השופט אדלר: 1. בבית-הדין האזורי בתל אביב (השופט הראשי - מורל; נציגי ציבור - רשף וקיזלשטיין; תב"ע מו/236 - 3) התבררה עתירת המשיבה לחייב את המערער לשלם לה פיצויי פיטורים מכוח הסכם (חוזה עבודה בו אימצו את התקשי"ר), בתוספת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. המשיבה קיבלה פיצויי פיטורים, בניכוי סכום קטן עקב מסירת הודעה מוקדמת של 18 יום במקום 30 יום, ופיצויי הלנה בשיעור ההצמדה בתוספת 2% לחודש. על הכרעה זו הוגשו ערעור המעביד וערעור שכנגד של העובדת. העובדות 2. בקדם הדיון שהתקיים בבית-הדין האזורי לפני הרשמת נקבעו עובדות מוסכמות. בדיון לפני בית-הדין הסכימו הצדדים שלא להביא ראיות. על כן, העובדות הבאות הן אלה שנקבעו על-ידי בית-הדין קמא או העולות מהמסמכים שהוגשו לבית-הדין: א) המשיבה עבדה אצל המערערת החל מ-1.12.1980 עד 30.6.1985 כפקידה; ב) עד 1.11.1981 קיבלה המשיבה שכר לפי שעות, ומאז קיבלה שכר חודשי. עד 1.12.1982 עבדה המשיבה ב-93% ממשרה מלאה, ומאז עבדה במשרה מלאה; ג) המערער אינו בית-חולים ממשלתי, אך הוראות התקשי"ר חלות עליו מכוח הסכם; ד) ב-14.8.1984 ילדה המשיבה; ה) ב-12.6.1985 כתבה המשיבה מכתב התפטרות, בתוקף מ-30.6.1985. במכתב דרשה לקבל פיצויי פיטורים, וציינה כי ילדה לפני פחות מעשרה חודשים; ו) ב-28.8.1985, כחודשיים לאחר הפסקת עבודתה, קיבלה המשיבה מכתב מהמערער, ובו נאמר כי היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים, שכן חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (סעיף 7) מעניק פיצויים רק לאם שהתפטרה תוך תשעה חודשים מיום שילדה. עוד הוסיף המערער ואמר כי ההודעה המוקדמת הקצרה, ואי-נכונותה להמשיך לעבוד עד שיימצא עובד אחר, אף הן סיבות לשלול תשלום פיצויי פיטורים. 3. סעיפי התקשי"ר החלים על הענקת פיצויי פיטורים במקרה של התפטרות אם שילדה, הם: "83.310 עובד, שהתפטר אחרי השלימו שנת שירות רצופה אחת לפחות... ושסיבת התפטרותו היא אחת הסיבות המפורטות בפסקה 83.311 להלן, זכאי לפיצויי פיטורים, ובלבד שנתן העובד הודעה מוקדמת על התפטרותו בהתאם להוראות פסקה 82.131..." 83.311 להלן הסיבות המזכות בפיצויי פיטורים: (א) לידה..., אם העובדת מתפטרת תוך שנה אחת מיום הלידה... 82.131 עובד, הרוצה להתפטר מן השירות, חייב לתת הודעה מוקדמת על כך לאחראי, באמצעות מנהל היחידה; ההודעה המוקדמת תיכלל במכתב ההתפטרות של העובד. פרק הזמן, שבו יש להקדים את ההודעה להתפטר מן השירות, הוא חודש ימים לפחות. 82.132 עובד, המתפטר מהשירות ללא הודעה מוקדמת בהתאם ל-82.131, או המתפטר מהשירות עקב העדרות ללא רשות לפי 82.122, רשאי האחראי לעכב בידי המשרד כל סכום כסף אשר הממשלה חייבת לעובד, אך לא יותר מהסכום השווה למשכורתו הכוללת של העובד בעד התקופה שבה הוא חייב להקדים את ההודעה לפרישה. סכום זה מעוכב בידי המשרד בתורת פיצויים מוערכים ומוסכמים מראש על הנזק שנגרם למדינה מפני שלא ניתנה הודעה מוקדמת. 82.141 התפטר עובד, יאשר לו האחראי בכתב את קבלת התפטרותו..." 4. המחלוקת המשפטית בין הצדדים נסבה על פירוש התקשי"ר. המערער טען כי סעיף 83.310 מעניק פיצויי פיטורים רק למי שנתן הודעה מוקדמת בת חודש לפחות. בית-הדין קמא אימץ את טענת המשיבה, כי סעיף 82.132 קובע מהי הסנקציה שיש להטיל על עובד המתפטר מבלי לתת הודעה מוקדמת, כפי שדורש סעיף 82.131. לפנינו חזרו הצדדים על הטענות שהשמיעו בבית-הדין קמא. 5. בית-הדין קמא קבע כי משהיתה הפניה בסעיף 83.310 לסעיף 82.131, יש להתחשב גם בסעיף 82.132, ואין להטיל סנקציה נוספת על זו שנקבעה בסעיף 82.132. בית-הדין הוסיף עוד וקבע כי הזכות לפיצויי פיטורים נקבעה בסעיף 83.310, ואילו היתה כוונה לפגוע בזכות עצמה, היה צריך הדבר להיאמר במפורש. 6. זכותה של המשיבה לקבל פיצויי פיטורים נובעת מסעיף 83.310 לתקשי"ר. הסעיף קובע כי עובדת המתפטרת תוך שנה מיום שילדה זכאית לפיצויי פיטורים, וזאת בתנאי שתינתן הודעה מוקדמת בהתאם לסעיף 82.131. החובה לתת הודעה מוקדמת בסעיף 83.310 נקבעה כהמשך הזכות לפיצויים, שכן נאמר "...ובלבד שנתן העובד הודעה מוקדמת...". במילון אבן-שושן מוגדרות המילים: "ובלבד ש- בתנאי ש-, רק אם: "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון לבו השמים" (ברכות ה:)". סעיף 82.132 אמנם קובע סנקציה נגד עובד מדינה שלא מסר הודעה מוקדמת, אך אינו שולל את התנאי שנקבע בסעיף 83.310. סעיף 82.132 קובע סנקציה למי שזכאי לפיצויי פיטורים, ואין סעיף 82.310 קובע תנאי שבלעדיו אין העובד זכאי לפיצויי פיטורים. 7. עתה, יש ליישם את הוראות התקשי"ר לעובדות המקרה. המשיבה נתה הודעה מוקדמת. סעיף 82.131 מפרט מהם מרכיבי ההודעה המוקדמת: (1) יש לתת הודעה בכתב; (2) לאחראי באמצעות מנהל היחידה; (3) פרק זמן של חודש לפחות. הודעתה המוקדמת של המשיבה ענתה על הדרישות הראשונה והשניה, שכן ניתנה בכתב לאחראי, עם העתק לאחות הראשית ולמנהל בית החולים. הודעתה לא נתנה חודש מראש כנדרש, אלא 18 יום לפני סיום עבודתה. האם אין המשיבה זכאית לפיצויים משום שהודעתה ניתנה 12 יום לאחר המועד שנקבע בתקשי"ר? כדי להשיב על שאלה זאת נפנה לשני העקרונות הבאים: האחד - פירוש חוזה בשלמותו; השני - ביצוע חוזה בתום לב. 8. הוראת התקשי"ר, המתנה קבלת פיצויי פיטורים במתן הודעה מוקדמת, מיועדת להבטיח כי עובדת המתפטרת תוך שנה מיום שילדה, תיתן במקום עבודתה הודעה מוקדמת. מתן הודעה מוקדמת חשוב למעביד, שכן הדבר מאפשר לו למצוא עובד אחר בתוך פרק זמן סביר, ולשלבו בעבודה כאשר המתפטר עדיין עובד ויכול לסייע לו. בסעיף 82.141 לתקשי"ר נקבע כי המעביד חייב לאשר את התפטרות העובד. תגובת המעביד נועדה להבטיח, בין היתר, העדר מחלוקות בעת סיום יחסי עובד-מעביד, כגון מחלוקת לגבי תקופת ההודעה המוקדמת. אישור המעביד ימנע אי-הבנות וטעויות. 9. ממכתב ההתפטרות עולה כי המשיבה טעתה בכך שחשבה כי ההודעה המוקדמת שנתנה מספקת את דרישות התקשי"ר, וכי לא ידעה שהעדר 12 יום עלול לשלול ממנה את הזכות לקבל פיצויי פיטורים. המערער לא הודיע למשיבה שעליה לתת הודעה מוקדמת בת חודש, ואף לא דרש ממנה בכתב, סמוך לקבלת מכתב ההתפטרות, להישאר בתפקיד לפחות חודש. על המערער היה להעמיד את המשיבה על טעותה, ולדרוש ממנה בכתב לתת הודעה מוקדמת בת חודש. המערער חייב לבצע את חוזה העבודה בתום לב, כולל ביצוע התחייבויותיו בכל הקשור למתן אישור הפסקת העבודה במועד מסוים. אולם בענייננו חיכה כחודשיים כדי להשיב למכתב ההתפטרות, ובכך לא ביצע את חלקו בהליך סיום יחסי עובד-מעביד. לו אישר המערער את התפטרות המשיבה, כפי שהיה מוטל עליו לעשות, היתה המשיבה חייבת להחליט אם להסכים לתקופת הודעה מוקדמת של חודש, וזאת ביודעה כי סירוב יביא לכך שלא תהיה זכאית לקבל פיצויי פיטורים. המערער טעם במכתב שבו סירב לשלם פיצויי פיטורים ובכתב ההגנה כי ביקש מהמשיבה להאריך את תקופת ההודעה המוקדמת, והיא סירבה להיענות לבקשתו. אולם, אין ראיות התומכות בטענה זאת, ולא ידוע מהי גרסת העובדת בעניין זה. בנסיבות אלה, ההבדל בין הודעה מוקדמת של 18 יום לבין הודעה מוקדמת של חודש, אין בו כדי לשלול את זכות המשיבה לקבל פיצויי פיטורים. לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים ערעור בית-החולים לגבי עצם זכותה של המשיבה לקבל פיצויים. 10. הפחתת פיצויי הלנה - שני הצדדים תקפו את החלטת בית-הדין קמא להטיל פיצויי הלנה בשיעור הצמדה בתוספת 2% לחודש. המערער טען שיש להפחית את פיצויי ההלנה להצמדה וריבית בלבד, ואילו המשיבה טענה שבית-הדין קמא לא היה רשאי להפחית את פיצויי ההלנה. בסיום טענות בא-כוח המשיבה הודענו כי הצד השני אינו מתבקש להשיב בנושא זה, שכן מדובר בטעות כנה, ואפילו בית-הדין התלבט בעניין חובת המערער לשלם פיצויי פיטורים. זאת ועוד, פירוש המערער לגבי סעיף 83.130 התקבל באופן חלקי. אשר לטענת המערער בנושא הפחתת פיצויי ההלנה, נפסק כבר כי סעיף 20 (ד) לחוק ההגנת השכר, התשי"ח-1958, מסמיך את בית-הדין להפחית פיצויי הלנת פיצויי פיטורים מהטעמים שצויינו בו, וכן מהטעמים שצויינו בסעיף 18 לחוק. בנסיבות העניין לא היה מקום להטיל על המערער פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים מער להצמדה וריבית השומרים על ערך הכסף, שכן עד למתן פסק-הדין סבר המערער בתום לב כי לא היה חייב לשלם, טענותיו לא היו טענות סרק. חישוב פיצויי הפיטורים 11. טענה נוספת של המערער התייחסה לחישוב פיצויי פיטורים. בית-הדין האזורי חישב את סכום הפיצויים על ידי הכפלת מספר חודשי העבודה (55) במשכורת החודשית האחרונה; אך לא התחשב בעובדה שהמשיבה היתה עובדת לפי שעות במשך 12 חודשים, ולתקופה זאת היתה זכאית לפיצויים בשיעור מחצית השכר החודשי. אין לקבל טענה זו, שכן סעיף 83.531 לתקשי"ר קובע שמי שקיבל שכר לפי שעות כעובד זמני, ועבר למעמד המזכה אותו במשכורת חודשית, ייעשה חישוב הפיצויים על-פי המשכורת החודשית בגין כל תקופת עבודתו, כולל התקופה שבה קיבל שכר. חישוב פיצויי הפיטורים אם כן הוא: השכר האחרון (412.75 ש"ח) לחלק ל-12 כפול 55 חודשים = .1892 ש"ח. לא היה ערעור על ניכוי הסכום של 165 ש"ח מהפיצויים, ועל כן סכום פיצויי הפיטורים הינו 1727 ש"ח. 12. עוד טען המערער כי יש להתחשב בכך שהמשיבה עבדה רק 93% משרה משך 24 חודשים. טענתו מעוגנת: א) בתקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, שזה לשונה: "עבר עובד מעבודה מלאה לעבודה חלקית או מעבודה חלקית לעבודה מלאה, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו". ב) בסעיף 83.541 לתקשי"ר, הקובע: "עובד, שמידת חלקיות משכרתו השתנתה, וכן עובד ששירת חלק מזמן שירותו במשרה שלמה וחלק במשרה חלקית, יחושבו הפיצויים המגיעים לו בעד כל תקופת עבודה בנפרד, על יסוד משכורתו החודשית הכוללת האחרונה ובהתאם למידת חלקיות משרתו". על כן, מסכום הפיצויי המלא יש להפחית: שכר אחרון (412.75 ש"ח לחלק ל-12, כפול 24, (=825.50) כפול 7%. =.58 ש"ח. סכום זה יש להפחית מפיצויי הפיטורים בסך 1727 ש"ח = 1669 ש"ח. לסכום זה יתווספו ריבית חוקית והצמדה, שיחושבו על-פי ההבדל בין מדד המחירים לצרכן שהיה בתוקף ב-30.6.1985 עד למדד שהיה בתוקף בעת תשלום הסכום. 13. סוף דבר - המערער ישלם למשיבה פיצויי פיטורים בסך .1669 ש"ח, בתוספת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשיעור של הצמדה וריבית, אך ללא תוספת 2% לחודש. אין צו להוצאות. התפטרות