התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורין בעילה של התפטרות נוכח הרעת תנאים מוחשית בתנאי עבודתו וכן תביעה נוספת לתשלום תמורת הודעה מוקדמת, שחרור כספי פוליסת ביטוח המנהלים ודמי מחלה. אין חולק כי התובע הוא שהתפטר מעבודתו אצל הנתבעת, אלא שלפנינו עומדות השאלות הבאות: האם אכן הורעו תנאיו של התובע בעבודה, באופן כזה המצדיק מתן פיצויים לפי סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג - 1963 וכן האם אותה הרעה נטענת הביאה בסופו של יום להתפטרותו של התובע. עיקרי העובדות וטענות הצדדים 1. התובע עבד כשכיר בנתבעת (להלן: "איזוטופ" או "החברה") החל מ 5.5.94 עד ל 31.8.00. שכרו האחרון של התובע עמד על סך 3,933.73 ₪. 2. ביום 1.9.00 החל לעבוד בחברת סיסטם 9000. 3. אין חולק כי במשך רוב תקופת עבודתו היה התובע עובד מקצועי לשביעות רצונם של הממונים עליו. 4. התובע טוען כי כארבעה חודשים קודם התפטרותו השתתף בהתארגנות להקמת ועד עובדים. מאז השתתפותו זו שונה היחס אליו מהקצה אל הקצה והחלו להתנכל לו במקום עבודתו. 5. הרעת התנאים, אשר בגינה התפטר בסופו של יום לטענתו, כללה הפחתת שעות עבודתו באופן שפגע בתנאי עבודתו, קבלת רכבים בלתי בטיחותיים, אשר לא פעם סיכנו את חייו, זאת חרף מחאותיו בעניין, העברתו לסניף נתניה ללא כל סיבה מוצדקת והתבקשותו לעסוק ב"עבודות שחורות" ובלתי מקצועיות (לדוגמא - ניקוי תבניות) על מנת לשבור את רוחו. 6. התנהגות זאת, הביאה את התובע, לטענתו, להודיע על התפטרותו ביום 17.8.00. 7. בכתב הגנתה, מכחישה הנתבעת את כל טענותיו של התובע ובפרט את טענותיו בדבר הרעת תנאים. הנתבעת מכחישה כל קשר בין רצונו של התובע לארגן ועד עובדים, שהחלה שבועות ספורים לפני הודעת ההתפטרות, לבין כל טענה בדבר הרעת תנאים. הנתבעת טוענת כי התובע הוא שהפגין זלזול רב בעבודה סמוך למועד התפטרותו וניסה בכל דרך שהיא להביא לפיטוריו ולקבלת פיצויי פיטורין, כל זאת שעה שידע כי הוא עובר לעבוד בחברה מתחרה לנתבעת - חברת "סיסטם 9000", אשר הציעה לו שיפור בתנאי עבודתו. לאור האמור, טוענת הנתבעת התובע אינו זכאי לסעד מהסעדים אותם הוא תובע. התובע גיבה את גרסתו בתצהירו, בתצהיר גב' מסארוה (אסמא) אנכר, בתצהיר מר ג'עפר עווד, בתצהיר מר מהר מתני ובתצהיר מר עבדאללה נשף. בדיון העידו מטעמו ונחקרו ג'עפר עווד, עבדאללה נשף. ב"כ התובע ויתר על על עדותיהם של מסארוה (אסמא) אנכר ושל מהר מתני, ולפיכך אין להתייחס לתצהיריהם. מטעם הנתבעת הגישו תצהירים ונחקרו, מר צביקה כחלון, מר שורקי דוד, מר יאסין מסעוד, מר משולם עוקבי וגב' רחל ברנס. עדויות התובע 8. בתצהירו חוזר התובע על טענתו כי התארגנותו להקמת ועד עובדים היא שגרמה להרעת התנאים שלו. התובע ממשיך וטוען כי עוד לפני התארגנות זו, המנהל, מר צביקה כחלון "שם אותו על הכוונת" בגלל "תקרית תגי קרינה", במהלכה צידד התובע בעמדת העובד, ג'עפר עווד ולא במנהל. לטענתו בעקבות תקרית זו והעדפתו את גרסת העובד נאמר על ידי צביקה כי : "אנחנו "נזמבר" את העדים" (ר' סעיף 6ב' לתצהיר התובע). 9. בתצהירו מפרט התובע את תנאי העבודה ששונו ואשר לדעתו היוו הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, שלא השאירה לו ברירה, זולת עזיבת מקום העבודה. 10. נסיבות אלו כללו דרישה של החברה כי ייסע ברכב שאינו ממוזג והוראה של החברה ליסוע ברכבים שאינם בטיחותיים כלל ועיקר. כמו כן הועבר התובע לסניף נתניה מסניף טייבה, בו עבד ללא כל סיבה מוצדקת, כאשר בזמן שהוא הועבר לסניף נתניה הועברו, לטענתו, עובדים לסניף טייבה. המעבר לנתניה הפחית את שעות עבודתו, כיוון שההסעה שלו הגיעה מאוחר והוא היה מפסיד, בשל כך, שעות עבודה. באורח זה, נלקח ממנו הרכב הצמוד כחודשיים לפני העברתו לסניף נתניה. כמו כן התובע נדרש לעבוד ב"עבודות שחורות" שאינן מקצועיות, אשר השפילו אותו ושברו את רוחו. נסיבות אלו, הביאו את התובע, לטענתו, להתפטר, כיוון שלא יכל להמשיך בתנאים קשים אלו. 11. ג'עפר עווד העיד מטעם התובע אודות "תקרית תגי הקרינה" וכן אודות היחס הקשה שקיבל התובע מאז החל בהתארגנות להקמת ועד עובדים. כן העיד מטעם התובע מ' עבדאללה נשף, אודות היחס השונה שקיבל התובע מאז החל בהתארגנות לועד העובדים. עדויות הנתבעת 12. מר צביקה כחלון (להלן: "מר כחלון") , מנהלו הישיר של התובע טוען בתצהירו כי מעולם לא שם את התובע "על הכוונת" כדבריו. כן הוא מעיד, כי לא הייתה כל הרעת תנאים מוחשית בתנאי עבודתו של התובע אשר גרמה לו להתפטר. האירועים כהוויתן היו ההיפך מטענותיו של התובע. התובע הוא זה שהחל לנהוג בזלזול בעבודתו מתוך מטרה ברורה לקבל מכתב פיטורים ולזכות בפיצויי פיטורין, זאת מאחר שקיבל הצעת עבודה עם תנאי שכר משופרים מחברת "סיסטם 9000", המתחרה בנתבעת. 13. מר כחלון העיד כי לא עמד מעולם בדרכו של התובע בהתארגנות להקמת ועד עובדים. עניינו של התובע בהקמת ועד עובדים החל ימים ספורים לפני התפטרותו והתובע קיווה כי בשל כך תפטרו הנתבעת והוא יזכה בפיצויי הפיטורין. מכל מקום לא היוותה ההתארגנות את הגורם להרעת התנאים הנטענת, שהחלה, לטענת התובע, חודשים לפני שהתפטר. 14. כן העיד מר כחלון כי לא הייתה כל הפחתה בשעות העבודה של התובע. 15. בנוגע לטענה בדבר הרכבים הלא בטיחותיים בהם נדרש לנהוג, העיד מר כחלון כי צי הרכב של החברה כולל רכבים בני עד שלוש שנים לכל היותר. הנתבעת מעסיקה קצין רכב שאחראי לתקינות הרכבים. כך גם נבדק בו ביום רכבו של התובע, לאחר שהוא התלונן על טיבו, ונמצא תקין. 16. לטענת מר כחלון התובע פנה אליו מספר פעמים על מנת שיפטרו. 17. לגבי העברתו של התובע לסניף נתניה העיד מר כחלון כי העברתו של התובע הייתה ב 8 באוגוסט למשך שבוע ימים בלבד ובוודאי שאין מדובר בהרעת תנאים. לא דובר בהפחתת שעות עבודה של התובע והעברתו נעשתה לשם מתן סיוע זמני לסניף אחר של הנתבעת. כמו כן, מדובר על סניף שהינו רחוק כ 15 דקות בלבד מסניף טייבה ולתובע אורגנה הסעה לסניף. 18. בנוגע לרכב הצמוד שלטענת התובע נלקח ממנו, הרי שלא היה לתובע מעולם רכב צמוד. על פי תנאי העסקתו של התובע, לא היה זכאי התובע לרכב צמוד ובשלב מסוים אפשרה לו הנתבעת לעשות שימוש אישי ברכביה. בשלב מסוים, התובע הודיע כי אינו מעוניין לשלם שווי רכב ועל כן ביקש כי לא יוצמד לו רכב. מכל מקום, "שלילת" הרכב הצמוד, שהייתה על פי בקשתו של התובע ארעה כשנה וחצי לפני סיום עבודתו ואין בינה ובין התפטרות התובע דבר. 19. לגבי ה"עבודות השחורות" והלא מקצועיות שהתבקש התובע לעשות, הרי שכל הפעולות שהתבקש לעשות היו במסגרת עיסוקה של הנתבעת והתובע לא התבקש לנקות תבניות, אלא מדובר היה על הוצאת דגמי בטון ושימון ופעולה זו מבוצעת בכל סניפי הנתבעת על ידי עובדים בתפקידו וברמתו של התובע. 20. רחל ברנס העידה בקשר לענייני הכספים כמנהלת חשבונות בנתבעת. 21. דוד שורקי העיד על עבודתו של התובע בסניף נתניה, אליו עבר זמן קצר לפני התפטרותו. 22. משולם עוקבי העיד אודות פגישה משותפת בה נכח, שנתקיימה בסניף נתניה ב 10.8.00. הדין החל - "הרעת תנאים" המזכה בפיצויי פיטורין סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 קובע כי עובד שהתפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, רואים את התפטרותו כפיטורים המזכים בפיצויי פיטורים. הכלל הוא שמתפטר אינו זכאי להינות מפיצויי פיטורים והתפטרות לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי הפיטורים היא חריג, על כן נדרשת מידה רבה של זהירות מקום בו בית הדין מחליט כי לפניו נסיבות התפטרות המזכות בפיצויי פיטורין. האם במקרה זה נקלע התובע למצב שבו תנאי עבודתו הורעו בצורה מוחשית? שאלה זו דורשת התייחסות למכלול הנסיבות שהביאו להתפטרות (דב"ע נד/248-3 שוניה רוזנטל נ' שמירה וביטחון בע"מ, פסק דין מיום 28.12.95). על העובד להוכיח תשתית עובדתית אובייקטיבית, המלמדת על הרעה מוחשית בתנאי העבודה. לדוגמא, העברת עובד ממקום למקום בתוך מקום העבודה צריכה להיות למקום מרוחק משמעותי, המהווה הכבדה ממשית על תנאי עבודתו, על מנת שתחשב כהרעת תנאים. מכל מקום, הכלל הוא כי במקרה של התפטרות בדין מפוטר, על העובד להעמיד את המעביד על כוונתו להתפטר, כך שלמעביד תהייה הזדמנות לסלק את סיבת ההתפטרות הצפויה (דב"ע מח/60-3, מח/174-3 טלסיס בע"מ נ' מיכאל רוגל, פד"ע כ 421, 422, ע"א 47/65 אטיאס נ' עיריית חיפה, פ"ד יט (2) 289). בפסיקה נקבע כי על מנת להיות זכאי לפיצויי פיטורים, בהתאם לסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, צריך שיהיה קשר ישיר בין ההרעה לבין ההתפטרות כאשר הדרישה הנוספת שנקבעה היא שהעובד ידרוש את תיקון ההרעה לפני ההתפטרות. כך למשל נפסק לאמור: "כשמדובר בנסיבות שבידי המעביד לשנותן, כך שלא תפעלנה יותר כפי שהן פועלות, חובה על העובד העומד להתפטר בגינן להעמיד את המעביד על כוונתו, כך שתהיה לו הזדמנות לעשות לסילוק הסיבה ורק אם לא עשה לסילוקה - התקיים האמור בסעיף 11 א' לחוק פיצויי פיטורים" (ר' דב"ע ל"ה/15-3 בן צור דרויאנוב בע"מ ונ. זיגמונס רוסקיס עבודה ארצי כרך ח (2) 60) כמו כן נפסק, כי הדרישה שנקבעה בפסיקה, לפיה עובד הרואה עצמו רשאי להתפטר בגין הרעה מוחשית בתנאי העבודה, בהסתמך על סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, חייב לפנות למעביד על מנת שהמעביד יתקן את המעוות, הינה חלק מדרישת תום הלב ביחסי עבודה (ר' עס"ק 17/99 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ניר תעשיות בע"מ וכן כרך דב"ע נג /210-3 אהרון רביוב נ' נזיקין שווק בע"מ, פד"ע כז (1) 514). לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בענייין, ובחנו את עדותיהם וסיכומיהם, להלן הכרעתנו - נקדים ונאמר, טרם נשקול את הנסיבות הנטענות אחת לאחת, כי התובע לא השכיל לשכנע אותנו בדבר קשר ברור וחד משמעי בין התנהגותה הנטענת של הנתבעת לבין התפטרותו. כן לא שוכנענו כי התארגנותו של התובע להקמת ועד עובדים הייתה הסיבה שבעקבותיה החלה הנתבעת להתנכל לו. התובע עצמו לא השכיל לנקוב באירוע הספציפי שגרם לתחילת גלגולו של "כדור השלג" שבסופו של יום הביא להתפטרותו. התובע טען מצד אחד כי רצונו להקמת הועד הוא שהבאיש את ריחו ובאותה נשימה טען כי "תקרית תגי הקרינה" שארעה זמן רב (!!) לפני שהודיע על התפטרותו, היא שגרמה למסכת ההתעללויות הנטענת מצידה של הנתבעת. זאת ועוד, עדותו של התובע לא נמצאה אמינה, לאור הגרסאות הרבות שבעדותו והסתירות שמצאנו בה. כמו כן, העובדה שהתחיל לעבוד בחברה אחרת יום לאחר סיום עבודתו בנתבעת, על אף שזו זכותו הלגיטימית כעובד, מחזקת את מסקנתנו כי התובע הוא שרצה לעזוב את מקום העבודה הנוכחי וייתכן כי אף פעל באופן אקטיבי ליצירת תנאים מתאימים לפיטוריו. [לאי אמינות התובע ראה למשל עדותו לגבי "אירוע תגי הקרינה" (עמ' 1 לפרוטוקול שורות 14-11) למול עדותו של מר עווד מטעמו, המעיד על אותו אירוע (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 23-20)]. בחינת טענות הצדדים בנוגע להרעת התנאים 23. הפחתת שעות עבודתו של התובע, תוך העברתו לסניף נתניה - לא מצאנו כי הייתה הפחתה בשעות עבודתו של התובע. מגיליון הנוכחות של התובע עולה כי התובע חתם כרטיס נוכחות בתקופה הרלבנטית בסביבות השעה 8:00, כפי שעשה גם בימים שקדמו להעברתו לסניף נתניה. בנוסף, ככל שהייתה הפחתה בשעות הנוספות שביצע, הרי שמדובר בימים ספורים בלבד לפני התפטרות התובע, כאשר התובע עצמו לא התריע בפני הנתבעת אודות הרעה זו, לא ביקש את תיקונה, ולא נתן לנתבעת אפשרות לשנות את ההרעה הנטענת, כפי שמתחייב. לפיכך, התובע אינו זכאי בגין טענתו זו, שאף אינה מתקבלת על ידינו, לפיצויים בדין מפוטר. בנסיבות אלה, שוכנענו כי התובע לא נתן לנתבעת כל הזדמנות לשנות את החלטתה, ככל שהיא אכן הביאה להרעה מוחשית בתנאי עבודתו. 24. נהיגה ברכבים בלתי בטיחותיים - טענתו זו של התובע אינה מבוססת ואינה מגובה בראיות ולא מצאנו את עדותו אמינה בעניין זה. מצאנו כי הנתבעת שלחה בו ביום קצין בטיחות לבדיקת רכבו של התובע, כאשר נדרשה לכך. 25. לקיחת רכבו הצמוד של התובע על ידי החברה - לא שוכנענו כי נלקח מהתובע "רכב צמוד" שניתן לו מטעם הנתבעת. בענייננו לא דובר על רכב צמוד אלא על אפשרות שימוש ברכבי הנתבעת לשימוש פרטי של העובד. זאת לאחר שבשנת 98 ויתר התובע על זכותו לרכב צמוד כיוון שאינו מעוניין לשלם שווי רכב. כך שאף אם נשללה מן התובע זכות זו, הרי שהיא נשללה זמן רב לפני התפטרותו, התובע לא התריע בגין הרעה זו, הרעה זו לא גרמה לירידה בתפוקה בעבודה וכתוצאה מכך לירידה בשכר ולתובע אף סודרה הסעה למקום העבודה, ואין חולק על כך. מכאן, כי בעניינו אין מדובר על הרעה מוחשית בתנאי עבודה, אשר מזכה את התובע בפיצויים כדין מפוטר. יתרה מכך, בעצם העובדה כי התפטרותו של התובע כלל לא נבעה מ"הרעה" נטענת זו, אשר אין בינה ובין רצונו להקים וועד עובדים כשבועיים לפני התפטרותו דבר. התובע לא התריע אודות שלילת השימוש ברכב ואף בשל כך אינו זכאי לפיצויים כדין מפוטר. 26. דרישת החברה מן התובע לעבוד ב"עבודות שחורות" - לא מצאנו ממש בטענתו זו של התובע. מקובלת עלינו עמדת הנתבעת לפיה העבודות אותם נתבקש לבצע היוו חלק אינטגרלי מעבודות הנתבעת ולא נעשה כל ניסיון להשפיל את התובע בבקשות אלו. לאור האמור לעיל, נדחית תביעתו של התובע לפיצויי פיטורין. כן נדחית תביעתו לדמי הודעה מוקדמת. התובע לא הוכיח קיומה של הרעת תנאים מהותית, כאשר לפי הפסיקה הכלל הוא כי אין התפטרות מחמת הרעת תנאים מזכה את העובד בתמורת הודעה מוקדמת ורק במקרים נדירים של התפטרות מחמת הרעת תנאים קיצונית, יחויב המעביד בתשלום דמי הודעה מוקדמת (דב"ע נו/288-3 רשת מעונות מרגלית נ' כהן עליזה, פסק דין מיום 18.12.96 וכן דב"ע נה/223-3 עמותת אופק נ' יאיר בן ארי, פסק דין מיום 6.5.95 ודב"ע נא/74-3 יצחק מנדלברג נ' אמנון אלוני, פד"ע כג 197). באורח זה, אף תביעתו לשחרור כספי פוליסת ביטוח המנהלים, נדחית. הנתבעת שחררה את כל כספי התובע, למעט כספי פיצויי הפיטורין, אשר לא מצאנו כי היה עליה לשחרר. תביעתו של התובע לדמי מחלה נדחית, כאשר מקובלת עלינו עדותה של רחל ברנס מטעם הנתבעת, לפיה שולמו לתובע ימי המחלה להם זכאי על פי הדין. סוף דבר התביעה נדחית. התובע לא השכיל להוכיח כי הייתה הרעת תנאים בתנאי עבודתו ובוודאי שלא הרעת תנאים מהותית, כזו המצדיקה תשלום פיצויי פיטורין על פי החוק. כמו כן לא הוכיח התובע כי התקיימו בעניינו נסיבות בהן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו. כמו כן, לא שוכנענו כי התפטרותו נעשתה בשל הרעת התנאים הנטענת, אלא בשל רצונו, הלגיטימי, כחלק מזכותו ל"חופש עיסוק" לעבור לעבוד בחברה אחרת. רצונו זה, אינו מחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורין, שעה שהתובע כשל מלהוכיח את תביעתו, קרי נכשל מלהוכיח קיומה של הרעת תנאים מהותית וכן נכשל להוכיח כי אותה הרעת תנאים היא הסיבה שהביאה להתפטרותו. לאור תוצאת פסק דין, יישא התובע בהוצאות משפט הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪, אותם ישלם לנתבעת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. הרעת תנאיםהתפטרות