I. ההליך 1. בפני בית-הדין האזורי בתל-אביב (דיון מס' לא/18 - 3), התבררה תביעתו של המערער (להלן - העובד) נגד המשיבה (להלן - תע"ש) לפיצויי פיטורים, והעילה לתביעה - התפטרות "עקב העתקת מקום מגורים... ליישוב באזור פיתוח מיישוב שאינו אזור פיתוח". 2. העובדות הצריכות לערעור זה ולערעור זה בלבד, הן: (א) העובד עבד בתע"ש משנת 1951 עד סוף שנת 1967, בהפסקה של שני פרקי זמן שבהם היה בחופשה ללא תשלום; (ב) בארבע השנים האחרונות לעבודתו של העובד בתע"ש היו חיכוכים בין העובד ובין מנהל המחלקה שבה הוא עבד, והיחסים בן השניים הגיעו, לדברי העובד בחקירה הנגדית, לכך ש"לא יכול(תי) להמשיך לעבוד בתע"ש", ו"לא היתה לו (לי) כל בירה אלא לעזוב את תע"ש"; (ג) החל משנת 1966 פעל העובד להשגת עבודה אצל מעביד אחר, או ליצירת מקור פרנסה כעצמאי. בסוף שנת 1967 הגיש העובד כתב-התפטרות שבו הודיע על רצונו לעבור לאזור פיתוח, וביום 4.1.1968 עבר העובד, לטענתו, לגור עם משפחתו בכרמיאל - שהוא "ישוב באזור פיתוח" לעניין סעיף 8 שבחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן - החוק). 3. בכתב-ההגנה טען בא-כוח תע"ש, כי העובד לא העתיק את מקום מגוריו לכרמיאל, ולחילופין - כי אף אם העתיק את מקום מגוריו לכרמיאל, לא גר שם לפחות שישה חודשים, כנדרש בתקנה 12 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 (להלן - התקנות). במסגרת דיון מוקדם, שמשום מה התקיים בהשתתפות נציגי ציבור, ניתנה רשות לבא-כוח תע"ש "לתקן את כתב-ההגנה בכל הנוגע לאופן חישוב פיצויי פיטורים". אכן הוגש כתב-הגנה מתוקן, והתיקון התייחס לא רק "לאופן חישוב פיצויי פיטורים" כפי שהותר, אלא הועלתה בו טענה חדשה והיא, כי "גם אם שהה התובע תקופה כלשהי בכרמיאל, לא רכש העובד זכות לפיצויים מסיבת התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו ליישוב באזור פיתוח במובן חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963". 4. בית-הדין האזורי קבע עובדות מוסכמות, ואיתר את השאלות השנויות במחלוקת, והן שלוש: מה היה שכרו היומי של העובד; האם העתיק העובד את מקום מגוריו לאזור פיתוח, ואם כן - האם גר שם 6 חודשים; ההתפטר העובד עקב העתקת מקום המגורים לאזור הפיתוח. 5. התובע העיד בפני בית-הדין; כן שמע בית-הדין עדים שהוזמנו על-ידי העובד וכן העיד בפני בית-הדין האזורי עד מטעם תע"ש. עם תום מערכת העדויות סיכם העובד, שלא היה מיוצג על-ידי עורך-דין את טענותיו, וכן סיכם בא-כוח תע"ש את טענותיו. בדברי הסיכום התייחס בא-כוח תע"ש לכל השאלות שהיו שנויות במחלוקת, להוציא את שאלת גובה שכר העבודה היומי, וטען כי העובד לא גר 6 חודשים בכרמיאל, וכי לא העתיק לשם את מקום מגוריו. כן טען בא-כוח תע"ש כי על-מנת שעובד יהא זכאי לפיצויי פיטורים בשל התפטרות, צריך שההתפטרות תהיה עקב העתקת מגורים, ובמקרהו של העובד "העתקת מקום המגורים (היתה) עקב ההתפטרות", וכי העובד העתיק את מקום המגורים, אם העתיקם, "כדי לקבל פיצויים". 6. בית-הדין האזורי לא פסק בכל השאלות שהועמדו לדיון, אלא בשאלה אחת בלבד: בית-הדין פסק שהעובד לא התפטר עקב העתקת מקום מגוריו לכרמיאל, ובשל כך דחה את התביעה. יש להצטער על דרך זאת של פסיקה בשיעורין, על-ידי בית-דין אזורי, דרך שכפי העולה מהאמור להלן, אין בה כדי לקצר אלא להאריך הליכים. בית-הדין האזורי קבע בפסק-דינו כי "דברי התובע לא השאירו ספק בלבנו כי המניע העיקרי להתפטרותו (של העובד) היה רצונו להפסיק את עבודתו אצל הנתבעת ולא הרצון לעבור לכרמיאל או לכל ישוב אחר באזור יתוח", וכי על-מנת שיקויים התנאי שההתפטרות היא "עקב" העתקת מקום המגורים ליישוב באזור פיתוח צריך "כי ההתפטרות (תהיה) תוצאה של רצון העובד לעבור לאזור פיתוח". 7. בית-דין זה קיבל את הערעור ביום שטענו בפניו באי-כוח הצדדים, "כך שפסיקת בית-הדין האזורי לעניין פירוש הדיבור "התפטרות עקב", שבסעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים, מתבטלת". העניין הוחזר לבית-הדין האזורי, על-מנת שיפסוק ביתר השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים", ונקבע כי פסק-דין מנומק יינתן בנפרד. II. פסק-דין 1. העומד לדיון בערעור זה הוא פירוש המלה "עקב" בהקשר למלים "העתקת מקום מגוריו" של העובד ליישוב באזור פיתוח, על-מנת שיראו התפטרות כפיטורים לעניין זכאות לפיצויים. 2. בית-הדין האזורי עמד על מניעיו של העובד להעתיק את מקום מגוריו לכרמיאל, אם אמנם העתיק לשם את מקום מגוריו, ושאלה זאת נשארה פתוחה לדיון, והגיע למסקנה כי הוא עשה כן היות ורצה להתפטר מעבודתו ולזכות בפיצויי פיטורים, ולא מפני שרצה "לעבור לאזור פיתוח" (ראה סעיף (2) (ג) שבחלק ‎I דלעיל). 3. לשון אחר, בית-הדין האזורי שם את הדגש על המניע להעתקת המגורים לאזור פיתוח, במקום לעמוד על הסיבה הסופית שבעטיה התפטר מעבודתו. בכך טעה בית-הדין האזורי. 4. רבים המניעים של אדם להעתקת מגורים; יכול ומניעים אלה יהיו קשורים בטובת הנאה כלכלית - כגון שיפור תנאי מגורים, הנחות במסים, או עבודה טובה יותר. כל זה בשל החיוב במקום החדש. אך יכול גם שהמניע לא יהא הטוב שבמקום החדש, אלא השלילה שבמקום ממנו עוקרים, והרצון לעזוב עבודה או מקור פרנסה אחר בכלל אלה. 5. לא במניע להעתיק את מקום המגורים מדובר בסעיף 8 לחוק, אלא בסיבה להתפטרות מהעבודה מדובר בו. על-מנת שיקומו התנאים לזכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 8, פיסקה (2) לחוק, צריך שייווצר מצב אשר בו העתקת מגורים מביאה לכך שהעובד אינו יכול להמשיך לעבוד בעבודתו הקודמת, ועל-כן מתפטר הוא מעבודתו. אין די בכך שימאי אשר ביתו בצפת יעתיק את מקום מגוריו לכרמיאל, כי עז רצונו להקים ביתו בעיר ההולכת ונבנית ולתרום בכך ליישוב הגליל, על-מנת שיזכה בפיצויים אם יתפטר מעבודתו, כי הרי אין בהעתקת המגורים כאמור כדי ליצור מצב שונה לחלוטין לעניין המשך העבודה כימאי; מאידך די בכך שעובד אחר הגר בירושלים ועובד במפעל מקומי, יעתיק מגורים לכרמיאל, ויהא המניע להעתקת המגורים אשר יהא. משהקובע הוא לא המניע להעתקת המגורים, אלא המצב שנוצר עקב העתקת המגורים, אין העובד מנוע מלבסס תביעתו על העילה שבסעיף 8 פיסקה 2 לחוק, רק בשל כך שהמניע להעתיק מגוריו היה רצון להחליף מקום עבודתו. למניעת "העתקת מגורים" שאין בה ממש דאג מתקין התקנות בקובעו בתקנה 12 (ב) לתקנות את הסייגים שקבע. מהנימוקים האמורים התקבל הערעור והעניין הוחזר לבית-הדין האזורי להמשך הדיון. שינוי מקום מגורים של עובדהתפטרות