1. מדובר בתביעה לתשלום פיצויי-פיטורים, לרבות פיצויי הלנת פיצויי-פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין אי-הפרשות לקופת גמל, לרבות פיצויי הלנת שכר בגינם. העובדות והשתלשלות העניינים 2. התובע עבד בנתבעת מיום 1.11.91 ברציפות עד ליום 31.12.00 (הצדדים חלוקים אם התובע פוטר או התפטר). 3. מדובר בתובע עובד חודשי שעבד באופן קבוע במשמרות. 4. שכרו היה מורכב משכר יסוד, תוספת משמרות, שעות נוספות ותוספות אחרות שפורטו בתלושי השכר. 5. לאחר 9 שנות עבודתו, בדק התובע אפשרות של שינוי מקום תעסוקה. לפיכך, פנה למנהלת כוח-אדם בנתבעת, הגב' דליה חג'בי, כדי לברר האם יקבל פיצויי פיטורים במידה ויתפטר. 6. ביום 1.1.01 נשלח לתובע מכתב מאת הנתבעת הנושא כותרת "התפטרותך" בו צויין, כי: "בעקבות הודעתך שבכתב מתאריך 1.1.01, הודעתך בע"פ במשרדי כ"א מתאריך 31.12.00 במשרדו של מרק סלע - סמנכ"ל, אנו מקבלים את התפטרותך ומאחלים לך הצלחה בהמשך דרכך" (נספח ג' לתצהיר התובע). 7. ביום 24.1.04 נשלח מכתב תגובה מאת ב"כ התובע (דאז - י.ה.) בו נדחה תוכן המכתב והתובע טען, כי פוטר. במכתב פורטה גרסת התובע להשתלשלות העניינים שארעה, תוך דרישה לשלם לו פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת (נספח ד' לתצהיר התובע). 8. ביום 5.2.01 שלח ב"כ הנתבעת מכתב תגובה בו ציין, כי התובע התפטר, לאחר שדאג למציאת מקום עבודה אחר בו הוא עובד עד כה וכי הנתבעת כיבדה את רצונו (נספח ג' לכתב התביעה). 9. בתגובה, שלח ב"כ התובע מכתב ביום 13.2.01 בו, התבקשה הנתבעת להעביר את צילום מכתב ההתפטרות אליו התייחסה הגב' חג'בי במכתבה מיום 1.1.01. ב"כ התובע ציין, כי ממליץ לסיים המחלוקת מחוץ לכותלי בית הדין (נספח ה' לתצהיר התובע). 10. להשלמת התמונה, יצויין כי במועד תחילת עבודת התובע וביום 18.11.91 נחתם הסכם עבודה בינו לבין מתק-מטל טכנולוג'י בע"מ (להלן: "המעביד הקודם") בו צויינו תנאי עבודתו. יחד עם זאת יצויין, כי הצדדים לא חלקו על כך, כי התובע עבד בנתבעת מיום 1/11/91 עד 2/1/01 (מוסכמה מס' 1) בתנאי עבודה ושכר שפורטו בחוזה מיום 18/11/91 ובאותו מקום עבודה באותו תפקיד, לרבות אותם תנאי שכר (נספח ו' לכתב התביעה ולתצהיר התובע). 11. במועד בלתי ידוע במהלך השנים שונה שם ה"מעביד הקודם" לשמה של הנתבעת (עמ' 14 לפרוטוקול). 12. ביום 20/2/92 נחתם הסכם בין ה"מעביד הקודם" לבין "מבטחים" בדבר ביטוח העובדים שפורטו בנספח להסכם בפנסיה מקיפה (ת/1 - להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם, סך ההפרשות לקופת הגמל הן בשיעור 17.5% כדלקמן : 5.5% עובד, 12.5% מעביד (6% גמל + 6% פ.פ) + 2.3% אחוז עבור השלמת פיצויי פיטורים על חשבון המעביד (ת/1) 13. התובע היה חבר בקופת גמל "מבטחים" והצדדים הפרישו לקופת הגמל הסכומים שפורטו בדו"ח הקופה החל מ- 1/92 - 2/01 (נספח ז' לתצהיר התובע). 14. התובע תובע תשלום פיצויי-פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת בגין פיטוריו לאלתר וכן טוען, כי זכאי להפרשות לקופת הגמל גם בגין "תוספת המשמרות" שקיבל במהלך עבודתו. הנתבעת לא הפרישה הפרשות בגין "תוספת משמרות" ולפיכך, תובע פיצוי בסך של 13.878 ש”ח על פי הטבלה שצרף לסיכום טענותיו באשר לאופן החישוב. 15. הנתבעת טענה, כי התובע התפטר מיוזמתו, ודחתה את תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים, לרבות תמורת הודעה מוקדמת. כן דחתה את תביעתו לפיצוי בגין אי הפרשות לקופת הגמל בטענות שונות שיפורטו בהמשך. 16. השאלות שבמחלוקת א. מה היו נסיבות הפסקת עבודתו של התובע אצל הנתבעת? ב. האם התובע פוטר או התפטר? ג. האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים מהנתבעת, אם כן, כמה? ד. מהו השכר הקובע לצורך תשלום פיצויי-פיטורים? ה. מה דין הפרשות שבוצעו למבטחים לעניין חישוב פיצויי הפיטורים? ו. האם זכאי התובע לדמי הודעה מוקדמת, אם כן, כמה? ז. האם זכאי התובע לפיצוי בגין אי-הפרשות מלאות למבטחים? אם כן, כמה? ח. האם זכאי התובע לפיצויי הלנת שכר בגין אי-הפרשה המלאה למבטחים? אם כן, כמה? ט. האם זכאי התובע לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים? אם כן, כמה? 17.האם התובע פוטר או התפטר התובע הצהיר, כי לקראת סוף שנת 2000 ביקש לשקול מחדש המשך עבודתו אצל הנתבעת ורצה לברר אם יקבל פיצויי פיטורים אם אכן יתפטר. ביום 31.12.00 פנה לגב' חג'בי על מנת לברר נכונות הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים במקרה של התפטרות מרצון וזו השיבה לו, כי תבדוק את העניין ותשיב לו למחרת. למחרת, כאשר התייצב במשרדה, ביקשה הגב' חג'בי, כי יכתוב מכתב התפטרות כדי להתייחס לבקשתו. התובע החל לכתוב מכתב התפטרות, אולם לאחר כתיבת הכותרת הפסיק הכתיבה והוכנס לסמנכ"ל הנתבעת, מר סלע והובהר לו על ידו, כי מי שמתפטר אינו זכאי לפיצויים וכן נאמר לו, כי אין הוא נחשב עוד לעובד הנתבעת. בתגובה, הצהיר התובע, כי הודיע שלא התפטר ואין בכוונתו להתפטר ובכוונתו לשוב לתחנת העבודה שלו, אולם כשהתייצב במקום העבודה מנהל העבודה אסר עליו לעבוד, לפי הוראת מר סלע. למחרת ה- 2.1.01 התייצב התובע בעבודה, הדפיס כרטיס עבודה, אך לא ניתן לו לעבוד. התובע אינו חולק על העובדה, כי באותה עת היה במו"מ עם חברה אחרת - חברת טבע, והייתה לו הצעת עבודה בחברה זו, אך לא סגר, התובע הציע עצמו לעבוד בחברה הנ"ל במסגרת בדיקת אפשרויות (עמ' 5 לפרוטוקול). אמנם העיד, כי חשב להפסיק לעבוד, אך לא בכל תנאי (עמ' 7 לפרוטוקול). וכך העיד בפני ביה"ד: "רצית לעזוב את מקום העבודה, היתה לך הצעה, היה מקום עבודה עוד קודם לאירועים אלו, אתה מגיע למשרד של מנהלת מחלקת אנוש וכותב מכתב הנדון התפטרות, ולמרות זאת אתה עדיין עומד על דעתך שלא התכוונת להתפטר? ת. נכון. לא התכוונתי בכל מחיר. ש. אתה ב- 1/1/01 ידעת שמקומך בחב' טבע מובטח? ת. היתה לי הצעת עבודה בסך הכל. זה לא מובטח. היתה לי הצעת עבודה. ש. מי הציע לך את העבודה? ת. הייתי בראיון. ההצעה היתה לעבוד כמפעיל" (עמ' 7 לפרוטוקול מתאריך 5/5/04). ובחקירתו החוזרת סיכם את השתלשלות העניינים: "לאחר שיחה עם מר סלע שלא נותנים פיצויים לאדם שעוזב, אני קמתי והוא שאל לאן אני הולך, אמרתי לו שאני הולך להמשיך את המשמרת שלי והוא אמר לי אתה לא תמשיך לעבוד ואלו המילים של סלע לאחר שהבין שאני חוזר לעבודה והם קפצו על המציאה. למחרת חזרתי לעבוד כרגיל, המנהל עבודה פגש אותי במקלחת ואמר לי לבוא אליו למשרד עד שסלע או דליה יגיעו. דליה הגיעה בסביבות 08:30 הדפסתי כרטיס, באתי ליום עבודה, דליה שאלה מה אני עושה ואמרתי שאני בא לעבוד ולא התפטרתי והיא אמרה לי שאני אצא מהמשרד, שאני פולש, אמרתי לה שאני לא התפטרתי בסך הכל באתי לשאול שאלה ואז היא אמרה לי לצאת מהמשרד והבנתי שהם לא רוצים אותי למרות שלא התפטרתי ולא נתתי שום מכתב התפטרות. לאחר יומיים הגיע לי מכתב רשום הביתה, הנדון: התפטרותך בע"פ". 18. הגב' חג'בי פרטה בתצהירה את השתלשלות העניינים ולטענתה, התובע ביקש ביום 31.12.00 להפגש עמה. ואמנם, נכנס בשעה 15:30 למשרדה, התיישב על הכסא ואמר "אני מתפטר, אני רוצה להפסיק לעבוד במתק". כשנשאל מדוע, השיב כי יש לו מקום עבודה אחר, התובע התבקש לחתום על מכתב התפטרות ואמר, כי יעשה זאת למחרת 1.1.01. למחרת התייצב במשרדה והחל לנסח את המכתב (נ/1) ותוך כדי הכתיבה, שאל אם יקבל פיצויים, העדה השיבה לו שלא נהוג לאשר לא בשל החוק, אלא בשל כך שהנתבעת השקיעה בו הרבה קורסי הכשרה והתפטרות גורמת למפעל בעיה רצינית. למרות התגובה ביקש מגב' חג'בי לבדוק אצל המנכ"ל, התובע נכנס לסמנכ"ל לפגישה שתואמה מיד והודיע לו, כי הוא מתפטר. אימרה זו נאמרה בנוכחת העדה. הסמנכ"ל לחץ ידו של התובע ואיחל לו הצלחה. התובע חזר על בקשתו האם מגיעים לו פיצויים והושב בשלילה. 19. בחקירתה לא זכרה אם התובע הגיע לעבודה, אם התובע המשיך להתייצב בעבודה ואף לא זכרה, כי נאמר לו על-ידה כי הינו פולש למשרד (עמ' 21 לפרוטוקול). 20. הגב' חג'בי העידה מפורשות, כי: "אני ביקשתי ממנו לכתוב מכתב פיטורים, הוא התחיל לכתוב מכתב פיטורים, נכנסנו לסמנכ"ל ..." (עמ' 21 לפרוטוקול). כשנשאלה, מדוע לדעתה לא סיים התובע לכתוב את מכתבו העידה, כי : "הוא לא חתם כי הוא קיבל טלפון מאחיו שהיה באותה תקופה מנהל כ"א במכתשים... להערכתי הוא התכוון לכתוב שהוא מפסיק את עבודתו כפי שכתוב בנדון" (עמ' 17 לפרוטוקול). 21. העדה אישרה, כי על פי נוהלי הנתבעת, הודעה על התפטרות יש לתת בכתב ואם לא הייתה הודעה בכתב, אז התובע לא התפטר, (עמ' 16-15 לפרוטוקול). מחקירתה עולה, כי התובע לא סיים את המכתב ולא חתם עליו (עמ' 17 לפרוטוקול). 22. לאחר עיון בטענות הצדדים, לרבות התרשמותי מעדותם בפני, גרסת התובע מהימנה עלי ועדיפה מגרסת הנתבעת ואכן השכיל התובע להוכיח, כי פוטר מעבודתו . כל שהוכח, כי התובע ביקש לברר האם יקבל פיצויי-פיטורים במידה ויתפטר, כאשר לא חלק על כך, כי שקל להתפטר בשל הצעת עבודה אחרת, אך לא בכל מחיר.גרסתו מהימנה וסבירה בעיניי. 23. לא הוכח, כי בשלב כלשהו גמירות דעתו של התובע בדבר רצונו החד משמעי להתפטר בכל מחיר וללא תנאי. 24. יסוד הפיטורים וההתפטרות כאחד הוא שהצד הפועל נתן ביטוי, אשר אינו משתמע לשתי פנים, לכוונתו להביא את יחסי העבודה הקיימים בין השניים לידי סיום. לעתים מתבטאת פעולה לסיום יחסי העבודה בדברים פורמאליים, ולעתים ניתן ללמוד על קיומה מהתנהגותו של הצד, שלו מייחסים את כוונת סיומם של יחסי העבודה (י. לובוצקי/סיום יחסי עבודה, פרק 2, עמ' 10). 25. אין מחלוקת, כי התובע, לאחר שביקש מהגב' חג'בי לברר את גורל הפיצויים ולמחרת היום החל על פי בקשתה לכתוב מכתב התפטרות, אולם מיד הפסיק, ועובדה זו לכשעצמה מוכיחה, כי לא קיבל החלטה סופית להתפטר. אלא ביקש לברר, קודם לכן עם הסמנכ"ל, אם אכן יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים. כאשר שמע שלא יקבל- החליט לשוב לעבודתו. למרות האמור לעיל, הנתבעת "קפצה" על המציאה והודיעה לו, כי רואים בהתנהגותו התפטרות ומיהרה לשלוח את המכתב מיום 1/1/01. 26. הגב' חג'בי העידה, כי יום לפני הפגישה עם הסמנכ"ל, התובע ביקר במשרדה. אולם, בניגוד לאמור בתצהירה, כי התובע אמר לה, כי הוא מתפטר (ס' 8 לתצהיר), העידה שהתובע "נכנס ואמר שהוא רוצה להתפטר" (עמ' 14 לפרוטוקול). ובהמשך נשאלה: "ש. האם זה נכון שב- 31 לחודש הוא שאל אותך מה הזכויות שלו במקרה ויתפטר וב- 31 לחודש אמרת לו שהוא לא זכאי? ת. יכול להיות אני לא זוכרת. כל השתלשלות העניינים היתה ב- 1.1. כאשר בא להציג את המכתב. ש. נכון שב- 31 לחודש הבטחת לו שתבדקי אם הוא יקבל פיצויי-פיטורים ת. יכול להיות שאמרתי, אני לא ממש זוכרת" (עמ' 19 לפרוטוקול מיום 25/11/04). ובסופו של דבר העידה - "מבחינתי הוא התפטר" (עמ' 20 פרוטוקול). 27. התובע לא חתם על מכתב ההתפטרות והפסיק כתיבתו באמצע. 28. הצגת מועמדות לעבוד במקום עבודה אחר כאשר יחסי עובד-מעביד נמשכים, אינה מלמדת על התפטרות או הסכמה לפיטורים. ביה"ד קבע: "הצגת מועמדות לעבודה במקום עבודה אחר אינה התפטרות, ואינה הסכמה לפיטורים. רק אם מקבל העובד עבודה אחרת, ומודיע על כך למעביד, או שהוא מתחיל לעבוד במקום עבודה אחר, אף מבלי שהודיע על כך למעבידו, יש לראות בכך אקט של התפטרות. כבר נפסק כי בעשייתו של עובד, במסגרת הזמן שבו קיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין הזולת, לשם חיפוש עבודה אצל אחר או לשם ראשית פעולה כעצמאי, בעשייה זאת, כשלעצמה, אין כל פסול ואין בה הפרת חובה חוזית או אחרת". (דב"ע מז/154-3 תמר מדמוני נ' המועצה המקומית נתיבות, פד"ע כ 144, 147. 29. במקרה הנוכחי, התובע לא הביע בשלב כלשהו באופן חד-משמעי גמירות דעת להתפטר אף אם החל לכתוב את מכתב ההתפטרות לפי בקשת הגב' חג'בי, מדובר במכתב הנושא כותרת בלבד (ת/1). התנהגותו מוכיחה מעבר לכל ספק, כי שקל להתפטר והיה מוכן להתפטר שכן הוצעה לו עבודה אחרת, אך כאשר שמע כי לא יהיה זכאי לפיצויי הפיטורים בגין 9 שנות עבודתו, החליט להמשיך בעבודתו, כך התכוון לעשות , אך הדבר נמנע ממנו. 30. הסמנכ"ל, אשר נטען, כי התובע הודיע לו באופן אישי כי החליט להתפטר, לא העיד בפני. 31. הגב' חג'בי אמנם העידה, כי התובע התפטר בפני הסמנכ"ל כאשר נכחה במקום, אולם התובע הכחיש זאת. טענה זו לא הוכחה. הנטל חל על הנתבעת להוכיח גרסתה. עדות התובע והשתלשלות העניינים מובילה למסקנה הפוכה. 32. יתרה מזו, גם לגרסת הגב' חג'בי וגם לאור הוראות חוזה העבודה, התפטרות צריכה להיות במכתב חתום. אין ספק, כי במקרה הנדון התובע באופן מודע לא סיים לכתוב את מכתב ההתפטרות ולפיכך גם מטעם זה אין לראותו כמתפטר. 33. הנתבעת טענה, כי התובע התפטר ועל פי הפסיקה אינו יכול לחזור בו לאחר מכן, אלא בהסכמת המעביד. עובדה זו נכונה אך במקרה הנדון לא הוכח, כי אכן התפטר וחזר בו. 34. לפיכך הוכח, כי התובע פוטר מעבודתו בהתנהגות הנתבעת וזכאי התובע לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת. השכר הקובע 35. התובע טוען, כי שכרו הקובע הינו 5,340 ש”ח בשים לב לשכרו על פי תלוש משכורת 12/00. 36. לטענתו, קיבל במהלך עבודתו תוספות קבועות ללא כל תנאי ואלה הן: תוספת משמרות תוספת אי-היעדרות תוספת אישית תמריץ ביצוע תוספת מיוחדת 37. הנטל מוטל על התובע להוכיח שיעור שכרו והיקף משרתו (דיון נד/23-3 חיים פרינץ נ' נתי גפן ואח', פד"ע כו 547) 38. על התובע הנטל להוכיח, כי ה"תוספות" ששולמו לו במהלך עבודתו הינם חלק משכרו הרגיל (דב"ע מט/141-3 סלים בלבול נ. מפעלי מאיר בע"מ, פד"ע כא 439). 39. יש לקבוע תחילה אם רכיב מסויים הוא בגדר "תוספת" או שהינו חלק משכר היסוד שעה שאין ללמוד מן הכינוי שניתן לאותו רכיב. מהות התשלום היא זו שקובעת אם אכן מהווה הסכום תוספת לעניין חוק פיצויי פיטורים - אם לאו. תוספת משמרות 40. התובע העיד, כי קיבל תוספת משמרות רק בגין משמרות שביצע בפועל (עמ' 6 לפרוטוקול). 41. מעדות עדי הנתבעת וסיכום טענותיה עולה, כי תוספת משמרות שולמה מידי חודש בחודשו בהתאם למספר שעות המשמרת שעבד התובע ובהתאם לזמן שעבד (לילה או יום) (ס' 5 לתצהירו של מאיר קלוזנר - מנהל הכספים בנתבעת). העד הנ"ל הצהיר, כי למעשה מדובר בשעות נוספות. הגב' חג'בי העידה, כי מדובר בתשלומים עבור משמרות בפועל לפי סוגי המשמרת 1,2,3 (עמ' 22 לפרוטוקול). 42. תוספת המשמרות במקרה שלפנינו לא שולמה בסכום קבוע, אלא שיעורה השתנה בהתאם למספר השעות ולמועד המשמרת. מדובר בתשלום אשר תשלומו ושיעורו הותנה בתנאי, היינו ביצוע משמרת בפועל. 43. למען הסר ספק נפסק, כי: "תוספת משמרות אינה חלק מהשכר הרגיל, אלא פיצוי בעד אי הנוחות של עבודה בשעות בלתי רגילות" (דב"ע מח/153-3 עיריית ת"א נגד זיכרון חממי, פד"ע כ' 232). כן נפסק, כי לעתים, "תוספת משמרות" משולמת באחוז קבוע על פי מספר המשמרות וסוג המשמרת והיא מהווה פיצוי על עבודה בפועל ואי הנוחות הכרוכה בעבודה במשמרות, כאשר תוספת זו הוכרה כתשלום עבור עבודה אפקטיבית נוספת ולפיכך, מהווה "תוספת" פשוטו כמשמעו, היינו תשלום המותנה בתנאי או בגורם מיוחד במי שמדובר בו. (ע"ע (ארצי) 249/03 מיכל קאהן נ.משרד הבריאות (פסק דין מיום 9/12/04) והפסיקה שצוטטה שם). 44. לפיכך לא הוכיח התובע, כי יש לראות התוספת הנ"ל כחלק משכרו הרגיל של התובע. תוספת היעדרות 45. התובע לא השכיל להוכיח, כי מדובר בחלק משכרו הרגיל. התובע לא העיד על כך. גרסת הנתבעת, כי מדובר בתשלום המשולם לעובד כשהוא מותנה בתנאי והינו פונקציה של ימי עבודה בפועל - לא נסתרה. לפיכך, אין לראות בתוספת זו כחלק מהשכר הרגיל. תוספת אישית, תמריץ ביצוע ותוספת מיוחדת 46. התובע לא העיד ולא הביא כל ראיה לטענתו בדבר מהות התוספות הנ"ל, אולם מסיכומי הנתבעת ניתן להסיק, כי מדובר בתוספות שהינן למעשה חלק משכרו הרגיל של התובע, היינו משולמות עבור עבודתו הרגילה. (סעיף 6-9 לסיכום הטענות). מדובר בתוספות אשר תשלומם אינו מותנה בתנאי ורק שיעורם השתנה מעת לעת, לפיכך יש לראותם כחלק משכרו הרגיל של התובע. 47. לאור האמור לעיל, שיעור השכר הקובע של התובע הינו כדלקמן- 3,087 ש”ח שכר יסוד תוספת אישית - 150 ש”ח תוספת מיוחדת - 300 ש”ח תמריץ - 100 ש”ח סה"כ- 3,637 ש”ח (להלן: "השכר הקובע"). שיעור פיצויי הפיטורים 48. התובע תובע תשלום פיצויי פיטורים בשיעור משכורתו הקובעת במכפלת תקופת עבודתו (110 חודשים). הנתבעת לא חלקה על התקופה. אולם כאמור, התובע לא הוכיח שיעור המשכורת הקובעת שטען לה בתביעתו. 49. יש לערוך חישוב הפיצויים על פי שיעור השכר הקובע במכפלת תקופת עבודתו של התובע, אולם יש לקזז מסכום הפיצויים את הכספים שהופרשו לקופת הגמל "מבטחים" (במסגרת פנסיה מקיפה) לחלק הפיצויים, לרבות ההפרשים בשיעור 2.3% אחוז (השלמת פיצויי פיטורים) על פי הסכם ת/1 ועל פי עדותו של פרץ עיוש (ראש צוות תחום מעסיקים במבטחים) שהעיד בפני, כי בקופת הגמל נצברו כספים בגין הפרשות לפיצויי פיטורים (עמ' 14 לפרוטוקול). 50. עובדה זו עולה אף מהדוח שצורף על ידי התובע לתצהירו במקום עדות ראשית (נספח ז'). 51. מעיון בהסכם הפנסיה (ת/1) עולה גם מפורשות, כי הוסכם שההפרשות בגין פיצויי פיטורים יבואו במקום כל פיצויי הפיטורים, אולם מאחר ולא הוכח בפני כי ההסכם, לרבות ההסכם האישי שבין התובע ל"מבטחים" והמפעל הועבר לאישורו של שר העבודה (סעיף 4 ד' להסכם). יש לזקוף את ההפרשות שנצברו בקופה בחלק הפיצויים - על חשבון הפיצויים. 52. התובע התעלם מסוגיה זו בסיכום טענותיו, למרות שהייתה במחלוקת בין הצדדים. 53. לפיכך, שיעור פיצויי הפיטורים שהתובע זכאי לו בגין פיטוריו הינו בשיעור 33,339 ש”ח. יש להפחית משיעור פיצויי הפיטורים את הכספים שנצברו בקופת הגמל בחלק הפיצויים, לרבות ההפרשות בשיעור 2.3% אחוז שהפרישה הנתבעת (אם הפרישה) בגין השלמת פיצויי פיטורים. היתרה תשולם לתובע תוך 30 יום ממועד פסק הדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 2/1/01 עד לפרעון המלא בפועל. לא ישולם הסכום במועד - ישא פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ממועד פסק הדין ואילך. 54. ובאשר לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים - המחלוקת פורטה מפורשות במסגרת הפלוגתאות. הוכח, כי התקיימה מחלוקת משפטית בדבר זכאות התובע לפיצויי פיטורים בין הצדדים לפיכך, לא מצאתי לחייב בפיצויי הלנה ממועד פיטורי התובע. התביעה לתמורת הודעה מוקדמת 55. בעקבות פיטורי התובע לאלתר, זכאי לתמורת הודעה מוקדמת בשיעור 3,637 ש”ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 2/1/01 עד לפרעון המלא בפועל. התביעה לפיצוי בגין אי הפרשות לקופת גמל 56. התובע תובע פיצוי בשיעור 17.5% בגין "תוספת משמרות" שקיבל במהלך כל תקופת עבודתו על פי תלושי השכר שהציג, לרבות הדוח שצרף לתצהיר. 57. הנתבעת, לא חלקה על אופן החישוב, אך טענה כי התובע אינו זכאי לפיצוי בגין אי הפרשות עבור "תוספת משמרות" מכמה טעמים: א. התובע היה זכאי להפרשות על פי שיעור שכר היסוד בלבד (סעיף 10 לכתב ההגנה). תוספת משמרות הינה למעשה גמול בגין עבודה שעות נוספות ואינה מוגדרת ככזו בתלוש השכר ולפיכך אין התובע זכאי להפרשות בגינה. ב. לא הוצג הסכם אישי שנחתם בין התובע לנתבעת וקופת הגמל, כדרישת הסכם ת/1 והטעם לכך , כי הנתבעת נקנתה על ידי גוף פרטי ולא ידעה כלל על קיומו של ההסכם והמשיכה להפריש ל"מבטחים" בגין שכר יסוד כפי שעשה ה"מעביד הקודם". ג. התביעה התיישנה. אמנם הטענה לא נטענה בכתבי הטענות, אלא בסיכומים וזאת מהסיבה, כי נודע לנתבעת על ההסכם ת/1 רק עם הצגתו במהלך הדיון. ההסכם ת/1 נחתם ב- 1992 וחלפה לה תקופת ההתיישנות. באשר למהות התשלום 58. בהסכם ת/1 צויין במפורש, כי: "לצרכי הסכם זה, המשכורת המבוטחת תכלול רכיבי השכר הבאים: המשכורת החודשית ותוספת משמרות". ניתן לקבוע בהסכם קיבוצי או אישי על איזה חלק מהשכר ובגין אילו רכיבים יבוצעו תשלומים לקופת גמל ואין בהכרח זהות בין אלה לבין התשלומים שמהמשים בסיס לתשלום פיצויי פיטורים (דב"ע נז'/48-0 אגודת קרית נוער נגד אהרון כהן (לא פורסם) ). חשב הנתבעת מאיר קלוזנר לא ידע להעיד אם מדובר ברכיב שיש להפריש בגינו לקופת גמל והוסיף: "עד כמה שמקובל אצלנו, מעבירים רק את שכר הבסיס" (עמ' 23 לפרוטוקול). בהסכם ת/1 אין הגדרה של תוספת משמרות, אך נציג "מבטחים", מר פרץ עיוש העיד, כי ההסכם נכתב במיוחד לחברה ולפי צרכיה (עמ' 12 לפרוטוקול). מעיון בתלושי השכר של התובע עולה, כי החל ממועד תחילת עבודתו קיבל תוספת בגין משמרות והן גמול בגין עבודה בשעות נוספות ובאופן נפרד. עוד יודגש, כי בהסכם ת/1 צויין מפורשות, כי: "למען הסר ספק, המשכורת המבוטחת איננה כוללת כל רכיב אחר שמשולם או ישולם בעתיד והעובד לא יהיה זכאי להפרשות בגין רכיבים אלה ולא לפיצויי פיטורים בגינם" (סעיף 10 להסכם). כלומר, הצדדים גילו דעתם בהסכם למתן הטבה לעובד, היינו הפרשות בגין שני מרכיבים, שכר יסוד ותוספת משמרות, למרות שתוספת משמרות לא הוכרה כחלק מהשכר הרגיל. זו הייתה התכלית המונחת ביסוד ההסכם שביטאה את כוונת הצדדים. מדובר בעובדי הנתבעת שעבדו במשמרות ועל רקע עובדה זו ניתן להסיק את כוונת הצדדים וההטבה שניתנה לעובדים. לפיכך, התובע היה זכאי בגין כל תקופת עבודתו להפרשות בגין "תוספת משמרות" שקיבל במהלך עבודתו. חלות ההסכם על התובע 59. הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי הפרישה כספים לקופת גמל "מבטחים" על פי הסכם בין הצדדים ועל פי הסכם עם הקרנות. אמנם לא הוצג הסכם אישי שנחתם עם התובע, אולם אין ספק, כי הופרשו בגינו כספים בהסכמת הנתבעת על פי דווחים שדווחה לקופה ממועד תחילת עבודתו (עדות קלוזנר בעמ' 23-22 לפרוטוקול). מעיון בהסכם ת/1 עולה , כי ההסכם חל על כל העובדים המועסקים או שיועסקו על ידי המפעל והעובדים המצטרפים, יחתמו על הסכם אישי (סעיף 1 ד' להסכם). לענייננו, העובדה שהנתבעת הפרישה בגין התובע כספים לקופת הגמל ממועד תחילת עבודתו הסמוך למועד חתימת ההסכם, מובילה למסקנה ומעידה על כך, כי הוראות ההסכם חלות גם על התובע, אף אם לא הוצג הסכם אישי אשר נחתם על ידו, ממועד תחילת עבודתו ומחמת התנהגות הנתבעת שהעידה על הסכמתה. העובדה שההסכם לא הוצג במהלך הדיון - אינה פועלת לטובת הנתבעת אלא לחובתה שיכולה הייתה להוכיח מחדל זה מפורשות, אם אכן בעל משמעות. בא כוח התובע הודיע בסיומו של הדיון, כי עתיד להזמין את נציג "מבטחים", אם הנתבעת לא תעשה כן. בנסיבות אלה, הנתבעת לא השכילה לסתור את גרסת התובע בדבר חלות הוראות ההסכם על תנאי עבודתו ממועד תחילת עבודתו. ובאשר לחילופי מעבידים 60. טענה זו לא הועלתה על ידי מי מהמצהירים מטעם הנתבעת כעילה לשלילת זכאותו של התובע לזכויות שפורטו בהסכם. סוגיה זו כלל לא הוכחה, שכן אמנם חוזה העבודה והסכם ת/1 נחתם עם "המעביד הקודם", אך הצדדים הסכימו, כי התובע עבד בנתבעת החל מיום 1/11/91 ולא הובאה בפני כל ראיה בדבר חילופי מעבידים אלא בדבר שינוי שם הנתבעת בלבד, כפי שהעיד על כך נציג הקרן. אין די בעדותה של הגב' חג'בי בנקודה זו (עמ' 14 לפרוטוקול). 61. נציג הקרן העיד מפורשות, כי: "יש לי שינוי שם ברשם החברות של החברה שחתומה על ההסכם הקיבוצי, לשמה של הנתבעת. שינוי שם לא מחייב שינוי הסכם. ש. ע ל סמך מה אתה מבסס את האמירה? ת. שינוי שם לא משנה את ההסכם ה-ח.פ לא השתנה, רק שם החברה ש. עד כמה שהבנתי הבעלים השתנו ת. אני לא יודע. יש בקשה שלנו להמשיך את ההסכם על סמך תעודת שינוי של שם החברה" (עמ' 13 לפרוטוקול). 62. מעיון בתלוש השכר עולה, כי שם המעביד לא השתנה בתלושים ממועד תחילת עבודתו של התובע. הדוח בדבר שיעור ההפרשות לקופת הגמל רשום על שם התובע באופן אישי. 63. לפיכך, יש לראות את ההסכם ת/1 שאמנם נחתם על ידי "המעביד הקודם" כהסכם שחל על יחסי העבודה שבין הצדדים ממועד תחילת עבודתו ואשר הנתבעת הפרה אותו. התיישנות 64. הטענה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, אלא בסיכום טענות הנתבעת. 65. טענת הנתבעת, כי לא הייתה מודעת להסכם הנ"ל אינה מקובלת עלי. מנהל הכספים מטעמה העיד, כי מדי חודש בחודשו נשלחו פרטי העובדים לקופת הגמל במצורף להפרשות ששולמו. 66. טענת הנתבעת, כי שמעה לראשונה על ת/1 רק במסגרת הדיון ולפיכך לא העלתה טענת התיישנות קודם לכן - לא הוכחה על ידה. בפסק דין זה נקבע, כי ההסכם אמנם לא נחתם עמה אולם יושם החל ממועד תחילת עבודתו של התובע בנתבעת ואין ספק, כי לא ניתן היה להפריש כספים למבטחים ללא חתימת הסכם עם מבטחים. לפיכך, הוכח הבסיס העובדתי לסעיף 8 לחוק ההתיישנות. 67. זאת ועוד, הנתבעת הודתה בכתב ההגנה, כי ההפרשות בגין התובע נעשו בעקבות הסכם עם התובע ועם הקרנות. 68. לפיכך, טענת ההתיישנות נדחית. שיעור הפיצוי 69. הנתבעת לא חלקה על אופן החישוב, אולם התובע אינו זכאי לפיצוי בשיעור 17.5% מ"תוספת המשמרות", אלא לפיצוי בשיעור 6% בלבד. היינו, בגין חלקו של המעביד בהפרשות. "החובה המוטלת על המעביד להעברת התשלומים לקרן הפנסיה אינה מותנית בדרישה של העובד. הפרתה של חובה זו מזכה את העובד בזכות לתבוע ביצוע של אכיפת התשלומים למבטחים או את הסכום המוכח שהיה על המעביד לשלם לקופת הגמל" (ע"ע 300001/98 בוריס שוסטר - רמי חרושת מרצפות בע"מ (לא פורסם) ; דב"ע תשן/66-3 שקריאת נאצר - צבי רחמים, פד"ע כב' 13, 15). 70. הצדדים לא טענו ל"דרך המלך" ולא הוכח, כי ניתן ללכת ב"דרך המלך", אם כי עולה מהדוח שצורף לתצהירו של התובע, כי המשיך להפריש לקופה גם במקום עבודתו בחברת "טבע" (הפרשות מ- 1/01). 71. בנסיבות אלה, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בשיעור 6% מסך "תוספת המשמרות" ששולמה לתובע מדי חודש ושצויינה בטבלה שצרף לסיכום טענותיו ושלא נסתרה בסיכומי הנתבעת, או בחישוב אחר מטעמה, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד בו היה אמור להשתלם כל תשלום ותשלום (היינו עד ה- 15 לחודש שלאחר התשלום) ועד לפרעון המלא בפועל. 72. התובע לא השכיל להוכיח, כי זכאי לפיצויי הלנת שכר בגין הפיצוי שתבע. לסיכום 73. התובע פוטר מעבודתו ולפיכך, זכאי לפיצויי פיטורים על פי החישוב שפורט בסעיף 53 לפסק הדין. 74. הנתבעת תשלם לתובע תמורת הודעה מוקדמת (סעיף 55 לפסק הדין). 75. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין אי הפרשות לקופת גמל בשיעור שנקבע בסעיף 71 לפסק הדין. 76. כן תשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור כולל של 5,000 ש”ח + מע"מ כחוק. 77.התפטרות