1. לפנינו תביעה לחייב הנתבעים לשלם לתובע סכום של 254,260 ₪ בגין רכיבי התביעה הבאים: א) פיצויי פיטורים 116,800 ₪ ב) פדיון חופשה 49,415 ₪ ג)דמי הבראה 3,948 ₪ ד)תגמולים 84,096 ₪ ס ה " כ 254,260 ₪ זאת בגין יחסי עובד ומעביד שהתקיימו בין הצדדים מ- 6/93 עד 8/6/01, מועד בו התפטר התובע מעבודתו מטעמי בריאות, כמו כן הנתבעים הסכימו להפסקת עבודתו כאשר הוסכם בין הצדדים שהתובע יקבל הכספים המגיעים לו. 2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובע. נטען שהתביעה הוגשה שלא בתום לב שלא כדין ומתוך מטרה לפגוע בעסק הנתבעים, הואיל ותוך כדי עבודתו אצל הנתבעים החל התובע בהכנות לפתיחת עסק מתחרה בשם "דגי כנרת" ביחד עם עובד נוסף ונתבע 2, כל זאת נעשה כדי להתחרות בעסק של הנתבעים זאת במסווה של ארועים בריאותיים. כן נטען שהתובע התפטר ואינו זכאי לפיצויי פיטורים. נטען שהנתבעים נהלו עסק של שיווק דגים בסיטונאות, התובע הועסק לא רק בשיווק אלא כל סודות העסק היו גלויים לפניו לרבות ספקים, לקוחות, הסדרי תשלום וכד'... התובע פתח עסק מתחרה כדי לפגוע בעסק של הנתבעים. כן נטען שבייום 4/6/01 הודיע התובע באופן חד צדדי על הפסקת עבודתו לאלתר. מטעם הנתבעים לא היתה כל הסכמה לתשלום זכויותיו, כל מה ששאל התובע היה בקשר לכספים מחב' הביטוח, ולענין זה השיבו הנתבעים שיש לבדוק הענין. כן הוכחש תוכן המסמכים מחדר המיון. באשר לזכויות שנתבעו אלה הוכחשו ע"י הנתבעים, נטען שהתובע ניצל את ימי החופשה ואלה אינם ניתנים לצבירה, כן שולמו לתובע דמי הבראה. באשר לשכר, התובע קיבל המגיע לו עבור עבודתו, כן הוכחשה הטענה שהתובע עבד שעות נוספות. כמו כן הוגשה תביעה שכנגד בסכום של 400,000 ₪ על נזקים שגרם התובע בפותחו עסק מתחרה ובכך גרם לנתבעים הפסד רווחים, אובדן לקוחות ונזק למוניטין. 3. להלן העובדות הנוגעות לענין, העולות מחומר הראיות: א) שלושת הנתבעים ניהלו עסק של שיווק דגים בשותפות. ב) התובע עבד בעסק של הנתבעים מ- 6/93 עד 8/6/01. ג) הנתבעים הפרישו עבור התובע לביטוח מנהלים בחב' ביטוח "ציון". ד) ישנם כספים בגין תגמולים ופיצויי פיטורים בביטוח מנהלים על שם התובע שטרם שוחררו בסך 46,717 ₪. ה) התובע לא קיבל כל תשלום מהנתבעים בגין פיצויי פיטורים. ו) הנתבעים היו והנם בעלי עסק של שיווק ומכירת דגים בסיטונאות בשם "מראד דגים". ז) במסגרת עבודתו של התובע בעסק הוא היה אחראי על הספקים והלקוחות, כן היה מקבל הזמנות, קונה ומשווק דגים. במסגרת עבודתו היו כפופים לתובע 3 - 4 עובדים שעבדו פיזית (ראה עמ' 1 שורות 10-14). ח) לגרסת התובע במהלך חודש 5/01 הסתכסכו ביניהם הנתבעים שהיו שותפים בעסק הנ"ל, עקב כך העסק לא תיפקד כראוי והמעמסה נפלה עליו, ובעקבות זאת מצבו הבריאותי התדרדר (ראה ס' 15 - 17 לת/1). לגרסת התובע, נתבע 1 היה ער למצבו הבריאותי והסכים לסיים עבודתו תוך הבטחה שיקבל כל המגיע לו (ס' 18 לת/1). ט) ביום 4/6/01 אושפז התובע בבית חולים (לגרסתו עקב לחץ בחזה שגרם לו קוצר נשימה - סעיף 24 לת/1) (ראה נספחים א' - ב' לת/1),. עוד באותו יום שוחרר מבית החולים ביוזמתו (ראה פירוט בנספח ב' לת/1). י) ביום 4/6/01 בלילה חתם התובע על הסכם שכירות (ראה נ/1). לגרסת התובע המו"מ בקשר להסכם השכירות נעשה עוד באותו יום (ראה עמ' 2 שורה 21). יא) במבנה המתייחס להסכם השכירות הנ"ל הקים התובע עם 2 שותפים עסק של מכירת דגים בשם "דגי כנרת". יב) בקשר לעסק הנ"ל פתח התובע חשבון בנק, וכבר ב- 10/6 עסק זה הראה פעילות (ראה נ/6). יג) לצורך העסק השקיע התובע כספים שהיו לו, וכן קבל הלוואה לקנית משאית ששועבדה בבנק (ראה עמ' 3 שורות 12-13). יד) מדוחות המע"מ של העסק עולה שכבר ב- 3 השבועות הראשונים לפתיחתו גלגל העסק 310,000 ₪ (ראה נ/3, נ/5 וכן ראה מאזן העסק מ- 31/12/01 נ/6). טו) לתצהיר הנתבעים (נ/8) צורפו תלושי משכורת של התובע, וכן דוחות כספיים לשנת 1998 ואילך. טז) בעסק שפתח התובע הוא מושך 4,000 ₪ לחודש (ראה עמ' 6 שורה 15). יז) ביום 23/10/02 נתנה החלטה לפיה נמחק מראד מנשה (נתבע 2 בתביעה שהוגשה). 4. (א) העידו בפנינו התובע וכן אחד הנתבעים אשר נחקרו חקירה נגדית. כמו כן הוגשו מסמכים בצירוף לתצהירים ובלעדיהם. ב) הזכות לפיצויי פיטורים העילה לתשלום פיצויי פיטורים הסתמכה על התפטרות מטעמי בריאות, והסכמה לתשלום פיצויי פיטורים מצד הנתבעים. (1) באשר להסכמת הנתבעים לתשלום פיצויי פיטורים - התובע לא הרים הנטל המוטל עליו בנסיבות הענין, ואין די בגירסה לפיה הנתבעים הסכימו לסיום העסקתו ותשלום זכויותיו. גירסה זאת לא נתמכה בכל עדות מסייעת, זאת למרות העובדה שאחד הנתבעים הפך להיות שותף לעסקו של התובע. העובדה שמטעם הנתבעים הצהיר אחד השותפים שנכנס לעסק רק בחצי השנה האחרונה אינה משנה לעצם הענין, ואינה מעבירה נטל הראיה, זאת בשעה שהתובע מייחס הסכמה זאת לנתבעים, הסכמה שהושגה כ- 3 שבועות האחרונות בטרם סיום עבודתו ואין חולק שהמצהיר בפנינו היה אמור להיות שותף לאותה הסכמה שלא הוכחה. לפיכך דין התביעה לתשלום פיצויי פיטורים על יסוד הסכמת הנתבעים להידחות. (2) באשר לתשלום פיצויי פיטורים על יסוד התפטרות מטעמי בריאות - אישפוז בבית חולים עקב אירוע לב אינו חזות הכל, ואינו מהווה כרטיס כניסה כדי לזכות בפיצויים על יסוד ס' 6 לחוק פיצויי פיטורים. כעולה מהראיות שהוצגו בפנינו עוד במהלך עבודתו של התובע הוא רקם פתיחת עסק מתחרה אחרת לא ניתן להבין כיצד התובע חתם על הסכם שכירות ביום 4/6/01 והחל לנהל עסק אחר מיד עם ההתפטרות. הננו דוחים גירסת התובע כי כל פעילות שכירת המבנה לעסק נעשתה באותו יום, הדבר אינו סביר, בכל מקרה הדבר גם לא הוכח בפנינו בעדות מסייעת. פעילות התובע והתנהגותו כמפורט בעובדות אינם מתיישבים עם התפטרות מטעמי בריאות. מסקנתינו היתה שונה אילו העובדות היו שונות, ולאחר האשפוז בבי"ח התובע היה עובר תהליך החלמה. בהתאם לעובדות שהוצגו בפנינו התובע עבר לפעילות יתר בעסקו החדש, שוב דבר שאינו מתיישב עם התפטרות מטעמי בריאות. לפיכך דין התביעה לתשלום פיצויי פיטורים מטעמי בריאות להידחות. (ג) משכורת קובעת לגרסת התובע משכורתו נטו היתה 9,000 ₪ ובהתאם לכך תשלום זכויותיו. גם לענין זה הנטל מוטל על התובע להוכיח את גרסתו ונטל זה לא הורם בנסיבות הענין. פרט להשמעת הגירסה כאמור לא הובאה ראשית ראיה, לפיה, הסכומים שפורטו בתלושי המשכורת אינם משקפים את השכר ששולם לו במהלך עבודתו, לפיכך דין הטענה לתשלום שונה מהשכר הנקוב בתלושי המשכורת להידחות. (ד) לענין פדיון חופשה והבראה הנטל למתן זכויות אלה ותשלום בעדם מוטל על המעביד ונטל זה לא הורם בנסיבות הענין, לפיכך ובהתחשב בטענת הנתבעים כי הזכות לפדיון חופשה אינה ניתנת לצבירה יש לחייב הנתבעים לשלם לתובע פדיון חופשה עבור 4 שנים ודמי הבראה עבור שנתיים בסכום של 25,323 ₪ (פדיון חופשה עבור 95 ימים 21,375 ₪, דמי הבראה עבור שנתיים 3,969 ₪). (ה) לענין תגמולים הואיל והעילה הנוגעת למשכורת קובעת נדחתה על ידינו יש לדחות רכיב תביעה זה. (ו) לענין התביעה שכנגד העובדה שהתובע הקים עסק מתחרה אין די בכך כדי לזכות את הנתבעים בסכומים הנתבעים, מה גם ולא הוכח כי מדובר בסודות מסחריים ברי הגנה. בנוסף, הנתבעים לא הוכיחו הדרוש להוכחה כדי לזכות אפילו בחלק מהסעדים שנתבעו על ידם, בנסיבות הענין אין די בגרסה שהועלתה. מה גם והובהר לנו כי במהלך השנה האחרונה החלו סכסוכים בין השותפים כך שאם המכירות פחתו יתכן והדבר נבע מהסכסוכים בין השותפים, לפיכך, דין התביעה שכנגד להידחות. 5. לפיכך יש לחייב הנתבעים לשלם לתובע סכום של 25,323 ₪, שישא הצמדה וריבית מ- 1/7/01 ועד התשלום המלא בפועל. לאור התוצאות, אין צו להוצאות. 6. כל צד רשאי להגיש ערעור על פסק הדין לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. רפואההתפטרות