1. התובע הגיש תביעה לתשלום ימי מחלה וכן פיצויי פיטורים. לטענתו, התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים. 2. ביום 23/2/10 הגיש כתב תביעה מתוקן, בו תבע בנוסף, תשלום הפרשי שכר עבור שעות עבודה. 3. בישיבת 30/10/10, הפנה בית הדין תשומת לב ב"כ התובע לכך שאין אישור מרופא תעסוקתי או רופא אחר, לפיו התובע לא יכול היה להמשיך בעבודה שממנה התפטר. התובע ביקש לשקול את הדברים. 4. ביום 2/3/11, הגיש התובע תצהיר עדות ראשית, לו צירף מסמכים רפואיים שונים. 5. הנתבעת הגישה תצהירי עדות ראשית אף היא ולאחר מכן התקיים דיון הוכחות בו נחקרו העדים ונשמעו סיכומים. 6. אלה העובדות העולות מחומר הראיות: א. התובע הועסק על ידי הנתבעת, כשליח על קטנוע, מיום 13/11/07. ב. התובע נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה, ביום 24/3/09. ג. התובע שהה בחופשת מחלה עד ליום 29/3/09 ולאחר מכן חזר לעבודה. ד. התובע שהה בתקופת מחלה נוספת מיום 22/4/09 ועד 1/5/09. ה. ביום 10/9/07 הודיע התובע לנתבעת על התפטרות. 7. זכאות לפיצויי פיטורים בכתב התביעה המקורי, שהוגש ללא ייצוג משפטי, פירט התובע את הרקע להתפטרות: "התפטרות עקב תנאי עבודה בחברה ... תנאי תחזוקת הקטנוע שהחריפו יותר את המצב הבריאותי אליו נקלעתי, הן עקב תנאי העבודה והן עקב תאונת דרכים. אי עמידה על התחייבות בעל פה למקום אחר יותר נוח ובנוסף אי העלאת שכר". 8. בכתב התביעה המתוקן, שהוגש בליווי ייעוץ משפטי, טען שבעקבות התאונה, ביקש לשבצו בעבודה חלופית שתתאם את מצבו הרפואי וכן דרש מימוש הסכם קודם על העלאת שכר. משאלה לא בוצעו, הודיע על התפטרות. 9. בחקירה נגדית נשאל מה היו הסיבות להתפטרות והשיב: "אחרי התאונה ובעקבות כל המשקלים ונסיעות מאוד ארוכות, כאבים בגוף ואופי העבודה עצמה, חיפשתי מקום בתוך המערכת שאופי העבודה יותר נוח, פחות משקלים ונסיעות קצרות. ... לקראת סוף החודש הקטנוע התקלקל. הכניסו אותו לטיפול וקיבלתי קטנוע חלופי. לא היה לו דלקן והייתי צריך לממן את הדלק מכיסי ובסוף החודש אני אמור להציג קבלות ולקבל את הכסף וזה לא תמיד קורה. בסופו של דבר הבנתי שאני לא יכול להמשיך להלחם על דברים שאני לא אמור להלחם עליהם, להתווכח על 20 ₪ לדלק, החלטתי שאני עוזב ומחזיר את הקטנוע וזה היה בסביבות השעה שלוש ...". 10. די באלה כדי להבהיר שהתובע עצמו אינו יכול להגדיר מה היתה הסיבה שהביאה להתפטרותו, האם סיבה רפואית, האם הקטנוע החלופי (אשר כפי שיובהר להלן - לא הוכח כלל) או שמא אי העלאת השכר. 11. אם לא די בכך, נבחן להלן את המסמכים הרפואיים שהציג התובע בתמיכה לטענתו להתפטרות עקב מצב בריאותי. א. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 31/3/09, בעקבות התאונה מיום 24/3/09, בה נקבע אי כושר מלא לכל עבודה, לתקופה של ארבעה ימים. ב. תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה, מיום 23/4/09, לתקופה של 10 ימים. ג. אישור רפואי מיום 17/9/09 (חצי שנה לאחר התאונה ושבוע לאחר ההתפטרות) מרופא אורטופד - ד"ר אשכול זאב, בו מצויין שהתובע עדיין סובל מכאבים. ד. החלטת ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, מיום 7/12/09, לפיה למערער אחוזי נכות זמנית עד 31/8/09 ו- 0% נכות לצמיתות. 12. לאחר שהובהר לו כי אין די במסמכים שצירף, הגיש התובע לתיק מכתב מאורטופד - ד"ר כרמל אבשלום, מיום 1/3/11, המפרט את התיק הרפואי של התובע. במסמך נכתב בין היתר: "1/3/11 ... שואל אם כאבי צוואר ושכם מהם סבל במהלך 2009 עשויים לבוא עקב ממצאי ה- CT של הצוואר שבוצע ב- 9/2/11 ושמופיעים בסעיף ממצאים. התשובה לכך היא שבהחלט אפשרי". 13. ככל שהתובע טוען להתפטרות מחמת מצב בריאותי, היה עליו להביא אישור רפואי התומך בכך. כפי שנקבע בפסיקת בתי הדין לעבודה, אין חובה להביא אישור רופא תעסוקתי אלא די לעיתים באישור הרופא המטפל. עוד נקבע כי אין הכרח להביא תעודה ממועד שלפני ההתפטרות וכי ניתן לקבל אישור רפואי, אף אם ניתן בדיעבד. ואולם כל אלה, אין בהם כדי לבטל את דרישת החוק והיא קיומו של תעוד רפואי בדבר מצב רפואי שאינו מאפשר להמשיך בעבודה שבה הועסק העובד. אישור שכזה לא הוגש. האישורים שצורפו מזמן אמת, משבוע לאחר התאונה, אינם מתייחסים כלל לשאלת המשך העבודה כן או לא. התובע התפטר כחצי שנה לאחר התאונה. במסמך שהוצג משבוע לאחר ההתפטרות, נכתב שהתובע סובל מכאבים. לא נכתב דבר בשאלה האם מוגבל מלהמשיך לעבוד ובאיזו עבודה. כל שנכתב הוא שהתובע מטופל בכדורים וכי יתייצב לבקרה בהתאם לצורך. האישור הנוסף שצורף, מחודש מרץ 2001, מועדו למעלה משנה וחצי לאחר ההתפטרות וממילא אין בו תימוכין לכך שהתובע התפטר בשל מצב בריאותי. 14. אין חולק שהתובע נפגע בתאונת עבודה וסבל מכאבים. לתובע נקבעו אחוזי נכות זמנית לפרק זמן של כחודש לאחר התאונה. יתכן אף שסבל מכאבים לאחר שחזר לעבודה, לאור הנסיעות הרבות והעובדה שנאלץ לשאת משקלים כבדים במהלך העבודה. כל אלה אין בהם כשלעצמם כדי לזכות את התובע בפיצויי פיטורים, שעה שלא צירף ולו מסמך רפואי אחד המעיד על אי כושר רפואי להמשיך בעבודה בעקבות הפגיעה. 15. בהעדר מסמך רפואי כאמור, יש לדחות את התביעה. 16. למעלה מהדרוש יאמר כי מחומר הראיות עולה שהתובע לא נתן לנתבעת הודעה מוקדמת לפני ההתפטרות. יתכן ששוחח עם מנהל הנתבעת על כאבים שמהם הוא סובל. הוכח אף שביקש להחליף את העבודה, לעבודה עם לקוח פחות תובעני. ואולם, לא ניתנה התראה ברורה ומפורשת, לא בכתב ואף לא בעל פה, הקוצבת מועד שעד אליו מאפשר התובע לנתבעת למצוא עבורו מקום עבודה נוח יותר התואם את מגבלותיו הרפואיות, שאם לא כן יתפטר. 17. מחומר הראיות, מעדות מנהל הנתבעת ובמיוחד מעדות מר קלב צבי, בעל המוסך שבו מתקנת הנתבעת את רכביה, עולה שביום 10/9/09, בשעות הצהריים, הניח התובע לפתע את הקטנוע במוסך, מסר את המפתחות לבעל המוסך והלך. 18. כל האמור לעיל מעלה שהתובע לא הוכיח כי התפטרותו הינה התפטרות לרגל מצב בריאותי המזכה בפיצויי פיטורים. 19. עוד יש לקבוע שהתובע לא הוכיח כי היו סיבות אחרות שהצדיקו התפטרות בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים. כך, לא הוכיח שהקטנוע התקלקל וניתן לו קטנוע אחר, ללא דלקן, וממילא לא הוכיח מהי ההרעה הטמונה בעובדה זו, אף לו היתה מתבררת כנכונה. 20. סוף דבר, התובע לא הוכיח כי בנסיבות ההתפטרות, זכאי הוא לפיצויי פיטורים. התביעה ברכיב זה נדחית. 21. ימי מחלה התובע תבע תשלום דמי מחלה עבור התקופה 22/4/09 ועד 1/5/09. על פי התעוד הרפואי שצורף, בגין תקופה זו הוצאה לתובע תעודה רפואית נוספת לפגיעה בעבודה. היה על התובע לקבל סכומים אלה מהמוסד לביטוח לאומי. ככל שלא קיבל, הכתובת לתבוע סכומים אלה אינה מהמעסיק אלא מהמוסד לביטוח לאומי. 22. התביעה ברכיב זה נדחית. 23. תשלום שעות עבודה התובע אישר בעדותו שקיבל שכר חודשי. התובע דורש תשלום עבור 16 שעות עבודה בחודשים ינואר עד ספטמבר 2009. בטבלה שצורפה כנספח ה' לכתב התביעה, פירט את מספר שעות העבודה מידי חודש אל מול השכר ששולם באותו חודש. עיון בתלושי השכר מעלה שהשכר השתנה מחודש לחודש, ככל הנראה בהתאם לשעות העבודה שביצע התובע האותו חודש, כמפורט בתלוש - משמע - שכר שעתי. כך, בחודש 12/08 השתכר 3,871 ₪, בחודש 1/09 השתכר 3,893 ₪, בחודש 3/09 השתכר 3,439 ₪ וכן הלאה. 24. בהתאם לטבלה שצורפה לכתב התביעה, אכן בחלק מהחודשים לא שולם שכר מלא על כל שעות העבודה. כך בחודש 4/09 שולם שכר בסך 2,706 ₪ עבור 144 שעות, בעוד שעל פי השכר המוסכם, היה אמור להיות משולם סך 2,980 ₪. 25. לפיכך התביעה ברכיב זה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובע הפרשי שכר בסך 334 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/10/09 ועד לתשלום בפועל. 26. תביעה שכנגד - הודעה מוקדמת התובע אישר בעדותו שלא מסר הודעה מראש ובכתב על ההתפטרות. התובע העיד שפנה למעסיק בבקשה להתאים את העבודה לכאבים מהם הוא סובל, אך לא הוכח שהתריע כי ככל שלא יעתרו לבקשתו, יתפטר ואף לא הוכח שמסר תאריך להתפטרות. בנסיבות ההתפטרות - השארת הקטנוע במוסך, ללא תאום מראש עם מנהל הנתבעת, יש משום הוכחה נוספת לכך שאכן לא מסר לנתבעת הודעה מוקדמת על ההתפטרות. 27. התביעה שכנגד ברכיב זה מתקבלת. על התובע לשלם לנתבעת חלף הודעה מוקדמת בסך 3,882 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/10/09. 28. תביעה שכנגד - נזקים רכיב תביעה זה לא הוכח וממילא לאו הוכח מכח מה יש לחייב את התובע לפצות את הנתבעת על נזקים כלשהם, למעט מחובתו לשלם לנתבעת חלף הודעה מוקדמת. 29. סוף דבר התביעה נדחית ברובה, למעט רכיב הפרשי שכר כמפורט לעיל. התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי לעניין דמי הודעה מוקדמת, כמפורט לעיל. 30. התשלומים על פי פסק הדין ישולמו תוך 20 יום מקבלת פסק הדין. 31. לאור מכלול הנסיבות אני קובעת שכל צד ישא בהוצאותיו. הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין. רפואההתפטרות בגלל מצב רפואיהתפטרות