1.לפנינו תביעתה של התובעת לפיצויי פיטורים, וזאת מכוח הוראת סעיף 7 (א) לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג - 1963 (להלן- חוק פיצויי פיטורים) שעניינו התפטרות עובדת תוך תשעה חודשים מיום שילדה על מנת לטפל בילדה. 2.ואלה העובדות הרלוונטיות להכרעה - א.הנתבעת הינה חברה העוסקת בין היתר כסוכנות - משרד נסיעות תיירות פנים. ב.התובעת עבדה אצל הנתבעת בתפעול של קבוצות בתיירות פנים החל מיום 20/10/2004 ועד ליום 21/6/2007 עת ילדה ויצאה לחופשת לידה. ג.ביום 20/9/2007 נשלח לנתבעת מכתב הפסקת עבודה שמפאת חשיבותו נביאו כלשונו: "אבקש להודיע על התפטרותי למטרת טיפול ושמירה בבני התינוק. ההתפטרות שלי היא מיום גמר חופשת הלידה בתאריך 27/9/2007. הנני מודעת לכך שביקשתי הארכה של חופשת הלידה עד לחודש ינואר על סמך שחשבתי שיהיה מי שישמור ויטפל בבני. מאחר ואין לי ברירה צר לי להודיע שאני חייבת להתפטר. הנני מודעת לכך שעלי לתת התראה של חודש. בקשתי היא שתוותרו על כך מאחר ואין לי איפה להשאיר את הילד. עקב התפטרותי אבקש לקבל את דמי הפיצויים המגיעים לי מתאריך 20 אוקטובר 2004...". עד הנתבעת, מר נביל עיסא, הכחיש את קבלת המכתב, אם כי מודה כי התובעת טענה שהיא התפטרה כדי לטפל בתינוק. ד.ביום 1/1/2008 החלה התובעת לעבוד בכנפי משק תור בע"מ. (להלן- המעביד החדש). על פי הסכם העסקה עם המעביד החדש שהוצג בהסכמה שעות עבודתה של התובעת עד לחודש יולי 2008 הן 9:00 עד 14:30 ולאחר מכן 9:00 עד 15:30, לא כולל ימי שישי וערבי חג. משכורתה היתה 7,000 ₪. החל מחודש ינואר 2008 משכורתה האחרונה אצל הנתבעת 5,600 ₪ נטו. [עדות התובעת פרוטוקול עמ' 7 ש' 22]. ה.היקף עבודת התובעת אצל הנתבעת היה חמישה ימים בשבוע 16:00 - 8:00 וימי שישי לסירוגין. ו.הצדדים חלוקים באשר לאירועים שקדמו להודעת ההתפטרות. 3.הנתבעת כפרה בתחולת סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים על נסיבות המקרה ואף הגישה תביעה שכנגד בגין נזקים שגרמה התובעת כאשר התפטרה ללא הודעה מוקדמת. לטענת התובעת שכנגד נגרם לה הפסד המוערך ב-30,000 ₪ בגין ביטול ו/או חוסר טיפול בחבילות נופש שהנתבעת שכנגד אמורה היתה לטפל וכן הפסדים בגין הכשרת עובדים אחרים. כמו כן חייבת הנתבעת שכנגד לפצות את התובעת שכנגד בגין דמי הודעה מוקדמת בסך 6,500 ₪ בגין התפטרות ללא הודעה מוקדמת. 4.יש לציין כי מלכתחילה כללה תביעת התובעת רכיבים נוספים של פדיון חופשה וכספי ביטוח מנהלים אשר לא הועברו במלואם לחברת הביטוח הן חלק מעביד והן חלק עובד שנוכה משכר התובעת ולא הועבר. רכיבים אלה שולמו לאחר הגשת התביעה. 5.מטעם התובעת העידה התובעת ומטעם הנתבעת העיד מר נביל עיסא בעלי הנתבעת. 6.טענות התובעת - א.חודש לפני משלוח הודעת ההתפטרות שוחחה התובעת עם מנכ"ל הנתבעת מר אמיר כהן וביקשה ממנו להקטין את היקף משרתה לכדי מחצית. המנכ"ל הבטיח שישיב לבקשתה, ומשלא עשה כן והתובעת פנתה אליו שוב, תשובתו היתה כי לא ניתן לצמצם את היקף המשרה מאחר ופקידת נסיעות נוספת שעבדה אצל הנתבעת עובדת עד השעה 15:00. למחרת השיחה שלחה התובעת את מכתב ההתפטרות. ב.הנתבעת נמנעה ביודעין מלהביא לעדות את המנכ"ל איתו שוחחה התובעת. ג.המועד הקובע לבחינת הזכאות לפיצויי פיטורים מכח סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים הוא מועד ההתפטרות כאשר התובעת נותרה בביתה שלושה חודשים נוספים לאחר ההתפטרות וצמצמה לאחר מכן את שעות עבודתה. ד.התובעת עומדת על תשלום פיצויי הלנה. 7.טענות הנתבעת - א.טענתה של התובעת כי ביקשה ממנכ"ל התובעת לעבוד חצי משרה (ודהיינו 4 שעות) נסתרה, שכן גם אצל המעביד החדש עבדה בתחילה 5.5 שעות ובהמשך 6.5 שעות. ב.על פי תלושי השכר השתכרה התובעת מינואר 2008 שכר של 7,000 ₪, בכך יש לסתור את טענתה בעל-פה כי עבדה רק 5.5 שעות. ג.התובעת לא התפטרה על מנת לטפל בתינוק כי אם לטובת מקום עבודה אחר, מתחרה בנתבעת, בו השתכרה שכר גבוה יותר. ד.אין מקום להטיל על הנתבעת פיצויי הלנה שכן היא גילתה יחס טוב כלפי התובעת, הסכימה להאריך את חופשת הלידה, שילמה את רכיבי התביעה הנוספים, והמנעותה מתשלום פיצויי פיטורים נבעה ממחלוקת כנה באשר לזכאות בנסיבות הענין. ה.התובעת חייבת לפצות את הנתבעת בגין הנזקים שגרמה בהתפטרותה ללא הודעה מוקדמת כעולה מהתביעה שכנגד. 8.דיון והכרעה - סעיף 7 (א) לחוק פיצויי פיטורים קובע - " התפטרה עובדת, תוך תשעה חודשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה - יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים". כבר נפסק כי - אין ליתן לדיבור של "על מנת לטפל בילד" פירוש על פיו, כל זמנו של ההורה יוקדש לטיפול בילד וכל עוד הוא בגדר ילד. הפירוש הנכון לדעתנו הוא כי ההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה יותר משמעותית עם הילד תוך כדי טיפול בו". [דב"ע נה/51-3 דינה חבה נ' סופר דרינק בע"מ פד"ע כח 471 (להלן -ענין דינה חבה]. בעניננו הודיעה התובעת על התפטרותה על מנת לטפל בילדה ביום 20/9/2007. התובעת החלה לעבוד אצל המעביד החדש בחודש ינואר 2008 ודהיינו כעבור מעל שלושה חודשים. אף שעות העבודה הופחתו באופן משמעותי. על פי הסכם העבודה שלא נסתר עבדה התובעת עד חודש יולי 2008 מ-9:00 עד 14:30 ודהיינו 5.5 שעות ביום, לא כולל יום שישי, כאשר אצל הנתבעת עבדה משעה 8:00 עד 16:00 ודהיינו 8 שעות וימי שישי לסירוגין. על כך נאמר בענין דינה חבה כי עובדת שהתפטרה על מנת לטפל בילדה לא תפסיד את זכותה לפיצויי פיטורים, אף אם זמן קצר לאחר התפטרותה החלה לעבוד במקום אחר, בתנאי שהעבודה במקום החדש מאפשרת לה באופן משמעותי, שהות ארוכה יותר עם התינוק. הפחתה משמעותית של שעות העבודה, לעומת מקום העבודה הקודם, די בה כדי שלא לשלול את הזכאות לפיצויי פיטורים. 9.הנתבעת טוענת כי העובדה שהתובעת השתכרה אצל המעביד החדש שכר גבוה יותר עבור שעות עבודה פחותות היא הסיבה להתפטרות ולא הרצון לטפל בילד. בענין זה נאמר כי המועד לבחינת הזכאות לפיצויי פיטורים מכח סעיף 7(א) הנ"ל הוא מועד ההתפטרות. התובעת החלה לעבוד אצל המעביד החדש מעל שלושה חודשים לאחר מועד ההתפטרות. הנתבעת לא הוכיחה כי בעת ההתפטרות סיכמה התובעת עם המעביד החדש את תנאי עבודתה ומכל מקום משמדובר במקום עבודה המאפשר לה באופן משמעותי שהות ארוכה יותר עם ילדה אין בעובדה כי שכרה גבוה יותר כדי לשלול את טענת התובעת כי התפטרה על מנת לטפל בילדה. 10.אשר לטענת התובעת בדבר בקשתה מהנתבעת לצמצום שעות עבודתה - התובעת העידה כי חודש לפני ההתפטרות שוחחה טלפונית עם מר אמיר כהן וביקשה להפחית את היקף משרתה לחצי משרה, והוא אמר כי יחזור אליה. וכשלא חזר פנתה אליו שוב ומר כהן השיב לה כי הדבר בלתי אפשרי כי הקולגה שלה עובדת עד שעה שלוש, בתגובה השיבה התובעת כי היא מצטערת ותאלץ להתפטר ולמחרת שלחה את מכתב הפיטורים. [פרוטוקול עמ' 6 ש' 15-8]. מודעים אנו לכך כי עדות זאת לא עולה עם תוכן מכתב ההתפטרות שכן במכתב זה התובעת לא מזכירה בקשה שסורבה להקטנת המשרה אלא בקשה שלה להארכת חופשת הלידה עד לחודש ינואר שנענתה בחיוב אך היא החליטה לחזור בה כדי לטפל בתינוק. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי התובעת ביקשה להאריך את חופשת הלידה עד נובמבר, ובנובמבר לאחר שביקשה לצמצם את שעות העבודה, התבקשה לסור למשרדם על מנת לברר הענין ואז נשלחה הודעת התפטרות. מר נביל עיסא העד מטעם הנתבעת חזר על דברים אלה אם כי העיד כי הוא אישית לא דיבר כלל עם התובעת אלא המנכ"ל אמיר כהן. מר כהן לא הובא להעיד על ידי הנתבעת כדי לסתור את עדותה של התובעת. אלא שלטעמנו אין בנקודה זו כדי להשפיע על הכרעת התביעה, שכן הגם כי הדבר לא מופיע במכתבה של התובעת, מודה הנתבעת כי התובעת ביקשה לצמצם את שעות העבודה. המחלוקת הינה האם הנתבעת סירבה לטענת התובעת או אם בקשה מהתובעת לסור למשרדיה ואז התובעת חזרה בה. בעניין דינה חבה דן בית הדין הארצי בשאלה האם על עובד שבכוונתו להתפטר על מנת לטפל בילד לאפשר למעביד להפחית את שעות העבודה. בענין זה נקבע כי אם העובד מבקש להפסיק לחלוטין את עבודתו, על מנת לטפל בילד ואינו יודע כמה זמן יבקש להתמיד בכך, אין לדרוש ממנו לבקש חופשה ללא תשלום עד אשר יחליט אם לחזור ורק אם ימאן המעביד תקום לו הזכות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 7 הנ"ל. אשר למקרה של הורה המבקש לצמצם משמעותית את שעות עבודתו לא נקבעה הלכה חד משמעית, אך גם אם נקבל כי על העובד חלה חובת התראה ועליו לפנות למעבידו ולבקש ממנו לאפשר לו להפחית את שעות העבודה על מנת לטפל בילד ורק במקרה של סירוב יהיה העובד זכאי לפיצויים, אין בכך כדי להכריע את גורל התביעה, שכן העובד רשאי לשנות את דעתו וגם אם יאשר לו המעביד צמצום השעות יולכ להגיע למסקנה כי הוא מבקש לטפל בילד כל היום. גם אם נקבל את גירסת הנתבעת כי ההודעה על הפסקת העבודה ניתנה בנובמבר ולא בספטמבר וכי הנתבעת הסכימה לשקול הפחתה בשעות, הרי שאין חולק כי מיד לאחר מכן ביקשה התובעת להפסיק את עבודתה לחלוטין כדי לטפל בתינוק. לא הוכח כי בשלב זה של ההודעה נוצר הקשר עם המעביד החדש. התובעת רשאית היתה לשנות דעתה שוב לאחר חודש וחצי ולהגיע למסקנה כי די לה בטיפול בילד מספר שעות. משחלף פרק זמן ניכר בין ההתפטרות (אף לשיטת הנתבעת) לבין תחילת העבודה במקום החדש, ומשמדובר בהפחתה ניכרת של שעות העבודה, זכאית התובעת לפיצויי פיטורים. משגובה הסכום לא הוכחש תשלם הנתבעת לתובעת פיצויי פיטורים בסך של 18,958 ₪ . לא מצאנו בנסיבות הענין להטיל פיצויי הלנת פיצויי פיטורים והשתכנענו כי הנתבעת לא שילמה את פיצויי הפיטורים בשל חילוקי דעות אמיתיים בדבר עצם הזכאות לפיצויי הפיטורים. 11.אשר לתביעה שכנגד, טוענת הנתבעת כי הינה זכאית להודעה מוקדמת ולנזקים שגרמה התובעת בגין עזיבתה ללא הודעה מוקדמת. אשר לתביעה זו דינה להדחות מכל וכל. התובעת שכנגד לא הוכיחה נזק כלשהו ואין היא זכאית להודעה מוקדמת. בין אם הודיעה התובעת על התפטרותה בחודש ספטמבר ובין אם בחודש נובמבר הרי שהתובעת נעדרה מכח סעיף 7(ד) לחוק עבודת נשים תשי"ג-1954 (להלן- חוק עבודת נשים) והיתה רשאית לחופשה ללא תשלום מעבר לתקופת ההודעה המוקדמת. חיובה בהודעה מוקדמת במקרה זה נוגד הן את תכלית חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א-2001 וכן את זכותה להתפטר על מנת לטפל בתינוק. מטרת ההודעה המוקדמת היא לאפשר למעביד לחפש מחליף לעובד שהתפטר תוך כדי עבודת העובד. אולם במקרה זה התובעת נעדרה מהעבודה מכוח חוק עבודת נשים והיתה צפויה כאמור להעדר תקופה העולה על התקופה של ההודעה המוקדמת. חיובה לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת סותרת את זכותה להתפטר על מנת לטפל בילד. אשר על כן התביעה שכנגד נדחית. 12.סוף דבר , הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך של 18,958 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/10/2007 ועד יום התשלום בפועל. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום שיומצא לה פסק-הדין.קטיניםהתפטרות