##האם ניתן להגיש תביעה אזרחית נגררת לפלילים ללא חוות דעת רפואית ?## תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי בעל דין שרוצה להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין... אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו. ברירת המחדל, על פי הרישא של התקנה קובעת, כי חוות דעת כאמור תצורף לכתב התביעה. יחד עם זאת יכול בית המשפט לפטור את המבקשת מהגשתה של חוות הדעת- מטעמים מיוחדים שירשמו. מקום שלא מילא בעל דין את חובתו על פי האמור בתקנה הנ"ל אין המשמעות, כי כתב תביעתו פסול הוא, אלא תקנה 137 לתקנות קובעת, כי - "(א) בעל דין שלא עשה כאמור בתקנה 127 או בתקנה 128(ב) ולא פטר אותו בית המשפט או הרשם מכך, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של עניין שברפואה מטעמו לעניין הנדון". בנוסף תקנה 522 לתקנות קובעת, כי - "(א) מצהיר בהליך עיקרי או בעל דין שמסר תצהיר בהליך ביניים, יתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא אם כן הודיע בעל הדין שכנגד בהודעה בכתב לבית המשפט ולכל בעלי הדין, שהוא מוותר על חקירתו של המצהיר. (ב) רצה בעל דין לחקור חקירה שכנגד מצהיר שאיננו בעל דין בהליך ביניים, יודיע על כך לבעל הדין שהגיש את התצהיר וידרוש את התייצבותו של המצהיר לשם חקירה שכנגד בשעת הדיון;....". הנטל להוכיח את מצבו הכלכלי של המבקש מוטל על כתפיו. ##להלן החלטה בנושא בקשה לקבלת פטור מהגשת חוות דעת רפואית בתביעה אזרחית נגררת לפלילים:## 1. המשיב הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק פ.ח. 912/01 בביצוע עבירות של ניסיון לאינוס ואינוס לפי סעיפים 345(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1) וסעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וכן עבירה לפי סעיף 345(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק. בית משפט המחוזי בהרכב השופטים בראשות הח"מ וכב' השופטים נ. הנדל ור. יפה-כ"ץ דן אותו ל 6 שנות מאסר לריצוי בפועל, שתי שנות מאסר לריצוי על תנאי ופיצוי בסך 25,000 ₪. 2. ביום 14.09.04 הוגשה תביעה אזרחית נגררת כנגד המשיב– תיק א. 3240/04, על ידי המתלוננת בתיק הפלילי הנ"ל. 3. לתביעה זו לא צורפה חוות דעת מומחה רפואי כנדרש בתקנות. 4. ביום 18.04.05 הגישה המבקשת בקשה לפטור אותה מלצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתה ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט – בש"א 4226/05. לדברי ב"כ המבקשת אין באפשרותה הכלכלית לממן חוות דעת רפואית זו. כמו כן טוען בא כוח המבקשת, כי תביעה אזרחית נגררת מטבעה להיות יעילה וקצרה מתביעה נזיקית אחרת ועל כן מן הראוי, כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו וזאת אף לאור העובדה, כי כאשר מדובר במומחה מתחום הפסיכיאטריה "יש לסוג המומחה ולאמון שבית המשפט רוחש לו" חשיבות רבה. 5. ביום 14.09.05 הגישה המבקשת בקשה לתיקון הבקשה לפטור את המבקשת מצרוף חוות דעת רפואית – בש"א 5504/05 וזאת לאור העובדה שנתקבל לידיה תיקה הרפואי הצבאי וממנו ניתן ללמוד על מצבה הנפשי, אשר בגינו שוחררה משירותה הצבאי. 6. ב"כ המשיב טוען, כי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מחייבת צרופה של חוות דעת מומחה לכתב התביעה. כתב תביעה שלא הוגש כאמור יש בו פסול, כמו כן גם הבקשה לפטור את המבקשת מהגשת חוות דעת רפואית הוגשה שלא כדין וזאת בשל אי צרוף תצהיר המוכיח את ניסיונות פנייתה לסיוע נפשי. ב"כ המשיב טוען, כי המבקשת השתהתה בהגשת הבקשה היות וכל האמור בה היה ידוע למבקשת במועד הגשת התביעה עצמה. עוד מוסיף, כי המבקשת לא הצליחה להוכיח, כי קיימת בידיה ראיה על פגיעה נפשית בעקבות המקרה , כגון: תסקיר סעד המעיד על מצבה, אישור מקופ"ח המעיד על טיפולים, אישור מיועצת בית הספר על היותה במעקב אצלה וכן אישור מפסיכולוג אצלו טופלה לדבריה. לדבריו מקבלת המבקשת לחשבון הבנק שלה "כספים רבים במזומן, בהיקף גדול". המבקשת לא הציגה אישורים על חסכונות קיימים, קופות או קרנות שיש ברשותה וכי המבקשת לא הוכיחה מדוע אין באפשרותה להיעזר בקרובי משפחה. לטענתו המבקשת יכולה הייתה להגיש לבית המשפט חוות דעת מטעם פסיכולוג של קופת החולים, אצלו יכולה הייתה גם להיות מטופלת. 7. ראשית ולמען הסדר הטוב, אציין, כי אני מקבל את הבקשה לתיקון הבקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית וזאת לאור האמור בה והן לאור העובדה, כי ב"כ המשיב, שטען בפני בית המשפט לא העלה, כל התנגדות לבקשה לתיקון גופה. 8. תקנה 127 לתקנות קובעת - "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין... אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו". אקדים ואמר, כי הבקשה שהוגשה נתמכה בתצהירים הן של המבקשת והן של אימה וכן בנספחים לשם הוכחת מצבה הכלכלי של המבקשת ושל אמה. אני קובע, כי הבקשה לפטור את המבקשת מהגשת חוות דעת, לגופה, הוגשה כדין ולא נפל בה כל פגם דיוני. המבקשת הגישה תצהיר שלה ושל אמה וכן צרפה מסמכים, של חשבון הבנק שלה ושל אמה על מנת לתמוך את האמור בתצהיריה. ב"כ המשיב לא ביקש לחקור אותה ו/או את אמה על התצהירים שהוגשו ומכאן נותרה בפני בית המשפט גרסתה של המבקשת שלא עורערה. אכן המצב הראוי הוא, כי תוגש הבקשה עם הגשתו של כתב התביעה ולא לאחר מכן. על אף מחדלו זה של בא כוח המבקשת אינני מוצא לנכון, בנסיבות המקרה שבפני, לפסול את כתב התביעה. ייתכן ויש ממש בדברי ב"כ המשיב אשר הוצגו בתגובתו לבקשה, אך ב"כ המשיב לא טרח לחקור את המבקשת וללבן את המחלוקת בעניין והותיר את הדברים כמות שהם. אי לכך ושוב לאור נסיבות המקרה והמסמכים שצורפו לבקשה אני מוצא כי יש מקום לפטור את המבקשת מהגשת חוות דעת של מומחה רפואי. אי הגשת חוות הדעת הנדרשת לקיום הדיון בתביעתה של המבקשת ייתכן ויגרום נזק למבקשת בהוכחת הנזק הנפשי שייתכן ונגרם לה בעקבות האונס שבוצע בה על ידי המשיב. ברע"א 10251/02 אפריים כץ - חמים וטעים נ' דואני חנה ואח', פ"ד נז(1), 797 ,עמ' 799-800 נקבע, כי - "שילובן של תקנות 127 ו -130 מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת רפואית ולמנות בנסיבות מיוחדות מומחה ביוזמתו, וזאת אף ללא הגשת חוות דעת על ידי הצד המעוניין במינוי המומחה (השוו: רע"א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי, תק-על 76 (1)97). הדבר מתאפשר על ידי מתן פטור מהגשת חוות דעת מטעם הצדדים לפי תקנה 127, המשולב במינוי מומחה מטעם בית המשפט לפי תקנה 130" לעניין השיהוי בהגשת בקשתה של המבקשת והדרך בה הוגשה, מסכים אני כי ראוי היה לבצע זאת בהקדם האפשרי ואכן התרשלה המבקשת, אך בנסיבות המקרה אני סבור שמן הראוי לפטור את המבקשת מצרוף חוות דעת (לעניין זה ראה בר"ע 6098/92 זכאי נטלי, קטינה נגד מדינת ישראל ואח', פ"ד מז(3)). על פי האמור בתקנה 130 לתקנות, טענות הצדדים ונימוקי הבקשה ולאור כל האמור לעיל אני קובע, כי קיימים טעמים מיוחדים למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי, מטעם בית המשפט ללא שתוגש קודם לכן חוות דעת מטעם הצדדים בתחום זה. אי לזאת אני ממנה מומחה מטעם בית המשפט את ד"ר אלן (אהרון) פלשמן מרח' הדר 59, עומר, כמומחה מתחום הפסיכיאטריה לקביעת מצבה הרפואי/נפשי של המבקשת והשפעת התקיפה המינית שעברה, על ידי המשיב על מצבה זה. המומחה יבדוק את המבקשת ויגיש חוות דעת בתוך 90 יום מקבלת המינוי, כאשר בחוות דעתו יתייחס לקשר הסיבתי שבין מצבה של המבקשת, במידה וקיים, לבין מעשה המשיב בו הוא הורשע. הצדדים רשאים למסור למומחה כל מסמך רפואי, לרבות חוות דעת של מומחים אחרים. על פי האמור בתקנה 131 לתקנות אני קובע, כי שכרו של המומחה ישולם, בשלב זה, בחציו על ידי המבקשת ובחציו על ידי המשיב ובפסק הדין, בית המשפט יקבע מי מהצדדים ישא בהוצאות שכר טרחתו המלא של המומחה. כל אחד מן הצדדים יפקיד בקופת בית המשפט סך של 3,000 ₪ עבור שכר טרחתו של המומחה וזאת תוך שבוע ימים. המומחה לא יתחיל בעבודתו טרם שמזכירות בית המשפט תודיע כי הסכומים הופקדו. משפט פלילירפואהתביעה אזרחית נגררת לפליליםתביעה אזרחיתחוות דעתפטור מהגשת חוות דעת