1. האם התפטרה הגברת דרור ג'וליה (להלן: "התובעת") מעבודתה אצל הגברת גרנית פילץ שרית (להלן: "הנתבעת") בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים? זוהי השאלה העומדת במוקד הדיון שלפנינו. העובדות הדרושות לעניין: 2. התובעת, ילידת שנת 1935 אצל עבדה אצל הנתבעת מחודש ספטמבר 1998 ועד לחודש אוגוסט 2007, למעט התקופה שבין דצמבר 1998 ליוני 1999, בהם נעדרה מעבודתה עקב תאונת עבודה. 3. ביום 16/07/08 מסרה התובעת לנתבעת הודעה בכתב בדבר התפטרותה (להלן: "סיום העבודה") בה הבהירה כי מתפטרת היא מעבודתה על רקע מצבה הבריאותי. 4. ביום 15/08/07 הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים. טענות התובעת: 5. לאור מצבה הבריאותי, לא עלה בידי התובעת להמשיך בעבודתה אצל הנתבעת. עוד ציינה התובעת כי העבודה בבית הנתבעת היתה קשה נוכח מבנה הבית אשר כלל שלוש קומות ומדרגות רבות. במסגרת העבודה נדרשה לעמידה ממושכת תוך ביצוע עבודות ניקיון, כביסה, גיהוץ, בישול, ניקוי מקררים, ניקוי תנורים וטיפול בארבעה חתולים ושלושה כלבים, אשר האכלתם הייתה ממוקמים בעליית הגג. 6. בנוסף, טענה התובעת כי במכתב סיום העבודה ביקשה כי ישולמו פיצויי הפיטורים המגיעים לה מכח הדין נוכח התפטרותה עקב מצבה הבריאותי. בתגובה ביקשה הנתבעת כי תמציא אישורים רפואיים המצדיקים התפטרותה. 7. לאור בקשת הנתבעת פנתה התובעת לרופא אורטופד אשר הכין חוות דעת אודות מצבה הבריאותי באוגוסט 07. בנוסף, פנתה התובעת לרופא תעסוקתי אשר על פי חוות דעתו אינה מסוגלת להמשיך בעבודתה נוכח מצבה הבריאותי. 8. לסיום טענה התובעת כי לאחר שהוצגו בפני הנתבעת האישורים הרפואיים הדרושים, לא נענתה לבקשותיה החוזרות ונשנות לקבלת זכויותיה על פי הדין. 9. לאור האמור לעיל, תבעה התובעת פיצויי פיטורים בסך של 20,925 ₪, בצירוף פיצוי הלנת פיצויי פיטורים. טענות הנתבעת: 10. התובעת לא התפטרה מעבודתה בשל "החמרה במצבה הבריאותי". הטענה נטענה והועלתה בדיעבד. 11. לחלופין נטען כי הנתבעת היתה נכונה להתאים את דרישות המשרה ליכולות התובעת, כך שעבודתה תתמקד בהכנת ארוחת הצהריים וקבלת הילדים מהמסגרות הלימודיות אולם, התובעת סירבה להמשיך לעבוד. 12. תחילה הועסקה התובעת במקביל לעובדת אחרת אשר עבדה בבית הנתבעת כאופר. בתקופה זו הועסקה התובעת רק בעבודות בית קלות בין השעות 12:00 ו-15:00. במהלכן קיבלה את פני הילדים מבית הספר והכינה ארוחת הצהריים, מבלי שנדרשה לנקות או לשטוף כלים. 13. מחודש ספטמבר 2004 ואילך כאשר סיימה האופר עבודתה החלה התובעת לבצע עבודות בית קלות דוגמת סידור מיטות, כביסה, גיהוץ, שאיבת אבק, שעה שהניקיון היסודי נעשה על ידי מנקה. 14. התובעת מעולם לא התלוננה אודות מצב בריאותי לקוי אולם במהלך שנות עבודתה הלינה על עייפות וכאבים שונים. 15. בנוסף הכחישה הנתבעת כי דרשה מהתובעת לפנות לרופא. עוד נטען כי מהאישורים הרפואיים עולה כי פניית התובע נעשתה רק לאחר תום עבודתה אצל הנתבעת. 16. לסיום טענה הנתבעת כי התובעת סיימה עבודתה לצורך עבודה אחרת אשר עיקרה בהכנת תבשילים ומכירתם. דיון והכרעה: המסגרת הנורמטיבית: 17. סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן: "החוק"), הנמצא במוקד הדיון שלפנינו קובע כדלקמן: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות- רואים לעניין פיצויי- פיטורים את התפטרותו כפיטורים". 18. ההלכה הפסוקה אשר דנה בסעיף זה קבעה כי "עובד המתפטר לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, צריך שיודיע על סיבת ההתפטרות עם התפטרותו, על מנת לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה ולהשפיע על 'שאר הנסיבות', כך שלא תהא סיבה מספקת להתפטרות". (דב"ע לג/2-3, חיים זילבר נ' גלוביס בע"מ, פד"ע ד 153). 19. עוד נקבע כי ייתכנו מקרים בהם המצב הבריאותי לכשעצמו יביא לכך שתהא סיבה "מספקת להתפטרות" - הכל תלוי בליקוי בבריאות ובאפשרויות ההתאמה הקיימות במקום העבודה למצבו הבריאותי של העובד (ע"ע 347/03, וואינה אופרשיאן נ' מונדי שירותי כוח אדם בע"מ ואח', לא פורסם). 20. עתה לאחר שבחנו את ההלכות בעניין נפנה לבחינת המקרה שלפנינו. אין חולק כי ביום 16.7.07 מסרה התובעת לנתבעת מכתב בו נכתבו הדברים הבאים: "לכבוד גרניט שרה שלום רב, "סיום עבודה הנני מבקשת להודיע כי עקב גילי ובריאותי - אין באפשרותי לעבוד. אסיים את עבודתי ב-15.8.2007. מאחר והנני בגיל פרישה- הנני זכאית לפיצויי פרישה. אודה לך אם תכיני את כל הסכומים שעומדים לזכותי: פיצוים, הבראה וחופש. בתודה ג'וליה דרור". 21. הנה כי כן התובעת הודיעה לנתבעת באופן מפורש דבר רצונה להתפטר על רקע מצבה הבריאותי וזאת כחודש לפני סיום עבודתה. משהתובעת הבהירה הסיבה לפיטוריה יש לבחון האם לאתר מכתב סיום העבודה הוצעה לתובעת משרה התואמת מגבלותיה? 22. בעניין זה הצהירה התובעת כי לאחר מתן המכתב, הציעה לנתבעת להמשיך בעבודתה לפרק זמן נוסף, עד אשר תמצא עוזרת בית חלופית. הנתבעת השיבה כי יש לה עוזרת בית אשר עובדת איתה. בנוסף, לא הוצעה לתובעת עבודה אחרת או קלה יותר (סעיף 10 לתצהיר התובעת). 23. מנגד, טענה הנתבעת כי לאחר שהודיעה התובעת על רצונה להתפטר, "שאלתי אם היא מוכנה להשאר לעבוד כמו שהיא עבדה לפני כן רק שלוש שעות היא אמרה לא. ואז היא שאלה אם אני רוצה שהיא תשאר עד שתהיה מחליפה ואני אמרתי שלא כי נעלבתי." (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 10-8). 24. מהאמור לעיל עולה כי גם לגישת הנתבעת התובעת הודיעה כי בכוונתה להתפטר לאור האמור בהודעת התפטרותה קרי, מצבה הבריאותי. כמו כן, מעדות התובעת עולה כי חפצה להשאר ולעבוד עד למציאת מחליפה. משהנתבעת חשה פגועה מהודעת התובעת, לא נאותה לכך. מסקנת הדברים היא כי בפועל עם הודעת התובעת בדבר חוסר יכולתה להמשיך ולעבוד לא הוצעה הצעה כלשהי התואמת מגבלותיה הרפואית. 25. אשר לאישורים הרפואיים, טענה הנתבעת כי לא דרשה מהתובעת המצאת אישורים אלה (סעיף 25 לתצהיר הנתבעת). אולם, מחומר הראיות עולה תמונה אחרת. התובעת הציגה אישור רפואי מחודש אוגוסט (ת/2) אשר הודפס סמוך למסירת מכתב סיום העבודה. כן הציגה התובעת מכתב (ת/3) בו נרשם מפורשות על ידי הרופא המטפל כי יש להתייעץ עם רופא תעסוקתי "לפי דבריה רק אישור של החמרה בריאותית יאפשר לה לקבל פיצויים מידי המעבידה שלה...". הנה כי כן, "בזמן אמת" במהלך ביקורה ביום 20/08/07 הבהירה התובעת כי אישור הרופא התעסוקתי דרוש למעסיקה קרי, לנתבעת. מסמך אותנטי זה אשר ניתן טרם הגשת התביעה תומך ומחזק את גרסת התובעת כי נדרשה להציג אישור מרופא תעסוקתי. שאלמלא כן, מדוע דרוש לה אישור מסוג זה? 26. לאור האמור לעיל אין בידינו לקבל טענת הנתבעת כי לא דרשה אישור רפואי שאלמלא כן, לא הייתה התובעת טורחת לפנות לקבלת האישור.יתרה מכך, לא הייתה פונה לרופא תעסוקתי מגוללת סיפור המעשה בפניו ומבהירה כי לצורך תשלום הפיצויים נדרש האישור. לפיכך, בשים לב לעדות התובעת אשר הייתה אמינה ומהימנה עלינו קובעים אנו כי הנתבעת ידעה הסיבה בעטיה ביקשה התובעת לסיים עבודתה הנעוצה במצבה הבריאותי,לכן דרשה אישורים רפואיים. 27. אשר לטענת הנתבעת כי האישורים הרפואיים הוצגו בדיעבד נבהיר כי עובד אינו חייב להצטייד בתעודה רפואית לפני התפטרותו. אם מתברר לעובד לאחר מכן שעל מנת להשיג פיצויי פיטורים דורשים ממנו תעודה רפואית, הוא רשאי להגישה אז, בתנאי כמובן שהתעודה תאשר כי בזמן ההתפטרות מצב בריאותו היה כזה שהצדיק את התפטרותו (דב"ע ל/17-3, שרה רפפורט נ' שושנה אסולין, פד"ע ב 25). 28. במקרה שלפנינו, הנתבעת דרשה תעודה רפואית רק לאחר שנמסר מכתב סיום העבודה. בנוסף, מצאנו כי התעודה הרפואית הראשונה ניתנה סמוך לסיום עבודת התובעת בה נקבע מפורשות כי התובעת אינה יכולה להמשיך ולעסוק בעבודתה. אישור הרופא התעסוקתי ניתן כעבור חודשיים, תקופה סמוכה לטענותיה בדבר מצבה הרפואי בעטיו ביקשה לסיים עבודתה. 29. זאת ועוד, גם אם נכונה טענת הנתבעת כי התובעת החלה לעבוד במקביל כמבשלת (סעיף 19 לתצהיר הנתבעת) טענה אשר כלל לא הוכחה, אין בכך כדי לסייע לנתבעת. ההלכה הפסוקה קבעה כי ייתכן מצב בו עובד מתפטר מעבודה במקום עבודה מסוים לרגל מצב בריאותו הלקוי, אך מבקש למצוא לעצמו עבודה אחרת או תעסוקה אחרת המתאימים למצב בריאותו ולא יהיה בכך כדי לפגוע ב"הצדקה" להפסקת עבודתו הקודמת. (דב"ע 98/48-0, יפית גיסין נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לב 130). 30. תוצאת הדברים היא כי ככל שהחלה התובעת לעסוק בבישול אין בכך כדי לפגוע בתביעתה. עבודה זו שונה מיתר עבודות הבית אותן ביצעה וממילא כלל לא הוכח ביצוע העבודה הנטענת והיקפה. 31. משסבורים אנו כי התובעת סיימה עבודתה על רקע מצבה הרפואי; נוכח האישורים הרפואיים הסמוכים להתפטרותה והתומכים בטענתה; משלא הוצעה לתובעת הצעת עבודה אחרת התואמת מגבלותיה,זכאית היא לתשלום פיצוי פיטורים. שעה שלא הוצג תחשיב חלופי לחישוב התובעת, מקבלים אנו את תביעתה במלואה. 32. לאור האמור לעיל זכאית התובעת לסך של 20,925 ₪ בגין פיצויי פיטורים. משנפלה מחלוקת אמיתית וכנה בין הצדדים אודות שאלת חובת תשלום פיצויי הפיטורים, יופחת סכום פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים ויעמוד על הפרשי ריבית והצמדה כחוק בלבד. סוף דבר: 33. התביעה מתקבלת במלואה. הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום מהיום סך של 20,925 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום פיטוריה (15.8.07) ועד לתשלום המלא בפועל. היה ולא ישולם הסכום תוך המועד הנקוב לעיל יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. 34. הנתבעת תישא בהוצאות שכ"ט עו"ד התובעת בסך של 3,500 ₪ אשר ישולמו תוך המועד הנקוב לעיל. בהתאם להוראת תקנה 512 ג' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984,אשר תוקנה ביום 7.9.10 ונכנסה לתוקפה ביום 7.10.10 לא יתווסף לשכר טרחת עוה"ד סכום מס ערך מוסף. התפטרות