א. מבוא: תביעה למתן פס"ד הצהרתי, לפיו משכנתא הרשומה לטובת המשיב 1- בנק הפועלים בע"מ נצרת (להלן: "הבנק"), על זכויות המנוח סאמי פארח אבו חנין (להלן:"המנוח") במקרקעין הידועים כחלקה 69 בגוש 15409 בכפר עילבון (להלן:"המקרקעין"), עפ"י שטר תיקון משכנתא מס' 6753/94, בטלה ככל שהיא נוגעת להבטחת חובותיו של המשיב 2 - אבו חנין סוהיל. כפועל יוצא מהצהרה זו, עותר המבקש למחיקת המשכנתא ולביטול הליכי מימוש המשכנתא בתיק הוצל"פ (טבריה) 05-01412-02-9, אשר נפתח כנגד המנוח וכנגד המשיב 2 אבו חנין סוהיל - בנו של המנוח (להלן: "סוהיל"). ב. רקע עובדתי 1.המבקש, עיסאם אבו חנין, הינו בנו של המנוח סאמי פארח אבו חנין ואחד מיורשיו (להלן:"המבקש"). 2.סוהיל אבו חנין [המשיב 2], הינו אחיו של המבקש, אשר ניהל בבנק הפועלים בסניף המעיין חשבון שמספרו 367086. בשל סגירתו של סניף המעיין הועבר החשבון לסניף נצרת ומספרו כיום 125174 (להלן:" החשבון"). 3.ביום 27/05/1994 חתם המנוח על שטר משכנתא, לפיו הוא ממשכן את זכויותיו במקרקעין לשם הבטחת חובות בניו מוסא אבו חנין, ג'ריס אבו חנין ולטובת חברת מחלבת הצפון בע"מ שבשליטתם. אין חולק כי על שטר זה חתום המנוח. בשטר משכנתא זה אף קיימת משבצת, המאפשרת זיהוי חתימת הממשכן בפני רשם המקרקעין. בעת רישום המשכנתא, אושרה חתימת המנוח על ידי הגב' סימה נוסייר ז"ל (להלן:"הגב' נוסייר") שהייתה סגנית רשם המקרקעין בזמנים הרלוונטיים. 4.כחודש לאחר מכן תוקן שטר המשכנתא. על פי שטר תיקון תנאי המשכנתא [ת/1], הורחב המשכון על המקרקעין והוחל גם על חובותיו של סוהיל בחשבון. על שטר התיקון מופיעה חתימתו של המנוח. אף שטר זה נחתם בפני הגב' נוסייר סגנית רשם המקרקעין. יש לציין כי בשטר תיקון משכנתא זה, שהונפק על ידי בנק הפועלים, אין משבצת לאימות חתימה בידי רשם המקרקעין. על אף זאת, חתמה הגב' נוסייר על שטר תיקון תנאי משכנתא ואשרה את העסקה ככשרה לרישום. 5.ביום 04/07/94 נרשם התיקון לשטר המשכנתא בלשכת רישום המקרקעין. 6.ביום 17/11/00 הלווה הבנק לסוהיל, לצורך כיסוי יתרות חוב שהצטברו בחשבונו מבלי שסולקו, סך של 500,000 ₪. ההלוואה נועדה לפירעון בשישים תשלומים, החל מיום 17/12/2000, בשיעורים, במועדים ובריבית כמפורט בהסכם ההלוואה. 7. סוהיל לא עמד בתנאי ניהול החשבון ופרעון הלוואה, פיגר בתשלומים וחרג ממסגרות האשראי שהועמדו בחשבון, דבר שגרם להצטברות יתרת חובה בלתי מסולקת ויתרות פיגורים, תוך תפיחת יתרות חובו בחשבון האמור. 8.לטענת הבנק, נשלחו למנוח ולסוהיל התראות בכתב ובע"פ, בהן הם נתבקשו לסור לבנק ולהסדיר את החוב בחשבון. פניותיו והתראותיו של הבנק לא זכו להתייחסות עניינית בעוד החוב בחשבון ממשיך לתפוח. 9.לאחר שסוהיל לא נענה לדרישות הבנק לכיסוי יתרת חובו, הגיש הבנק ביום 04/06/2002 בקשה למימוש שטר המשכנתא ולמינוי כונס נכסים, במסגרת תיק הוצל"פ מספר -9 - 02 - 01412 - 05. 10.ביום 28/07/2002 ניתן צו למינוי כונס נכסים על הזכויות הממושכנות לצורך מימושן לשם פרעון חובותיו של סוהיל. 11.ביום 25/07/2002 הגיש המנוח בקשה לבית המשפט המחוזי, ובה עתר למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על הבנק להמשיך בהליכי הוצל"פ נגדו. (ראה ת.א 1159/02 (בש"א 2518/02). התובענה נמחקה לאחר פטירת המנוח ביום 26/08/2002. 12.ביום 17/02/2003 ניתנה בתיק ההוצל"פ החלטת ראש ההוצל"פ, ולפיה חודשו הליכי מימוש זכויות המנוח במקרקעין. מכאן תובענה זו שהוגשה בפני. ג. טענות המבקש 13.טענתו העיקרית של המבקש, הינה כי החתימה, הנחזית להיות חתימת המנוח על התיקון לשטר המשכנתא, אינה חתימת אביו המנוח. משכך, אין נפקות לתיקון שטר המשכנתא. עוד טוען המבקש כפי המופיע בתמצית טענותיו כדלקמן: 14.התיקון לשטר המשכנתא אינו חתום כדין, ולפיכך נעדר כל תוקף מחייב, לא ניתן לפעול על פיו ולבצע באמצעותו פעולות במקרקעין. 15.התיקון לשטר המשכנתא פגום מיסודו ואינו ממלא אחר התנאים הקבועים בחוק לצורך יצירת התחייבות כלשהי של המנוח כלפי הבנק. 16.החתימה הנחזית להיות חתימתו של המנוח על התיקון לשטר המשכנתא לא אומתה כדין בהתאם להוראות שבתקנות 14,15,16 ו- 21 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) התש"ט-1969 (להלן: "תקנות המקרקעין"). 17.בהעדר אימות חתימה כדין ובהעדר הסבר למנוח באשר למהות העסקה, היה על רשם המקרקעין - המשיב 3, לסרב לאשר לרשום את העסקה על פי התיקון. ברשמו את העסקה, הפר הרשם את חובות הזהירות המוטלות עליו כלפי המנוח. 18.על הבנק היה לדעת כי התיקון לשטר המשכנתא בטל מעיקרו מחמת הפגמים שבו. בהתבססו על התיקון לשטר המשכנתא, הפר הבנק את חובת האמונים והזהירות, אותם הוא חב כמוסד בנקאי כלפי המנוח. ד. טענות הבנק וכונסת הנכסים 19.מנגד, טוען הבנק, כי יש לדחות את טענות המבקש. שכן, התיקון לשטר המשכנתא תקין ותקף, כאשר על פי השעבוד שבהתאם לו, ניתנה לסוהיל הלוואה . עוד טוען הבנק: 20.המבקש לא הציג כל ראיה בדבר היותו יורש או בדבר זכות כלשהי הקיימת לו בנכס. כן אף לא הוצגה כל ראייה התומכת בטענתו כי החתימה על שטר התיקון מזויפת. 21.המנוח ידע על השעבוד כפי האמור בשטר תיקון המשכנתא ואף הסכים לו. גרסתו של המבקש שקרית ובבסיסה ניסיון להתחמק מתשלום החוב לבנק. 22.העסקה אושרה לרישום כדין על ידי סגנית רשם המקרקעין בזמנים הרלוונטיים, הגב' סימה נוסייר ז"ל . 23. טענת המבקש כי חתימת המנוח זויפה, חסרת כל בסיס ראייתי, כאשר על הטוען טענת זיוף מוטל הנטל להוכיח את טענתו. ה. טענות המשיב 4 24.המשיב 4 חוזר על טענות הבנק ומוסיף, כי דין התביעה להדחות על הסף מחמת שיהוי ניכר בהגשתה. שכן היא הוגשה לאחר כשבע שנים מהמועד בו ידע המבקש או יכול היה לדעת על תיקון שטר המשכנתא. 25.יש להטיל על המבקש נטל הוכחה מוגבר נוכח חלוף הזמן והנזק הראייתי שנגרם לרשם המקרקעין, לאור העובדה כי מי שאישרה את חתימת המנוח על שטר התיקון, סגנית רשם המקרקעין הגב' נוסייר ז"ל, הלכה לעולמה. 26.המבקש ואביו המנוח מושתקים מלהתכחש לתיקון שטר המשכנתא. שכן, המנוח עצמו ובנו סוהיל נהנו מתיקונו. אלמלא החתימה על תיקון השטר לא היה הבנק מלווה את סכומי הכסף הנוספים לסוהיל, בנו של המנוח, אשר הינו אחד מבעלי המניות של החברה אשר לטובתה כבר ניתנה משכנתא. 27.דין התובענה להדחות מאחר ולא כל יורשי המנוח צורפו להליך. 28.הבנק ורשם המקרקעין הציגו ראיות המאשרות כי המנוח אכן חתם על שטר תיקון משכנתא. 29.שטר התיקון מהווה רשומה מוסדית, ובתור שכזה מהווה ראיה למשכון. ו. הודעה לצד שלישי 30.לטענת הבנק, למנוח 8 יורשים, כאשר התביעה הוגשה רק על ידי יורש אחד- המבקש. לטענת הבנק, מאחר ומדובר בריבוי יורשים, קימת עילת תביעה לכל אחד ואחת מיורשי המנוח. על כן, משלוח ההודעה לצדדים שלישיים היתה חיונית על מנת להביא לסופיות הדיון, בהתאם לתקנה 216(3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984. משכך, ביקש הבנק, וקיבל רשות לשלוח הודעה לצד שלישי, למען תהא ההכרעה בתיק זה תקפה גבי כל אחד מיורשי המנוח, ולמען לא יוכל כל אחד מהם לפנות בעתיד בתובענה דומה. אציין, כי נעתרתי לבקשה. 31.צדדי ג' הינם בניו של המנוח ואחיו של המבקש. צדדי ג' מצטרפים לנימוקי הבקשה של המבקש . חלק מן הצדדים השלישיים הופיעו מעת לעת לדיון, ומכל מקום, הגישו כתב הגנה. משהם נמנעו להגן על זכויותיהם, אין להם אלא להלין על עצמם בלבד. על כן, אין לי אלא לקבוע כי פסק דין זה יחול אף גביהם. דיון ז. החתימה על שטר תיקון המשכנתא 32.בשולי הדברים, ובטרם אפנה לדון בסוגיות שבמחלוקת, רואה אני מקום להעיר כי בתיק זה רב הנסתר על הגלוי. מבחינת חומר הראיות, התרשמתי כי המבקש לא הניח את התמונה במלואה, לפני בית המשפט . עם זאת, אין לו לבית המשפט אלא החומר הנמצא לפניו. ואם בחר המבקש שלא להציג תמונה עובדתית וראייתית מלאה לפני בית המשפט, ולא טרח לזמן את כל העדים הרלוונטיים שהיה בכוחו לזמן, כגון בני משפחתו - אחיו ג'ריס וסוהיל, הרי אין לו להלין אלא על עצמו, שעה שפחת משקלן של הראיות התומכות בגרסתו, מחמת אי העדת כל העדים הרלוונטיים ואי פרישת המסכת העובדתית במלואה, על ידי עדים, אשר היו מעורבים בנושא משכון המקרקעין. 33.המבקש פנה לבית המשפט, כשהוא אינו בקי בטענותיו הוא, בדבר זיוף החתימה הנטענת של אביו, הוא לא צירף את אחיו, סוהיל שגם הוא חתום על מסמכי ההלוואה, שעה שהלוואה זו ניטלה על ידו ולשמה מושכנו המקרקעין. נראה כי מסמכי הבנק אינם מעניינים אותו, הגם שאביו התחייב לפי מסמכים אלה. כל גרסתו היא, כי אביו המנוח, הגיש בעבר תובענה למתן צו הצהרתי, אשר יצהיר כי החתימה על תיקון שטר המשכנתא, אינה חתימתו. כך אף נאמר לו מפי אביו המנוח, כי הוא לא חתם על התיקון לשטר המשכנתא. כאמור, טענתו המרכזית של המבקש היא כי אביו המנוח מעולם לא חתם על שטר תיקון המשכנתא וכי החתימה על שטר תיקון משכנתא, הנחזית להיות חתימת המנוח אינה חתימתו. מאחר וקימת על שטר תיקון המשכנתא חתימה הנחזית להיות חתימת המנוח, הרי, בפועל, טענת המבקש משמעה כי חתימת המנוח זוייפה. מנגד, טוענים המשיבים, כי המבקש לא הוכיח כי חתימת אביו המנוח זוייפה. 34. דין טענת המבקש להדחות. כאמור, הגם שהמבקש אינו מציין מפורשות את המילה "זיוף", הן בכתב הבקשה שהוגש על ידו, והן בתצהיר עדותו, הרי בעדותו טען המבקש כך: "ש: אביך קיבל מסמכים ע"י פקיד מסירה. אישורים אלה צורפו לתצהיר פקיד המסירה. החתימות האלה דומות לחתימות שאתה טוען שאלה לא חתימות אביך. ת:יכול להיות היום אני אומר לך בוודאות כי אבי לא חתם את החתימה בנייר. כי הוא בעצמו אמר לי זאת. ש: אתה בטוח כי מישהו זייף את החתימה ת: אם אכן כך הם הדברים, זה סימן שהחתימה זוייפה". (עמ' 1 לפרוטוקול מיום 19/11/2009). 35.מושכלות ראשונים הן, כי הטוען טענת תרמית, או זיוף, נטל ההוכחה להוכחת טענה זו, מוטל על שכמו. נטל זה יהא כמקובל במשפט אזרחי, דהיינו, על הטוען טענה כזו להוכיח טענתו תוך עמידה ברף ראייתי מחמיר, בעל משקל גבוה יותר, מזה הנדרש בתביעה אזרחית רגילה. הכל בהתחשב בנסיבות המקרה, במהות הטענות ובחומרתן ((ע"א 292/64 כהן נ' אשד, פ"ד יט(1) 414, 416 (1965); ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ (1) 589, 603 (1986); ע"א 260/82 סלומון נ' אמונה, פ"ד לח(4) 253 (1984); ע"א 6095/97 ישראל איטר בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נו(4) 721, 734 (2002)). טענת זיוף היא טענה חמורה ורצינית ביותר. זאת, מאחר והיא חושפת את האדם, נגדו היא נטענת, להליך פלילי. על כן, גם בהנחה שנטל ההוכחה לגבי טענה זו, אינו שונה מנטל ההוכחה המקובל בהליך אזרחי, הרי שבמקרה בו נטענת טענה מעין זו, עלינו לבחון את הראיות שהובאו להוכחתה בזהירות רבה (ראו ע"א 69/75 פלונית נ' אלמוני, פ"ד לא(1) 215, 215-216(1976); ע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, ע' 604-606(1986)). 36.על פי ההלכה הנוהגת במקומותינו, קיימות שלוש דרכים עיקריות להוכחת דבר זיוף חתימה, או אמיתותה של חתימה על מסמך כמקורית. האחת- באמצעות ראיות ישירות, קרי עדותו של החותם או מי שהיה עד לחתימה. השנייה- באמצעות השוואת החתימה השנויה במחלוקת, לחתימות השוואה, הידועות כמקוריות. השלישית- הינה על ידי עדותו של מי שמכיר היטב את כתב היד או חתימת ידו של בעל הדין, והיכול להעיד כי חתימה זו תואמת לחתימה השנויה במחלוקת. [ראה ע.א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ פ"ד מז (3) 240, 262 - 263 [1993]. במקרה דנן, נטענה טענת הזיוף בעלמא, מבלי שהובא לה ביסוס, בין בדרך של חוות דעת מומחה או בכל דרך אחרת. המבקש לא טרח להוכיח כי החתימה המתנוססת על שטר תיקון המשכנתא אינה חתימת המנוח. המבקש טען למכביר, כי החתימה המתנוססת על התיקון לשטר המשכנתא אינה של אביו המנוח, ברם לא הוכיח טענתו זו. מאחר והמנוח נפטר לבית עולמו, היה ביכולת המבקש - עליו מוטל נטל השכנוע להוכחת טענת הזיוף - להביא ראיות באמצעות הגשת חוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד, אשר תשווה בין חתימות אחרות של המנוח לבין החתימה הנמצאת על שטר תיקון המשכנתא וזאת כדי להוכיח טענתו. (ראו: פרשת רחמים נ' בנק הפועלים, 262-263; ע"א 46/77 בוכוולד נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, פ"ד לג(1) 715, 724-725 (1979)). במקרה דנן לא הביא המבקש ראיה פוזיטיבית כלשהי לטענה, כי החתימה על תיקון שטר המשכנתא, מכוחו ניתנה לסוהיל הלוואה בסך 500,000 ₪, הינה מזויפת. לדידי, היה מקום לצפות, כי אם סומך הוא על טענה שכזו , הוא יגיש חוות דעת בנושא זה, או יוכיחה באחת הדרכים האחרות כאמור, וכך לא נעשה. ט. מצהיר שנפטר בטרם נחקר על תצהירו. 37.מטעם שני הצדדים הוגשו לבית המשפט תצהיריהם של עדים, אשר נפטרו לבית עולמם טרם נפתח ההליך. המבקש הגיש את תצהירו של אביו המנוח, אשר הוגש בתמיכה לבקשתו הראשונה, למתן צו הצהרתי, במסגרתו התבקש בית המשפט להצהיר כי התיקון עליו נסמך הבנק לא נחתם על ידו מעולם. הבנק מצידו הגיש את תצהירה של הגב' נוסייר המנוחה. לפי תצהיר זה, היא אימתה את חתימת המנוח על שטר תיקון המשכנתא וזאת לאחר שזיהתה את המנוח באמצעות הצדדים שניהם טוענים כי אין לקבל את תצהירו של הצד שמנגד. שכן, הוא אינו עומד בכללים באשר לקבילות תצהירו של עד אשר נפטר, כפי שנקבעו בפסיקה. הסוגיה הנדונה, של תצהיר, עד שנפטר טרם שנחקר חקירה נגדית נדונה, בראשית ימי המדינה, בע"א 6/51, קירשנבאום נ' קרויניק, פ"ד ח' 562, 565 (1954), שם נאמר לעניין זה: "הודעתו של אדם נפטר הנוגדת את ענינו כשרה לשמש ראיה, כאחד היוצאים מהכלל הפוסל עדות על פי השמועה, וטעמו של דבר הוא, כי אין זה מתקבל על הדעת, שאדם לא ידבר את האמת, כשהדברים שהוא אומר - לרעתו הם. שיקול זה נתקבל על ידי המשפט המקובל כתחליף לשבועתו של אדם, אשר אינו עוד בחיים ואינו יכול, משום כך, להחקר בשבועה בחקירת שתי וערב." וכן בע"א 601/68 ישראל ובתיה ביידר נגד שמואל לוי (פ"ד כג (1) 549, 597 [1969] פורט העיקרון לאמור: "בהתאם לכללי המשפט המקובל תהיה הודעת הנפטר קבילה - בשל היותה נוגדת את האינטרס שלו - כאשר התמלאו התנאים הבאים: 1.ההודעה הינה על פני הדברים, נוגדת את האינטרס הממוני או הרכושי של המנוח בעת מתן ההודעה. 2.בשעת מתן ההודעה, ידע המנוח כי הודעה זו עלולה לפגוע באינטרס שלו כאמור. 3.למנוח היתה ידיעה אישית על העובדות הנכללות בהודעתו." אכן המנוח טען, בסעיף 5 לתצהירו, כי מעולם לא חתם על שטר משכנתא להבטחת חובותיו של סוהיל. עם זאת, עיון בתצהירו זה, כפי שהוגש לבית המשפט, מצביע על האינטרס הרכושי המובהק של המנוח במקרקעין נשוא תובענה זו. בסעיף 1 לתצהירו הצהיר המנוח: " תצהירי זה נעשה לצורך הגשתו לבית המשפט המחוזי בנצרת בתמיכה לבקשתי להוצאת צוו מניעה זמני כנגד בנק הפועלים סניף נצרת כנגד מימוש המשכנתא שנרשמה לטובת הבנק על המקרקעין הידועים כחלקה 69 בגוש 15409 אדמות כפר עילבון.". למעשה, בפני מקרה קלאסי בו ימנע בית המשפט קבלת תצהיר נפטר כראיה. לאור האמור ובהתאם להלכות הברורות, תצהירו של המנוח אינו קביל וחסר כל משקל ראייתי. 38.באשר לתצהירה של גב' נוסייר, שונים הם פני הדברים. למעשה, לגב' נוסייר אין כל אינטרס רכושי הקשור לתובענה זו. על כן אף תצהירה אינו נוגד אינטרס רכושי של המצהירה. עם זאת, לגב' נוסייר לא היה כל אינטרס אישי בכל תוצאה אשר עשויה להתקבל בתיק זה. משכך, עולה השאלה, האם תצהירה קביל כראיה אם לאו. לדידי, ראוי להורות כי תצהיר המנוחה יהא קביל כראיה, תוך בחינה זהירה של משקלו, בהעדר חקירה נגדית של המנוחה. למסקנה זו הגעתי בהסתמך על הפסיקה שהתפתחה בנושא. בע"א 642/87 הסתדרות אגודת ישראל העולמית הוועד הפועל, עמותה רשומה נ' חברת חזקיהו בע"מ, פ"ד מד(1) 866, 872(1990) אמר כב' השופט אלוני, כי: "ניסוחן של הוראות חוק אלה והפרשנות שנתלוותה אליהן בפסיקה מצדיקים את המסקנה, שאין בהן מענה לשאלת קבילות תצהירו של נפטר. אילו נתכוון המחוקק (או מחוקק המשנה) להחיל הוראה זו גם על "המנעות" מהתייצבות לחקירה בשל מוות, מן הסתם היה נותן לכך ביטוי מפורש. כך גם מסתברת העובדה, ששאלה זו הנוגעת לקבילות תצהירו של נפטר, נזקקה לפתרונות שהובאו בפסיקה - הן בארץ והן באנגליה ובארצות הברית". כך יוצא כי סוגית קבילות תצהירו של נפטר נותרה ללא מענה. יחד עם זאת בסיכומם של דברים, מוסיף כב' השופט אלוני כי: " תצהיר, שמצהירו לא נחקר בשל מותו, יהיה קביל אם הוא נוגד את האינטרס של המצהיר, במשמעות שניתנה לכך ב-ע"א 601/68". משמע, לכאורה, ככל שהתצהיר אינו נוגד את האינטרס של המצהיר, או כבפרשה שבפניי נעדר כל אינטרס, הוא לא יהא קביל לכאורה כראיה. כך מצאתי סתירה בין הדברים. בסוגיה זו, מצאתי לנכון לפנות ל פסק דינו של סגן הנשיא יעקובי-שווילי בת"א (מחוזי חי') 11274/97 רוטנר קרלו נ' משרד הבטחון - מדינת ישראל, תק-מח 2002(1), 7817 , 7820 (2002). כב' סגן הנשיא מאזכר את הלכת אגודת ישראל הנ"ל, המאבחנת בין מצב של עד שמסר עדות בחקירה ראשית ונפטר טרם שנחקר חקירה נגדית, שלא בטובתו וברצונו, לבין מצבו של מצהיר שנפטר טרם שנחקר על תצהירו. וכך נמצא לו שם לעניין זה: "למרות האמור נוטה אני לחשוב שגם כאשר ניתן תצהיר כעדות ראשית, ובטרם תחל חקירה נגדית נפטר העד, ראוי שלא לראות את התצהיר תמיד כמשול לחרס הנשבר, כחספא בעלמא, אלא לראותו בנסיבות מתאימות, כמו בעניננו, כקביל, תוך כדי זהירות מרובה לגבי משקלו. בכך יהיה שונה דינו של תצהיר שניתן כעדות ראשית, ובמיוחד בהסכמת הצדדים, מדינו של תצהיר רגיל שהומצא ע"י בעל דין". כב' סגן הנשיא נדרש לתצהירו של עד שנפטר, במסגרת מאגר שיקוליו בהכרעה הכוללת שעמדה בפניו. יש לציין כי התצהיר לא התיחס לאינטרס רכושי של המצהיר כלל. סבורני כי במקרה דנן, במובחן מתצהיר אשר תומך באינטרס רכושי, יש לקבל את תצהירה של הגב' נוסייר המנוחה, אם כי לא אוכל ליחס לו משקל ראייתי מכריע. מכל מקום, משקלו, ולו הקל, של התצהיר, מצטרף לעובדה כי לא עלה בידי המבקש להביא כל ראיה להוכחת גרסתו. וכך הצהירה הגב' נוסייר: 3. "הריני מאשרת כי אישרתי את ביצוע תיקון המשכנתא מס' 5291/94/2 (להלן: "השטר") בתחתית עמוד 2 של העתק שטר תיקון המשכנתא, שהינו נספח לנספח ג' לבקשה, המהווה נספח א' לתצהירי וחלק בלתי נפרד ממנו. 4. הריני מצהירה כי במקרים בהם הוגשו לי עסקאות לרישום, ובטפסי העסקה לא אומתה חתימת החותם על ידי עו"ד או אחר, ואני התבקשתי לאמת חתימה, לא אישרתי מעולם עסקה לרישום בלשכת רישום המקרקעין אלא אם החותם חתם בפני תוך שאני מזהה אותו על פי תעודת זהות. במידה והיתה בשטר שלפני רובריקה מתאימה לאימות על ידי פקיד רישום מקרקעין, הייתי מאמתת את חתימת החותם גם בכתב. במקרים כמו בשטר, בהם אין רובריקה המיועדת לאימות חתימה על ידי פקיד רישום מקרקעין, הייתי מבצעת אימות חתימה על ידי בדיקת תעודת הזהות של החותם, ובמידה והחותם זוהה על ידי באמצעות תעודת זהות, הייתי מאשרת את העסקה אף בלי שאימות החתימה שביצעתי ייכתב בשטר. כך נהגתי בכל שנות עבודתי בלשכת רישום המקרקעין. 5. יודגש כי עסקה זו, על פי נוהלי העבודה הקבועים בלשכת רישום המקרקעין עוברת בדיקה נוספת על ידי פקיד רישום נוסף וכי אין כל אפשרות כי חתימה בלשכת רישום המקרקעין תעבור ללא זיהוי על פי תעודת זהות. 6. יתרה מכך, סאמי פרח אבו חנין, מוכר לי אישית כמי שהיה מעורב במספר עסקאות מקרקעין אשר טפלתי בהן. מעולם לא אישרתי עסקה שבה מר סאמי פרח אבו חנין היה צד לה אלא אם חתם בפני או שחתימתו אושרה בשטרי העסקה על ידי עו"ד". דברים אלה אף אושרו בעקיפין על ידי רשם המקרקעין בעדותו. משלא הביא המבקש כל ראיה קבילה מטעמו להוכחות זיוף החתימה ונסיבותיה, הרי גם משקלו הקל של תצהיר הגב' נוסייר המנוחה, מהווה תוספת משמעותית למאזן הראייתי אשר הביאני לדחיית טענותיו. לאור האמור, אני קובע כי המבקש לא הוכיח כי החתימה על התיקון לשטר המשכנתא אינה של אביו המנוח. בהערת אגב אציין, כי למסקנה זו הייתי מגיע אף ללא קבלת תצהירה של הגב' נוסייר כראייה, בהעדר ראיה לזיוף או אי נכונות החתימה. י. אימות חתימת המנוח. 39.לטענת המבקש, החתימה הנחזית להיות חתימת המנוח, על תיקון שטר המשכנתא, לא אומתה כדין בהתאם להוראות שבתקנות 14,15, 16 לתקנות המקרקעין. על כן, נשלל תוקפו של התיקון לשטר המשכנתא. עוד טוען המבקש, כי אף אם היה המנוח חותם על התיקון לשטר המשכנתא, הרי שאין לחתימתו זו כל נפקות והתיקון לשטר המשכנתא בטל מעיקרו, מאחר ולא הוסברה למנוח מהות העסקה שהוא מבצע, על ידי מי שמחויב לכך כאמור בתקנות 14 ו-16 לתקנות המקרקעין. דין הטענות להדחות. תקנה 14 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) קובעת לאמור: "(א) התייצבו בעלי העסקה לפני הרשם, יבדוק הרשם את הבקשה ואת המסמכים שצורפו אליה ויברר אם העסקה כשרה לרישום ואם הנתונים בפנקסים מאפשרים את רישומה (ב) נוכח הרשם כי הצדדים זכאים לבצע את העסקה וכי אין מניעה לביצועה ולרישומה, יתן הסכמתו לרישום, יחתים את הצדדים על שטר העסקה ויאמת את חתימותיהם בחתימת ידו, לאחר שזיהה אותם והסביר להם את מהות העסקה שהם עומדים לבצע ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה ולאחר ששוכנע שהדבר הובן כראוי ושהם חותמים מרצונם". למעשה, טענת המבקש נסמכת בעיקרה על הליקוי שנפל בטופס תיקון שטר המשכנתא [ת/1], ממנו הושמטה משבצת מתאימה לאימות החתימה על ידי רשם המקרקעין, בהתאם להוראות התקנות. זאת, בניגוד לטופס המשכנתא המקורי, עליו חתם המנוח, בו הופיעה פסקה כזו. בהתאם, השטר המקורי אף אומת כראוי על ידי הגב' נוסייר סגנית רשם המקרקעין, כמפורט בתצהירה כפי שצוטט לעיל. עם זאת, לא מצאתי כי יש בעובדה זו כדי לפגוע בתוקפו של התיקון לשטר המשכנתא. ראשית, נציין כי המנוח, אשר חתם על שטר המשכנתא המקורי, הוכיח בכך כי הוא ידע שהמקרקעין ממושכנים להבטחת חובות שני בניו והחברה שבשליטתם לבנק. כחודש לאחר מכן, תוקן השטר המקורי והוסף כי המשכנתא נועדה אף להבטחת חובותיו של סוהיל לבנק. חתימת סגנית רשם המקרקעין על שטר תיקון המשכנתא מעידה כי היא מצאה את העסקה כשרה לרישום. על כן, יש להניח שהיא מילאה אחר התנאים הנדרשים בתקנות המקרקעין, וכך היא אף העידה. מעבר לכך יש לזכור כי באשר לאופן ביצוע פעולות על ידי משרדי הממשלה ורשויות מנהליות עומדת חזקת תקינות המעשה המנהלי. [ראה בג"צ 139/79 אריש נ' שר הפנים והמשטרה, פ"ד לג(2) 378, 380]. משמעותה של חזקת התקינות המנהלית היא, כי הנחת היסוד לגבי כל פעילות של המנהל היא כי נעשתה כדין. על המבקש לסתור הנחת מוצא זו, מוטל הנטל להפריך את החזקה במקרה הספציפי באמצעות ראיות (ראה רע"פ 1088/86 סברי חסן מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגליל המזרחי, פ"ד מד (2) 417, 419). במקרה דנן, על המבקש מוטל הנטל להוכיח כי סגנית רשם המקרקעין והבנק פעלו שלא כראוי. הוכחה שכזו לא הובאה בפני. חזקת התקינות המנהלית חייבת להביא למסקנה שבהעדר טענה להתקיימות עילות פסלות אחרות המוכרות במשפט המנהלי, יש להעמיד את ההחלטה בחזקת תקינותה. עובדה היא, כי הגב' נוסייר, אשר כעולה מעדות רשם המקרקעין, מר קוריס, היתה עובדת מסורה וקפדנית, אשר ביצעה את מלאכתה בדייקנות, אישרה, על גבי השטר, כי העסקה אושרה לרישום. ומכאן, עלינו להסיק כי אכן בדקה ומצאה כי נתמלאו כל התנאים המוקדמים. 40. מעבר לכך, עדותם של שני עדי הבנק תומכת בטענת המשיבים, כי המנוח ידע על תיקון שטר המשכנתא ועל העובדה כי המקרקעין משועבדים כבטוחה לפרעון כל חוב שיגיע לבנק מסוהיל בנו. בתצהירו של עד הבנק מר עזאיזה חאלד, הצהיר העד כי: 5. בסמוך לכך, ועקב דרישת הבנק להעמדת בטוחות כנגד אשראי שנדרש על ידי אבו חנין סוהייל, הודיע האחרון, כי אביו מר אבו חנין סאמי ז"ל, יפעל לצירופו כלווה לשטר המשכנתא לעיל" 6. הנני להצהיר, כי למיטב זכרוני מר ג'רייס אבו חנין, אחיו של סוהיל, אשר הינו מיופה כח בחשבון הגיע לבנק ונטל את שטר תיקון המשכנתא לצורך מסירתה לאביוף מא רבו (כך נכתב במקור) חנין סאמי וזאת לצורך רישומה בלשכת רישום המקרקעין". 7. הנני מצהיר, כי למיטב זכרוני שטרי תיקון המשכנתא הוחזרו לסניף ע"י ג'רייס אבו חנין כאשר הם חתומים בחותמת לשכת רישום המקרקעין כדרישת החוק בענין". 8. הנני להצהיר כי החשבונות שנוהלו בסניף המעין ע"ש מר אבו חנין סוהייל, אבו חנין ג'ריס, אבו חנין מוסא ומחלבת הצפון בע"מ נוהלו כאשכול אחד זאת מאחר והאחים הציגו, לאורך כל הדרך, את כל העסקים נשוא החשבונות לעיל ו/או מי מהם כעסקים משפחתים משותפים". 9. הנני מצהיר כי שיחה משניהלתי עם עם מר אבו חנין סאמי ידע האחרון שהמקרקעין האמורים משועבדים כבטוחה לפרעון כל חוב שיגיע לבנק מאת בניו לרבות מר אבו חנין סוהיל". העד לא נחקר בחקירתו הנגדית כלל גבי דברים אלו ולא נשאל ולו שאלה אחת. על כן, דברים אלה עומדים בחזקתם כנכונים. ומכאן, נמצא לנו על פי העדות שלא נסתרה, כי מי שטיפל ברישום תיקון המשכנתא, היו אחיו של המבקש סוהיל וג'ריס, שני אלה לא מסרו כל גרסה אחרת משל עצמם, הגם שצורפו להליך ויש להניח כי האינטרס שלהם זהה לאינטרס המבקש. מנגד, משלא נחקר מר עזיזה אודות תצהירו, יש לקבל את העובדות שפורטו לעיל כנכונות. 41. מעדותה של הגב' סמירה מנסור חדד, פקידת הבנק, עולה כי המנוח, עצמו, ידע היטב על התיקון לשטר המשכנתא, ועל העובדה כי משכן את המקרקעין בין היתר, להבטחת חובותיו של סוהיל. בסעיף 7 לתצהירה העדה: "הנני להצהיר כי במס' הזדמנויות שונות הגיע לסניף אף מר אבו חנין סאמי יחד עם ג'ירייס ו/או סוהייל בכל הקשור לחשבון של אבו חנין סוהיל למו"מ בעניין אשראי, דיונים שבמסגרתם היה עולה עניין המשכנתא הרובצת על זכויותיו, מבלי שהאחרון העלה כל טענה בעניין תוקף המשכנתא". ( הדגשה שלי ב.א) אומנם בחקירתה הנגדית, העידה סמירה, כי לא שוחחה במישרין עם המנוח על חתימתו על השטר (ראה עמ' 4 לפרוטוקול מיום 19/11/2009). עם זאת, אין עדותה סותרת את האמור בתצהירה. שכן היא לא דיברה עם המנוח על חתימתו, אך בהחלט שוחחה איתו על המשכנתא הרובצת על זכויותיו, בשל האשראי שניתן לסוהיל. 42. לעניין זה, יש אף לזכור כי המבקש, ולפניו המנוח, השהה את תביעתו משך שנים רבות מאז נעשה המשכון, במשך תקופה זאת, ידע המנוח על כך כי המקרקעין ממושכנים גם להבטחת חובותיו של בנו סוהיל, כפי העולה מעדות הגב' סמירה, עדות אשר זכתה לאמוני. שיהוי זה יפעל לחובת עניינו של המבקש, כיוון שהיה בו כדי להביא, את הבנק למסקנה כי למנוח אין כל טענה כנגד המשכון. בנוסף, גרם שיהוי זה נזק ראייתי של ממש לבנק. שכן, העדה מטעמו, הגב' נוסייר נפטרה בינתיים לבית עולמה. כך, שלא ניתן שוב להעידה. לעניין זה נ אמר בע"א 3264/01 ע"א 4234/01 ג'רר בסנינו נ' ציון אליה, פ"ד נו (6) 566 , 572-573 (2002): "כידוע, יסודו של השיהוי הוא בתורת ההשתק מכוח מצג, המהווה כיום פן של תורת תום-הלב המעוגנת בסעיפים 12ו-39, ביחד עם סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. ראו רע"א 4928/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל -מונד, פ"ד מז(94 (5 (להלן: רע"א עזרא), בע' 101. השתק מכוח מצג מונע מצד מלהתכחש למצג שהציג בפני אחר, אם אותו אחר הסתמך על המצג בתום-לב ובאופן סביר, ושינה עקב כך את מצבו לרעה. ראו : George Spencer Bower and Alexander Kingcome Turner, The Law Relating to Estoppel by Representation (3rd.(ed., 1977, 4. לעיתים, הימנעותו של התובע מלתבוע את זכויותיו במשך זמן ניכר, עולה כדי מצג כלפי הנתבע כי אין בדעתו של התובע לעמוד על זכויותיו. אם הנתבע הסתמך על מצג זה ושינה את מצבו לרעה, תידחה התביעה עקב שיהוי. במקרה כזה, הגשת התביעה תעלה כדי שימוש בזכות שלא בתום-לב, ועל-כן יהיה מקום לדחותה. השוו רע"א עזרא, שם". צודק ב"כ נתבע 4 בציינו כי הנזק הראייתי שנגרם עקב השיהוי יפעל בראש ובראשונה כמבקש כפי שנמצא בע.א 506/82 זונטג שמעון נ' עזבון המנוח מנדלסון דוד, פ"ד מ (3) 113 [1986]: "נשאר איפוא רק הנימוק הראשון, ולגביו יש לזכור, כי הקושי במישור הראיות קיים גם לא רק לגבי הנתבע. למעשה פוגע הוא עוד יותר בתובעים, שכן נטל ההוכחה, לגופם של דברים, רובץ עליהם. העובדה, שרשאים הם להגיש את תביעתם עדיין אין פירושה, שזכו בדינם, ואם בשל הזמן הרב שעבר מאז אירוע הנזק למנוח, העובדות נתערפלו, ולא ניתן להשיג ראיות לביסוסם של מימצאים ודאיים, הרי עלול הדבר להיות דווקא לתובעים לרועץ". יש אף לציין כי הבנק פעל בהסתמך על מצגו של המנוח לפיו, דבר המשכון ומטרתו ברורים לו, וכי המשכנתא נועדה להבטיח אף את חובותיו של סוהיל. מצג זה נעשה מפורשות, לפחות כלפי הגב' סמירה מנסור - חדד, כעולה מעדותה. על כן, משפעל הבנק בהסתמך על מצגיו של המנוח, בכך שהעניק אשראי לסוהיל, ואפשר לו לנהל חשבון דביטורי, הרי המבקש מנוע עתה מלטעון כנגד תקפות החתימה. יפים לעניין זה דברים שנאמרו בע"א 314/07 ברים ענבר רון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-על 2010(2), 57 , 64 (2010): "תורת ההשתק, שמקורה בדיני היושר, נועדה למנוע תוצאות בלתי צודקות במשפט על ידי השתקת מתדיינים מהעלאת טענות מסוימות, גם אם טענות אלה הן נכונות. בתוך כך, נאסר על מתדיין להתכחש למצג שיצר כלפי הצד שכנגד, אם האחרון הסתמך עליו באופן סביר ובתום לב, ושינה עקב כך את מצבו לרעה". 43.לטענת המשיבים, כשל המבקש בהוכחת גרסתו העובדתית. זאת לאור העובדה, כי למעט עדותו המבוססת על עדות מפי השמועה בלבד, לא הציג המבקש בפני בית המשפט את גרסת אחיו סוהיל אשר לטובתו ניתן האשראי ואת גרסת אחיו ג'ריס, אשר ע"פ עדותו של עד הבנק מר עזאיזה חאלד, הוא זה אשר נטל את שטר תיקון המשכנתא לצורך מסירתו לאביו. בכך נמנע המבקש מהבאתן של עדויות רלוונטית, שהיה ביכולתו להביאן. יתר על כן, המבקש לא הביא כלל לעדות את אחיו ג'ריס, אך הציג את תצהירו של סוהיל, אשר הוגש בת.א 1159/02 בש"א 2518/02 בתמיכה לבקשת אביו המנוח להוצאת צוו מניעה זמני כנגד בנק הפועלים סניף נצרת. תצהירו זה של סוהיל הינו תצהיר לאקוני חסר כל פרטים השופכים אור על הפרשה. בסעיף 2 לתצהירו הצהיר כך: "אני מצהיר ומאשר בזאת כי מעולם לא ביקשתי מאבי לחתום לי על שטר משכנתא להבטחת חובותי לבנק הפועלים סניף נצרת . ואילו בסעיף 3 לתצהירו הצהיר כי" לפי מיטב ידעתי והבנתי אבי חתם על שטר משכנתא להבטחת חובות מחלבת הצפון בע"מ, ג'ריס אבו חנין ומוסא אבו חנין ומעולם לא חתם על שטר משכנתא להבטחת חובותי לבנק הפועלים". יתכן, וניתן היה לבסס על תצהיר זה גרסה כלשהיא, לו היה סוהיל מתייצב בבית המשפט וחושף עצמו לחקירה שכנגד על גירסה זו. אך כאמור, סוהיל לא הובא לעדות, כך שתצהירו זה חסר כל נפקות. 44. כאמור, דרישת בנק הפועלים למימוש המשכנתא הינה בשל חובותיו של סוהיל. כאמור, סוהיל וג'ריס היו מעורבים במעשה הרחבת המשכנתא גם ביחס לחובות אלה. תמהני אם כך מדוע לא טרח המבקש להביא לעדות את סוהיל וג'ריס, אשר יכלו להסביר מי חתם על התיקון לשטר המשכנתא ואם החתימה אינה של אביהם המנוח, אזי מי חתם על שטר זה. כן יכלו הם להסביר הכיצד זה קיבל סוהיל אשראי בהסתמך על תיקון זה של המשכנתא, אם הוא עצמו טוען כי אביו אינו חתום על השטר, בעטיו קיבל כספים בסכומי עתק. בכך אף יש לראות משום העלאת טענה בלתי הוגנת מצד המבקש, היודע כי אחיו קיבל אשראי בהסתמך על שטר זה. [ע"א 46/77 בוכוולד נ' בנק דיסקונט, לג [1] 715, 730 [1970]. 45.לענין זה, מקובלת עלי טענת המשיבים, לפיה יש להחיל לחובת המבקש את החזקה בדבר הימנעות מהבאת עדים רלוונטים לתמיכה בטענותיו.יפים לעניין זה הדברים שנאמרו על ידי כבוד השופטת ע' ארבל בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, תק-על 2006(4), 64 , 81 (2006): "כלל ידוע הוא, כי אי הבאתו של עד רלבנטי יוצרת הנחה (הניתנת לסתירה) כי אילו הושמע העד היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב והסיבה לאי הבאתו היא החשש של בעל הדין מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. בכך ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה (ראו: יעקב קדמי על הראיות (חלק שלישי, 2003) 1649-1659 והאסמכתאות שם). עד נחשב רלבנטי לגרסת בעל דין מקום בו קיימת ציפייה הגיונית ומתבקשת בנסיבות המקרה כי בעל הדין ישמיע את העד המסוים לשם גילוי האמת וחקר העובדות כפי שאותו בעל-דין טוען להן (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 659 (1991))". י"א. הפרת חובת נאמנות 46.בטרם אחתום פסק דין זה, אתייחס עוד לטענת המבקש כי הבנק הפר את חובת הנאמנות הרובצת לפתחו. חובת הנאמנות שבנק חב ללקוחותיו (והן למי שאינם לקוחותיו אך הושוו להם מכוח הוראות החוק) באה לידי ביטוי בפסיקה חדשות לבקרים וקיומה אינו מוטל בספק (ראו: ע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' נתן צבאח ואח', פ"ד מח (2) 573; ע"א 4602/97 רדאל (אשדוד 88) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נג (2) 577, 596). אלא מאי? משדחיתי את טענת המבקש, לפיה חתימת אביו המנוח על שטרי המשכנתא זוייפה ולא אומתה כדין, או כי הוא לא הבין את משמעות העסקה עליה חתם, ולאור העובדה כי טענות המשיבים לא נסתרו, הרי שלא נותר דבר מטרוניית המבקש כלפי הבנק. משכך, נשמט גם היסוד לטענת המבקש, כי הבנק פעל בניגוד לחובות הנאמנות המוטלות עליו. י"ב 46.בטרם אסיים, עלי להביע תרעומת על משיבה 4, אשר צירפה לסיכומיה מוצגים שלא הוגשו במהלך הדיון, ובניגוד להלכה המקובלת. באה העת כי בעלי הדין יפנימו את ההלכה הברורה בסוגיה זו, ויחדלו ממנהג בלתי ראוי זה. (ראה ע"א 5080/90, קפלן נ' מנהל מס רכוש, פ"ד מו (4) 561 [1992]). עובדה זו הובאה על ידי בחשבון בעת פסיקת הוצאות המשפט. סוף דבר: 47. נוכח האמור, אין לי אלא לקבוע כי המבקש כשל בהוכחת העובדות עליהן נשענת תביעתו, מכאן - דין הבקשה להדחות. המבקש ישא בהוצאות משיבים 1+3 בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ והוצאות משיב 4 בסך 6,000 ₪. לכל הסכומים האמורים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. אימות חתימהמסמכיםמקרקעיןרישום מקרקעין