1. לפניי עתירה במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות על ביטול הודעת המשיב 1 לעותר, על פיה התפנה מקומו בוועד המקומי בכפר ריחאניה נוכח היותו פסול לכהונה מטעמים של קרבה משפחתית ונוכח סירובו להסדיר את התפטרותו בוועד המקומי. 2. רקע עובדתי בתמצית: א. במסגרת הבחירות שנערכו ביום 24.12.13 ביישובי המועצה המקומית מרום גליל, נבחר העותר לכהן בוועד המקומי בכפר ריחאניה (להלן: "הוועד"), המצוי בשטח השיפוט של המועצה. ב. באותן בחירות לוועד נבחרו, בין היתר, שלושה מועמדים נוספים, אשר לאחר בדיקה הסתבר שהינם פסולי כהונה מחמת היותם קרובי משפחה וזאת בהתאם להוראות סעיף 106 (ג) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח- 1958 (להלן: "הצו"). ג. ביום 31.1.14 התפטר מר חואג' טאלב מכהונתו בוועד ובכך התאפשרה כהונתם של שני חברי הוועד האחרים. עם התפטרותו של מר טאלב מכהונתו, מונה לוועד המשיב 3, בשל היותו המועמד הבא ברשימה הרלוונטית. המשיב 3 הינו גיסו של העותר ולפיכך הם אינם יכולים לכהן יחד בוועד בהתאם לסעיף 106 (ג) לצו. ד. ביום 11.2.14 שלח המשיב 1 הודעה לעותר ולמשיב 3 אודות פסלות כהונתם בהתאם לקבוע בצו. העותר הגיב להודעה זו במכתב, אותו שלח הן למשיב 1 והן למשיב 2, בו העלה טענות מפורטות כנגד הפסקת כהונתו המתבקשת. לאחר מספר ימים ומשלא קיבל תשובה למכתבו הגיש העותר את העתירה שלפניי. ה. ביום 26.2.14, בחלוף 14 ימים מהודעתו הראשונה ובשעה שהעותר והמשיב 3 לא התפטרו מתפקידם, שלח להם המשיב 1 הודעה על הפסקת כהונתם בוועד. 3. טענות הצדדים בתמצית: אין כל מחלוקת עובדתית בין הצדדים ולמעשה המחלוקת כולה מתמצה בשאלה משפטית יחידה אשר הינה יחסי הגומלין החלים בין סעיפים 106 ו- 130(ב) לצו. לעמדתו של העותר, אליה הצטרף המשיב 2, לאור הוראות סע 130(ב) לצו לא היה מראש כל מקום למנות את המשיב 3 לכהונה בוועד ולפיכך, אף לא היה כל צורך בהפעלת סעיף 106 לצו. לטענתם, בחינת סעיף 130(ב) לצו, על לשונו הרחבה, חל על העניין אשר מצוי לפנינו. נוכח האמור, מבקשים העותר והמשיב 2 לקבל את העתירה, להותיר את כהונת העותר על כנה ולמנות כחבר בוועד את האדם הבא לאחר המשיב 3 ברשימה הרלוונטית. מנגד, טען המשיב 1 כי נהג כדין עת הודיע על הפסקת כהונתו של העותר. לטענתו, סעיף 106(ג) לצו קובע הסדר ספציפי הדן בכהונתם של קרובי משפחה בעוד סעיף 130(ב) לצו קובע הסדר כללי בלבד. המשיב 1 הוסיף כי נסיבות המקרה שלפנינו עוסקות בסיטואציה של תחילת כהונה ולא אמצע כהונה, על כן יש לפעול עפ"י הוראות סעיף 106 לצו. לטענתו, מתן עדיפות לסעיף 130(ב) לצו יגרום לקשיים רבים, לרבות מתן עדיפות לרשימת מועמדים על פני רעותה באופן העלול לפגוע בעיקרון השוויון. נוכח האמור, טען המשיב 1 כי פעל עפ"י הוראות סעיף 106 לצו, המהוות מסגרת קשיחה שאינה מאפשרת לו כל מרחב תמרון ולפיכך, לא נפל בהחלטתו כל פגם. העותר 3 לא הגיב לעתירה ולא הביע כל עמדה בסוגיה האמורה. דיון והכרעה: סעיפים 106(ג)- 106(ז) לצו עוסקים בפסול לכהונה של קרובי משפחה וקובעים כדלקמן: "ג) לא יכהנו בועד מקומי שני קרובי משפחה או יותר; בסעיף קטן זה, "קרוב משפחה" - בן זוג, הורה או הורי הורה, בן זוגו, בן או בת או בני זוגם, אח או אחות או בני זוגם. (ד) ראש הועד המקומי יודיע לראש המועצה, בסמוך לאחר הבחירות לועד המקומי, מי הם חברי הועד המקומי שנבחרו והאם קיימת ביניהם קרבת משפחה על פי הוראות סעיף קטן (ג). (ה) ראה ראש המועצה כי לועד מקומי נבחרו קרובי משפחה, ישלח להם הודעה על כך בדואר רשום, לפי מעניהם הידועים האחרונים; כל אחד מחברי הועד המקומי שנשלחה אליהם הודעה כאמור, יודיע בתוך 14 ימים לראש המועצה על נכונותו להתפטר מתפקידו או על סירובו לעשות כן. (ו) התפטרות חבר ועד שהודיע על נכונותו להתפטר, תיכנס לתוקף עם מסירת הודעתו לידי ראש המועצה. (ז) לא הודיע חבר ועד כנדרש בסעיף קטן (ה) וראה ראש המועצה שבועד ממשיכים לכהן קרובי משפחה, יודיע לכל חבר כאמור על התפנות מקומו במועצה ויפרט את הסיבות לכך." במקרה עסקינן אין כל מחלוקת בין הצדדים כי העותר והמשיב 3 הינם קרובי משפחה כפי הקבוע בסעיף הנ"ל. אין אף חולק בין הצדדים כי באם אכן חל בעניינו של העותר סעיף זה, הרי שהמשיב 1 פעל בהתאם לסמכותו עת הודיע לעותר על הפסקת כהונתו בוועד. מנגד, סעיף 130(ב) לצו, אשר נכלל תחת הכותרת מילוי מקומות פנויים קובע: "חבר ועד מקומי נבחר לרבות חבר נציגות שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימה שממנה נבחר אותו חבר מיד אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה; ואם אותו מועמד כבר נכנס בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאיננו יכול להיות חבר הועד מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב ליושב-ראש הועד שאין ברצונו להיות חבר הועד - יבוא במקומו מי ששמו בא מיד אחריו ברשימה האמורה, וכן הלאה." אם כן, בעת בחינת הסוגיה המשפטית העולה בעתירה שלפניי, יש לבחון את יחסי הגומלין הקיימים בין שני הסעיפים ולהכריע עפ"י מי מהם יש לפעול בעניינו של העותר. לאחר שבחנתי את נימוקי העתירה ואת טענות באי כוח הצדדים הגעתי לידי מסקנה כי דינה של העתירה להתקבל. להלן נימוקיי; כאמור, העותר נבחר לכהונה בוועד ביום הבחירות שנערך בתאריך 24.12.13. רק ביום 31.1.14, לאחר התפטרותו של מר חואג' טאלב מכהונתו בוועד, מונה במקומו המשיב 3, או אז הפכו העותר והמשיב 3 לפסולים לכהונה מתוקף סעיף 106(ג) לצו. אלא שלאמיתו של דבר כלל לא היה מקום להפעיל את סעיף 106 לצו בעניינו של העותר וזאת נוכח ניסוחו של סעיף 130(ב) לצו אשר קובע כאמור כי מקום שחבר וועד חדל מכהונתו, יחליף אותו האדם הבא אחריו ברשימה ממנה נבחר, אלא אם מתקיימות נסיבות אשר יש בהן למנוע את החילוף האמור. וככתוב בסעיף "ואם אותו מועמד כבר נכנס בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאיננו יכול להיות חבר הועד מכל סיבה אחרת ... ... יבוא במקומו מי ששמו בא מיד אחריו ברשימה האמורה, וכן הלאה (ההדגשה שלי- ז.ה.) לטעמי, זהו בדיוק המצב החל על המקרה אשר בבסיס העתירה. ראשית נבחר העותר לכהן כחבר בוועד. מאוחר יותר ולאחר שהתפטר חבר וועד אחר, היה המשיב 3 האדם הבא בתור להחליפו ברשימה האמורה. אולם בהתאם לסעיף 130(ב) לצו, הרי שברור כי המשיב 3 איננו יכול לכהן כחבר בוועד ולראייה- מייד לאחר מינויו של המשיב 3 מיהר המשיב 1 והודיע לו במכתב כי עפ"י סעיף 106(ג) לצו הוא אינו יכול לכהן כחבר וועד בנסיבות שנוצרו. בנסיבות אלו, כלל לא היה על המשיב 1 להפעיל את סעיף 106(ג) לצו, שכן בהפעלתו של סעיף 130(ב) לצו הייתה הסוגיה המשפטית נפתרת באופן בו היה מתמנה האדם הבא ברשימה הרלוונטית חלף המשיב 3. אוסיף ואדגיש כי הלשון בה נוקט סעיף 130(ב) עת הוא קובע כי יש להחילו בכל מקום בו מועמד "איננו יכול להיות חבר הועד מכל סיבה אחרת", היא לשון רחבה וניתן להניח כי לא לחינם בחר מחוקק המשנה לנסח את הסעיף באופן רחב כפי שעשה, סבור אני כי פרשנות תכליתית ראויה של הסעיף כפי שנוסח, מחייבת להחילו על עניינו של העותר. לטעמי עצם החלת סעיף 130(ב) לצו בנסיבות שלפנינו, שוללת לחלוטין את השימוש בסעיף 106(ג) לצו. עוד מצאתי להזכיר כי המשיב 2, אשר הינו למעשה הממונה על המשיב 1 ועל מתן ההנחיות החלות בענייני בחירות, וחזקה שהוא שומר על האינטרס הציבורי הוא מצא לנכון להצטרף לעמדתו של העותר, לפיה סעיף 130(ב) לצו הוא החל בענייננו. לעמדה זו של המשיב 2, אשר בנוסף לכל האמור הינו גוף אובייקטיבי ומקצועי, יש כמובן משקל רב. לבסוף אציין כי בחנתי את טענות המשיב 1 אשר נוגעות לקשיים העלולים לצוץ נוכח הכרעה כי הסעיף החל בעניינו הוא סעיף 130(ב) לצו, אולם לא מצאתי ממש בטיעוניו בעניין. וודאי שלא מצאתי כי הכרעה כאמור יש בה להביא לפגיעה אפשרית בעיקרון השוויון או באינטרס הציבורי. עניין לנו בסוגיה פרטנית אחת, כאשר כמובן יש להבא להוסיף ולבחון כל נושא לגופו של עניין ובהתאם להוראות החוק החלות בעניין. 5. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על קבלת העתירה. נוכח האמור אני מורה למשיב 1 להחזיר את העותר לכהונה בוועד באופן מיידי. עוד אני מורה למשיב 1 למנות לכהונה בוועד במקומו של המשיב 3 את האדם ששמו בא אחריו ברשימה הרלוונטית, הכל בהתאם להוראות הדין החלות. לאור העובדה כי המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים הייתה בסוגייה משפטית הראויה להיבחן ולהתברר, מצאתי לנכון לחייב את המשיב 1 לשלם לעותר הוצאות משפט ושכ"ט בסכום מופחת של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק נכון להיום. 6.ועד מקומיהתפטרות