התפטרות בדין מפוטר מגורים

1. בפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, החזר הוצאות נסיעות והפרשי דמי הבראה, בעקבות הפסקת עבודתו של התובע בנתבעת מיום 30/10/05. עובדות המקרה והשתלשלות העניינים: 2. הנתבעת הינה חברה בע"מ לניהול מלונות, ביניהן מלון "הריף" באילת. 3. התובע שימש כמציל ומפעיל בריכה במלון "הריף" באילת החל מיום 1/10/04 ועד ליום 30/10/05. 4. בתאריך 9/10/05, הודיעה הנתבעת לתובע בכתב על הוצאתו לחופשה בשל עבירות משמעת שביצע, ביניהן הפקרת שטח הבריכה ללא מציל, הופעה בלבוש בלתי הולם לתפקידו, אי ביצוע עבודות ניקיון וסדר בבריכה, זאת לאחר אזהרות חוזרות ונשנות מצד מנהלי הנתבעת והאחראים עליו. 5. בתאריך 24/10/05 הוציאה הנתבעת מכתב אזהרה שני לתובע בגין הפקרת שטח הבריכה והופעה בלבוש בלתי הולם. 6. התובע כתב באותו היום (24/10/05) מכתב תגובה ובו הכחיש טענות הנתבעת כלפיו, בציינו כי הנתבעת, שכבר אינה מעוניינת בשירותיו, מבקשת לנשלו מזכויותיו ופועלת נגדו על מנת שיתפטר מעבודתו. 7. ביום 26/10/05 התפטר התובע מעבודתו בנתבעת, תוך שהוא מציין במכתבו כי העילה להתפטרותו נעוצה בעובדה, כי הוא מבקש להעתיק את מקום מגוריו לנהריה - עיר הולדתו. התובע המשיך להגיע למקום עבודתו, תוך מתן הודעה מוקדמת בת חודש ימים (עדותו בעמ' 3 לפרוטוקול מיום 13/9/06). 8. ביום 30/10/05, קרי במהלך תקופת הודעתו המוקדמת של התובע, שלחה הנתבעת לתובע מכתב אזהרה שלישי בגין עבירות משמעת שביצע, בהן הפקרת שטח הבריכה ואי ציות להוראות הממונים עליו וכן גרימת נזק למשאבות הג'קוזי בבריכה והחלפת מיכל הכלור שנועד למילוי הג'קוזי במיכל חומצה, בציינה כי בשל אירועים אלו התובע פוטר מעבודתו לאלתר ללא מתן הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים, בזו הלשון: "לכבוד ירון לוי מציל בריכה כאן הנדון: אזהרה שלישת הפסקת עבודה לאחר 2 אזהרות שהוצאנו אליך בעניין הפקרת מקום עבודתך ואי ציות להוראות הממונים עליך, ולמרות שיחה עימי בה ניתנה לך האפשרות לתקן את התנהגותך והלך עבודתך, לא היה לך רצון לעשות זאת. זוהי אזהרה שלישית ואחרונה. 1- פגיעה בזדון ברכוש המלון (רצ"ב דו"ח של מנהל האחזקה הממונה עליך). 2- החלפת חומר כימיקלי לג'קוזי: במקום כלור שמת חומצה ורק במזל מנהל האחזקה גילה זאת במיידית דבר שהיה עלול לפגוע פיזית באורחי המלון והן במלון עצמו תדמיתית וכספית שלא נדבר על עוגמת הנפש שיכלה להגרם לאורחים. 3- כמו כן הינך מפריע למהלך העבודה התקין של המלון ( רצ"ב דו"ח של מנהלת הקבלה ). 4- הגשת מכתב פיטורין בזמן עבודתך והשתמשת בחומרים של המלון לצרכיך הפרטיים דבר שאסור לך היה לעשות ( נייר+מעטפות) וקיימת פגישות עם עובדים בתוך שטח המלון. לאור כל האמור לעיל ביצעת עבירה שיש בה משום השלכה שלילית במקום העבודה וחבלה במזיד ולכן הינך מפוטר לאלתר ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויים. גמר חשבון ייעשה במשכורת חודש נובמבר 2005. בכבוד רב עליזה שרעבי מנכ"לית " השאלות שבמחלוקת: 9. מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים? והאם התובע זכאי לפיצויי פיטורים? 10. האם התובע זכאי לתמורת הודעה מוקדמת? 11. האם התובע זכאי להחזר הוצאות נסיעות? 12. האם התובע זכאי לתשלום הפרש דמי הבראה? דיון והכרעה: 13. מטעם התובע העיד התובע עצמו, מטעם הנתבעת העידו עליזה שרעבי- מנכ"לית הנתבעת ושלום אזרד- מנהל האחזקה בנתבעת. 14. התובע זנח, במהלך ישיבת ההוכחות מיום 13/9/06 את תביעתו לתשלום פדיון חופשה ותביעתו לגמול בגין עבודה בשעות מנוחה וחג ולפיכך דיוננו בפסק דין זה יסוב סביב שאלת זכאותו של התובע לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, הפרש דמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה, כדלקמן: התביעה לתשלום פיצויי הפיטורים ותמורת הודעה מוקדמת: 15. התובע טען, כי מאז שובו של מנהל האחזקה לעבודתו ב-9/05, לאחר שזה האחרון שהה בחופשה בת חצי שנה, יחסי העבודה בין הצדדים השתבשו וכי עובדי הנתבעת ובכללם, מנכ"לית המלון "עשו יד אחת", כלשונו על מנת שיתפטר מעבודתו. התובע טען בחקירתו הראשית, כי מאז הידרדרות היחסים עם מנהל האחזקה בנתבעת, חדלו עובדי הנתבעת מלשוחח עימו, לא אפשרו לו לצאת להפסקות אוכל שכן לא שלחו עובד שיחליפו בזמן ההפסקות. התובע טען, כי לא יכול היה להמשיך בעבודתו בנתבעת במתכונת זו ולכן בחר להתפטר. לטענתו, לא ציין במכתב ההתפטרות את העילה האמיתית לפיטוריו, אלא טען כי הסיבה להתפטרותו היא מחמת העתקת מקום מגוריו, זאת בשל ייעוץ שקיבל מנציגי ההסתדרות באילת. 16. עוד טען התובע, כי אמנם התפטר מעבודתו מרצון, אך הנתבעת בחרה שלא להתייחס להתפטרותו ותחת זאת החליטה לפטרו ביוזמתה, לפיכך טוען כי יש לראות בפיטוריו על ידי הנתבעת כמעשה האחרון והקובע שהביא לידי סיום יחסי העבודה בין הצדדים. 17. הנתבעת טענה, בכתב הגנתה, כי התובע התפטר מעבודתו בנסיבות שאינן מצדיקות תשלום פיצויי פיטורים, שכן העובדה, כי התובע התפטר מעבודתו בשל העתקת מקום מגוריו לנהרייה, היא אינה עילה שבדין המזכה בקבלת פיצויי פיטורים. עוד טענה הנתבעת, כי הפסקת עבודתו של התובע על ידיה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת שנתן, אינה משנה את העובדה, כי התובע התפטר מעבודתו קודם לכן שלא בדין מפוטר ואף מטעם זה, אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים. 18. למעשה, אין חולק על כך, כי במקרה דנן, התובע התפטר מעבודתו בנתבעת, אלא שהשאלה המתעוררת היא האם יש לראות בהפסקת עבודתו של התובע על ידי הנתבעת במהלך תקופת ההודעה המוקדמת שנתן, כאקט של פיטורים, המזכה את התובע בפיצויי פיטורים כפי שטען. לצורך ההכרעה בשאלה זו, ראשית, יש לקבוע האם התובע פוטר או התפטר מעבודתו ובאיזו עילה. אם ייקבע כי התובע אכן התפטר מעבודתו, יש לבחון האם התפטר בדין מפוטר והאם זכאי הוא לפיצויי פיטורים. באם ייקבע כי התובע פוטר מעבודתו יש לבחון האם הייתה הצדקה לשלול מן התובע פיצויי פיטוריו ותמורת ההודעה המוקדמת מחמת עבירות המשמעת שיוחסו לו. האם התובע פוטר או התפטר מעבודתו? 19. כלל הוא כי "על מנת שייקבע כי אכן הסתיימו יחסי עובד מעביד חייבת להיווצר הוודאות כי אכן "הצד הפועל אמנם התכוון לסיים את הקשר והודיע על כך לצד השני" וכי "היסוד הן של הפיטורים והן של ההתפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שלא משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד, הקיימים בין השניים, לידי גמר" (ראה-דב"ע ל/3-1 זמל הרמן - דואיב גילה, פד"ע א 18, 24 ; דב"ע ל/18-3 נח בנצילוביץ' נ' אתא בע"מ, פד"ע ב 41). 20. עוד נקבע כי "התפטרות היא מעשה רצוני של העובד לשים קץ לחוזה העבודה עם המעביד והבאת רצון זה לידיעת המעביד בצורה ברורה וחד משמעית, בכתב, בעל פה ובהתנהגות" (ראה- בג"צ 566/76 אלקו בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה וההסתדרות הכללית,פד"י לא(2) 197 (להלן: "בג"צ אלקו"). 21. ובענייננו, אין ספק כי התובע היה זה שהביע הכוונה, הרצון וגמירות הדעת לסיים את חוזה העסקתו אצל הנתבעת, אשר באו לידי ביטוי במכתב ההתפטרות שמסר לנתבעת. לא הוכח בפנינו, ואף לא נטען, כי מעשה ההתפטרות נכפה על התובע ונעשה בשל הפעלת לחץ מצד הנתבעת. התובע עצמו הודה בכתב תביעתו, כי התפטר מרצונו, אלא שלטענתו הנתבעת לא ייחסה כל נפקות להתפטרותו ולפיכך בחרה לפטרו בעצמה ומיוזמתה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת שנתן. 22. וכבר נפסק כי "ההתפטרות עצמה תופסת מרגע מסירתה למעביד ורק סיום הקשר החוזי נדחה עד לגמר ההודעה המוקדמת ואין בכוחו של המתפטר באותה התקופה,כמו לאחריה להתחרט בו מן ההתפטרות בלי הסכמת המעביד" (ראה- בג"צ אלקו שאוזכר לעיל וכן דב"ע שן/103-3 סימה אילוז נ' מדינת ישראל, פד"ע כב 69;דב"ע נא/3-1 מפעלי ים המלח בע"מ נ' דוד שיינין, פד"ע כב 271). 23. במקרה שלפנינו, לא הוכח כלל ואף לא נטען, כי התובע ביקש לחזור בו מהודעת ההתפטרות שמסר לנתבעת ואף לא הוכח, כי הנתבעת הסכימה לכך. על כן, המסקנה המתחייבת היא כי התובע התפטר מעבודתו אצל הנתבעת כבר ביום 26/10/05, עם מסירת הודעתו לנתבעת וכי הוא היה הצד היוזם שהביא את יחסי העובד מעביד לידי גמר. העובדה, כי הנתבעת הפסיקה את עבודתו של התובע לאלתר במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, בוודאי שאינה עולה לכדי פיטורים אלא ויתור על עבודת התובע בתקופת ההודעה המוקדמת ולפיכך אין מנוס מלקבוע, כי יחסי העבודה נותקו בשל התפטרות התובע ויש לדחות גירסתו כי פוטר מעבודתו. 24. משקבענו כי התובע התפטר מעבודתו, יש לבחון את העילה להתפטרותו של התובע ולקבוע האם זכאי הוא לפיצויי פיטורים. התובע, טען בכתב תביעתו מיום 10.5.06, כי העילה האמיתית להתפטרותו היא בשל התנכלותם של עובדי הנתבעת כלפיו. לטענתו, הנהלת המלון לא הבחינה בתחילה כי עבד אצלה שנת עבודה מלאה ורק לאחר שגילתה עובדה זו, החליטה לשלוח לו מכתבי אזהרה מגמתיים על מנת לנשלו מזכויותיו כעובד ולכן התנכלה לו והאשימה אותו בביצוע עבירות משמעת, אלא שבמכתב התפטרותו שנשלח עוד ב - 26.10.05 ציין כי התפטר בשל העתקת מקום מגוריו לעיר אחרת. 25. התובע העיד, כי על רקע הידרדרות יחסי עבודה בינו לבין הנתבעת, ובהוראת מנהלי הנתבעת, חדלו עובדי המלון מלשוחח עימו, חלו שיבושים ביציאותיו להפסקות אוכל ולעיתים אלו אף נשללו ממנו. התובע חש, כי הוא אינו יכול המשיך ולעבוד בנתבעת כשיחסי העבודה עכורים ולכן ביקש להתפטר מעבודתו (ע"מ 3 לפרוטוקול מיום 13/9/06). אולם מלבד עדות זו, לא השכיל התובע להוכיח טענתו. יצוין, כי עדותו של התובע כולה, היתה מתחמקת ובלתי אמינה ואף העובדה, כי ציין במכתב התפטרותו עילה אחרת מזו שטען בכתב תביעתו, שהוגש זמן רב לאחר מכן, פועלת לחובתו. ויודגש, כי הסבריו של התובע בעניין זה בלתי משכנעים ותמוהים ביותר. התובע העיד בעניין זה, כי מכתב התפטרותו נכתב בעצה אחת עם נציגי מועצת הפועלים באילת, אשר הורו לו שלא לציין את העילה האמתית להתפטרותו( ע"מ 1לפרוטוקול מיום 13/9/06). לא שוכנענו, כי אכן כך היו הדברים. סבורים אנו, כי יש לתת משקל רב יותר לעילת הפיטורים שציין התובע במכתב התפטרותו ולא לזו שטען בכתב תביעתו, זאת גם לאור העובדה, כי התובע אכן עזב מיד את אילת לאחר התפטרותו ושב לנהרייה שבצפון. התקבל הרושם כי התובע עשה כל שלאל ידו על מנת לנווט טענותיו לצורך תמיכה בגירסתו כי זכאי לפיצויי פיטורים. 26. מאידך, עדותה של עליזה שרעבי מנכ"לית הנתבעת, הייתה מהימנה ומקובלת עלינו. העדה העידה, כי המדובר בעסק קטן, בו מספר מצומצם של עובדים, בו לכל עובד משמעות רבה במערכת. בתחילה התובע היה אחד העובדים הטובים בנתבעת, אולם, בתקופה בה הוחלפו מנהלי האחזקה בנתבעת, פעל התובע כראות עיניו ועם חזרתו של שלום אזרד לתפקידו כמנהל האחזקה בנתבעת, גילה האחרון כי התובע פועל בצורה בלתי מקצועית, תוך עבירת עבירות משמעת כגון הפקרת שטח הבריכה במלון, רחצה עם אורחי המלון וכדומה. הגב' שרעבי העידה, כי התובע הוזהר בגין מעשיו, נקרא לשיחה אישית עימה, מתוך מטרה להתחיל בתקופה חדשה, אך סרב לפעול בהתאם להוראותיה ולפיכך החליטה לסיים את עבודתו לאלתר בנתבעת, זאת כלשונה: "אני לא מעט פעמים תפסתי את ירון מפקיר את שטח הבריכה ויושב בלובי ומתרחץ עם האורחים בתוך הבריכה, דבר שאסור היה לו לעשות. אני אישית לפני המכתב האחרון על הפסקת עבודתו ישבתי עם התובע, דיברתי איתו ואמרתי לו שיפסיק, בוא נשכח מהתקופה הלא טובה ונתחיל תקופה חדשה, הוא הסכים וכבר למחרת הוא הפקיר את הבריכה ולכן הוצאתי לו את המכתב. זה דבר חמור להפקיר את הבריכה." (ע"מ 6 לפרוטוקול מיום 13/9/06). 27. ייתכן, כי מטבע הדברים, יחסי העבודה בין הצדדים התערערו, זאת ככל הנראה על רקע עבירות המשמעת שיוחסו לתובע על ידי הנתבעת וכי התובע חש שהאווירה במקום עבודתו היא אינה כתמול שלשום. אולם לא הוכח בפנינו, כי התנהגות הנתבעת והתנהלותה כלפי התובע, היו בבחינת התנכלות כפי שטען או בבחינת נסיבות אחרות ביחסי העבודה שבהן אין לדרוש מעובד שימשיך עבודתו. בעניין זה קבעה הפסיקה, כי יש צורך בעניינים מהותיים המהווים צידוק לעובד לקום ולעזוב את קום עבודתו ביוזמתו, תוך קבלת פיצויי פיטורים. (ראה - ע"ע 1271/00 אמ"י מתום - אדריכלים ויועצים ומודדים בע"מ נ' חיים אברהם, (לא פורסם). במקרה שלפנינו, התובע לא הוכיח קיומן של נסיבות המצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים ולכן אין לקבל טענתו בעניין זה. במאמר מוסגר יצוין, כי אף אם היה מוכיח התובע קיומן של נסיבות אלו, עדיין היתה חלה עליו החובה להתריע בפני מעבידו על קיומן טרם התפטרות, על מנת שמעבידו יפעל לסילוקן, כפי שקבעה הפסיקה לא אחת. ( ראה לעניין זה- דב"ע לה/15-3 בן צור דרויאנוב בע"מ נ' זיגמונס רוסקיס, (לא פורסם); דב"ע נג/210-3 אהרון רביוב נ' נאקו שיווק בע"מ, פד"ע כז 514). 28. ובאשר לעילת ההתפטרות שציין התובע במכתבו, היינו העתקת מקום מגוריו לעיר אחרת, ייאמר כי אין בה בכדי לזכות את התובע בפיצויי פיטורים. סעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים שעניינו "התפטרות לרגל העתקת מגורים מגורים", קובע כי בהתקיימם של תנאים הקבועים בהוראות החוק, יש לראות בהתפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגורים כפיטורים, אם אלו נעשו לרגל נישואיו ( ס' 8(1)), ליישוב חקלאי (ס' 8(2)) או מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות, באישור וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כסיבות המצדיקות את מקום העתקת מגוריו של התובע (ס' 8 (3) ). תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד -1964, קובעות רשימה סגורה של מקרים בהם רואים את העתקת מקום המגורים מוצדקת, כגון מעבר להתנחלויות או להיאחזויות, עקב העברה בתפקיד של בן זוג המשרת במשטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר וכדומה. 29. ובעניינו, התובע מלבד ציון העובדה כי העתיק את מקום מגוריו לנהרייה, לא ציין כל סיבה המצדיקה העתקת מקום המגורים וכבר נפסק כי "אך ברור הוא שאין די בהעתקה, כשלעצמה, של מקום המגורים כדי לזכות בפיצויי פיטורים ויש צורך להוכיח כי במצב שנוצר אין זה סביר לדרוש מהעובד כי ימשיך לעבוד במקום שעבד עובר להעתקת מקום המגורים", (ראה גולדברג, דיני עבודה, כרך שני עמ' 22 בפרק 32 והאסמכתאות שם).. 30. אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, יש לקבוע כי אין לראות בתובע כמי שהתפטר מעבודתו בדין מפוטר ולפיכך, הוא אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים. האם זכאי התובע לתמורה בגין הודעה מוקדמת 31. מעביד רשאי בהתאם לאמור בסעיף 6(ב) לחוק הודעה לפיטורים ולהתפטרות התשס"א - 2001, להודיע לעובד שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות, כי הוא מוותר על נוכחותו של העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה ומקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו. 32. הנתבעת טוענת בסיכום טענותיה כי התובע אינו זכאי לתמורת הודעה מוקדמת שכן עבר עבירות משמעת השוללת ממנו הן את הזכאות לפיצויי פיטורים אם אכן היה נקבע שהתובע פוטר מעבודתו והן את ההודעה המוקדמת וכל זאת עפ"י תקנון העבודה החל על יחסי העבודה שבין הצדדים. לחילופין טוענת הנתבעת כי זכאי לפיצויי בשיעור 3,780 ₪ (סעיף 5 לסיכום הטענות). 33. ככלל עובד המתפטר אינו זכאי לתמורת הודעה מוקדמת. 34. במקרה הנדון, התובע זכאי לפיצוי בגין ויתור הנתבעת על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת. 35. ובאשר לטענת הנתבעת לשלילת זכאותו זו יצוין, כי הנתבעת, לא השכילה להוכיח כי התובע עבר עבירות משמעת כה חמורות המצדיקות בנוסף לפיטוריו גם את שלילת הזכויות המגיעות לו, היינו פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. באשר לפיצויי פיטורים, נפסק, כי התובע התפטר ולפיכך אינו זכאי לפיצויי פיטורים. אולם באשר לתביעתו לפיצוי בגין ויתור על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת, הנתבעת לא הוכיחה גירסתה לשלילת זכאות זו. 36. מעביד המבקש לייחס לעובדו ביצוע מעשים חמורים בשל הפרת אמונים או מעשים המהווים עבירה פלילית, נדרש להוכיח את טענותיו ברמת הוכחה מוגברת (דב"ע נה/ 60-3 אנואר חמיד נ' יעקב הלמן, עבודה ארצי, כח (2) 197 וכן ע"ע 1079/04 מרכולית הכוכב בע"מ נ' עיזבון המנוח לב רובינשטיין ז"ל, (פסק דין מיום 25.4.2006). 37. ובענייננו, טוענת הנתבעת כי התובע ביצע הפרות משמעת חמורות (שפורטו בסעיף 2 לכתב ההגנה, בעדויות הנתבעת ובסעיף 8 לפסק הדין), אלא שהנתבעת לא השכילה להוכיח הפרות משמעת חמורות אלו בפניי. 38. אמנם, הוכח מעדויות הנתבעת כי התובע התרשל במילוי תפקידו ואין ספק שהעדרותו ממקום מושבו כמציל בבריכה הינו מחדל אשר די בו כדי להצדיק את הצעדים שנקטה נגדו הנתבעת, אולם טענות הנתבעת בדבר חבלה בציוד לא הוכחו בפניי. שלום אזרד, מנהל האחזקה בנתבעת, אשר היה האחראי הישיר על התובע העיד, כי: "אחד הנזקים שנתקלתי בהם, כל פעם שהיה עושה שטיפות היה מציף את חדר המכונות, או שהיה גורם נזק במזיד עם המשאבות, היה מושך את המשאבות דרך המצוף והיה קורע אותם. אני לא ראיתי בעיניים שלי, אך כשהייתי באותו יום בחדר המכונות, המשאבה עבדה והכל היה תקין, כאשר ביקשתי ממנו להשגיח על חדר המכונות, רוקנו את הג'קוזי ובקשתי ממנו להשגיח". וכן "יש לציין שהמפתחות של הג'קוזי, של חדר המכונות וחדר המציל נמצאו רק אצל התובע. מכך אני מסיק שרק הוא היה יכול לעשות זאת. לא הוגשה תלונה במשטרה". (ע"מ 7 לפרוטוקול מיום 13/9/06). 39. אשר על כן, יש לקבוע כי לא הוכח ברמת ההוכחה הדרושה, כי התובע אכן ביצע את המעשים שיוחסו לו. לא למיותר לציין, כי אף הנתבעת עצמה הודתה בסיכומה כי "יש לציין כי לו היו בידי ההנהלה הוכחות מעבר לאלה הנסיבתיות בכל הקשור לפעולות שלטענת העדים עשה התובע במזיד הרי שהייתה מוגשת גם תלונה במשטרה" (סעיף 4 לסיכומי הנתבעת). 40. בנסיבות אלה, הנתבעת לא הוכיחה גרסתה, כי הייתה זכאית גם לשלול מאת התובע את הפיצוי בגין הפסקת עבודתו במהלך ההודעה המוקדמת. 41. באשר לגובה שכרו הקובע של התובע לצורך תשלום הפיצוי, מעיון בתלושי השכר עולה, כי התובע קיבל מידי חודש שכר יסוד וכן שכר קבוע בגין עבודה בשבת, ולפיכך שכרו הקובע הינו בשיעור 5,220 ש"ח. התובע זכאי לפיצוי בגין 18 ימי עבודה בסך של 4,271 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.11.05 עד לפרעון המלא בפועל. התביעה לתשלום דמי הבראה: 42. התובע טוען כי הוא זכאי לתשלום הפרשי דמי הבראה בסך של 125 ש"ח. הנתבעת טענה בעניין זה כי חישובו של התובע לתשלום רכיב זה, מוטעה שכן רכיב דמי ההבראה משולם על פי אחוז היקף משרתו של העובד ולא בהתאם לתקופת עבודתו הקלנדרית. לפיכך, במקרה דנן, אם התובע זכאי לדמי הבראה, אזי שהוא זכאי לדמי הבראה בסך של 98 ש"ח, בשים לב לכך כי התובע עבד בחודש 10/05 רק 18 ימים. 43. במקרה שלפנינו, התובע עבד אצל הנתבעת 13 חודשים. לתקופה זו על פי צו ההרחבה זכאי התובע לכל היותר ל- 6 ימי הבראה. באותה תקופה היה התעריף 307 ש"ח ליום. מעיון בתלוש השכר האחרון של התובע, עולה כי הנתבעת שילמה לתובע סך של 1535 ש"ח, בגין 5 ימי הבראה. לפיכך זכאי התובע לתשלום הפרש דמי ההבראה, בגין החודש ה-13 ובסך של 98 ש"ח, כאמור בחישובי הנתבעת ובשים לב למספר הימים שעבד התובע בחודש 10/05. 44. אשר על כן, הנני קובעת כי התובע זכאי להפרש דמי הבראה בסך של 98 ש"ח. התביעה לתשלום החזר הוצאות נסיעה: 45. התובע טען, כי הנתבעת לא שילמה לו דמי נסיעות ואף לא הציעה לו לקבל כרטיסיה ולפיכך זכאי הוא להחזר הוצאות נסיעות בסך של 2656 ש"ח. הנתבעת טענה מאידך, כי היא העמידה בפני עובדיה את האפשרות להגיע אל מקום העבודה באמצעות הסעות של חברת "אגד", בעקבות הסדר עם הנתבעת ובמימונה. לטענתה, התובע בחר מרצונו החופשי שלא להגיע אל מקום העבודה באמצעות ההסעה אלא ברכבו הפרטי ולפיכך יש לדחות תביעתו בגין רכיב זה. 46. הלכה היא, כי עובד זכאי לתבוע ולקבל החזר הוצאות נסיעה אותן הוציא בפועל בתקופת עבודתו (דב"ע נא/ 134-3 יעקב סלוצקי - י. מ. טוקטלי ובניו בע"מ, פד"ע כג 293, 294). בהסכם הקיבוצי הכללי להחזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה במשק הפרטי, עליו ניתן צו הרחבה נקבע, בין היתר: "החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו...". ובהקשר זה נפסק: "בענייננו - היתה המערערת זכאית להיות מוסעת מטעם 'המעסיק' על ידי המקום בו הועסקה... מכאן שעליה הנטל להוכיח מהם המועדים והזמנים שבהם השתמשה ברכבה הפרטי, בזמנים שלא יכלה להזדקק להסעה שאורגנה על-ידי המקום בו עבדה; כאשר יכלה להשתמש באותה תחבורה והעדיפה מסיבות של נוחיות אישית להשתמש ברכבה הפרטי, אין היא זכאית לקבל החזר הוצאות נסיעה. ... לטענתה לא השתמשה בהסעה של [המעסיק]... אולם, כאמור, בכך לא די, השאלה אינה אם השתמשה המערערת בהסעה אלא האם יכלה להשתמש, בהתחשב בשעות עבודתה, בהסעה שהועמדה לרשותה על ידי [המעסיק]..., והעדיפה, מסיבות של נוחיות אישית, שלא לעשות כן, או שנאלצה להשתמש ברכבה הפרטי מאחר ולא היתה הסעה זמינה" (דב"ע נו/ 46-3 רונית עילם - אטלס שרותי כוח-אדם בע"מ, פד"ע ל 65, 70 ). 47. ובענייננו, עליזה שרעבי העידה, כי מיד עם כניסתה לתפקידה בנתבעת, חתמה עם חברת "אגד" על הסדר הסעות לעובדיה ובמימונה וכי מעולם לא הוצעו לעובדי הנתבעת כרטיסיות, שכן היה להם מערך הסעות מסודר. עדות זו לא נסתרה והיא מקובלת עלינו. כל שהעיד התובע היה, כי עם קבלתו לעבודה אצל הנתבעת, מעולם לא הוצעה לו כרטיסיה והוא הגיע אל מקום העבודה בכוחות עצמו ( ע"מ 4 לפרוטוקול מיום 13/9/06). התובע לא הכחיש קיומו של מערך הסעות מסודר בנתבעת ואף לא הוכיח כי נמנעה ממנו האפשרות להשתמש בשירותי ההסעה שהעמידה הנתבעת לעובדיה, בשל סיבות אובייקטיביות, כגון - שעות הסעה מאוחרות, הסעה בלתי זמינה וכיוצא בזה ולא מטעמי נוחות אישית בלבד. לפיכך, יש לקבוע כי התובע בחר מרצונו שלא להשתמש בשירותי ההסעה שהעמידה הנתבעת לעובדיה ולפיכך אינו זכאי לתשלום בגין רכיב זה. 48. אשר על כן, התביעה לתשלום החזר הוצאות נסיעות- נידחת בזאת. סוף דבר: 49. התובע התפטר מעבודתו ולפיכך דין התביעה לתשלום פיצויי פיטורים להדחות. 50. הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום, פיצוי בגין הפסקת עבודתו במהלך ההודעה המוקדמת ובסך של 4,271 ש"ח ויתרת דמי הבראה בסך של 98 ש"ח. 51. התביעה לתשלום החזר הוצאות נסיעות - נידחת בזאת. 52. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות בסך של 500 ש"ח. (מדובר בתובע שאינו מיוצג ). 53. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים ממועד פסק הדין. 54.שינוי מקום מגורים של עובדהתפטרות בדין מפוטרפיטוריםהתפטרות