1. מדובר בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים בגין התפטרות מטעמי בריאות על פי הוראת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג - 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"). העובדות הצריכות לעניינינו 2. הנתבעת היא מפעל לייצור שיש הממוקם באילת. 3. התובע עבד בנתבעת מיום 1/6/95 עד ליום 12/7/06 עת התפטר מעבודתו. 4. במהלך תקופת עבודתו בנתבעת לקה התובע בשני אירועים לבביים. 5. ב-4/05 לקה התובע בלבו בפעם הראשונה, אושפז ועבר צינתור. 6. כעבור מספר חודשים חזר לעבודתו בנתבעת. 7. ביום 26/1/06 בעקבות תעוקת לב פנה לטיפול רפואי ובין היתר צוין באישור כי התובע מרגיש לחץ בעבודה הכרוכה במתח, עצבנות ואבק ובעקבות מצבו הרפואי שפורט באישור צוין כי על התובע להפסיק לעבוד בעבודה פיזית בשיש והופנה לרופא תעסוקתי עם המלצה להפסיק לעבוד בעבודתו הנוכחית. (נספח ז' לתצהירו של התובע). 8. בעקבות כך ניתן אישור המח' לרפואה תעסוקתית המופנה לנתבעת ומיום 21/2/06 בו צוין כי התובע אינו כשיר להמשיך ולעבוד במפעל בכל סוג של עבודה פיזית. 9. התובע המשיך בעבודתו עד שביום 30/4/06 לקה באירוע לבבי נוסף, אושפז בבית החולים "בילינסון" ועבר צינתור נוסף (סעיף 5 לסיכומי התובע). 10. התובע חזר לעבודה גם לאחר האירוע הנוסף ועבד עד ליום 12/7/06 עת התפטר מעבודתו. 11. ביום 13/8/06 פנה התובע למוסד לביטוח לאומי בתביעה לקבלת דמי אבטלה. 12. לאחר שהתובע התפטר פנה ביום 5/9/06 לנתבעת, באמצעות מר דן אל אגליק מזכיר האיגוד המקצועי, בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים בטענה כי התפטר מטעמי בריאות. התובע צירף למכתבו אישור רפואי של רופאה תעסוקתית מיום 21/2/06 ומיום 2/8/06 (נספח א' לסיכומי התובע ונספח ד' לתצהירו במקום עדות ראשית של התובע). 13. ביום 26/9/06 השיב מנכ"ל הנתבעת יוסי לוי למכתבו של מר אגליק, ודחה תביעתו. נטען כי לאור האישור הרפואי שהתקבל מאת הרופאה התעסוקתית בעבר, הועסק התובע בעבודה שאינה פוגעת בבריאותו והתואמת את האישור הרפואי ועבד כך עד לתאריך 12/7/06 עד שהתפטר. כן נטען כי אין כל מניעה מטעם הנתבעת להעסיק את התובע בתפקיד פקידותי או מנהלי או בתפקיד אחר כפוף למגבלותיו, כפי שיפורטו על ידי הרופאה. בנסיבות אלה דחתה הנתבעת את דרישת התובע לפיצויי פיטורים וטענה כי התפטרותו אינה מזכה בפיצויי פיטורים (נספח ז' לתצהיר התובע). 14. בעקבות תשובת הנתבעת, פנה מר אגליק לד"ר מזרחי, הרופאה התעסוקתית. (מכתב ההפניה לא צורף לתיק בית הדין). 15. ביום 7/11/06 כתבה ד"ר מזרחי, בתשובה לפנייתו של מר אגליק, וציינה כי לאור בדיקות כושר שנעשו לתובע בתאריכים שונים בשנת 2005-2006, ומתוך ניסיונה והכרתה בתהליכי העבודה במפעלי שיש, ניתן לתובע ביום 19/6/05 מכתב המלצה על עבודה משרדית בלבד. עוד הוסיפה כי ב-21/2/06 נשלח שוב לבדיקת כושר ולאור טענת התובע בפניה כי למרות האישור הקודם מ-19/6/05 לא השתנו תנאי עבודתו, חלה החמרה במצבו ונאסר עליו להמשיך לעבוד אפילו בעיסוקו החילופי כמבצע מדידות בשטח. ד"ר מזרחי אישרה את תוכן האישור הנוסף מטעמה מיום 2/8/06 האוסר על התובע לעבוד במפעל השיש מחמת מצבו הרפואי. (נספח ד' לכתב ההגנה). 16. ביום 30/11/06 פנה מר אגליק למנהל הנתבעת, צירף את מכתבה של ד"ר מזרחי מיום 7/11/06 וביקש להודיעו לאיזה תפקיד "פקידותי או מינהלי" ניתן לשבץ את התובע לאלתר, שאם לא כן שב וחוזר התובע על דרישתו להכיר בו כמפוטר לכל דבר ועניין. (נספח ה' לכתב ההגנה). 17. ביום 27/12/06 השיב מנכ"ל הנתבעת כי מסכים לשובו של התובע לעבוד במפעל בתפקיד אשר יתאים למגבלותיו הרפואיות כפי שפורטו, תוך ציון העובדה כי הנתבעת לא תהא מוכנה לסבול את איחוריו וחיסוריו חסרי הבסיס של התובע מעבודתו ואם יעשה כן ישא בתוצאות. (נספח ו' לכתב ההגנה). 18. ביום 2/1/07 אישר מר אגליק את קבלת המכתב והודיע למנכ"ל הנתבעת כי התובע יתייצב במפעל "בתפקיד אשר יתאים למגבלותיו הרפואיות..." (הדגשה במקור - י.ה.). תוך ציון העובדה, כי מבקש להכיר בזמן שהתובע לא שובץ לעבודה המתאימה, בעקבות מצבו הרפואי, כתקופת עבודה לכל דבר ולשלם לו את שכרו המלא. כמו כן התבקש מנהל הנתבעת התבקש להודיע לאיזה תפקיד יועד התובע. (נספח ז' לכתב ההגנה). 19. ביום 16/1/07 נשלח למר אגליק מכתב מאת ב"כ נתבעת שטען כי במהלך היעדרותו של התובע קיבל התובע כספים מהביטוח הלאומי ולפיכך, אינו זכאי לכל שכר בגין תקופת היעדרותו ממועד התפטרותו ומדובר בהשגת כספים שלא כדין. לאור התנהגות זו, נטען כי התובע עזב את עבודתו מסיבות אישיות ודינו כדין כל "מתפטר" ודחה את דרישת התובע לתשלומים כלשהם. 20. בעקבות כך הוגשה התביעה הנוכחית לתשלום פיצויי הפיטורים בגין התפטרות נוכח מצב בריאות לקוי, כאשר התובע ציין בתביעתו כי הנתבעת לא הציעה לתובע כל תפקיד חילופי במגבלותיו הרפואיות. המחלוקת 21. האם השכיל התובע להוכיח כי התפטר מחמת מצבו הרפואי על פי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים? המצב המשפטי 22. סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים מונה מספר תנאים מצטרפים אותם צריך עובד מתפטר למלא על מנת שתקום לו הזכות לפיצויי פיטורים ואלה הם: א. העובד בא בגדר מעמד של "עובד". ב. "העובד" התפטר עקב מצב בריאותו. ג. הייתה "סיבה מספקת" להתפטרות. 23. נטל ההוכחה כי מתמלאים התנאים הקבועים בסעיף 6 לחוק מוטל על העובד. 24. התפטרותו של העובד צריכה להיות "לרגל" מצב בריאותו - היינו שהגורם להתפטרות היה מצב בריאותו. 25. עוד נפסק, כי התנאי בדבר הקשר הסיבתי בין מצב בריאותו של עובד לבין זכאותו לפיצויי פיטורים בעקבות התפטרותו ממקום העבודה, מחייב לתת את הדעת לא רק למצב בריאותו של העובד, אלא גם לתנאי עבודתו המיוחדים במקום עבודתו (דב"ע 48/98-0 גיסמן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לב 130, 138 - 139). 26. בית הדין בודק, הן את תחושותיו הסובייקטיביות של העובד והן את הממצאים הרפואיים האובייקטיבים כאשר לנסיבות העניין יש חשיבות רבה, למשל מוגבלות רפואית זמן רב לפני ההתפטרות. 27. כאשר יש מניעים נוספים להתפטרות אשר אינם קשורים למצב הרפואי, אין הדבר מונע "התפטרות בדין מפוטר", ובלבד שהמניע הרפואי הוא אמיתי וממשי והוכח קשר בינו לבין ההתפטרות. 28. ובאשר לתעודות הרפואיות, על העובד המתפטר נטל הראיה ולפיכך חייב להציג מסמכים רפואיים התומכים בתביעתו המתייחסים לתקופה הרלוונטית של עבודתו. 29. אכן, מצב בריאותי קשה - כשלעצמו - אינו תנאי מספיק לקיומה של זכאות לפיצויי פיטורים בעקבות התפטרות. דרישת הקשר הסיבתי מחייבת לבחון את מידת הקשר בין המצב הבריאותי לבין תנאי העבודה, ובכלל זה את סביבת העבודה הספציפית של העובד ובמקרה המתאים, את הצעותיו של המעביד לשינוי או להתאמה של תנאי העובדה למצבו הבריאותי של העובד. כפועל יוצא מכך החוק מעניק פיצוי לעובד שפוטר ואין הוא מעניק פיצוי לעובד המתפטר מרצונו, ובכלל זה לעובד המתפטר בשל מצב בריאות לקוי בנסיבות שאינן מצדיקות זאת. 30. בחינת קיומם של התנאים בכל מקרה ומקרה נעשית על יסוד ממצאים מקצועיים-רפואיים ועל יסוד אמות מידה אובייקטיביות. פשיטא, שעובד לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אף אם מצב בריאותו לקוי, אם התפטר ממקום בו תנאי העבודה שלו מאפשרים לו - מבחינה אובייקטיבית - להמשיך לעבוד. עובד שאינו רוצה להמשיך לעבוד, לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים רק בשל כך שמצב בריאותו לקוי. 31. עוד נקבע, כי לתחושתו הסובייקטיבית של העובד החולה במקרה זה, יש ליחס משקל לא מבוטל אם תחושה זו מגובה במסמכים רפואיים מתאימים ראה: (ע"ע 1214/02 ישראל שטרית - סטופ אש בע"מ, פד"ע לח 838). 32. למרות שקיימת חובת הודעה מוקדמת על כוונת "התפטרות בדין מפוטר", מחמת מצב בריאות לקוי, אי אפשר לומר באופן קטגורי, כי עובד ששתק במעמד ההתפטרות, אך הוכיח בפני בית הדין בצורה ברורה וחד משמעית, כי התפטרותו נבעה מצב בריאותי לקוי, יפסיד את פיצויי הפיטורים. (דב"ע לב/56-3 ד"ר נוביצקי ואחרים - ציונה ביאדר, פד"ע ד 259, 261). ומן הכלל אל הפרט 33. לאור הפסיקה שפורטה לעיל והעובדות שהוכחו במהלך הדיון, נשאלת השאלה אם השכיל התובע להוכיח, כי התפטר מחמת מצב בריאות לקוי במועד בו התפטר. בית הדין ער לעובדה, כי לא הוכח ולא נטען כי התובע התריע קודם להתפטרותו, על התפטרות בשל מצב בריאות לקוי. אולם הציג תיעוד רפואי אשר לגרסתו תומך בתביעתו, שהונפק קודם להתפטרות והובא לידיעת הנתבעת. כן הציג תיעוד רפואי שהונפק בסמוך לאחר ההתפטרות בעקבות דרישתו לתשלום פיצויי פיטורים, תיעוד שאישר את מצבו הרפואי קודם ההתפטרות, לרבות אי כושרו התיפקודי. 34. טענת התובע, כי לאחר שקיבל את התקף הלב הראשון ב-4/05, לא שובץ לעבודה התואמת את מגבלותיו הרפואיות וטען כי אם כך היו פני הדברים אולי היה נחסך ההתקף השני. 35. התובע בתצהירו ציין כי חזר לאותה עבודה פיזית וקשה שעבד קודם לכן, היינו עבודה במפעל הנתבעת הכולל חיתוך שיש ושיוף המתבצעת בתוך סככה גדולה ללא אמצעי מיזוג בחום של העיר אילת, כאשר התובע נאלץ לנשום אבק במהלך עבודתו. (סעיף 12, 15-16 לתצהירו). 36. בעדותו אישר גרסה זו והעיד "חזרתי לעבודת שיש רגילה מה שעשיתי כל השנים, לחתוך שיש להוביל, לנהוג, לחתוך לעשות מצבות, כל עבודות משעה 07:00 עד 17:00" (עמ' 4 לפרוטוקול). 37. טוען התובע, כי חזר לעבודה זו למרות האמור במכתבה של הרופאה התעסוקתית עוד מיום 19/6/05. התובע העיד, כי עבודה זו הייתה לו קשה מאוד והוסיף, כי מנהל הנתבעת הבטיח לו שיעבוד בעבודה משרדית וכך אף הבטיח לרופאה התעסוקתית, אך לא עבד אף יום אחד בעבודה משרדית (עמ' 15 לפרוטוקול). התובע מפנה למכתבה של ד"ר אלה מזרחי מיום 7/11/06 בו צוין כי כבר ביום 19/6/05 התובע קיבל המלצה לעבודה משרדית בלבד על סמך בדיקה רפואית, מכתב שחרור מבית חולים ובדיקה מרופא קרדיולוג. (עמ' 5 לפרוטוקול). 38. ואכן התובע צדק בטענתו כי האישור הנ"ל התייחס לתקופה לאחר התקף הלב הראשון. 39. בעדותו אישר כי לאחר האירוע הראשון עבד באותה עבודה קשה ובאשר לתנאי העבודה העיד: "חזרתי לעבודה במטרה להתפטר מהעבודה. עבדתי עד שבעל הבית התחיל להתעלל בי נפשית ולתת לי עבודות קשות, ונתן לי לעבוד ליד האבק וצעק עלי בבושת פנים, בגלל שפניתי לביטוח לשאול מה הזכויות שלי אם יקרה לי משהו. הוא הכניס אותי לתוך האבק, לא טוב לך תלך, הלכתי לרופא שלי שיציל אותי, הלכתי למועצת הפועלים שיצילו אותי, לא הגשתי שום תביעה. הרופא שלי התקשר אליו ובעל הבית לא רצה לדבר עם הרופא ד"ר גינדין, הוא התקשר אליו כדי להזהיר אותו שהוא לא יכול להעסיק אותי. הוא לא החזיר טלפון לרופא, הפקידה דיברה איתו." (עמ' 6 לפרוטוקול) 40. אישור מרופאה תעסוקתית לפיו התובע אינו כשיר להמשיך ולעבוד במפעל השיש ובעבודה פיזית צוין אף באישור מיום 21/2/06 (נספח א' לסיכום טענות התובע). 41. ואכן, הצדדים לא חלקו על הטענה כי התובע לקה בליבו פעם נוספת ב-30/4/06 וחזר לעבודה, אך לגרסת התובע, לא שובץ בעבודה על פי המלצת הרופאים עד כי בשל הרצון לשמור על בריאותו נאלץ להתפטר ב-12/7/06. 42. מאידך גרסת הנתבעת, כי האישורים הרפואיים שצירף התובע אין בהם כדי להעיד על עילה להתפטרות מחמת מצב בריאות לקוי והאמור במכתביה של ד"ר מזרחי אינם נסמכים על עובדות שהוכחו או שהיו בידיעתה האישית באשר לתנאי העבודה במפעל. 43. נטען כי התובע למעשה עזב מרצונו האישי והחופשי את העבודה. 44. ולגוף התביעה. מנהל הנתבעת בתצהירו חולק על גרסת התובע כי לאחר ההתקף הראשון חזר לעבוד באותה עבודה פיזית קשה וטוען כי "עבד בעבודה קלה היינו להדריך עובדים חדשים בעבודה, התובע קיבל תוכניות עבודה, העביר אותם לעובד זר בשם סלדו שעבד בחוץ, הסביר לו איך לחתוך וממה לחתוך את השיש ודאג שהעבודה תתבצע כראוי, יש להוסיף כי באותה תקופה הרבה התובע לנוח במשרד, לקרוא עיתון ולשתות קפה ולא נדרש לשום מאמץ פיזי כלל" (סעיף 12 לתצהיר - ההדגשה במקור - י.ה.). בעדותו הבהיר מנהל הנתבעת כי התובע קיבל ממנו תוכניות עבודה והמאמץ הפיזי היחידי שנדרש זה לקחת אותם פיזית, להעבירם לעובד הזר שעבד בחוץ, להדריך אותו כיצד לעבוד ולבדוק שהוא מבצע את העבודה כראוי (עמ' 12 לפרוטוקול). 45. טיעוני צדדים מתמקדים הן באשר לאופי עבודתו של התובע עד להתפטרותו ביום 12/7/06 והן באשר להשתלשלות העניינים שאירעה לאחר התפטרותו, כאשר דרש מאת הנתבעת לקבל פיצויי פיטורים. 46. טוען התובע בסיכום טענותיו, כי התובע נאלץ להתפטר מעבודתו נוכח מצבו הרפואי הלקוי הנתמכת בקביעה הרפואית של רופאת התעסוקה שציינה במכתבה מיום 21/2/06 כי התובע אינו כשיר להמשיך לעבוד במפעל לגרניט בכל סוג של עבודה פיזית, בשל הוראות רופא המשפחה (ד"ר גנדי גינדין) ולאחר שלנתבעת לא היה כל תפקיד חלופי להציע לתובע התמים ומגבלותיו הרפואיות גם לאחר פניית מר אגליק. 47. למקרא טענות הצדדים, העדויות, המסמכים הרפואיים ובשים לב לתנאי העבודה ושאר נסיבות העניין, אין בלבי ספק, כי התובע השכיל להוכיח, כי ביום 12/7/06 התפטר מחמת מצב בריאותו הלקוי. 48. התובע הציג תעודות רפואיות מאת הרופאה התעסוקתית המתייחסות למצבו הבריאותי עובר להתפטרותו, לאחר שלקה בהתקף הלב השני, כאשר עולה כי התובע אינו כשיר לכל סוג עבודה פיזית במפעל השיש והבהירה את הרקע לתוכנו של המכתב, במכתבה מיום 7/11/06. 49. התובע אף צירף תעודות רפואיות המעידות על מצבו הרפואי סמוך למועד שחרורו מבית החולים לאחר שאושפז (1/5/06) ומכתב רפואי מיום 20/7/06. על רקע המכתבים הנ"ל, אישרה ד"ר מזרחי במכתבה מיום 2/8/06 כי התובע אינו כשיר לעבוד במפעל השיש. 50. מסקנתה הרפואית של ד"ר מזרחי, כרופאה תעסוקתית, לא נסתרה בעדות כלשהי. הנתבעת לא זימנה את הד"ר מזרחי להיחקר על התעודות הרפואיות הנ"ל. בית הדין סירב לבקשת הנתבעת להוציא את התיעוד הרפואי ונתן בידי הצדדים האפשרות לטעון למשקלו הראייתי. למרות החלטה זו לא זומנה הרופאה להיחקר על ידי הנתבעת. 51. גרסת מנהל הנתבעת כי לאחר שהתובע לקה בהתקף הראשון וביתר שאת לאחר שלקה בהתקף הלב השני זכה לעבוד בעבודה קלה שאינה דורשת מעמד פיזי, היינו כי כל עבודתו של התובע הייתה לקחת את תוכניות ההדרכה ולהביאם בפני העובד הזר ולהסביר לו כיצד לעבוד, נסתרה על ידי התובע בעדותו. 52. התובע אמנם העיד כי לאחר ההתקף השני: "חזרתי לעבודה במטרה להתפטר מהעבודה". אולם אין להסיק מכך את המסקנה שהנתבעת מנסה להסיק בסיכום טענותיה, אלא העובדה כי התובע לאחר התקף הלב השני ולאחר שהוכיח שלא עבד בעבודה משרדית במפעל השיש, גמר אומר להתפטר על מנת שלא לסכן את בריאותו, לאחר שרופא קרדיולוג אליו נשלח אמר לו שמצבו חמור ביותר בטרם ההתקף השני (עמ' 5 לפרוטוקול). 53. אמנם התובע לא התרה טרם התפטרותו, כי הסיבה נעוצה במצב בריאות לקוי, אולם גרסתו באשר לתנאי עבודתו מהימנה על בית הדין ולא נסתרה בעדות מהימנה מטעם הנתבעת או כל ראיה נסיבתית אחרת שהובאה מטעמה. לא נעלמה מעיני בית הדין העובדה כי התובע העיד כי בשל המשך עבודתו לאחר האירוע השני, הן תחושתו הסובייקטיבית והן מצבו הרפואי החמירו וחשש לבריאותו. 54. כפי שפורט לעיל, במקרה הנוכחי יש לתת משקל בלתי מבוטל לתנאי העבודה במפעל השיש, למקום העבודה, לתנאי מזג האוויר, לרבות האבק שבסביבת עבודתו של התובע והליקויים הרפואיים מהם סבל התובע ושפורטו במסמכים כדי לקבוע כי די בעובדות מצטברות אלה שהוכחו מפי התובע, כדי לראותם כעילה ראויה להתפטרותו מחמת מצב בריאות לקוי ביולי 2007, אף ללא מתן התראה. 55. התובע למעשה בחר שלא להמשיך בעבודה "הקשה" בה עבד לאחר התקף הלב השני. 56. תחושתו הסובייקטיבית והפחד ממצבו הרפואי שהחמיר, עובר להתפטרות, הייתה מגובה במסמכים רפואיים. 57. לא הוכח בפנינו כי לתובע הייתה אפשרות לעבוד בעבודה משרדית במפעל לחיתוך שיש של הנתבעת ואף באשר לעבודה החילופית שנטען כי ניתנה לו, ושנקבע כי קיים ספק באשר למהימנות הנתבעת בנקודה זו, העיד התובע כי נאלץ לבצע עבודות קשות עבורו ולשאוף האבק. (עמ' 5 לפרוטוקול). 58. לאחר התפטרות התובע, לאור ההתכתבות שהתנהלה בין מנהל הנתבעת לבין מר אגליק, עולה כי הנתבעת הייתה מוכנה לקבל את התובע לעבודה למרות התפטרותו ולמרות שמילאה את "אישור המעסיק" במצורף לתביעתו לדמי אבטלה, אולם לא הוכח כי מו"מ זה הבשיל למו"מ רציני בדבר שובו של התובע לעבודה. מו"מ זה "התפוצץ" על רקע דרישתו של מר אגליק, כי ישולם לתובע שכר ממועד התפטרותו ב-12/7/06 עד למועד שובו לעבודה, אם אכן הייתה הנתבעת מוצאת תפקיד משרדי-ניהולי תואם לתובע במפעלה. 59. צודקת הנתבעת, כי לתביעה זו של התובע, לא היה כל סיכוי ואכן התובע לא הגיש תביעה לתשלום הפרשי שכר כלשהן. יחד עם זאת עולה כי בגין דרישה זו סירבה הנתבעת להמשיך ולנהל מו"מ עם התובע בדבר שובו לעבודה. 60. בבואנו לבחון את העילה להתפטרות התובע ביום 12/7/06 ותביעת התובע לזכותו בפיצויי פיטורים בגין התפטרותו במועד זה, אנו בדעה כי יש להיעתר לתביעתו. הוכח מפי התובע, לרבות האישורים הרפואיים שהוצגו בפנינו, כי לא היה כשיר להמשיך ולעבוד במפעל שיש. לא הוכח כי הוצעה לתובע עבודה הולמת טרם התפטרותו. באשר למהות העבודה שטען מנהל הנתבעת כי התובע עבד ממועד שלאחר האירוע הלבבי הראשון, בנוסף לעובדה שהתובע חלק על עדותו של מנהל הנתבעת, הרי בסופו של יום התובע לקה בלבו פעם נוספת לאחר שחזר לעבודה וכך גם עשה אך לאחר שעבר אירוע לבבי נוסף. התובע ציין כי נאלץ לעבוד לפרנסתו, אולם כאשר נאלץ לשקול המשך עבודתו במפעל או שמירה על בריאותו ומניעת החמרתו, החליט להתפטר מעבודתו. החלטה זו נתמכה בראיות רפואיות אובייקטיביות. לא הובאה בפנינו כל סיבה אחרת ממנה ניתן היה להסיק כי שימשה עילה להתפטרות התובע, אלא מצב בריאותו הלקוי, בסביבת עבודה ותנאי עבודה חריגים. 61. יצוין כי התובע המשיך בעבודה אחרת לאחר שהתפטר מהנתבעת. מדובר בעבודות אחזקה קלות במלון "הרודס", שם החל התובע לעבוד כשנה וחצי לאחר אירוע הלב השני ולאחר שקיבל דמי אבטלה במשך 8 חודשים והצהיר כי מדובר בעבודה שהוגדרה כתורן חדרים ונעשתה בשטח בית המלון הממוזג. לאחר שפוטר ממלון "הרודס" עבר לעבוד במלון "סנטרל פארק" שהגדירו כמלון קטן וגם בו עבד כתורן חדרים וכקב"ט והרוויח בעבודות אלה מחצית ממה שהרוויח בנתבעת. (סעיפים 27 - 32 לתצהירו במקום עדות ראשית). 62. גרסה זו לא נסתרה בחקירתו הנגדית. אין חולק כי מדובר בעבודה השונה במהותה מהעבודה שנעשתה בנתבעת, בשים לב הן למהות העבודה ולתנאי העבודה שניתן להגדירם כ"שאר נסיבות העניין", המוגדרים בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, ושיש ליתן להם משקל בבוא בית הדין ליתן הכרעתו בתביעה לפיצויי פיטורים מחמת מצב בריאות לקוי. 63. בנסיבות אלה יש לראות התפטרותו בדין פיטורים ולזכותו בפיצויי פיטורים. 64. ובאשר לשיעור פיצויי הפיטורים - התובע תובע פיצויי פיטורים על פי משכורת קובעת בסך של 6,145.98 ש"ח לתקופת העסקה מ-1/6/95 עד 9/7/06 (למעט חודשים 9/05 - 10/05) ובתוספת 14 יום לפי התקנות, סה"כ 67,471.07 ש"ח. 65. התובע כלל בחישוב משכורתו הקובעת את ממוצע הבונוסים והפרמיות שקיבל במהלך עבודתו וציין בכתב תביעתו, כי מדובר בתשלומים שהינם בבחינת פיקציה והתובע צירף חישובים לכתב התביעה ולתצהירו במקום עדות ראשית. 66. הנתבעת לא חלקה בכתבי טענותיה או בסיכום טענותיה על אופן חישוב פיצויי הפיטורים, לרבות השיעור שתבע התובע. אלא טענה טענות לעניין תביעת התובע לזכותו בהלנת פיצויי פיטורים. 67. בנסיבות אלה, יש לחייב הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים שתבע התובע בתביעתו, אולם אין לזכותו בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, שכן התגלתה מחלוקת של ממש באשר לעצם זכאותו, מחלוקת שעורר התובע, רק לאחר שהתפטר ועזב עבודתו. 68.לפיכך, פיצויי הפיטורים בסך 67,471.07 ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 12/7/06 עד לפרעון המלא בפועל. 69. לסיכום - התובע השכיל להוכיח גרסתו כי התפטר מחמת מצב בריאות לקוי ולפיכך יש לזכותו בפיצויי הפיטורים שתבע בתביעתו, לרבות הפרשי הצמדה וריבית חוקית, הכל כפי שפורט בסעיפים 64 ואילך בפסק דין זה. 70. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ש"ח + מע"מ. 71.לחץ / מתח בעבודההתפטרות