1. לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מהטעם שלא צורף לה ייפוי כח כדין. משכך, טוען הנתבע, התביעה הוגשה על ידי מי שלא הוסמך להגישה ואין לדון בה. רקע וטענות הצדדים 2. המדובר בתביעה כספית אשר הגיש התובע, אזרח תאילנד, בגין זכויות מתחום משפט העבודה. התובע טוען כי עבד אצל הנתבע החל מיום 10.11.03 ועד ליום 17.8.09. תקופת העסקת התובע, כמו גם עצם העסקתו, מוכחשים על ידי הנתבע בכתב ההגנה, אולם גם נטען על ידו שם כי כאשר עזב התובע את העבודה קיבל את כל הכספים שהגיעו לידיו במזומן ואף חתם על הצהרת "היעדר תביעות מן המעסיק". בהצהרה, אותה צירף הנתבע לתגובתו לבקשה לגילוי מסמכים, מצוינת תקופת העסקה מיום 9.11.03 ועד ליום 18.8.09. 3. לטענת הנתבע, עיון בייפוי הכח אשר צורף לכתב התביעה מלמד כי נחתם מחוץ לשטח מדינת ישראל. כיוון שתאילנד אינה חתומה על אמנת האג בכל הקשור לאימות מסמכי חוץ ציבוריים ועל מנת שייפוי הכח יהיה בתוקף, עליו לעמוד בדרישות סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971 (להלן: "פקודת הראיות") העוסק ב"הוכחת תעודות חוץ". על פי סעיף 30 לפקודת הראיות, כך נטען, היה על התובע לצרף: אימות חתימה בפני נוטריון ציבורי, אישור משרד המשפטים התאילנדי המאמת את פרטי הנוטריון הציבורי, אישור משרד החוץ התאילנדי המאמת את חתימת משרד המשפטים ואישור שגרירות ישראל בבנקוק, המאמתת חתימת משרד החוץ התאילנדי. המסמכים שצורפו לכתב התביעה, אינם עונים לדרישות הנ"ל לטענת הנתבע. למעשה, לנתבע טענות רבות באשר לפגמים אשר נפלו בייפוי הכח, אותן ניתן לסכם במספר טענות עיקריות, כדלקמן: א. חסר אישור משרד המשפטים התאילנדי על כך שהנוטריון אשר אימת את חתימת התובע על יפוי הכח הוא נוטריון ציבורי. נטען כי אין להסתפק באישור משרד החוץ התאילנדי המאמת את חתימת הנוטריון שכן אישור משרד המשפטים בדבר זהות הנוטריון נועד למנוע התחזות של הנוטריון. ב. נטען כי מסמך בשפה התאילנדית אשר נחזה להיות ייפוי כח, הינו חסר משמעות, שכן אין אסמכתא לכך כי נוסח ייפוי הכח בעברית הינו תרגום שלו. באשר לייפוי הכח בעברית, נטען כי הוא חסר תוקף משפטי. בנוסף לאמור בסעיף א', נטען גם כי הנוטריון אשר ציין באישורו כי הסביר לחותם את תוכן המסמך, אינו מציין כי הוא שולט בשפה העברית וכן משום שלא ניתן להסתפק באישור עורכי הדין הישראלים המאשרים את חתימת התובע על ייפוי כח שכן סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין מתנה זאת בכך שייפוי הכח ניתן בישראל. ג. אישור נוטריון בוודאי מזויף שכן הוא נושא תאריך 12.7.12 ובמקביל מאשר את חתימת התובע בפני הנוטריון, ביום 22.4.11, פער של למעלה משנה ושלושה חודשים. ד. לא צורף לאישור הנוטריון תצהיר החותם המסומן נספח D וכי ממילא האישור הקונסולרי הישראלי מתייחס רק אל המסמך שנערך על ידי הנוטריון "א" ולא אל המסמכים אשר צורפו לו. ה. יפוי הכח אינו כללי, ועל כן צריך שיציין את מושא התביעה מפורשות. בייפוי הכח מצוין "מעסיקי בארץ ישראל" שהינה הגדרה כוללנית מדי ואינה מזכירה כלל את הנתבע. 4. בתשובה לכך טוען התובע כי ייפוי הכח נערך כדין ובהתאם לסיפא סעיף 30 לפקודת הראיות: לטענת בא כוח התובע - עו"ד גולן אשטון, הרי שהוא עצמו, ביחד עם עו"ד רפאל אלמליח והנוטריון התאילנדי מרNATTHAWOOT SIANGSANOR , החתימו במקביל את התובע על ייפוי הכח נשוא בקשה זו באודון שבתאילנד ביום 22.4.11. משנחתם ייפוי הכח, ו"בהינתן כי מדינת תאילנד איננה חתומה על אמנת האג לביטול הצורך בחקיקה למסמכי חוץ ציבוריים מיום 5 באוקטובר 1961, וכן בהתאם להנחיות שגרירות תאילנד בישראל, הרי שעובר לאישורו של קונסול ישראל בתאילנד את ייפוי הכח כנדרש בתקנות דלעיל, הרי שהיה צורך באישור משרד החוץ התאילנדי את ייפוי הכח אשר נחתם בפני הנוטריון התאילנדי...". כן נטען, כי בנספח 8 לכתב התביעה מצוי אישור נציג משרד החוץ התאילנדי לחתימתו של הנוטריון על מסמכי ייפוי הכח וכן אישור קונסול ישראל לחתימת נציג משרד החוץ התאילנדי, המאשרת את ייפוי הכח הנוטריוני. 5. עוד נטען כי כבר נקבע בפסיקה כי על אף שדרך המלך להוכחת מסמכי חוץ הינה כאמור בפקודת הראיות, לא מן הנמנע להוכיחם בכל דרך כשרה אחרת. לטענת התובע, תקנה 129(5) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 (להלן: "תקנות בית הדין לעבודה") אינה מחילה על בית הדין לעבודה הוראות בדבר אופן אימות ייפוי כח לעורך דין. גם סעיפים 91 ו- 92 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א- 1961 אינו מתייחס לייפוי כח לעורך דין אשר נחתם בחו"ל. לפיכך, יש ליישם את סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 ולפיו בית הדין ינהג בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק. לטענתוחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א- 1961 אינו מתייחס לייפוי כח לעורך דין אשר נחתם בחו"ל. לפיכך, יש ליישם את סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 ולפיו בית הדין ינהג בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק. לטענתו, יש להביא בחשבון את ייחודיות משפט העבודה במיוחד כאשר מדובר במהגרי עבודה המבקשים לממש את זכויותיהם מול מעסיקים ישראלים לאחר שכבר חזרו לארצם, על הקושי הכרוך בכך. התובע מפנה בעניין זה לפסק דינו של כב' השופט חיים ארמון בס"ע 60892-05-12 SAMRAN APHINOK נ' קיבוץ סאסא (12.12.12). 6. לטענתו, די בהליכים שננקטו כמפורט לעיל לצורך מתן הזדמנות לתובע להיות מיוצג על ידי בא כוחו. עוד נטען כי התקנות והפסיקה אינן מחייבות את עורך הדין להציג את ייפוי הכח שבידיו על מנת שבית המשפט יבחן את תוקפו ודי בכך שעורך הדין יצהיר על כך. מכאן נטען, תוך הפניה לפסיקה, כי יש ללמוד כי פגם בחתימה על ייפוי כח נוגע למערכת היחסים שבין הצדדים ואין בו כדי להשליך על תוקפם של ההליכים בפני בית הדין. 7. הן התובע והן הנתבע מבקשים להשית, האחד על משנהו, הוצאות משפט לדוגמא. דיון והכרעה האם נדרש ייפוי כח כדין לצורך קיום הדיון בתביעה - 8. תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה קובעת כי: "על הליכים לפי תקנות אלה יחולו, בשינויים המחוייבים לפי העניין, תקנות סדר דין האזרחי המפורטות להלן: (1) ... (5) תקנות 472, 472א, 472ב בדבר ייפוי כוח; (6) ..." תקנות 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, הרלוונטית לענייננו, מורה כך: "כל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעל דין או המותרת לו על פי דין, רשאי בעל דין לעשותה בין בעצמו ובין על ידי עורך דין שהודיע בכתב הטענות הראשון שהוא מגיש, שיש בידיו ובידי עורכי הדין הכלולים ברשימה כאמור בתקנה 472א ייפוי כוח מטעם בעל הדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין; אין בהוראת תקנה זו כדי למנוע מבית המשפט לחייב, ביזמתו או לפי בקשה, את המצאת ייפוי הכוח לכל בעל דין או לבית המשפט". המהות העומדת ביסוד דרישת ייפוי הכח היא, העדות שבו לרצון בעל דין לכך שההליך מתנהל על דעתו ובהסכמתו, באמצעות בא כוחו. באופן רגיל, על יחסי שליחות ניתן להסכים גם בעל פה, כאמור בסעיף 3 לחוק השליחות, תשכ"ה- 1965 (ראו פסקה 8 להחלטת כב' הרשמת גאולה לוין בע"א 8553/08 זלמן לייב ואלדמן נ' חיים ביאליסטוצקי (30.4.2009)) . אולם במקרה של יחסי שליחות בין בעל דין לבא כוחו, חייב עורך הדין להחזיק בידיו בייפוי כח בעל תוקף כתנאי לנקיטת הליכים בשם בעל הדין בבית המשפט. לעניין זה יפים הדברים הבאים: "בלא הרשאה פורמאלית, אין עורך דין מוסמך לייצג לקוח לפעול בשמו ובמקומו לצורך כל עניין, לרבות לצורך הליך המשפטי. שאלת קיומה של הרשאה כאמור היא שאלה שבעובדה הטעונה הוכחה..." וכן: "הוראת 472 היא הוראה דיונית העלולה לבסס מניעה לפעולתו של עורך הדין בבית המשפט, אך אין בה כדי לפגום ביחסי השליחות". (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), עמ' 702-703) מכאן, שהשאלה האם הסמיך התובע את בא כוחו לנהל בשמו תביעה זו, הינה שאלה שבעובדה, הדרושה הוכחה בנסיבות בהן עולה הצורך בכך. פגמים בייפוי הכח ואפילו אי קיומו של ייפוי כח אינם מעידים בהכרח על כך שלא ניתנה הרשאה לעורך הדין לייצג. אולם, בניגוד לטענת התובע, דיון בפגמים הנטענים, נדרש לצורך הבחינה האם רשאי בא כוחו לנהל בשמו את התביעה. הנסיבות העומדות בבסיס הצורך בבדיקת תוקפו של ייפוי הכח - 9. הנתבע מעלה בבקשתו בעיקר טענות פורמאליות לפיהן יפוי הכח אינו עונה על התנאים הקבועים בסעיף 30 לפקודת הראיות וכן על כשלים טכניים נוספים שבייפוי הכח. מכך יש להניח, שכן הדבר לא נטען במפורש בבקשה, מבקש הנתבע ללמוד על פגם שיתכן שנפל בהסכמה שנתן התובע לבא כוחו לנהל בשמו את ההליך. אלא שמעבר לטענות אודות פגמים פרוצדוראליים במסמכי ייפוי הכח, לא טוען הנתבע לנסיבות, חיצוניות למסמכים אלו, שיש בהן כדי להעלות ספקות וחשש אמיתי לכך שיפוי הכח אינו משקף הסכמה מרצון של התובע לניהול ההליך על ידי בא כוחו. בהקשר זה, יצוין כי הנתבע אינו חוזר על הנטען בסע' 54 לכתב ההגנה, לפיו חתימת התובע על גבי ייפוי הכח אינה נחזית להיות חתימתו בהשוואה לחתימה המופיעה במסמכיו של הנתבע, אלה שמו בלבד. מכאן, ולנוכח מהות הבקשה, הרי שמבחינת הנתבע, הטענה לזיוף חתימת התובע, נזנחה. כאן המקום לציין גם כי הבקשה הוגשה לאחר שהנתבע הגיש כבר כתב הגנה וביצע הליך של גילוי ועיון במסמכים, כאשר לא מצוין על ידו כי הגיע לידיו בשלב מסוים לאחר מכן מידע שיש בו כדי ללמד על כך שההליך מתנהל שלא על דעת התובע. תוקפו של ייפוי הכח אשר הוגש לתיק - 10. על רקע הנסיבות המפורטות לעיל, נבחן האם אכן נפלו פגמים בייפוי הכח כנטען ובמידה שכן- האם יש בם כדי לפגום בתוקף הסמכת בא כח התובע כפי שבאה לידי ביטוי בייפוי הכח; ייפוי הכח בענייננו נערך במדינת תאילנד ולצורך העניין, מחוץ למדינת ישראל. סעיפים 30 ו- 31 לפקודת הראיות מתווים את הדרך הראויה שבה יש להוכיח ייפוי כח אשר נערך כאמור: "30. יפוי-כח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר בכל משפט או ענין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה: (1) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו; (2) נוטריון ציבורי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו." 31. תעודה הנחזית מקויימת כאמור בסעיף 30, יראוה כאילו הוכחה כראוי, ואין צורך להוכיח את חתימתו או חותמתו או מעמדו הרשמי של האדם הנחזה להיות מקיים האישור או ההצהרה. 11. סעיף 30 עוסק אם כן בדרכים להוכחת ייפוי הכח ולא מדובר בתנאים מחייבים לצורך קביעת תוקפו. בספרו של יעקב קדמי, על הראיות, כרך ראשון, בעמ' 578: "ההוראות שבסעיף 30 ו- 31 הנ"ל באות להקל על הגשתם כראיה של המסמכים וייפוי כח שנערכו בחו"ל, ואין בהם כדי למנוע הגשתם של המסמכים כראיה בכל דרך כשרה אחרת"(ההדגשה אינה במקור). 12. יתרה מכך, סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 קובע כי "בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי סעיפים 24(ב) ו-26(ב)". סעיף 33 לחוק זה קובע כי "בכל ענין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק". 13. בית הדין הארצי נתן את דעתו לסוגיית הגמישות הפרוצדוראלית הנדרשת בהליכים בבית הדין לעבודה, במיוחד שעה שמדובר בתביעות של מהגרי עבודה. בע"ע (ארצי) 148/08 אשליק יוסוף - מנרב הנדסה ובנין בע"מ וע"ע (ארצי) 161/08 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ - קסקין פרהאט (8.12.2008) (להלן: "פס"ד אשליק") נדון מעמדו של תצהיר עדות ראשית אשר נחתם מחוץ לגבולות המדינה. בפסקה 9 לפסק דינו של כב' הנשיא דאז סטיב אדלר, נאמר: "דיני הראיות בבית הדין לעבודה מושתתים אמנם על העקרונות הכלליים של פקודת הראיות ועל הכללים המקובלים במערכת בתי המשפט. עם זאת, עוד מראשית ימיו, פעל בית הדין להתאמת כללי הדיון לפניו ולאופיים המיוחד של ההליכים המתנהלים בשעריו". בהמשך לכך נקבע שם כי: "כיוון שהדיון בבתי הדין נסמך במידה לא מבוטלת על תצהיר עדות ראשית ועל מנת להבטיח אמינות תוכנם של התצהירים נקבע בדין, כי בארץ תאושר נתינת התצהיר על ידי עורך דין ; ובחוץ לארץ- יעשה הדבר בדרכים הקבועות לכך בדין, לרבות על ידי אישור נציג דיפולמטי או קונסולרי... עם זאת ניתן לרפא את הפגם שבתצהיר שנחתם בחוץ לארץ לפני עורך דין ישראלי, לעת התייצבות העובד לפני בית הדין ובמיוחד במהלך החקירה הנגדית" (סעיף 13 לפסק הדין). כמו כן בע"ע (ארצי) 424/08 נמלי סלאח נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (11.3.2009) נדון עניין משמעות אי התייצבות בעל דין שהינו מהגר עבודה לחקירה על תצהיריו. בפסק הדין נדונו באריכות, בין השאר, זכות הגישה לערכאות ויישומה על מהגרי עבודה (פסקה 13 לפסק דינה של כב' הנשיאה (השופטת דאז) נילי ארד והאיזון שבין זכות זו לתקינות ההליך המשפטי וחובת בעל הדין להתנהלות תקינה מכח חובת תום הלב ועל פי סדרי הדין. בפסק הדין אושרו חריגים להתייצבות של התובע לדיון בתביעתו, אולם במקרים מיוחדים. 14. בענייננו, צירף ב"כ התובע את המסמכים הבאים: א. ייפוי כח בעברית הנושא לוגו של משרד ב"כ התובע- עו"ד גולן אשטון שם מצוין שמו של התובע ומספר דרכונו ולפיו הוא ממנה את עו"ד גולן אשטון ו/או את עו"ד דוד זיו ו/או את עו"ד רפאל אלמליח להיות באי כוחו "במסגרת הליכים משפטיים כנגד מעסיקיו בישראל, בבית הדין לעבודה" ועוד, בכל הקשור לשם טיפול בענייניו בישראל. המסמך כולל 14 סעיפים המונים את הפעולות אותם מרשה התובע לבאי הכח הנ"ל לבצע בשמו. בתחתית המסמך קיימת חתימה ותאריך- 22.4.11. כן מצוין ביפוי הכח כי עו"ד אשטון ועו"ד אלמליח מאשרים בחתימתם כי התובע חתם בפניהם. במעלה הדף, בפינה הימנית, מצוינת האות "b". ב. מסמך הנחזה להיות בשפה התאילנדית. גם הוא נושא לוגו של משרד עו"ד אשטון. המסמך דומה בצורתו לייפוי הכח שבשפה העברית. גם בו מצוין, באותם המקומות, שמו של התובע ומספר דרכונו. כן מצוינים 14 סעיפים, חתימה אשר על פניו דומה לחתימה שביפוי הכח בשפה העברית, תאריך זהה- 22.4.11 וכן חתימת עו"ד אשטון ועו"ד אלמליח. על גבי מסמך זה, מוטבעת חותמת של מרNATTHAWOOT SIANGSANOR, , Attorney at Law (להלן: "הנוטריון"). כן מצוין מס' רשיונו 3782/2554 ותאריך תוקפו- 27.2.13. מסמך זה, בפינה הימנית העליונה, נושא את האות "a". ג. מסמך נוסף, לו שני טורים הנחזים זהים, האחד בשפה האנגלית והאחד בשפה התאילנדית. שניהם נושאים את התאריך 12.7.12. כותרתו: "אישור נוטריוני". על פי המסמך, מאשר הנוטריון כי התובע הנושא ד. מסמך מיום 24.7.12 שכותרתו "אימות תעודה ציבורית" לפיו מאשר הקונסול אלי גיל, נציג דיפלומטי בבנגקוק, בחתימת ידו ובחותמו כי החתימה והחותם המופיעה על המסמך המסומן "א" הם חתימת וחותמת הגב' SIRIMA SUTTI המשמשת,FINANCE AND ACCOUNTING OFFICER, EXPERIENCED LEVEL ב MINISTRY OF FOREIGN AFFAIRS. ה. כן צורף צילום דרכונו של התובע. יש לציין כי חתימת בעל הדרכון כפי שמופיעה על גביו נחזית להיות חתימת התובע המופיעה במסמכים אשר נסקרו לעיל. 15. מהאמור לעיל עולה, כי מה שמכונה בפי הנתבע "שרשרת האישורים" הנדרשת על פי פקודת הראיות קוימה כמעט באופן מלא. אכן, חסרה הדרישה כי הנוטריון יהיה "נוטריון ציבורי" אולם בנסיבות שפורטו לעיל, די במסמכים אשר הוגשו כדי לבסס את הסמכת ב"כ התובע לנקוט בהליך זה בשמו של התובע. כמו כן, פער הזמנים בין החתימה על ייפוי הכח ובין האישור הנוטריוני אין בו כשלעצמו כדי ללמד על כך שהאישור הנוטריוני מזויף. זאת, במיוחד לאור העובדה כי באישור הנוטריוני מצוין כי ייפוי הכח נחתם במועד הנקוב בו (22.4.11) וכי התובע עצמו חתום גם על האישור מיום 12.7.12. כמו כן, בתגובה לבקשה הסביר בא כח התובע את הסיבה לפער הזמנים (ראו ציטוט שבפסקה 4 להחלטה זו). טענת הזיוף בנסיבות העניין מרחיקת לכת ובהיעדר נסיבות אשר מעלות אפילו חשש לכך, דין הטענה להידחות. גם לא מצאנו ממש בטענה כי לא הוכחה זהות תוכנם של יפויי הכח בשפה העברית והתאילנדית וכי מסיבה זו לא הוכח תוקפו של ייפוי הכח. כאמור, על פניו, המסמכים נחזים להיות זהים. מעבר להעלאת הטענה כאמור, הנתבע לא טען אפילו פוזיטיבית כי קיים שוני בין הנוסחים, או כי מתקיים החשש כי התובע הוחתם על נוסח שמהותית אינו תואם את נוסח יפוי הכח בעברית. לפיכך, אין לדרוש מהתובע לנקוט באמצעים נוספים במישור זה על מנת להוכיח את תוקפו של יפוי הכח. בהקשר זה יצוין, כנקודה למחשבה ובבחינת "נאה דורש נאה מקיים", כי גם ה"הצהרה על היעדר תביעות מהמעסיק" לגביה טוען הנתבע כי התובע אישר בה, בשפת אמו, כי "קיבל את כל חפצו" מהנתבע (תגובה לבקשה לגילוי מסמכים), מנוסחן הן בעברית והן בשפה התאילנדית. לכאורה, גם כאן, חתם התובע על שני הנוסחים, אלא שגם במסמכים אלו אין עדות חותכת לכך כי הנוסח בשפה העברית הוא תרגום שלם ומלא לנוסח בשפה התאילנדית או כי הוסבר לתובע תוכן האמור בשפה העברית, בטרם חתם עליו. כן לא מצאנו כי נוסח יפוי הכח או העובדה שלא צורף נספח D שעניינו בקשה לפטור מאגרה, כמו גם העובדה כי המסמך אליו מתייחס האישור הקונסולרי הינו לאישור הנוטריוני בלבד ולא לנספחיו, מערערים במקרה זה את תוקפו של יפוי הכח. סיכום - 16. בהתבסס על מכלול השיקולים המפורטים לעיל, אנו סבורים כי דין הבקשה להידחות. המסמכים אותם צירף ב"כ התובע אשר ממלאים כמעט בדווקנות אחר דרישות סעיף 30 לפקודת הראיות, מלמדים במידה מספקת על כך שההליכים המתנהלים כאן הם על דעתו ובהסכמתו של התובע. לא מצאנו כי יש להקשות על התובע בדרישות נוספות, הן לנוכח העובדה כי המדובר בעובד זר הנמצא היום בארצו והן לנוכח היעדר נסיבות המעוררות חשש כי התביעה הוגשה שלא בסמכות. המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה והאמור בתגובת התובע לבקשה, מניחים את דעתנו ומביאים אותנו למסקנה כי לא התקיימו במקרה הנדון אותן נסיבות קיצוניות שיש בהן כדי להצדיק סילוקה של התביעה על הסף. 17. סוף דבר - הבקשה נדחית. 18. הוצאות הבקשה, בהן יהיה על הנתבע לשאת, יובאו בחשבון בסיום ההליך. אימות חתימהמסמכיםמשרד החוץ