1. לפנינו תביעה לתשלום דמי אבטלה. 2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו: א. התובע עבד בחברת מטריס עד חודש 7/06. ב. התובע פוטר מעבודתו בחברת מטריס בשל התפרצות של מחלת נפש. ג. מחודש 7/06 ועד 8/08 קיבל התובע תשלומים חודשיים מחברת הפניקס בשל אובדן כושר עבודה. ד. התובע הגיש תביעה לתשלום דמי אבטלה ב-10/08 לתאריך קובע 1.10.08. ה. תביעתו נדחתה (מכתב דחייה מיום 15.12.08 צורף לכתב התביעה). ו. התובע הגיש תביעה לקצבת נכות כללית ותביעתו אושרה בחודש 1/09 רטרואקטיבית מ-31.5.08. 3. התובע טוען כי הוא זכאי לדמי אבטלה משום שבשל מצבו הנפשי לא יכול להגיש תביעה לדמי אבטלה לאחר שהסתיימה עבודתו בחברת מטריס, וכי התשלומים שקיבל מחברת הפניקס הינם בגדר הכנסה מיגיע כפיים, ושולמו מהם דמי ביטוח. לפיכך יש לראות את התקופה שבמהלכה שולמו לו התשלומים הנ"ל כתקופת אכשרה. 4. מנגד טוען הנתבע כי יש לדחות את התביעה משום שהתובע לא צבר תקופת אכשרה, וגם אם תוארך תקופת האכשרה על פי הוראות החוק, לא יצבור התובע תקופת אכשרה כנדרש. לגבי תשלומי חברת הפניקס טוען הנתבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין חברת הפניקס, וכי דמי הביטוח המשולמים אינם כוללים תשלום עבור דמי אבטלה. 5. הגדרת "מבוטח" על פי פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק) קובעת כי מבוטח הינו: "(1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו" (ההדגשה הוספה ד.פ.). סעיף 160(א) לחוק קובע כי: "(א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אם השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה-זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1" בסעיף 161(א) לחוק מפורטות תקופות האכשרה הנדרשות לצורך תשלום דמי אבטלה. מאחר שעבודת התובע הסתיימה בחודש 7/06, והוא הגיש את תביעתו רק למעלה משנתיים לאחר מכן, לא צבר התובע תקופת אכשרה, שכן זו נספרת לאחור ממועד הגשת התביעה, ובשנתיים שקדמו להגשת התביעה לא עבד התובע. סעיף 160(ג) לחוק קובע כי: "(ג) בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח - (1) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן ימי אבל). (2) ימי שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון עד 180 ימי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל. (3) ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי חוק דמי מחלה, התשל"ו- 1976" סעיף זה מאפשר, אם כן, להאריך את תקופת האכשרה, אולם גם אם תיספר תקופת המחלה של התובע, עד למקסימום האפשרי, לא יהיה בכך כדי לסייע לו, שכן גם אז לא ישלים התובע תקופת אכשרה כנדרש. 6. התובע טוען כי התקופה שבה קיבל תשלומים מחברת הפניקס הינה תקופת אכשרה, שכן מדובר בהכנסה מידיעה כפיים, אשר שולמו בגינה דמי ביטוח. גם טענה זו לא תיצלח. כעולה מהגדרת מבוטח לעיל, מבוטח הינו "עובד הזכאי לשכר". התשלומים שקיבל התובע אינם בגדר שכר, ובוודאי שלא שולמו לו על ידי מעבידו. זאת ועוד. כעולה מתעודת עובד הציבור שהגיש הנתבע, ואשר לא נסתרה, התשלומים המועברים על ידי חברות הביטוח למבוטח בגין אובדן כושר השתכרות, אינם מבוטחים בביטוח לאומי לצורך ענפים כגון: אבטלה, פגיעה בעבודה ופשיטת רגל. משכך לא נותר לנו אלא לדחות את התביעה. אין צו להוצאות. תקופת אכשרהאובדן כושר עבודה