מאז נעשו פעולות נוספות. 86.כאשר הוצגה בפני מר אופק איגרת באשר למועד המתוכנן לפתיחת המרכז הרפואי באשדוד השיב כי היה שותף לעריכתה וכי הפרוייקט אינו עומד בלוח הזמנים המצויין באיגרת וכי בשל מצב של מלחמה בעיר אשדוד קשה לו לומר מה יהיו הנסיבות שיאפשרו עמידה בלוח הזמנים. 87.לשאלה אם תפקידו הוא המנכ"ל של המרכז, כמצויין באיגרת, השיב מר אופק כי מאחר והמרכז טרם פעיל הוא אינו המנכ"ל. 88.לשאלה האם יש תכתובות בינו ובין המבקשת מס' 1, השיב מר אופק כי הוא מעדכן את נציגי המבקשת מס' 1 ומדווח להם בכל, גם בכתב וגם בעל פה וכך אף עשה בנוגע להרחבת הפעולות שנדרשה המשיבה לבצע. 89.מר אופק העיד כי הוא יכול להציג את הסיכומים ו/או הדיווחים שלו למבקשת מס' 1 אך המסמכים אינם בידו במעמד הדיון. 90.לשאלה האם ביקש מר אופק את אישור המבקשת מס' 1 לפני ששילם למשיבה סכומים כלשהם, השיב מר אופק כי:" "...לכתחילה ההתקשרות לרבות הסך הכספי אושר על ידי העמותה, סדר התשלומים גם הוא אושר על ידי העמותה ואני ביצעתי אותם עד שהתגלה הויכוח בין הצדדים בהתאם לכל ההתחייבויות. זה אושר גם במהלך הדרך וגם בחתימת החוזה. האישור התבצע במהלך הדרך כך שאני נמצא בקשר שוטף עם אני העמותה ובמיוחד עם נחמן וידיסלבסקי ומדווח בשוטף לקראת תשלומים שאני מבצע. אני מקבל סכום כסף כולל שאותו אני מחלק לספקים ומוציא דו"ח מפורט למי הוצאו הכספים. הסכום משתנה מחודש לחודש - אני נותן תחזיות ובהתאם לתחזיות אני מקבל הנחיות כיצד לפעול ". 91.לשאלת בית המשפט אם יש סכומי כסף השייכים למבקשת מס' 1 ומוחזקים על ידי המבקשות 2 ו-3 השיב מר אופק תשובה חיובית וטען כי הסכום משתנה משבוע לשבוע אבל הוא עומד על בערך מליון שקלים חדשים. 92.לשאלת בית המשפט אם הוא יודע על פרוייקטים נוספים של המבקשת מס' 1 השיב מר אופק כי היא מנהלת את בניית בית המדרש הגדול בירושלים ועוד מבנים שונים של חסידות גור ואולם הוא אינו מעורב בפעילות העמותה מעבר לפרוייקט הספציפי נשוא הדיון. 93.מר אופק העיד כי לא היה הסכם נוסף בין המבקשות לפני חתימתו של נספח ב' ואין הסכם אחר לאחר מכן. 94.לשאלה האם היה מר אופק עצמו "בעל הבית" אשר על פיו יישק דבר השיב מר אופק כי: "...לא היה ולא נברא - מאחר וכל פעילותי מדווחת מלכתחילה לאנשי העמותה וכל פעילותי מתבצעת בתיאום ולאחר אישורם, איני סבור שהחלטות שאני מקבל בתהליך העבודה גם אם הן מתקבלות לפני היועצים לרבות התובעת הן החלטות של בעל הבית, הן החלטות שנובעות מתיאום מוקדם ואישור מוקדם שנעשה על ידי נציגי העמותה. התיאום מבוצע בדרך כלל בשיחות שוטפות יומיומיות וזה פרוייקט גדול שיש בו פעילויות רבות ולאחר מס' ימים אני מדווח ומקבל אישור. לשאלתך אם נכון שקיבלתי החלטות על תשלום על כספים בישיבות שלי מול התובעת בלבד - אני משיב שהחלטות מסוג זה אם היו תמיד היו בתוך המסגרת הסמכותית שהוגדרה לי מלכתחילה". 95.מר אופק נחקר באשר לטענת המבקשות בדבר נזקים שנגרמו לפרוייקט בשל אופן תכנון חדר הדיאליזה והשיב כי: "מאחר ובבינוי מבנים רפואיים יש דיאלוג מעבר לתקנות עם הגורמים הם היו יכולים לומר לו (לנציג המשיבה - י.ב.) שהם צופים דרישה מסוג כזה בעת שניתן היה למנוע את הנזק שנגרם. ". 96.יש לציין כי מר אופק נחקר ארוכות בנוגע לדרישות המיגון בנוגע לחדרי דיאליזה למרות שהמדובר בנושא שאינו מהותי כלל ועיקר לבקשה. 97.לשאלת בית המשפט איזה נזקים נוספים נגרמו למבקשות השיב מר אופק כי נוצר מצב שבו נאלצו המבקשות לקבל החלטות על שינוי אופן בינוי הקירות וכי קיים תכנון לקוי בחדר הטראומה על רקע של נושאי מיגון ודרישות רשויות והיה צורך לבצע בינוי מחודש ושינויים של מערכות מיזוג אוויר ואינסטלציה. 98.מר אופק הכחיש כי המדובר בשינויים שהיה בהם צורך עקב טעויות מצידו. 99.מר אופק אישר כי הקמת בתי חולים או יחידות שלמות בתוך בתי חולים לא היה עיקר עיסוקו לפני פרוייקט זה. 100.לגבי יומן כניסת רכבים ואנשים לאתר השיב מר אופק כי המדובר ביומן המתנהל בשער הכניסה לאתר וכי יש מגוון של עבודות, פריקת סחורה או הבאת אנשים וכל מקרה הוא לגופו. 101.לגבי תשלומים לספקים שונים שהוצגו בבקשה לביטול העיקול השיב מר אופק כי כל השיקים שהוצגו בבקשה נפרעו ללא כל צל של ספק. 102.מר אופק השיב כי הוא יכול להעיד בוודאות מידיעה אישית שהשיקים הללו נפרעו. 103.לעניין טענת המבקשות לזכאותן להחזר בסך 300,000 ₪ מהמשיבה השיב מר אופק כי: "יש לנו פרוט חשבונאי לגבי ההחזר. בעיקר תשלום יתר שלא התקבלה העבודה שנדרשה ועוד מעבר ל-300,000 ₪ בגין נזקים ". 104.מר אופק טען בחקירתו כי המבקשת מס' 1 ביצעה תשלומי יתר בשוטף יחסית לעבודות שהיא קיבלה מן המשיבה ועל כן מותן קצב התשלומים למשיבה. 105.לשאלת בית המשפט אם יש מחלוקת על התחשיב בנספח ד' השיב מר אופק שקיימת מחלוקת והנספח אינו חתום על ידו ויש דין ודברים בין הצדדים. 106.לשאלה מדוע עד היום לא שלחו המבקשים חשבון למשיבה השיב מר אופק שאין מדובר כאן רק באריתמטיקה של חישוב אלא גם בהערכת הצדדים לגבי השלמות של העבודה הנדרשת מכל אחד מהצדדים. 107.בתום חקירתו של מר אופק הגיעו הצדדים להסכמה לפיה בשלב זה יבוטל העיקול על זכויותיה ונכסיה של המבקשת מס' 2, מחמת כפל עיקול. 108.עוד ביקשו ב"כ הצדדים להגיש סיכומיהם בכתב. 109.ביום 18/1/2009 הוגשו סיכומי המשיבה. 110.בסיכומיה טענה המשיבה כי הבקשה לביטול העיקול עצמה הינה כוללנית ומתייחסת בחלקה הגדול למבקשים 4-5, כלפיהם לא ניתן כלל צו עיקול ומסתירה את האמת, כלשונו של ב"כ המשיבה, כי המבקשות 1 עד 3 מצויות בקשיים כלכליים. 111.המשיבה טענה בסיכומיה כי התברר בחקירתו הנגדית של המבקש מס' 4 כי הפרוייקט נמצא בקשיים וכי מר אופק עצמו היה המוציא והמביא, האחראי הישיר והדמות המרכזית בכל הקשור לפרוייקט, ומול המשיבה בפרט. 112.לטענת המשיבה בסיכומיה התאפיינה חקירתו של מר אופק בתשובות מעורפלות לגבי מסמכים שאינם נמצאים בידיו ושלא צירפם לבקשה. 113.המשיבה חזרה בסיכומיה על טענותיה העובדתיות. 114.המשיבה חזרה שוב בסיכומיה על הטענה כי המבקש מס' 4 הוא הגורם המרכזי אשר התחייב כלפי המשיבה והיווה איש הקשר, המנהל והבעלים של המבקשת 2 ו- 3 והגורם האחראי על ביצוע העבודות וניהול הפרוייקט. 115.עוד טוענת המשיבה בסיכומיה כי מר אופק היה "אדריכל" ההסכמים, ניהל את המו"מ בדבר שכר טרחת המשיבה, הפגישות נוהלו במשרדו, הוא קיבל את ההחלטה על הרחבת הפרוייקט והוא שילם בפועל את הכספים בהמחאות של המבקשות מס' 2 ו- 3. 116.המשיבה מוסיפה בסיכומיה כי מר אופק התבטא בפני מר גפן, נציג המשיבה, כי הוא מושקע בפרוייקט זה ולכן "הוא הרבה מעבר לחזות המצטנעת בה הוא מבקש לחסות", כך על פי המשיבה. 117.המשיבה טוענת בסיכומיה כי המבקש מס' 4, מר אופק, לא הציג כל מסמך המעיד על דיווחים ו/או אישורים ו/או דו"חות ו/או תחזיות שלו אל מול המבקשת מס' 1. 118.לאור זאת טוענת המשיבה בסיכומיה כי המבקשות 1 - 3 הן הגורם האחראי אשר פעל מול המשיבה ואשר מחוייבות כלפיה לאורך כל הדרך. 119.המשיבה הוספיה בסיכומיה, כי מהתמונות אשר הוצגו במהלך הדיון בבקשה ניתן ללמוד כי הפרוייקט רחוק "שנות אור", כלשונה ממועד הסיום שנקבע לו וכי מצב הפרוייקט כלל לא השתנה מחודש אוגוסט 2008. 120.המשיבה הוסיפה וטענה כי מר אופק לא הציג כל מסמכים בדבר אותו מכרז ומידת השפעתו על הפרוייקט נשוא התביעה וכי לא הוצגו גם כל מסמכים באשר להתקשרות בין המבקשים ובין עצמם באשר לאותו מכרז. 121.המשיבה טוענת בסיכומיה כי לא הוצגו מסמכים חשבונאיים המעידים על חוסן פיננסי ו/או על כך כי קיימים כספים בקופת הפרוייקט, במיוחד כאשר המדובר בתרומות. 122.לטענת המשיבה המבקשים כלל לא התמודדו עם הטענות לעניין החוב למשיבה ולא הציגו כל תחשיב נגדי למעט טענה עמומה, כלשונה של המשיבה, בדבר תשלום ביתר על הסך של 300,00 ₪ שמר אופק לא יכול היה להסביר. 123.המשיבה טוענת בסיכומיה כי טענת המבקשים בדבר נזקים בגין תכנון ללא מיגון של חדרי הדיאליזה התבררה כטענת סרק שכן במועד התכנון לא הייתה כל דרישה שבדין לבנייה ממוגנת וכי המדובר רק בטיוטה של תקנות התגוננות אזרחית שטרם נחתמו, כאשר הטיוטה עצמה פורסמה רק בחודש דצמבר 2007. 124.לעניין סיכויי התביעה טוענת המשיבה בסיכומיה כי כל שעליה להראות הוא כי אין המדובר בתביעת סרק על פניה ואין צורך לעמוד במידת ההוכחה הנדרשת בהליך העיקרי. 125.גדר המחלוקת, כך טוענת המשיבה בסיכומיה, היא לכל היותר בנוגע לחלוקת האחריות בין המבקשות מס' 1 - 3 לבין עצמן וכי ביטולו של צו העיקול עלול להכביד על ביצוע פסק הדין לכשיינתן בתביעה העיקרית ואף להופכו לבלתי אפשרי. 126.סיכומיהם של המבקשים הוגשו ביום 19/1/2009. 127.בסיכומיהם טענו המבקשים כי עילת התביעה נסמכת על תחשיב שערכה המשיבה עצמה באופן חד-צדדי ושלא זכה מעולם לאישור מי מן המבקשים. 128.עוד טענו המבקשים בסיכומיהם כי ממכתב ששלחה המשיבה למר אופק עולה כי המשיבה ידעה שאין כל התקשרות חוזית בינה ובין המבקשות מס' 2 ו-3 וכי המשיבה התייחסה לחובה של המבקשת מס' 1 בלבד כלפיה. 129.המבקשים טוענים בסיכומיהם כי הנטל להוכיח את עילת התביעה מוטל על מבקש העיקול וכי המשיבה כשלה בהרמת נטל זה. 130.לעניין יסוד ההכבדה טוענים המבקשים בסיכומיהם כי הטענה נסמכת רק על עדות שמיעה מדרגה שנייה אשר עומדת בניגוד למסמכים מזמן אמת בדבר תשלומים לספקים השונים ובהם חברת בר-חסון. 131.עוד טוענים המבקשים כי בניגוד לטענת המשיבה כי העבודות בפרוייקט הופסקו הרי שהמבקשים הציגו תיעוד של מאות כלי רכב לאתר ובהם כמעט 30 מערבלי בטון בין יום 18/11/2008 ליום 7/12/2008. 132.לטענת המבקשים, המשיבה לא התמודדה כלל עם הטענות בדבר הנזקים שייגרמו למבקשים בעצם הותרת צווי העיקול על כנם. 133.המבקשים טוענים בסיכומיהם כי המשיבה טוענת לראשונה בסיכומיה, תוך שינוי חזית לדידם, כי פרופ' אופק היה המוציא והמביא ו/או הגורם המרכזי בקשר מול המשיבה ומטעימים כי אין בכך כל נפקא מינה שכן ממילא פעל כשליח בלבד מטעם העמותה והוגדר בחוזה עם המשיבה כמנהל הפרוייקט ותו לא. 134.לטענת המבקשים, המבקש מס' 4 לא חרג משליחותו או מסמכותו ולכן אין כל משמעות לדיון בדבר טיב יחסיהם של המבקשת מס' 1 מזה ויתר המבקשים מזה. 135.המבקשים הוסיפו בסיכומיהם כי יש להם טענות קשות כנגד המשיבה בדבר אופן ביצוע העבודות על ידה ובגין הנזקים שגרמה וזאת מעבר לכך ששכרה של המשיבה, טוענים המבקשים, שולם לה ביתר. 136.כמו כן טוענים המבקשים כי בקשת העיקול שהגישה המשיבה נגועה בחוסר תום לב עקב העלאת טענות עובדתיות כוזבות כפי שהתברר בחקירתו של מר גפן. 137.המבקשים מפנים בעניין זה לטענותיו של מר גפן בדבר מצגים והתחייבויות של המבקשת מס' 5, לטענותיו בדבר תכלית התאגדותן של המבקשות 2 ו- 3 ובדבר אי-ידיעתו של מר גפן אודות ביתם החדש של המבקשים 4 ו- 5. 138.לבסוף טוענים המבקשים כי המשיבה השהתה את בקשתה במשך 4 חודשים תמימים מיום שהעלתה את דרישותיה המופרכות ועד ששמה את פעמיה לבית המשפט. דיון והכרעה 139.כאמור בתקנות 362 ו- 374 לתקנות סדר הדין האזרחי הרי שמספר תחנות בדיקה נורמטיביות ניצבות בדרכם של צווי העיקול: קיומה של תשתית ראייתית מהימנה לכאורה לקיומה של עילת תביעה. קיומה של תשתית ראייתית מהימנה לקיומו של חשש סביר שאי מתן הצווים יכביד על ביצועו של פסק הדין. מאזן הנוחות בין הצדדים או הנזק אשר ייגרם למבקש צווי העיקול לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתנו הצווים. שאלת תום ליבו של מגיש הבקשה למתן צווי עיקול זמני. השאלה האם מתן צווי העיקול צודק וראוי בנסיבות העניין. שאלת מידתיות הפגיעה של צווי העיקול - כלומר, שהפגיעה אינה במידה העולה על הנדרש. 140.למרות ששיקולים אלה נזכרים באופן נפרד בתקנות, הרי שאין ספק כי הם חופפים במידת מה זה את זה ומשפיעים זה על זה - לדוג': פשיטא כי השאלה האם ראוי וצודק ליתן את הצו תושפע מתום ליבו (או חוסר תום ליבו) של מבקש הצו וכי מאזן הנוחות (או מאזן הנזקים) בין הצדדים משפיע על שאלת מידתיותה של הפגיעה. שאלת קיומה של תשתית ראייתית מהימנה לכאורה לקיומה של עילת תביעה 141.הצדדים חלוקים בשאלת קיומה של תשתית ראייתית מהימנה לכאורה לקיומה של עילת תביעה וזאת משני טעמים עיקריים: 142.א.המבקשים חולקים על עצם קיומו של חוב וטוענים כי שילמו למשיבה סכומים ביתר ו/או כי קיימים נזקים שיכולים הם לקזז כנגד החוב הנטען. ב.המבקשות 2 ו-3 חולקות על עצם חבותן בחוב הנטען וטוענות כי אין כל התחייבות שלהן כלפי המשיבה לתשלומו. 143.עיון בסע' 16 לכתב התביעה מעלה כי המשיבה פירטה באופן דווקני למדי את העבודות האדריכליות אותן ביצעה בחתך סוג העבודה וכימותה לעומת סך העבודה הכוללת ואף צירפה לכתב התביעה את העתקי התוכניות, החוברות המרכזות ודפי הרשימות לכל הקומות. בסע' 39 לכתב התביעה אף פירטה המשיבה את אופן חישוב יתרת התשלום בגין עבודות התכנון שבוצעו בפועל ולא שולמו, פירוט כדבעי. 144.מנגד, לא הציגו המבקשים כל תחשיב נגדי מלבד טענה כללית של המצהיר מטעמם כי שולמו ביתר כספים בסך של כ- 300,000 ₪. ברם, טענה זו אינה מפורטת בתצהיר והמצהיר אף הודה כי "אין מדובר כאן רק באריתמטיקה של חישוב אלא גם בהערכת הצדדים לגבי השלמות של העבודה הנדרשת בכל אחד מהצדדים.". 145.לפיכך, בשלב ראשוני זה של הדיון לא ניתן לומר כי לא קיימות ראיות מהימנות לכאורה לעצם קיומו וגובהו של החוב הנטען. 146.ברם, שונה הוא המצב באשר לטענה בגין חבותן של המבקשות 2 ו- 3 לשאת בתשלומו של חוב זה. 147.העילה המשפטית לחיובן של המבקשות מס' 2 ו- 3 בחוב הנטען אינה מנוסחת באופן ברור בכתב התביעה. 148.בסע' 3 לכתב התביעה נטען כי: "הנתבעות 2,3 הינן חברות בע"מ אשר מונו ע"י הנתבעת 1 להיות מנהלות הפרוייקט". (ההדגשה שלי - י.ב.). 149.בסע' 6 לכתב התביעה נטען כי: "הנתבע 4 הינו הגורם המרכזי אשר התחייב כלפי התובעת היווה ומהווה איש הקשר, המנהל והבעלים של הנתבעות 2,3 והגורם האחראי על ביצוע העבודות, ניהול הפרוייקט מול כל היועצים לרבות התובעת". (ההדגשה שלי - י.ב.). 150.בסע' 10 לכתב התביעה כבר נטען: ".. הנתבעים לא עמדו בהסכם...". (ההדגשה שלי - י.ב.). 151.בסע' 12 לכתב התביעה נטען כי: "יצויין כי כל ההתקשרות בפרוייקט התנהלה מול הנתבעים 2,3 ו- 4. יתרה מכך, כל התשלומים התבצעו באישורו של הנתבע 4, בתום נציגם של הנתבעות 2,3". (ההדגשה שלי - י.ב.). 152.בסע' 14 לכתב התביעה נטען כי: "הנתבעים 4,5 הנו מנהל הנתבעות 2,3 אשר נטל על עצמו את חובות הנתבעות 2,3 והתחייבותיה באופן אישי כלפי התובעת. התובעת תטען כי יש מקום להרמת מסך ההתאגדות ולחייב באופן אישי את הנתבעים 4,5 בהיותו הגורם המכריע והבלעדי בנתבעים 2,3 וכי תכלית ההתאגדות של הנתבעות 2,3 הנה להשתמט מחיובים בדרך של הסתתרות מאחורי מסך ההתאגדות וכי ממילא קיים ערבוב נכסים בין הנתבעים 4,5 לנתבעות 2,3".(ההדגשה שלי - י.ב.). 153.בסע' 31 ו- 32 לכתב התביעה נטענים דברים דומים. 154.בסע' 28 לכתב התביעה נטען כי: "... הנתבעים פועלים כלפיה בחוסר תום לב ו/או רשלנות ו/או מתן מצג שווא בכל הנוגע למימוש זכותה החוזית לתמורה בגין העבודה שבוצעה בפועל".(ההדגשה שלי - י.ב.). 155.ובסע' 29 לכתב התביעה נטען כי לנתבעים חובת תום לב "במסגרת היחסים החוזיים עם התובעת". 156.עולה מן המקובץ כי המשיבה לא ציינה באופן ברור מהי עילת התביעה כנגד המבקשות 2 ו- 3 דווקא. המשיבה יצאה בכתב התביעה מתוך נקודת הנחה כי יש לה יחסים חוזיים עם המבקשות 2 ו- 3 וזאת כאשר עולה מן המסמכים, שלא כך הם פני הדברים. 157.בחוזה שבין המבקשת מס' 1 למשיבה (נספח ג' לכתב התביעה) נכתב בסע' 12.1: "המזמין ישלם למתכנן שכר טרחה בעבור בצוע כל מרכיבי העבודה..." - כאשר המזמין מוגדר כמבקשת מס' 1 ואילו המתכנן הוא המשיבה. 158.המבקשת מס' 2 מוגדרת בהסכם זה כ"מנהל" וכ"מתאם" ואין כל הוראה בחוזה המקימה ערבות או חבות של המבקשת מס' 2 כלפי המשיבה בגין שכר טרחתה. 159.נשאלת השאלה, אם כן, מהי עילת התביעה הנטענת כנגד המבקשות 2 ו- 3? 160.לכאורה, ניתן היה לצפות שהמשיבה תטען להרמת מסך ההתאגדות בין המבקשת מס' 1 למבקשות 2 ו-3, ואולם, טענה זו לא בא זכרה בכתב התביעה והטענה היחידה היא להרמת מסך ההתאגדות בין המבקשות 2 ו-3 למבקשים 4 ו-5 אם בשל "ערבוב נכסים" ואם בשל כך ש"תכלית ההתאגדות הייתה להשתמט מהתחייבויות". 161.אני מקבל בעניין זה את טענת המבקשים כי המשיבה עורכת "קפיצה" לוגית - משפטית וקובעת כי "המבקשים (כולם - י.ב.) לא עמדו בהסכם..." מבלי ליתן את הדעת לעובדה כי רק המבקשת מס' 1 התחייבה בהסכם לתשלום שכר טרחתה של המשיבה. 162.לא ניתן כל הסבר בכתב התביעה ולא מוצעת כל עילה שמכוחה יש לחייב את המבקשות מס' 2 ו-3 בחובה של המבקשת מס' 1. 163.מר אופק טען בתצהירו כי המבקשות 2 ו-3 שימשו, בזמנים שונים, כמנהלות הפרוייקט מטעם המבקשת מס' 1 וכצינור בלבד להעברת הכספים לספקים השונים, כולל המשיבה. 164.עדותו זו לא נסתרה בחקירה הנגדית ולא עלתה, אף לא בחקירתו של מר גפן, כל טענה בדבר הסכמה, בעל-פה או בכתב, של המבקשות 2 ו-3, או מי מטעמו, לקבל על עצמן את התחייבויותיה של המבקשת מס' 1 כלפי המשיבה. 165.העובדה כי המבקשות 2 ו-3, ו/או מנהלן - המבקש מס' 4, ניהלו בפועל את הפרוייקט וקיבלו את ההחלטות בדבר אופן ביצועו אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה. 166.טול לדוגמה מקרה של חברה בע"מ שנטען כלפי מנהלה שהוא היה "המוציא והמביא" ו"הרוח החיה" וכיוצא באלה בפרוייקט שניהלה והתחייבה לשלם בו כספים, האם מעובדות אלה ניתן להסיק את חבותו האישית בחובותיה של החברה אם לא התחייב לערוב להן ו/או אם אין עילה להרמת מסך ההתאגדות כלפיו? 167.המשיבה אינה חולקת כי המבקשת מס' 1 היא זו אשר הזמינה ממנה את עבודות התכנון בפרוייקט ואילו המבקשות 2 ו- 3 מונו על ידי המבקשת מס' 1 להיות מנהלות הפרוייקט (ראה סע' 2 ו- 3 לכתב התביעה). 168.עצם ניהולו של הפרוייקט על ידי המבקשת מס' 2 לפחות, היה ידוע למשיבה, אם כן, כבר בתחילתו של הקשר החוזי. ברם, מעובדת ניהולו של פרוייקט ועד לחבות כספית יש צורך לבצע "קפיצת דרך" משפטית שהמשיבה אינה מסבירה כלל בכתב התביעה. 169.גם בסיכומיו בחר ב"כ המשיבה להתעלם משאלה מרכזית זו וכל שטען, בעמ' 5 לסיכומיו הוא כי התביעה מגלה זכות ברורה של המשיבה לקבל כספים לאור "...התנהגותם של המבקשים לפיה הפרו את ההסכם ונספחיו עליהם חתמו מול המשיבה..." (ההדגשה שלי - י.ב.). 170.כלומר, ב"כ המשיבה ממשיך להחזיק בטיעון לפיו למשיבה זכות חוזית כלפי כל המבקשים משום שכולם חתמו על החוזה - עובדה שאינה נכונה כלל ואינה עולה מן הנספחים לכתב התביעה. 171.עולה מן המקובץ, כי לא עלה בידי המשיבה להראות כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה כלפי המבקשות 2 ו-3. 172.כאן המקום לציין כי שונה הוא מצב הדברים בכל הנוגע למבקשת מס' 1, ואין מחלוקת בין הצדדים שקיימת עילת תביעה למשיבה כלפיה. שאלת קיומה של תשתית ראייתית מהימנה לקיומו של חשש סביר שאי מתן הצווים יכביד על ביצועו של פסק הדין 173.גם בשאלה זו סבור אני כי כשלה המשיבה בהרמת הנטל המוטל עליה בכל הנוגע למבקשות 2 ו- 3. 174.מר אופק נחקר ארוכות ע"י ב"כ המשיבה באשר להאטה ו/או לשינוי שחל בקצב העברת הכספים ו/או בקצב התקדמותו של הפרוייקט נשוא התובענה. 175.ואולם, גירסתו של מר אופק לא נסתרה בחקירתו הנגדית בכל הקשור למצבן הכלכלי של מבקשות 2 ו- 3 באופן ספציפי, מעבר לפרוייקט הנ"ל. 176.בסע' 63-68 לתצהירו מכחיש מר אופק את הטענות בדבר קשיים כלכליים אליהם נקלעו המבקשות 2 ו-3 וטוען כי החברות מבצעות פרוייקטים רבים נוספים, מעסיקות עובדים רבים ומשתתפות במכרזים (ביניהם המכרז להקמת בית החולים באשדוד). 177.גירסתו זו של מר אופק לא נסתרה בחקירה הנגדית והמצהיר מטעם המשיבה לא הציג כל עובדות ו/או נסיבות הסותרות את עדותו זו של מר אופק. 178.העובדה כי חלה האטה בקצב בינויו של הפרוייקט נשוא התביעה אינה מובילה בהכרח למסקנה כי המבקשות מס' 2 ו- 3, שכאמור שימשו רק כמנהלות הפרוייקט, נקלעו לקשיים כלכליים. 179.חקירתו הנגדית של מר אופק אף לא עסקה כלל בדבריו כי חברות אלה עוסקות בפרוייקטים נוספים וממילא לא נקלעו לכל קשיים והתמקדה בפרוייקט נשוא כתב התביעה בלבד. 180.יש לזכור כי הנטל מוטל בשלב זה על מבקשת העיקולים, קרי - המשיבה, ולכן טענותיה כאילו היה על המבקשות להציג מסמכים המעידים על חוסנם הפיננסי, אינן מקובלות עלי. 181.אין להתעלם גם מן העובדה כי אל מול עדותו של מר אופק, שהעיד במפורש כי הוא יודע את הדברים מידיעה אישית - למשל, בכל הקשור לפרעונם של השיקים שנמסרו לספקים בחודשים אחרונים, ניצבת עדותו של מר גפן שהייתה, רובה ככולה בעניין זה, עדות מפי השמועה והמשיבה לא טרחה להציג עדות ישירה, ולו אחת, של מי מן הספקים של המבקשות 2 ו-3, שלכאורה לא קיבל מהן את כספו. 182.לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי המשיבה להראות כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומו של חשש סביר שאי מתן הצווים יכביד על ביצועו של פסק הדין, לכשיינתן, בכל הנוגע למבקשות 2 ו- 3. 183.כאן המקום לציין כי שונים הם פני הדברים בכל הנוגע למבקשת מס' 1 שכן מר אופק העיד בחקירתו הנגדית כי קצב התרומות הואט במידה ניכרת וכי התבקש על ידי המבקשת מס' 1 להאיט את קצב התקדמות הפרוייקט באופן ניכר, עד כדי מחצית. סיכום 184.סבורני, כי די בשלב זה בדיון בשני יסודות אלה, עילת התביעה ויסוד ההכבדה, על מנת להביאני למסקנה כי יש להורות על ביטול העיקולים אשר הוטלו במעמד צד אחד לבקשתה של המשיבה על נכסיהן של המבקשות 2 ו- 3 - וכך אני מורה. 185.הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולמו למבקשות מס' 2 ו- 3 על ידי המשיבה בתוך 30 יום מיום קבלת החלטתי זו. אדריכלותהתפטרות