1. התביעה שבפנינו היא לחייב את הנתבעים בתשלום פיצויי פיטורים על פי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 ובתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. 2. התובע הוא טכנאי שיניים במקצועו, והנתבעת 1 (להלן - הנתבעת) היא חברה העוסקת בייצור שיניים תותבות. התובע החל את עבודתו בנתבעת כטכנאי שיניים ביום 19.8.90 והועסק על בסיס שכר חודשי. בשנות עבודתו האחרונות אצל הנתבעת שימש התובע כאחראי מחלקה. ביום 2.3.97 התפטר התובע מעבודתו בנתבעת בנימוק כי עליו לטפל באשתו ובבנו, בעקבות תאונת דרכים בה היתה מעורבת אשתו ביום 13.10.96. 3. להלן טענות התובע בתמצית: א. בעקבות תאונת הדרכים בה היתה מעורבת אשת התובע ביום 13.10.96, תפקודה הוגבל והיא החלה בסדרת טיפולים. ב. ביום הגשת התביעה, היה לתובע ולאשתו תינוק כבן כעשרה חודשים. כמו כן, ביום הגשת התביעה היתה אשתו של התובע בשלבים ראשוניים של הריון. ג. לטענת התובע, נוכחותו בבית היתה נחוצה עקב תפקודה המוגבל של אשתו והצורך לטפל בה ובתינוק. משנוצרו נסיבות בהן לא יכל לשוב לעבודתו, יצא התובע לחופשה ללא תשלום של כחודשיים וביום 3.3.97 הגיש את התפטרותו. ד. כיוון שהתפטרותו נבעה מנסיבות בהן לא יכל לשוב לעבודה, לטענתו, דין התפטרותו כפיטורים. לפיכך, מבקש התובע לחייב את הנתבעים בתשלום פיצויי הפיטורים להם הוא זכאי. 4. להלן טענות הנתבעים בתמצית: א. התובע למד במשך מספר שנים ובמקביל לעבודתו בנתבעת רפואה אלטרנטיבית. כוונתו של התובע היתה להפסיק עבודתו אצל הנתבעת עם סיום לימודיו, על מנת לעסוק במקצוע זה, וזו הסיבה האמיתית להפסקת עבודתו בנתבעת. טענתו של התובע כי נאלץ להפסיק עבודתו בשל מצבה של אשתו היא, לטענת הנתבעת, תואנת שוא. אף אם אשת התובע היתה מעורבת בתאונת דרכים - לא היה לכך קשר סיבתי עם התפטרות התובע ולא היה במצבה של אשתו משום עילה המצדיקה תשלום פיצויי פיטורים. ב. להלן הרקע העובדתי להתפטרות התובע כפי שמתארים אותו הנתבעים: התובע ביקש להיעדר מהעבודה במשך יום בשבוע, לצורך לימודיו. מנהל הנתבעת נענה לבקשת וחרף צרכי החברה, התיר לו להיעדר מהעבודה. התובע ניצל היענות זו ובשנה האחרונה לעבודתו, החל להיעדר מהעבודה פרקי זמן נוספים מבלי שקיבל אישור לכך. משהעיר מנהל הנתבעת לתובע על היעדרויותיו התכופות, ביקש התובע באופן פורמלי להיעדר פרקי זמן נוספים מהעבודה לצורך לימודיו, תוך הבהרה כי אם בקשתו לא תענה, האפשרות שתעמוד בפניו תהא עזיבת העבודה. משהבטיח התובע כי על אף היעדרויותיו עבודתו לא תיפגע - נעתר מנהל הנתבעת לבקשתו, תוך שהוא מפצל את תפקיד התובע בינו לבין עובד נוסף, פיצול שגרם לנתבעת לעלויות נוספות. בהמשך ביקש התובע לצמצם את היקף עבודתו לחצי משרה ונענה בשלילה. פרק זמן קצר לאחר מכן, נעדר התובע מעבודתו, ורק לאחר מכן הודיע כי אשתו היתה מעורבת בתאונת דרכים וכי על כן לא יוכל לשוב לעבודה לעת עתה. משחלפה תקופת היעדרות נוספת, חזר התובע על בקשתו לעבוד בהיקף של חצי משרה, מבלי שהסביר כי בקשתו נובעת ממצבה של אשתו. לפיכך, הסיק מנהל הנתבעת כי הבקשה קשורה לעבודתו הצפויה של התובע בתחום הרפואה האלטרנטיבית, ודחה את בקשתו. מספר ימים מאוחר יותר, הודיע התובע למנהל הנתבעת כי הוא מפסיק את עבודתו בנתבעת, בשל הצורך לטפל באשתו, וביקש פיצויי פיטורים. הנתבעת מציינת כי התובע לא הציג בפני מנהל הנתבעת אישורים ביחס למצבה של אשתו. מנהל הנתבעת השיב לתובע כי אין הוא סבור שבנסיבות העניין זכאי התובע לפיצויי פיטורים. ג. הנתבעת צרפה לכתב ההגנה דו"ח של שעות העבודה של התובע על פיו ניתן, לטענתה, לראות כי התובע נעדר מעבודתו ועבד מספר מצומצם של שעות ביום, אף טרם מעורבותה של אשתו בתאונה. ד. לאור הדברים האמורים, כופרים הנתבעים בטענת התובע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים. לאחר שמיעת העדויות, קריאת הפרוטוקול, המוצגים וטיעוני הצדדים אנו קובעים כדלקמן: 1. סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963(להלן: החוק), מאפשר לעובד להתפטר מעבודתו ולזכות בפיצויי פיטורים כאילו פוטר, כאשר סיבת ההתפטרות היא מצב בריאותו של העובד או של בן משפחתו. 2. וזו לשון סעיף 6 לחוק: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לענין פיצויי-פיטורים את התפטרותו כפיטורים." בן משפחה מוגדר בתקנה 11 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות, שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד - 1964, בין היתר, כבן זוגו של העובד. 3. להלן נבחן אם מתקיימים במקרה שבפנינו התנאים לקבלת פיצויי פיטורים: באשר למצב בריאותו של בן משפחה - אין הכרח שמצב הבריאות ימנע מהעובד כל אפשרות להמשיך בעבודתו או בעבודה אחרת אלא די בהראית קשר סיבתי בין מצב הבריאות וההתפטרות (דב"ע לט/5-3 פוייכטוונגר נ' אליהו, עבודה ארצי, כרך יב(2) 181). 4. אין חולק כי ביום 13.10.96 נפגעה אשתו של התובע בתאונת דרכים. התובע צירף אישור ממשטרת ישראל על מעורבותה של אשתו בתאונה וכן אישור ממחלקת המיון של בית החולים על מצבה הרפואי של התובעת מיד לאחר התאונה. מעדויות התובע ועדיו עולה כי מצבה של אשת התובע הצריך טיפול צמוד. על כך מעידים גם האישורים שצורפו מחב' הביטוח אבנר על זכאות אשת התובע לקבל סיוע בביתה מיום 16.12.96 ועד ליום 15.1.97, וכן אישור רופא מיום 27.2.97 המעיד על קשיי תפקוד של אשת התובע ובהתאם על היזקקותה לעזרה בביתה. בכדי לטפל בה ובבנו שהיה ביום התרחשות התאונה כבן ארבעה חודשים, נעדר התובע מעבודתו מיום 13.10.96 ועד ליום 19.12.96, במסגרת חופשה ללא תשלום. הנתבעת מאשרת בסיכומיה כי בשל התאונה, נעדר התובע משך כחודשיים ימים מעבודתו. 5. הפסיקה קובעת כי הגיוני להסיק מעצם העובדה שלעובד ניתנה חופשה ללא תשלום לתקופה ארוכה, בהקשר למצבו הבריאותי של בן המשפחה ולשם טיפול בו, כי "היתה סיבה מספקת להתפטרות" כנדרש בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, עת לא הוכח שחל שינוי מהותי בנסיבות שהניעו למתן החופשה שלא הוארכה דב"ע לב/3 - 58 רשות השידור נ' מאיר אשל, פד"ע ד 298, 302). 6. התובע שב לעבודה בתאריך 19.12.96, לטענת הנתבעת, לאחר שמצבה של אשתו איפשר זאת. לטענת התובע, חזרתו לעבודה באה בעקבות בקשות חוזרות ונשנות ממנהל הנתבעת שישוב לעבודה. תמיכה לטענת התובע ניתן למצוא בתצהירי עדי התביעה וכן מדברי מנהל הנתבעת עצמו מהם עולה כי האחרון אמר לתובע שאם לא ישוב לעבודה תפקידו יימסר לאחר(עמ' 17 לפרוטוקול, שורה 6, ס' 13 לתצהיר התובע, ס' 5 לתצהיר אשת התובע). 7. כחודשיים לאחר שובו לעבודה, משראה, לטענתו, כי אין באפשרותו לשלב בין העבודה לבין הטיפול בבני משפחתו - עזב התובע את עבודתו באמצע פברואר 97'. התובע העיד כי, ראשית, הודיע למנהל הנתבעת טלפונית, כי הוא נאלץ להתפטר מעבודתו כדי לטפל באשתו ובבנו(ס' 13 לתצהיר התובע, עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 16), וביום 3.3.97 הגיש מכתב התפטרות ולו צירף אישורים רפואיים אודות מצבה של אשתו. 8. באשר לממצאים הרפואיים - הפסיקה קבעה כי עובד המבקש בתביעתו פיצויי פיטורים עקב התפטרות מחמת מצב רפואי, חייב להציג מסמכים רפואיים התומכים בתביעתו(דב"ע נז/57-3 סנונית הדגמות וקידום מכירות בע"מ נ' שולמית פרץ, סעיף 10 לפסק הדין). התובע צרף למכתב ההתפטרות אישור רפואי אודות מצבה של אשתו. כמו כן, לתביעתו מצורפים מסמכים נוספים המעידים על מצב בריאותה של אשתו. לתעודות ומסמכים של קופת חולים יש משקל בכל הנוגע למהימנותם וזאת בהיקש לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) תשל"ז - 1976 (דב"ע נז/3-57 סנונית נ' פרץ, פד"ע ל 364, סעיף 11 לפסק הדין). כיוון שהרופאים החתומים על המסמכים לא הוזמנו לעדות - המסמכים לא נסתרו. 9. הזכות לפיצויים מתקיימת כאשר התעודה הרפואית, ששימשה בסיס להתפטרות, ברורה על פניה והנתבע לא הביא ראיה לסתור את האמור בה( ר' לדוגמא - ע"ע 300001/98 בוריס שוסטר נ' רמי חרושת מרצפות בע"מ, תק-אר 2000(3) 664). לפיכך, לאור המימצאים הרפואיים שהציג התובע עם תביעתו, שלא נסתרו על ידי הנתבעת, יש לראות בהתפטרותו כמזכה בפיצויי פיטורים. 10. באשר לתנאי העבודה - לטענת התובע, עם שובו לעבודה היתה שרויה הנתבעת במצב של חוסר ארגון מוחלט עקב אי נוכחותו של מנהל הנתבעת במקום לאחר שהקים חברת מחשבים, דבר שדרש מהתובע נוכחות רבה יותר משהעריך. מנהל הנתבעת הודה כי בתקופה שהתובע שב לעבודה הוא היה עסוק בהקמת חברת מחשבים ונוכחותו בנתבעת פחתה (עמ' 14 לפרוטוקול, שורות 8-6), כך שטענתו של התובע כי תנאי העבודה לא תאמו את צרכיו החדשים מקובלת עלינו. כמו כן, טען התובע כי הנסיעות מביתו שבכפר סבא למקום עבודתו שבתל אביב וחזרה גזלו ממנו שעות רבות משלא היה ברשותו רכב. 11. בנוסף, מנהל הנתבעת, הפחית, ללא התראה מוקדמת את שכרו של התובע, למרות שלטענת התובע, הוא המשיך לעסוק באותם תפקידים בהם עסק קודם לכן כולל בניהול(עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 24-22, עמ' 8 שורות 11-8). מנהל הנתבעת הודה בחקירתו כי הוריד ממשכורתו של התובע את רכיב הניהול, כיוון שהתובע לא עסק בפועל בניהול וביקש לעבוד בחצי משרה, טענה שהוכחשה מכל וכל על ידי התובע. בין אם עסק בפועל בניהול ובין אם לא, ברור כי התובע רשאי היה לשקלל את מצבו כאשר הזמן הרב שבזבז, שיכול היה להיות מופנה לטובת הטיפול בבני ביתו, למול התמורה הכספית שפחתה משמעותית ללא התראה, הביאו אותו בסופו של דבר להתפטר מעבודתו. 12. שאר נסיבות העניין - נסיבות אחרות אשר עשויות להצדיק את התפטרותו של התובע הן הצורך לטפל בתינוק, היעדר עזרה מהסביבה משהאם והאחות של אשת התובע נפגעו אף הן בתאונה, עזרה בלתי מקצועית, לטענת בני הזוג, שנשלחה מטעם חברת הביטוח, והריון נוסף של אשת התובע, אשר לא אפשר את המשך הטיפול התרופתי שקיבלה. כמו כן, לאחר התפטרותו לא עבד התובע בעבודה מסודרת אחרת ולא פנה ללשכת התעסוקה - דבר המחזק את טענתו כי עקב מצבה הבריאותי של אשתו והצורך בטיפול בבנם - לא היה ביכולתו להתחייב לעבודה קבועה(עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 3-1) (ר' למשל תב"ע נז/2058-35 (ת"א) דורית בארי נ' אורלי גלמן, עבודה אזורי, כרך ו 759). מהעדויות עולה כי התובע ניסה לחפש עבודה במקצוע טכנאות השיניים באזור מגוריו, אך לא יכול היה להתחייב למשרה מלאה(עמ' 8 שורות 5-4 וסעיף 29 לתצהיר התובע). חיזוק נוסף לכך שהתובע לא עבד בעבודה אחרת ניתן למצוא באישור המוסד לביטוח לאומי על זכאות בני הזוג לגמלת הבטחת הכנסה. 13. לאור כל האמור לעיל - הוכיח התובע כי בשל מצב בריאותה של אשת התובע, לאור הממצאים הרפואיים, בשל תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרותו. 14. משעמד התובע בנטל הראיה כי התקיימו לגביו תנאי סעיף 6 לחוק אזי על המעביד, הרוצה להוציא עובד ממסגרת הזכאים לפיצויים, להוכיח טענתו (דב"ע לג/58-3 האוניברסיטה העברית נ' מינטל, פד"ע ה 56). להלן נבחן את טענות הנתבעת: לטענת הנתבעת, מצבה של אשת התובע לא היה הסיבה להתפטרות התובע. סיבת ההתפטרות של התובע, כפי שעולה מכתב ההגנה של הנתבעת, היתה לימודיו ועיסוקו של התובע ברפואה אלטרנטיבית. כמו כן, בסיכומיה מדגישה הנתבעת כי סיבת ההתפטרות כפי שעולה מדברי התובע היא הקיצוץ בשכרו. 15. לטעמנו הנתבעים לא הוכיחו את טענותיהם וזאת מן הטעמים כדלקמן: א. מכתב ההתפטרות שהגיש התובע מסביר את סיבת התפטרותו כנובעת ממצבה של אשתו. כמו כן, למכתב צורף אישור רפואי המעיד על מצבה הבריאותי של אשתו. על כן, טענות מנהל הנתבעת כי לא ידע על מצב אשת התובע וכי לא צורפו מסמכים רפואיים אינן עומדות עוד משהודה מנהל הנתבעת בקבלת מכתב ההתפטרות. ב. התובע טען טענה שלא נסתרה על ידי הנתבעים ונתמכה על ידי עדיו, כי נעדר מלימודיו בחודשיים וחצי שלאחר תאונת הדרכים(סעיף 4 לתצהיר גב' אור, עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 19-18, עמ' 2 שורות 24-23, עמ' 10 שורה 1). לטענת התובע, רק עם חזרתו לעבודה, כחודשיים וחצי מיום התאונה, כיוון שמקום לימודיו צמוד למקום עבודתו, ומשבית ספרו בא לקראתו, אפשר לו להיעדר ואף הקל עליו בשכר הלימוד - החליט להמשיך בלימודיו, וגם אז נעדר תכופות, כפי שהעידה על כך מרצתו, הגב' אור (סעיף 4 לתצהירה, עמ' 13 לפרוטוקול שורות 2-1, 8). לפיכך, ברור כי החופשה ללא תשלום אותה לקח, לא היתה לצורכי לימודים כי אם לטיפול בבני משפחתו. ג. לטענת התובע, הוא החל לעסוק ברפואה אלטרנטיבית רק בסוף שנת 98', לאחר שסיים ארבע שנות לימודים ובמסגרת החובה להגיש עבודה מעשית לשם קבלת הסמכה. מרצתו של התובע העידה כי לאחר שנתיים של לימוד, מועד תאונת הדרכים, לא היו לתובע ידע, הסמכה או כלים לעסוק בתחום זה וכי רשאי היה לעסוק בתחום רק בתום השנה הרביעית ללימודים ובמסגרת חובת הצגת עבודה מעשית(סעיף 8 לתצהירה, עמ' 13 לפרוטוקול, שורה 6). מכאן, עולה כי עובר להתפטרותו, לא יכל התובע לעסוק ברפואה אלטרנטיבית ומקובלת עלינו טענתו כי גם לא עסק בכך בפועל עד לסוף שנת 98'. ד. חיזוק נוסף לטענות התובע כי היעדרויותיו לא נבעו מלימודיו - ניתן ללמוד מדוחו"ת שעות העבודה של התובע לפי חודשים שצרף מנהל הנתבעת. מדוחו"ת אלו עולה כי הן בחודשים שהתקיימו לימודים והן בחודשים שלא התקיימו לימודים עבד התובע כמעט אותו מספר שעות. לפיכך, נראה כי אין קשר בין הלימודים לבין היעדרויות התובע. ה. כמו כן מקובלת עלינו טענת התובע ואשתו כי שכרו של התובע מעיסוק זה היה בטל בשישים לעומת שכרו אצל הנתבעת (סעיף 31 לתצהיר התובע, סעיף 20 לתצהיר אשתו), מה עוד שמדובר במקצוע לא יציב, שההכנסה שבצידו אינה בטוחה כהכנסה שבצד עבודתו אצל הנתבעת. ו. באשר לימים שנעדר התובע עוד בטרם התאונה - הוכיח התובע כי היה חולה בימים אלה. מדו"ח שעות העבודה של התובע שהציג מנהל הנתבעת לחודש אוקטובר 96' עולה כי התובע ניצל ימי מחלה מיום 7.10 ועד יום .01.11 מנהל הנתבעת אף הודה כי התובע היה בחופשת מחלה (עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 11-10). ז. באשר לטענות מנהל הנתבעת כי גם לפני התאונה עבד התובע פחות משמונה שעות ביום(סעיף 36 לתצהירו) - מדו"ח שעות העבודה של התובע, שהציגה הנתבעת, עולה כי גם לפני התאונה עבד התובע לא אחת פחות משמונה שעות ביום, אולם לאחר התאונה, שעות עבודתו הצטמצמו אף יותר, ומכאן עולה כי קיים קשר בין התאונה לבין צמצום שעות עבודתו, ונראה כי לימודיו לא היו הגורם אשר הביא לצמצום משמעותי של שעות עבודתו ובסופו של דבר להתפטרותו. ח. באשר לטענת הנתבעים בסיכומיהם כי התפטרות התובע נבעה מהקיצוץ בשכרו - הפסיקה קבעה כי הקשר הסיבתי בין מצב הבריאות להתפטרות צריך שיהא המניע להתפטרות, או אחד המניעים הממשיים, באשר ייתכן ויותר ממניע אחד יפעל להתפטרותו של אדם מעבודתו(דב"ע לג/8-3 טוטנאור נ' אליהו לפידות, פד"ע ד 321). בבוחננו את כלל הנסיבות - גרסת התובע היא המקובלת עלינו, שהמניע העיקרי להתפטרותו היה מצבה הבריאותי של אשתו ושאר התנאים, ביניהם קיצוץ שכרו, היו תנאים נלווים בלבד. ט. לאור האמור לעיל, לא הוכיחו הנתבעים את טענותיהם כי סיבת התפטרותו של התובע נבעה מסיבות שאינן קשורות למצב בריאותה של אשתו. 16. על עובד המתפטר עקב מצב בריאותו הוא או מצב בריאותו של בן משפחתו, מוטלת החובה להודיע למעביד על סיבת ההתפטרות עם ההתפטרות, על מנת לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה ולהשפיע על שאר הנסיבות, כך שלא תהא סיבה מספקת להתפטרות. המועד הקובע לבדיקת נסיבות ההתפטרות הוא מועד ההתפטרות (מנחם גולדברג, פיטורים התפטרות ופיצויי פיטורים, מהדורה שישית, 41). כבר קבענו כי התובע הודיע למנהל הנתבעת על סיבת התפטרותו עם ההתפטרות. לטענת התובע, בעת הגשת מכתב ההתפטרות, לא הציע לו מנהל הנתבעת כל הצעה חלופית, ולא הזכיר כלל את טענתו אודות עיסוקו של התובע ברפואה אלטרנטיבית. כל שאמר היה, שבנסיבות העניין, הוא אינו סבור כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים. טענה זו אושרה על ידי מנהל הנתבעת (עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 24-23). טענתו של מנהל הנתבעת כי היה באפשרותו לתת לתובע לעבוד עבודה מועטה ובשעות גמישות, כפי שהעיד בחקירתו(עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 17-16), אין בה כדי להועיל לנתבעת, כאשר בפועל, בעת התפטרות התובע, לא העלה מנהלה כל הצעה כאמור. 17. התובע טוען לזכאותו לפיצויי פיטורים גם מכוח סעיף 7(ב)(2) לחוק. לפי סעיף 7(ב)(2) לחוק אב יכול להתפטר בדין מפוטר בתנאי שבת זוגו, הועסקה לפחות ששה חודשים רצופים סמוך לפני ההתפטרות, או שהילד בחזקתו הבלעדית של האב, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלת בת הזוג. עם זאת, ההתפטרות צריכה להיות תוך תשעה חודשים מיום הלידה ואילו ביום ההתפטרות היה בנו של התובע בן כעשרה חודשים. לפיכך, לא קיים התובע את תנאי הסעיף ואין הוא זכאי לפיצויי פיטורים מכוח עילת הטיפול בבנו לפי סעיף 7(ב)(2) לחוק. 18. הבסיס לחישוב תשלום הפיצויים - לפי תקנות 6 ו- 8 לתקנות פיצויי פיטורים(חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד - 1964, יש לחשב את פיצויי הפיטורים על פי החודש האחרון לעבודת התובע אשר לא בוצעו בו הפחתות שכר או שינויים זמניים בשכר. מתלושי המשכורת שצורפו עולה כי חודש זה הוא חודש ספטמבר 1996. 19. משכורתו של התובע כללה שלושה רכיבים: משכורת, ניהול ופרמיה. האם, במקרה שבפנינו, יש לכלול את הפרמיה בחישוב פיצויי הפיטורים? דין הוא כי הטוען שתשלום המכונה "תוספת" או "פרמיה" הינו חלק מ"המשכורת היסודית" - עליו נטל הראיה (דב"ע מא/87 - 3 אמנון ברזלי נ' אלבני ישראל פריט בע"מ, פד"ע יג, 24,21) לטענת התובע, שכרו שולם בחלקו על בסיס תפוקה ובחלקו על בסיס קבוע. תפוקה עד רף מינימלי , שנקבע ע"י הנתבעת, כונתה בשם משכורת, וכינויה מעבר לרף זה היה "פרמיה". לטענת התובע, אין מדובר בפרמיה אלא בפיקציה רישומית להפחתת שכר היסוד, ולכן ה"פרמיה" מהווה חלק מהשכר, ויש לכלול אותה בחישוב פיצויי הפיטורים. 20. התובע העלה לראשונה את טענותיו באשר להכללת רכיב הפרמיה כחלק משכרו לצורך חישוב פיצויי הפיטורים רק בסיכומיו. התובע לא הביא כל ראיה התומכת בטענותיו ואף לא אפשר לנתבעת להעלות טענותיה בעניין, ואכן, הנתבעת לא התייחסה לגובה פיצויי הפיטורים הנתבעים ולרכיבים שיש לכלול בהם, לא במהלך הדיון ולא בסיכומיה. לאור האמור לעיל, לא עמד התובע בנטל הראיה כי רכיב ה"פרמיה" מהווה חלק משכרו. אשר על כן, משכורתו הקובעת של התובע היא בסך של 4139.52 ש"ח. התובע עבד אצל הנתבעת שש וחצי שנים. לפיכך, זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך של 88.609,62 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. 21. באשר לפיצויי הלנה בכתב התביעה לא תבע התובע במפורש פיצויי הלנת פיצויי פיטורין. לפיכך - אין אנו פוסקים לתובע פיצויי הלנה. למעלה מן הצריך יאמר כי התרשמנו שבין הצדדים היתה מחלוקת של ממש באשר לזכאות התובע לפיצויי פיטורין עקב התפטרותו. סכום פיצויי הפיטורין ישא איפוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 2.3.97 ועד ליום התשלום בפועל. 22. סוף דבר - התובע הוכיח כי התפטר עקב מצב בריאותה של אשתו בהתאם לסעיף 6 לחוק. אשר על כן, זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך 88.609,62 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 2.3.97 ועד ליום התשלום בפועל. 23. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח + מע"מ תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. צמצום שעות העבודההתפטרות בדין מפוטרפיטוריםהתפטרותשעות עבודה ומנוחה