1. התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים לרבות הלנת פיצויי פיטורים וכן תביעה לפדיון חופשה. הרקע העובדתי 2. התובעת עבדה בנתבעת כזבנית מיום 1/7/96 עד לסוף חודש 6/06. 3. בחודש 5/06 אובחנה בתה של התובעת (אשר התגוררה באותה עת בארה"ב) כמי שסובלת ממחלת קרוהן. 4. בתאריך 30/5/06 הגישה התובעת מכתב התפטרות וציינה כי בכוונתה להתפטר חודש ממועד המכתב לצורך טיפול בבתה (המכתב צורף לכתב התביעה). 5. התובעת ביקשה לקבל את פיצויי הפיטורים על פי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"). 6. הנתבעת דחתה את תביעתה וטענה כי התובעת עזבה את עבודתה מרצונה החופשי על מנת לעבור ולהתגורר בארה"ב סמוך לבתה. עת התפטרה לא הציגה כל מסמך רפואי המאשר את טענותיה בדבר מצבה הרפואי של הבת, ולא הוכיחה כי התפטרה מעבודתה על מנת לטפל בבתה. באשר למסמכים הרפואיים שצרפה התובעת טוענת הנתבעת כי מסמכים אלה כתובים בשפה האנגלית, לא תורגמו ולא אומתו בדרך הקבועה בסעיף 30 לפקודת הראיות ולפיכך אין ליתן להם כל משקל ראייתי. הפועל היוצא מכן, טוענת הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה את מצבה הרפואי של בתה. 7. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית וכן תיק מוצגים מטעמה, וצרפה מסמכים רפואיים בדבר מצבה הרפואי של בתה. 8. בתצהירה פרטה כי היא אם לבת ששמה פאינה דרליוק ועלתה ארצה בשנת 1990. קודם לכן התגרשה מבעלה ובתה היחידה נשארה בחזקתה. בחודש 8/03 עזבה הבת את ישראל ועברה להתגורר עם אביה בארה"ב. בשנת 2005 ביקרה התובעת את הבת בארה"ב. במהלך הביקור סבלה הבת מחום גבוה ורעידות וחולשה ובעקבות כך פנתה לטיפול רפואי ועברה סידרת בדיקות והובהר כי הבת סובלת ממחלה הקרוהן (אישור רפואי מיום 23/5/06- ת/15) לאור המצב הבריאותי של הבת והמחלה ממנה סבלה, הצהירה התובעת כי פנתה למנהלת הנתבעת טמילה גופמן והודיעה לה כי בכוונתה לטוס לארה"ב על מנת לטפל בבת. ב- 12/05 הגיעה הבת לחופשה בארץ, סבלה מתת משקל ומצבה הבריאותי היה ירוד. באותה עת נזדקקה הבת לעזרת התובעת ולמעשה לא תפקדה כלל. הבת כאמור אובחנה ב - 6/05 כמי שסובלת ממחלת הקרוהן (ת/14) והתובעת צירפה מכתב רפואי מבית החולים Mount Sinai בשיקגו מיום 23/5/06 המאשר כי הבת סובלת ממחלת זו. באישור צוינו תופעות של שלשולים והקאות, מצב דכאוני והצורך בעזרה יומית. התובעת מתארת בתצהירה כי מדובר במחלה המלווה בכאבי בטן, שלשולים וכדומה וכי הבת הייתה זקוקה לאוכל מיוחד וסבלה באותה עת מחולשה מתמדת. כי בתחילה אביה של הבת טיפל בה אך לא יכול היה להיות צמוד אליה ולכן החליטה התובעת לנסוע ולטפל בה שכן מצבה הדרדר. התובעת נסעה ב-19/7/06 לארה"ב לטפל בבתה ונאלצה לעזור לה שם בפעילות יום יומית כגון מקלחת, עזרה בהפרשות, בלבוש, בהתאמת אוכל וכד' כל זאת בשל חולשה. בתאריך 18/12/06 נאלצה התובעת לשוב ארצה בשל סיום תוקף האשרה שלה והיה בכוונתה לשוב לארה"ב, באותה עת מצאה הבת בן זוג והוא זה אשר דואג לצרכיה. לאחר שחזרה ארצה ביקשה ממנהלת הנתבעת לשלם לה פיצויי פיטורים אך היא סרבה. התובעת בקשה לשוב לעבודה אך הגב' קופמן הסכימה בתנאי שהתובעת תוותר על פיצויי הפטורים ותתחיל לעבוד כעובדת חדשה ללא רציפות זכויותיה. התובעת סרבה ובעקבות כך הגישה תביעתה. 9. גרסה זו של התובעת לא נסתרה בחקירתה הנגדית. התובעת אישרה בחקירתה את סממני המחלה אך לא ידעה את מהותה (עמ' 8 לפרוטוקול). התובעת אשרה כי החליטה לנסוע לארה"ב לאחר שהבת שהתה בארץ בחופשה חודש ימים. כן אשרה כי בעקבות המחלה עברה הבת ניתוח וצירפה אישורים רפואיים המאשרים גרסה זו. כן אשרה כי בשנת 2006 מצב הבת החמיר והחלו דימומים והקאות והבת לא יכלה לטפל בעצמה וגם אביה לא יכול היה לעזור לה. מדובר בנערה (עמ' 9 לפרוטוקול ) והעידה: "בשנת 2006 לקחתי הכל ויצאתי ממקום העבודה וטסתי לילדה שלי לטפל בה, מצב הבריאות שלה כל כך התדרדר שהיא לא יכלה לטפל בעצמה". בתקופה ששהתה אצל הבת העידה כי היו תקופות שהבת לא יכולה הייתה לזוז ונאלצה לשכב שבוע שבועיים במיטה אולם לאחר מכן ניגשה למבחנים אקסטרים שכן החלה גם ללמוד. התובעת גם אשרה כי אכן החליטה לנסוע לארה"ב בינואר 2006 אך מימשה זאת כמה חודשים לאחר מכן כי המחלה יכולה להיות שקטה כמה זמן ואז להתפרץ, ובאותה תקופה נסעה לארה"ב אביה של הבת כבר לא יכול היה לטפל בה. 10. מטעם הנתבעת הצהירה הגב' קופמן טמילה שטענה כי התובעת עזבה לארה"ב ללא קשר למצבה הרפואי של הבת אלא על מנת לבדוק אפשרות מגורים בארה"ב ולהצטרף לבתה ובעלה (גרוש) אשר התגוררו דרך קבע שם. עוד טענה בתצהיר, כי התובעת לא המציאה מסמך רפואי עת התפטרה אלא מסמך מיום 2/10/07 שצורף חצי שנה לאחר ההתפטרות וכל המסמכים הנוספים הונפקו שנה לאחר מכן, כששבה התובעת מארה"ב הציעה הגב' קופמן טמילה לתובעת לשוב לעבודה באותה משרה אך התובעת סרבה וטענה כי רוצה לחזור לארה"ב לטייל. 11. בחקירתה טענה כי התובעת בקשה לשוב לארה"ב כדי לטייל כשנשאלה על ידי בית הדין האם ידעה שבתה של התובעת הייתה חולה שנסעה לארה"ב השיבה כי אינה יודעת ממה נבעו השלשולים של הבת מביקורה בפאבים עת בקרה בארץ או מהמחלה. (עמ' 14 לפרוטוקול). 12. נפנה תחילה להוראות חוק פיצויי פיטורים התשכ"ג- 1963 הקובע בסעיף 6 כדלקמן :- "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין, הייתה סיבה מספקת להתפטרות, רואים לעניין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים. בסעיף זה "בן משפחה" - בן משפחה שנקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת". תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד - 1964 קובעות כי:- "בן משפחה לעניין סעיף 6 הוא אחד מאלה : (1) בן זוגו של העובד, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו. (2) ילדיו של העובד, לרבות ילד מאומץ או חורג. (3) הורה של העובד. (4) נכדו של העובד, סבו או הורה של בן זוגו הגר עם העובד ועיקר כלכלתו עליו" 13. נטל ההוכחה באם העובד התפטר בשל מחלתו או מחלת בן משפחה מוטל על העובד, אשר צריך להביא ראיה באמצעות תעודות רפואיות, כי מצב בריאותו או מצב בריאות בן משפחתו אינו מאפשר לו להמשיך לעבוד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, ולכן מהווים סיבה מספקת להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים (דב"ע נג' / 210 - 3 אהרן רביוב - נאקו שיווק בע"מ פד"ע כז' 514). 14. התפטרות בשל מצב בריאות של בן משפחה אינה מחייבת כי תהיה לשם טיפול בבן המשפחה החולה, "לא מילים אלה ולא מילים שמשתמעת מהן אותה כוונה, אינן בנמצא באותו סעיף ולא על בית הדין להוסיף מילים לחוק, מילים שיש בהן שינוי מהותי של דבר החקיקה. משרצה המחוקק לקשור את ההתפטרות המזכה בפיצויים במטרה מסויימת, הוא עשה כך מפורשות. יכול וההתפטרות שבה מדובר בסעיף 6 לחוק כשהחולה הוא בן משפחה של העובד, תהיה על מנת לטפל באלה, או "לטובתו" כגרסת המשיבה, אך אין זה הכרחי כי כך יהיה הדבר בכל המקרים" (דב"ע ל / 18 -3 נח בנצילוביץ - "אתא" חברה לטקסטיל בע"מ, פד"ע ב' , 41 55). 15. מכאן עולה, כי התפטרות לרגל מחלת בן משפחה צריכה להיבחן לפי כלל הנסיבות, בשים לב למקום העבודה של העובד, מחלת בן משפחה, מקום מגורי בן המשפחה ועוד. אין צורך כי ההתפטרות תבוא לשם טיפול בבן המשפחה החולה. 16. במקרה שלפנינו הוכיחה התובעת כי בשל מחלת בתה נאלצה לעזוב את העבודה. שוכנענו כי המניע להתפטרותה הייתה מחלת בתה, הרצון והצורך לטפל בה ולשהות במחיצתה בארה"ב, כל זאת בסמוך לאחר שאובחנה המחלה כמחלת קרוהן. 17. גרסתה נתבעת כי התובעת התפטרה בשל רצונה לעבור להתגורר בארה"ב לא הוכחה. 18. התובעת הציגה מסמכים רפואיים מהם עולה בברור כי בתה סובלת ממחלת הקרוהן. הדבר צוין מפורשות במסמך רפואי מיום 23/5/06. היינו מספר ימים לפני שהתובעת הודיעה כי התפטרה. 19. אמנם מדובר במסמכים שנוסחו בשפה האנגלית אך אין לשלול את משקלם הראיתי רק בשל העובדה שלא תורגמו לשפה העברית. מעיון במסמכים שצורפו עולה בברור שם המחלה ושמה של הבת ודי בכך לעניינינו. 20. על פי סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 "בית הדין לא יהיה קשור בדיני ראיות אלא על פי סעיף 24 (ב) ו- 26 (ב)" על אף האמור בסעיף, קשור בית הדין בעקרונות שבדיני הראיות ורשאי להגמיש את ההליך השיפוטי. עם זאת הוראת הסעיף לא נועדה לשחרר את בית הדין כליל מעקרונות דיני הראיות ולהכשיר ראיות פסולות או לפעול בניגוד לכללים המקובלים הנוהגים בתחום זה ולבסוף יצוין כי סעיף זה מאפשר לבית הדין להסיר מעליו מגבלות בתחום דיני הראיות, שלדעתו אינן רצויות והסרתן אינה פוגעת בעשיית הצדק במשפט. 21. התובעת פרטה במכתב ההתפטרות כי תגיש מסמכים רפואיים אם תתבקש. טענות הנתבעת כי לא הוצג מטעם התובעת מסמך רפואי בעת התפטרותה המאשר את גרסתה באשר לסיבה בבסיס פיטוריה, אינה מדויקת. עדת הנתבעת לא סתרה בעדותה את העובדה כי ידעה שבתה של התובעת חולה ואת הסיבה להתפטרות התובעת באותה עת. גם לא הוכח שהנתבעת ביקשה מהתובעת להמציא מסמכים רפואיים בשלב כלשהו. 22. מהשתלשלות העניינים שפירטה התובעת בתצהירה לרבות בחקירתה בפנינו הוכח ולא נסתר כי אכן יש קשר בין מועד בו התפטרה לבין מחלת הבת עת התגלתה המחלה במחצית שנת 2006 לפי המסמכים הרפואיים. עוד נדגיש כי המחלה התגלתה סמוך למועד בו בקרה התובעת את הבת בארה"ב וראתה אותה בסבלה. לאחר מכן הבת בקרה בארץ ב - 12/5 והתובעת תארה את מחלתה ותוצאותיה הנלוות. העובדה כי התובעת נסעה רק במחצית שנת 2006 לארה"ב אינה שוללת את הקשר בין מחלת הבת לעילת ההתפטרות. מסקנה זו אף נתמכת בסוג המחלה ובעובדה שהתובעת הצהירה והעידה כי יש תקופות של נסיגה במחלה ויש תקופות של התפרצות המחלה. 23. יצוין כי גם המסמכים הרפואיים שהונפקו לאחר שהתובעת התפטרה תומכים בגרסתה בדבר העובדה שבתה אכן סבלה ממחלת קרוהן, עובדה אשר הגב' קופמן טמילה ניסתה להסתיר. 24. נבקש לציין כי לעיתים ניתן להמציא תעודות רפואיות ממועד מאוחר יותר להתפטרות, בתנאי כמובן שהתעודות יאשרו כי בזמן ההתפטרות מצב בריאותו של בן המשפחה הצדיק את ההתפטרות. כך היה במקרה דנן ואף הוצגה תעודה רפואית מתקופה קודם להתפטרות וסמוך לה. 25. אף אם היו מניעים נוספים להתפטרות התובעת כפי שטענה הנתבעת ושאינם קשורים למצבה הרפואי של הבת, שוכנענו כי המניע הרפואי הוא היה אמיתי וממשי ובמקרה כזה הקובע כי מידת הממשיות של הקשר הסבתי בין ההתפטרות למצב הרפואי של בן המשפחה. 26. במקרה דנן הוכחו יסודות סעיף 6 א' לחוק פיצויי פיטורים, היינו כי קיים קשר סיבתי בין ההתפטרות למצבה הבריאותי של הבת שהייתה בבחינת קרובת משפחה. הוצגו מסמכים רפואיים המעידים על מחלתה והתובעת ששהתה במרחק רב מהבת בקשה לשהות בקרבתה ולטפל ולעזור לה. 27. לסיום נציין כי עדותה של התובעת הייתה מהימנה עלינו והעובדה כי עדת הנתבעת לא נחקרה על נסיבות הפסקת עבודתה או כי לא הובאו עדים מטעם התובעת אין בה כדי לשלול מסקנתנו כי אכן הוכיחה זכאות לפיצויי פיטורים בגין התפטרותה על מנת לטפל בבתה ולשהות במחיצתה. 28. שיעור הפיצויים שתבעה התובעת הינו בסך 15,000 ₪ (לאחר שעיגלה את הסכום - סעיף 3 ב לכתב התביעה). הסכום הנ"ל לא נסתר על ידי הנתבעת בכתבי טענותיה ולפיכך יש לזכות את התובעת בפיצויי הפיטורים שתבעה בתביעתה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1/7/06 עד לפירעון המלא בפועל. אין לזכות את התובעת בהלנת פיצויי פיטורים, שכן התגלתה מחלוקת כנה באשר לזכאותה לקבלת הפיצוי. 29. התובעת זנחה בתצהירה ובסיכום טענותיה את תביעתה לפדיון חופשה ולפיכך דין תביעתה להדחות מטעם זה בלבד. 30. הנתבעת לא חזרה בסכום טענותיה על טענת הקיזוז שפורטה בכתב הגנתה ולפיכך יש לראותה כמי שזנחה הטענה ודינה להידחות. 31. באשר להוצאות ולשכר טרחת עורך דין - הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪, תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד פסק הדין ועד לפירעון המלא בפועל. 32. פסק דין זה נחתם בחתימת ידם של נציגי הציבור ומופץ לצדדים בחתימתה האלקטרונית של השופטת בלבד. רפואההיעדרות בשל מחלת בן משפחההתפטרות