התפטרות לאחר לידה פיצויים

1. לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בשל התפטרות לאחר לידה, שכר עבודה, פדיון חופשה ודמי הבראה. 2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו, כפי שהן עולות מחומר הראיות: א. התובעת הוצבה ע"י הנתבעת לעבודה בסניף קופת חולים כללית בבית שמש. ב. התובעת עסקה בעבודות נקיון כשלוש שעות ביום בשעות אחה"צ והערב, ושכרה היה 17.94 ש”ח לשעה. ג. התובעת עבדה בפועל מ-10.6.02 ועד 16.3.03. ד. ביום 16.3.03 הודיעה הנתבעת לתובעת כי עבודתה במתקני שירותי בריאות כללית מופסקת בעקבות "התעסקותה עם מחשבים של קופ"ח כללית וגלישה באתרי אינטרנט", וכי הנתבעת מוכנה להציע לתובעת מקום עבודה חלופי עם תנאי עבודה זהים, באזור ירושלים (נספח א' לכתב ההגנה). ה. בעת שהופסקה עבודתה כאמור, היתה התובעת בהריון. ו. התובעת ילדה ביום 30.6.03 (נספח א' לכתב התביעה). 3. ואלה טענות התובעת: א. הנתבעת הפסיקה את עבודתה של התובעת ביוזמתה, ולא הציעה לה מקום עבודה אחר. ב. הנתבעת הפרה את חוזה העבודה של התובעת, והיא זכאית לפיצוי בגובה שכר העבודה שהיתה זכאית לקבל באותה תקופה. ג. הנתבעת ידעה שהתובעת בהריון, ולא פנתה לקבל היתר משר העבודה לפיטוריה. ד. התובעת התפטרה אחרי הלידה כדי לטפל ברך הנולד, והיא זכאית לפיצויי פיטורים, וכמו כן לדמי הבראה ולפדיון חופשה. 4. מנגד טוענת הנתבעת טענות אלה: א. עבודתה של התובעת הופסקה על פי דרישת קופ"ח כללית, משום שילדיה, שבאו עמה למקום עבודתה, השתמשו במחשבי הנתבעת, למרות התרעות חוזרות ונשנות בעניין זה. ב. הנתבעת לא התכוונה לפטר את התובעת, ולכן לא פנתה לקבלת היתר משר העבודה. ג. הנתבעת הציעה לתובעת עבודה חלופית באיזור בית שמש, אך היא סירבה לקבלה, ולא באה למשרדי הנתבעת בירושלים על מנת לבחון הצעות עבודה אחרות. 5. עבודת התובעת בסניף קופ"ח כללית בבית שמש הופסקה ע"י הנתבעת, לבקשת קופ"ח כללית, בשל כך שאחד מילדיה, שבא עמה למקום עבודתה, השתמש במחשבי קופ"ח (עדות עד הנתבעת מר יהודה ע' 9 ש' 23-29, ע' 10 ש' 1-4). התובעת אישרה בעדותה כי אחד מילדיה היה בא עמה לעבודה, ולא עלה בידיה להפריך את גרסת הנתבעת כי בעת שעבדה, שיחק הילד במחשבי קופ"ח (ע' 9 ש' 15-29). 6. כאמור טוענת הנתבעת כי אמנם הפסיקה את עבודתה של התובעת בקופ"ח כללית, אולם הציעה לה מספר עבודות חלופיות, אך התובעת סירבה לכל הצעה חלופית בעיקר בטענה כי לאור הריונה המתקדם, היא מתקשה בעבודות נקיון. לטענת הנתבעת הפסיקה התובעת לפקוד את מקום העבודה, דבר המהווה התפטרות לכל דבר ועניין, בלא הודעה מוקדמת (סעיף 6י"ד, ו-ט"ו לכתב ההגנה). 7. לא מצאנו בסיס ראייתי לטענותיה אלה של הנתבעת בחומר הראיות שהוצג לפנינו. לתובעת אמנם הוצעה עבודה במשטרה בבית שמש בשעות הבוקר, אך היא סירבה לקבלה, משום שעבדה בשעות הבוקר במקום עבודה אחר. לדברי התובעת התקשרה פעמים אחדות למזכירת הנתבעת, כדי לקבל עבודה חלופית, אולם הוצעה לה רק העבודה במשטרה בשעות הבוקר, ולא לפי התנאים שבהם עבדה אצל הנתבעת (ע' 3 ש' 28-25, ע' 4 ש' 2-1). מנכ"ל הנתבעת מר אלבוחר אמר בעדותו כי: "היא לא רצתה לעבוד בירושלים, זה היה כיף לשבת בבית שלושה חודשים לפני הלידה.... היא היתה צריכה לעלות לירושלים ולקבל הצעת עבודה, והיא היתה מקבלת עבודה. אמרו לה בטלפון לבוא לירושלים. היא לא רצתה לבוא לירושלים, זה היה מאד נוח" (ע' 12 ש' 15-20). בחקירה הנגדית הוסיף העד כי התובעת התקשרה למאיה הפקידה פעם אחת, ומאיה אמרה לה לבוא לירושלים, אך התובעת לא רצתה (ע' 13 ש' 1-20). מעדיפים אנו את גרסת התובעת בעניין זה על פני זו של הנתבעת. מר אלבוחר לא שמע את השיחה שהיתה בין מאיה לתובעת (ע' 13 ש' 12-18), והוא אינו יודע מה נאמר בה, מה הוצע לתובעת, ומה היתה תגובתה. מאיה, שלדברי העד, היא מזכירתו הרבה מאד שנים, והיא אמינה עליו (ע' 13 ש' 14-15, 19), לא הובאה לעדות בבית הדין. אי הזמנת עד, שבעל דין יכול היה להביאו ולא עשה כן, יוצרת חזקה שאילו הובאה עדותו, היתה סותרת את גרסת אותו בעל דין. משמע שאי הזמנת עד פועלת לרעת הצד שהיה אמור להזמינו (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר חוץ בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651 ,655, וראו גם ע"ע 0004151 ירגנאי - דגש בע"מ, טרם פורסם, ניתן ביום 10.4.02). זאת ועוד. בעדותה אמרה התובעת כי לו היתה הצעה לעבוד בירושלים, היא היתה מקבלת אותה, כדי לא להפסיד את זכויותיה: פיצויים, חופשת לידה וכו' (ע' 4 ש' 17-22). עד הנתבעת מר יהודה תמך בדבריה, ואישר כי התובעת רצתה להמשיך לעבוד, כדי לקבל דמי לידה (ע' 10 ש' 7-10). עדותו של עד זה היתה משכנעת ואמינה, מה גם שהעיד מטעם הנתבעת. על כן, מעדיפים אנו את גרסת התובעת כי פנתה לנתבעת פעמים אחדות לקבלת עבודה חלופית, אך ללא הועיל. 8. בית-הדין הארצי לעבודה פסק לא אחת כי: "היסוד הן של הפיטורים והן של ההתפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שלא משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד, הקיימים בין השניים, לידי גמר“ (דב"ע ל/1-3 זמל הרמן - דואיב גילה, פד"ע א 18, 24). התפטרות היא מעשה של העובד המעיד על רצונו לשים קץ לחוזה העבודה עם המעביד, והבאת רצון זה לידיעת המעביד בצורה ברורה וחד משמעית, בכתב בע"פ או בהתנהגות. בענייננו, לא הביעה התובעת בשום דרך את רצונה להתפטר. ההיפך הוא הנכון. התובעת הביעה רצון, בפני מר יהודה, להמשיך ולעבוד אצל הנתבעת. התובעת לא הכירה כלל את מנכ"ל הנתבעת מר אלבוחר (ע' 13 ש' 4-5), ומר יהודה היה הממונה הישיר שלה. הנתבעת הינה חברה המעניקה שירותי ניקיון. על כן, העברת עובד מאתר לאתר הינה חלק מתנאי העבודה, ולא ניתן תמיד ליצור במקום עבודה תנאים הזהים במלואם למקום העבודה הקודם (עד"מ 000021/03 חברת השמירה בע"מ - גל מילר, ניתן ביום 3/3/04). עם זאת, בדב"ע נז/74-3, 56 שפיר - נתיב ביצוע תעשייתי בע"מ ואח', קבע בית הדין הארצי לעבודה כי כאשר מופסקת עבודתו של עובד חברת כוח אדם ע"י המשתמש, לאחר תקופת עבודה ממושכת, יש לראות בהפסקה זו פיטורים, ואין לחייב את העובד לקבל הצעת עבודה חלופית של חברת כוח האדם שהעסיקה אותו (פד"ע לב 241). התובעת עבדה אצל הנתבעת בשעות אחה"צ והערב, ובשעות הבוקר עבדה במקום אחר. על כן, משהפסיקה הנתבעת את עבודת התובעת בסניף קופ"ח כללית בבית שמש (נספח א' לכתב ההגנה), היה עליה לספק לתובעת עבודה חלופית באותם תנאים, היינו בשעות אחה"צ והערב. העבודה שהוצעה במשטרה לא היתה באותם תנאים, שכן היה מדובר בעבודה בשעות הבוקר. כפי שנקבע לעיל, לא הוצעה לתובעת עבודה בירושלים. משלא הוצעה לה עבודה חלופית בתנאי עבודה זהים, לאלה שעבדה בהם עד כה, סיימה למעשה הנתבעת את יחסי העבודה שלה עם התובעת, ביוזמתה. לפיכך, מדובר בפיטורים. 9. התובעת היתה בהריון בעת שפוטרה. סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן - חוק עבודת נשים), קובע כי: "לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות; לענין סעיף קטן זה רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, כפיטורים“ הוראה זו שבחוק שוללת את כח הפיטורים של המעביד כלפי עובדת שהיא בהריון, אם נעשו בלא היתר מאת שכר העבודה והרווחה. פיטורים שכאלה הם בטלים מעיקרם, וכמו לא נעשו מעולם (דב"ע מח/8-3 אבנר קופל - עדי וייס, פד"ע כ', 57, 59 ד'). הקביעה כי הפיטורים בטלים משמעה שהפיטורים אינם תקפים, בבחינת מעשה שלא נעשה (ע"ע 1138/02 שני - חברת סטארט נט בע"מ, ניתן ביום 30/4/02). 10. משנקבע כי אי הצעת עבודה חלופית לתובעת כמוה כפיטורים, ומאחר שפיטורי התובעת נעשו בלא היתר מאת שר העבודה, כאמור בסעיף 9 לחוק עבודת נשים, מדובר בפיטורים שלא כדין, והתובעת זכאית לשכר עבודה עבור התקופה שמ-16.3.03 ועד 30.6.03. בכתב התביעה נתבע סך של 4,400 ש”ח בגין התקופה הנ"ל. חישוב זה מתיישב עם טענת הנתבעת כי שכרה הממוצע של התובעת היה 1,257 ש”ח (סעיף 9.ה לכתב ההגנה). לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובעת שכר עבודה סך של ,400 4,ש”ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.03. 11. מאחר שפיטורי התובעת בטלים, יש לראותה כעובדת עד ליום 30.9.03. התובעת טוענת כי לאחר הלידה התפטרה על מנת לטפל ברך הנולד, ועל כן היא זכאית לפיצויי פיטורים, על פי סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. לא ברור על מה מבוססת טענת הנתבעת כי על התובעת להוכיח כי התפטרה על מנת לטפל בילדה, כדי לזכות בפיצויי פיטורים מכוח הסעיף הנ"ל. בדב"ע 63/98 בוליל - א.צ. שירותים משפטיים בע"מ, קבע בית הדין הארצי כי שעה שעובדת מתפטרת מספר חודשים לאחר שילדה, ותוך מספר שבועות מחזרתה לעבודה, קיימת בדרך כלל חזקה כי סיבת ההתפטרות נובעת מרצונה לטפל בילדה (פד"ע לב 91). חזקה זו קיימת גם כאשר העובדת מתפטרת בתום חופשת הלידה. יש לקבל אף את טענת התובעת כי תקופת עבודתה נמשכה עד ליום 30.9.03, שהרי לא ניתן לפטר עובדת גם בתקופת חופשת הלידה. לפיכך על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים עבור 15 חודשי עבודה, בסך של 1,577 ש”ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.9.03. 12. בכתב ההגנה מודה הנתבעת כי התובעת זכאית לפדיון חופשה בסך של 323 ש”ח ולדמי הבראה בסך של 428 ש”ח, על פי חלקיות משרתה. סכומים אלה ישולמו לתובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.6.03. בכתב התביעה נתבע אף תשלום בגין ימי אבל, אולם התובעת ויתרה על תביעה זו ( (ע' 15 ש' 7-8). הנתבעת תשלם הוצאות התובעת בסך של 2,000 ש”ח בצירוף מע"מ כחוק. ערעור על פסק-דין זה הוא ברשות בית הדין הארצי לעבודה בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מיום שיומצא לצדדים פסק-דין זה. לידהפיצוייםהתפטרות לאחר לידההתפטרות