בפני בית הדין תביעת התובעת לפיצויי פיטורים בהתפטרות כתוצאה ממעבר מיישוב לא חקלאי ליישוב חקלאי כהגדרתו בסעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן:"החוק"). מנגד עמדת הנתבעת לפיה לנוכח הוראת החוק וכן תקנה 12(א) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, התפטרות שרואים אינה כפיטורים), התשכ"ד-1964 (להלן:"התקנות") מעבר מהתנחלות להתנחלות אינו מזכה בפיצויי פיטורין ויש להעדיף תקנה זו. גדר המחלוקת בפנינו הינה הפרשנות המשפטית שיש לתת לחוק ולתקנות. העובדות היו מוסכמות על הצדדים והם באו לביטוי בהסכמות בפרוטוקול. העובדות התובעת עבדה אצל הנתבעת מתאריך 1.7.03 עד 31.12.05. שכרה של התובעת לחישוב הפיצויים עמד על 2,800 ₪. התובעת תבעה פיצויי פיטורים בסך 7,000 ₪ והסכום עצמו לא היה שנוי במחלוקת. התובעת עברה מהיישוב עלי ליישוב ראש צורים בגוש עציון. מעלי לראש צורים עולה המרחק על 40 ק"מ. התובעת מתגוררת בראש צורים למעלה מששה חודשים. הכרעת הדין 1.הישוב עלי אינו ישוב חקלאי, שכן אינו עומד בתנאי אף חלופה להגדרה של סעיף 8 לחוק, אולם הוא מוגדר כהתנחלות לפי ההודעה על התנחלויות והיאחזויות שאושרה לפי תקנה 12 לתקנות. 2. הישוב ראש צורים הוא קיבוץ וזאת על פי ת/1. אישור היישוב הנוקט בלוגו "קבוצת בני עקיבא" ואשר בתוכן המכתב נכתב "..... הינם תושבים בקיבוץ ראש צורים .... הם אינם חברים ואינם מועמדים לחברות בקיבוצנו ". עוד, בחותמת המסמך נכתב "קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ". אולם, אף שהינו קיבוץ לפי ת/2 מרבית תושביו אינם עוסקים בחקלאות (80 משפחות מתוך 100). 3.חוק פיצויי פיטורים בסעיף 8 קובע: 8."לעניין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו - (1) לרגל נישואיו- לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, בתנאים שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת; (2) לישוב חקלאי- מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באיזור פיתוח מישוב שאינו באיזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת או מישוב שאינו עיר פיתוח כמשמעותה בחוק ערי ואיזורי פיתוח, התשמ"ח-1988, לעיר פיתוח לעניין סעיף 9 לחוק האמור, ובלבד שהוכיח כי הוא תושב, כהגדרתו בחוק האמור בעיר הפיתוח; לעניין פיסקה זו "ישוב חקלאי" - או "ישוב באיזור פיתוח" - ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, כישובים חקלאיים או יישובים באיזור פיתוח, הכל לפי העניין; (3) מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, בנסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד; הגדרת "יישוב חקלאי" מפנה ל"סוגי הישובים שנקבעו בתקנות כישובים חקלאיים, הכל לפי העניין". 4. סק' (3) מפנה להתפטרות שרואים כפיטורים מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות כסיבות המצדיקות את העתקת מגורי העובד. כבר ממבנה סעיף 8 בחוק עולה כי סעיף קטן (2) קודם לסק' (3) שמכוחו קמה תקנה 12(א) עוד עולה כי סק' (3) הוא שיורי כללי בעוד סק' (2) ספציפי. לעניין זה ראה א. ברק, פרשנות במשפט כרך 1 עמ' 546 בדבר העדפת נורמה עליונה על נורמה תחתונה LEX SUPERIOR DEROGATE INFERIORI . הנורמה בחוק ללא ספק גוברת על הנורמה בתקנה ולכן יש להעדיף את סעיף (2) בחוק על סעיף (3) המפנה לתקנות שהם בעלות מעמד של חקיקת משנה ונמוכות מחוק. עוד, אין מחלוקת כי בהוראות חוק יש להעדיף LEX SPECIALIS על LEX GENERALIS . לעניין יישום כלל זה, ראה ע"ע (ארצי) 404/05 בנימין הנוז נ' חיפה כימקלים בע"מ ועב"ל (ארצי) 1234/00 אררם פארה נ' המוסד לביטוח לאומי. ממיקום ההוראות בחוק, יש להעדיף את סק' (2) על פני סק' (3) ולכן יש להעדיף את בדיקת טענות הצדדים לפי הגדרת "ישוב חקלאי", על פני הגדרת "התנחלות". 5. הגדרת "ישוב חקלאי" בתקנה 2(ב) לתקנות נוקטת בלשון זו: " ישוב חקלאי"- קיבוץ, מושב או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאיים. החלופות המופיעות בסעיף מופיעות בסדר מסוים. לעניין יישום חלופות הנקובות בחוק ראה עב' (ת"א) 3824/06 הדסה קונקר נ' מבטחים קרנות פנסיה בע"מ וכן בל' (ת"א) 1484/03 סמי פריברג נ' המל"ל. ראש צורים הינו קיבוץ ואין על כך חולק. אזי המעבר מישוב שאינו חקלאי לקיבוץ עונה על תנאי סעיף 8 (2) לחוק ותקנה 2 (ב) לתקנות והתובעת זכאית במעבר לפיצויי פיטורים. לפיכך, ומטעם זה יש לקבל תביעתה. 6.עניין זה עולה בקנה אחד עם מטרת המחוקק כפי שנפסק, ולפיה "מטרת החוק הינה לעודד המעוניינים לעבור לאזור פיתוח על ידי הבטחת פיצויי פיטורים באופן שלא ימנע מהם לעבור לאיזור פיתוח מתוך חשש של הפסד פיצויים..." ראה דב"ע לו/3104 יהודה סרן נ' יפעת קבוצת פועלים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ עבודה ארצי ט(1) 321 וכן עב' 31792/98, וכן 151664/98 (ת"א) סער הרלי נ' עומד מתכת בע"מ, וכן עם המטרה לעודד אינטרס ציבורי של אכלוס הארץ. אינטרס המעביד, המחויב בתשלום פיצוים, אינו עצמאי והוא כפוף לאינטרס ציבורי. יאמר כי האינטרס הגלום בתקנות לא שולל פרשנות שמעבר מהתנחלות להתנחלות יזכה בפיצויים לפי לשון התקנה ואולם אין אנו נזקקים לכך כלל ויש להותיר זאת בצריך עיון. 7. אולם, לא נצא ידי חובה מבלי לסקור את לשון תקנה 12 (א) לעניין יישום חלופות בחוק ראה עב' (ת"א) 3824/06 הדסה בונקר נ' מבטחים קרנות הפנסיה בע"מ וכן בל (ת"א) 1484/03סמי פרוברג נ' המל"ל. א.זו לשון התקנה: " (ד) רואים התפטרות של עובד כפיטורים לעניין פסקה (3) לסעיף 8 לחוק, אם העובד העתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות שאישרו לעניין זה שר הביטחון ושר החקלאות וגר באותו מקום לפחות ששה חודשים רצופים." ב.תקנה זו אינה נוקטת את לשון החוק אלא קובעת אם העובד העתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות, כאמור אינה נוקטת לשון מישוב שאינו התנחלות או שאינו היאחזות לישוב כזה. מאחר ובפנינו לשון חוק מפורשת שעה שרצה בכך המחוקק, יש ללמוד מהעדר אמירה זו בתקנה כי לא הגביל מחוקק המשנה את המעבר מהתנחלות להתנחלות ולא מנע פיצויי פיטורים במעבר זה. מכל מקום הדבר אינו כתוב מפורשות. ג.הנתבעת טענה כי יש להקיש מלשון סעיף 8 לחוק ללשון התקנה שכן לא יעלה על הדעת, לטענתה, מעבר מאותו סוג ישוב לאותו סוג יזכה פיצויים כמו מעבר "מירושלים לירושלים" לטענתה. ד.כתנא דמסייע הציגה בפנינו את נ/2 מסמך משרד התעשייה המסחר והתעסוקה מיום 8.6.06 שזו לשונו: "עובד שגר בהתנחלות ועוזב את עבודתו על מנת לעבור להתנחלות אחרת, אינו זכאי לפיצויים פיטורים. לעומת זאת עובד שגר באזור שאינו התנחלות ועובר להתנחלות זכאי לפיצויי פיטורים לאחר שגר במקום 6 חודשים לפחות. (חוק פיצויי פיטורים התשכ"א-1963)" (דגש במקור ש.ש.). על המכתב חתומה גב' רבקה לוי, יחסי עבודה. לצערנו המשקל שיש לתת למסמך זה נמוך ביותר, אם בכלל, ממספר טעמים. הטעם הראשון המכתב בנדון מתייחס ל"מכתבך מיום 7.6.06" וזה לא הובא בפנינו, לפיכך לא ידוע לנו מה תוכנו של מכתב הפניה. הטעם השני, אין בידיעתנו מה הסמכתה, תוארה או ידיעתה המשפטית של נותנת המסמך, הגב' לוי. ובנוסף, בסופו של יום, הסמכות למתן פרשנות זו נתונה לבית דין זה שכן זה נשוא המחלוקת. ראה א. ברק, שם, לעניין תפקיד השופט ביישום כללי ברירת הדין (עמ' 547). לפיכך, אין במסמך זה להוות סיוע לנתבעת. ה.לא נוכל לקבל את טענת הנתבעת כי יש להקיש מלשון החוק לתקנה שכן לשונם שונה בתכלית ואין ספק שמחוקק המשנה לו רצה יכול היה להשתמש באותה לשון של החוק ולא עשה כן. סבורים אנו כי לא קיימת סתירה אמיתית בין החוק לתקנות שכן אין מדובר בנורמות שוות מעמד. (ראה א.ברק שם עמ' 547) ולכן כלל הנורמה המאוחרת לא חלה שכן התקנה תחתונה במעמדה ביחס לחוק ואינה שווה לו. 8. שעה שיש חלופה המעניקה לתובעת את הסעד של פיצויי פיטורים, ופרשנות זו מתיישבת לגמרי עם לשון החוק, וקיימת חלופה נוספת, אשר לטעמנו כלל לא קיימת, ששוללת את הזכות לכאורה, יש מקום להעניק לתובעת את פיצויי הפיטורים להם זכאית. לטעמנו זכאית להם התובעת כחוק ופרשנות זו ברורה מתוך החוק ותואמת את תכלית החקיקה שפורטה לעיל. 7.התובעת תבעה את פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ואולם לנוכח השאלה המשפטית שעמדה בין הצדדים, אין מקום לפסוק פיצויי הלנה. פיצויי הפיטורים בסך 7,000 ₪ ישולמו תוך 30 יום וכשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום הפסקת יחסי העבודה 31.12.05 ועד ליום התשלום בפועל. 8. אף שמדובר בעמותה המתקיימת מכספי ציבור מצאנו, כי יש מקום לחייבה בשכ"ט עו"ד. הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 800 ₪ + מע"מ. חקלאותהתפטרות