התפטרות מעבר למושב

1. בפנינו שתי תביעות : במסגרת תיק עב 1354/03 - תביעה לפיצויי פיטורים במסגרת תיק דמ 1294/03 - תביעה לתשלומים שונים, לרבות בגין עוגמת נפש, הוצאות טלפון וריבית בגין הלוואה שנלקחה . נדון להלן בתביעה הראשונה, ולאחר דיון בה נדון בנפרד בתביעה השניה . 2. התביעה לפיצויי פיטורים הוגשה ע"י התובעת עצמה, וצורף אליה מכתב המפרט את נימוקי התביעה . בהמשך ההליך יוצגה התובעת ע"י פרקליט, ואזי נטענו טענותיה באורח סדור ומפורט, ובית הדין יבחן את טענותיה בהסתמך על כל המונח בפניו, כתב תביעה, פרוטוקול הדיון וסיכומים שהוגשו בכתב . 3. התביעה לפיצויי פיטורים מסתמכת על שני יסודות : האחד - העתקת מקום מגורי התובעת מהישוב עומר למושב לכיש . השני - העתקת מקום מגורי התובעת עקב מצבו הבריאותי של בנה . 4. הצדדים אינם חלוקים ביניהם באשר למצב המשפטי, והמחלוקת ביניהם הינה עובדתית גרידא. לאור זאת, נפרט להלן את הדין החל, אח"כ נפרט את טענות הצדדים, ואח"כ נגיע להכרעה בטענות אלה . הדין החל 5. מאחר וכאמור לעיל התביעה נסמכת על שני יסודות, נפרט להלן את המצב המשפטי באשר לכל אחד מהם בנפרד . התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי 6. החוק הרלוונטי הינו חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 (להלן: "החוק") . סעיף 6 לחוק קובע : "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לעניין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים ". בתקנות הרלוונטיות נקבע כי ילדו של עובד ייחשב כבן משפחה . 7. בפסיקה נקבע כי הגורם להתפטרות צריך להיות הפועל, המניע, והמביא לתוצאה, ולא די בכך שהגורם צריך להיות קיים. ראה: דב"ע לה/41-3 יעקב היגר נ. דינה שוורץ, פד"ע ז 24 . דב"ע לג/8-3 טוטנאור בע"מ נ. לפידות, פד"ע ד 321 . התפטרות לרגל העתקת מגורים 8. סעיף 8 לחוק קובע : " לעניין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מגוריו - ...(2) לישוב חקלאי - מישוב שאינו ישוב חקלאי ". בסעיף 12 (ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד - 1964 (להלן :"התקנות") נקבע כדלקמן : "ישוב חקלאי - קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו חקלאיים ". 9. בפסיקה נקבע שהעתקת מקום המגורים צריך שתהווה את הסיבה להתפטרות מהעבודה, במובן זה שהיא הביאה לכך שהעובד אינו יכול להמשיך לעבוד בעבודתו הקודמת ועל כן התפטר הוא מעבודתו. אין מדובר באי יכולת אבסולוטית להמשיך לעבוד שם, אלא דורשים שבמצב שנוצר אין זה סביר לדרוש מן העובד כי ימשיך לעבוד במקום שעבד. ראה : דב"ע מח/159-3 שלום נ. מירון, פד"ע כ 290. דב"ע לב/8-3 שביקי נ. מדינת ישראל, פד"ע ג 347 . דב"ע לד/18-3 אתא נ. זליג, פד"ע 234 . טענות הצדדים 10. כפי שפורט לעיל, אין מחלוקת בין הצדדים באשר למצב המשפטי, אלא רק באשר למצב העובדתי. ניתן לתמצת את המחלוקת בין הצדדים בקליפת אגוז כמפורט להלן : התובעת - גורסת כי היא נאלצה להתפטר עקב מצבו הבריאותי של בנה, ועקב העתקת מקום מגוריה מהישוב עומר למושב לכיש, וכי שני אלה מהווים, כל אחד מהם יחד ושניהם במשולב, את הסיבה להתפטרות . הנתבעת - גורסת כי התובעת עזבה את עבודתה בציפיה לשיפור תנאי העסקתה במקום עבודה אחר, ואכן, לאחר התפטרותה היא החלה לעבוד אצל מתחרה של הנתבעת, שמקום מושבו מרוחק 54 ק"מ ממקום מגוריה (מרחק זה קצר רק ב - 5 ק"מ ממקום מגוריה למקום מושבה של הנתבעת ) . 11. הצדדים טענו כמובן עוד טענות שונות ומגוונות, ואלה יידונו במסגרת הפרק הבא בפסק דין זה . מן הכלל אל הפרט - הכרעה 12. לאחר ששמענו את הצדדים, ולאחר שקראנו את הסיכומים המפורטים אשר הגישו באי כוחם המלומדים, אנו קובעים כי דין התביעה לפיצויי פיטורים להתקבל . 13. שמענו את התובעת מעידה, עדותה מהימנה עלינו עד מאוד, ואנו מקבלים את עדותה . התובעת העידה כי נאלצה להעתיק את מקום מגוריה מהישוב עומר למושב שחר עקב מצבו הבריאותי של בנה. בנה, בן 10, היה בעבר מקובל מאוד בחברה, עת גר בבאר - שבע, ולאחר שעבר לגור עם אימו בישוב עומר נקלע הוא למצב חברתי קשה ביותר, הוא הפך להיות מנודה בין ילדי כיתתו, אשר לעגו לו, לא ביקרו אותו עת חלה ונעדר מלימודים, לא הגיעו למסיבת יום הולדת שערך, ועוד כהנה וכהנה, כדרכם של ילדים אשר בדרכם מנדים את הילד אותו הם רוצים לנדות. בעקבות זאת הלך בנה של התובעת ודעך, לא יצא מהבית, לא פגש חברים, ולבסוף קץ בחייו וביקש להתאבד, תוך שהוא מצהיר כי אין לו בשביל מה לחיות . התובעת הלכה עם בנה לטיפול אצל פסיכולוג, אשר הגדיר את מצבו כקשה וכדורש טיפולים רבים . לאחר מספר טיפולים הומלץ לתובעת למצוא לבנה סביבת מגורים חדשה . התובעת הסכימה להקריב את טובתה האישית, וכאם מסורה ואוהבת החליטה להעתיק את מקום מגוריה למקום אחר אשר יתאים לבנה . בתחילה ביקשה היא לעקור לקריית גת, מתוך מחשבה שקל לשכור שם דירה, ומשהסתבר כי קשה למצוא שם דירה להשכיר מצאה באקראי בית להשכרה במושב שחר, היא שכרה אותו ועברה לגור שם עם בנה . 14. הסיבה להתפטרותה של התובעת היא, כפי שראינו לעיל, מצבו הבריאותי של בנה וכן העתקת מקום מגוריה למושב שחר . התובעת סברה כי לא תוכל להמשיך לעבוד בישוב עומר ולגור במושב שחר, ולאור המרחק בין הישובים מחשבתה זו אכן סבירה, ובית הדין מאמין לכך . דא עקא, שלאחר המעבר למושב שחר לא מצאה התובעת עבודה באיזור מושב שחר, ועקב מצבה הכלכלי הקשה (אם חד הורית המגדלת לבדה את בנה) נאלצה להתפשר ולקבל הצעת עבודה אצל רואה חשבון שכטר בישוב לקיה . אומנם הדבר כרוך בנסיעה ארוכה, אולם התובעת רואה זאת כמקום עבודה זמני, והיא מחפשת עבודה אחרת במקום קרוב יותר למושב שחר . הנתבעת מקשה ושואלת מדוע לא המשיכה התובעת לעבוד אצל הנתבעת . התובעת השיבה, ואנו מאמינים לה, כי לאחר שהודיעה על התפטרותה הוצג בפניה מצג כי אין עוד דרך חזרה, מה גם שנוצר בין הצדדים קרע ומשבר אמון, והדבר לא היה מעשי . התובעת המשיכה וממשיכה להתגורר במושב שחר למעלה מ - 18 חודשים, וגם בכך יש כדי לתמוך בגירסתה . התובעת לא פנתה לנתבעת בדרישה להעלות את משכורתה לפני או אחרי הודעת ההתפטרות, וגם בכך יש כדי לתמוך בגירסתה לפיה התפטרותה לא נבעה מרצון לשפר את הכנסתה כפי שטוענת הנתבעת . כמו כן, העידה התובעת כי תנאי השכר אצל המעביד החדש זהים לתנאים שהיו לה אצל הנתבעת, וגם לכך אנו מאמינים, והדבר תומך בגירסתה עוד יותר . 15. התובעת הודיעה לנתבעת אודות מעברה למקום מגורים אחר (בתחילה קרית גת, ואח"כ מושב שחר) זמן רב מראש, 3 וחצי חודשים, וגם בכך יש כדי לתמוך בגירסתה. מאחר והתובעת עברה לגור במקום מרוחק מעומר היא לא סברה כי יש מקום לנסות ולמצוא עבודה אחרת אצל הנתבעת במקום אחר, והיא תיכננה לחפש עבודה באיזור מושב שחר שם אין לנתבעת אפשרות להציע לה עבודה . כך עלה מעדותה של התובעת, והדבר מקובל עלינו ואף הגיוני . 16. מעבר לכך שעדותה של התובעת מהימנה עלינו, הרי שהיא נתמכת בראיות נוספות : ת/1 - אישור מהמרכז לשירות פסיכולוגי, בדבר הטיפול בבנה של התובעת . ת/3 - אישור ממזכירות מושב שחר, לפיו התובעת מתגוררת במושב, אשר הינו מושב שיתופי . הנתבעת טענה כי אין לקבל מסמך זה כראיה, אולם אנו קובעים כי יש לקבל את המסמך כראיה לכך שהתובעת גרה במושב שחר, וכי עסקינן במושב עפ"י דרישת החוק והתקנות . לכך יש להוסיף את מסמך נ/2, שהוא הסכם שכירות של הבית במושב שחר, אשר הומצא לנתבעת עפ"י דרישתה עובר להגשת התביעה, וכן את המסמך נ/5 אליו צורף אישור בדבר לימודי בנה של התובעת בבי"ס בקרית גת, אשר גם הוא הומצא לנתבעת עפ"י דרישתה עובר להגשת התביעה . 17. בהסתמך על כל האמור לעיל אנו קובעים כי התובעת התפטרה לרגל מצבו הבריאותי הלקוי של בנה, ולרגל העתקת מגוריה, וכי כל אחת משתי הסיבות הללו מהווה סיבה להתפטרותה, ולפיכך זכאית היא לפיצויי פיטורים כדין . צר לנו על כך כי היחסים הטובים והנעימים ששררו בין התובעת ובין מר הלל רוזנשטוק, מנכ"ל הנתבעת, נפגמו ואינם עוד כשהיו . אין זאת אלא שהנסיבות גרמו לכך כי גבה הר ביניהם, בלא אשמת מי מהם . מר רוזנשטוק, כפי שהתרשמנו, הינו איש עקרונות, ובעל כבוד עצמי. משסבר מר רוזנשטוק כי התובעת רקמה מזימה כנגדו החליט שלא לשלם לה פיצויי פיטורים, ובכך טעה טעות אובייקטיבית אשר אינה מעידה חלילה על אופיו, ואין בה כדי לפגום בכבודו או באישיותו. שהרי, מר רוזנשטוק אינו בוחן כליות ולב, והוא לא יכל לדעת בוודאות מה הסיבה שבעטייה התפטרה התובעת, והוא יכל רק לשער מהי אותה סיבה מן הנסיבות הסובבות. מכאן, שגם אם טעה, הרי שמכך שאנו נותנים אמון בעדותה של התובעת לא נובע כמובן שמר רוזנשטוק העיד עדות חסרת בסיס . 18. כל האמור לעיל נכתב ביחס לתיק עב 1354/03, אשר במסגרתו הוגשה תביעה לפיצויי פיטורים . באשר לתיק דמ 1294/03 - בסיכומי התובעת לא נטען דבר וחצי דבר באשר לתביעה זו, ודי בכך כדי שהטענות המופיעות בתביעה זו ייחשבו כטענות שנזנחו, ובית הדין אינו חייב לדון בהם . ראה: י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצאת ניצן מהדורת 2000, פרק 12 עמ' 46 . בנוסף לאמור לעיל, הרי שתביעה זו לא הוכחה, וגם בכך יש כדי להביא לדחייתה. כמו כן, תביעה זו כוללת סכומים בגין עוגמת נפש והוצאות תביעה אשר ממילא אין מקום לתבוע אותם, באשר אין מקום כאן לפיצויים בגין עוגמת נפש, והוצאות תביעה נפסקות בנפרד . אחרית דבר 19. עולה במצטבר מן האמור לעיל כי התביעה במסגרת תיק עב 1354/03 מתקבלת, והתביעה במסגרת תיק דמ 1294/03, נדחית . כפועל יוצא, תשלם הנתבעת לתובעת פיצויי פיטורים בגובה 35,063 ש”ח, בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום 17.2.03 ועד לתשלום בפועל . במידה והסכום לא ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין אצל הנתבעת ישא הסכום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים החל מאותו יום ואילך . בנוסף לאמור לעיל תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך כולל של 2,500 ש”ח בצירוף מע"מ כדין, ובצירוף ריבית והצמדה כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. 20. זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין . מושבים נחלות ומשקיםהתפטרות