בפני בית הדין תביעת התובעת לתשלום פיצויי פיטורים בלבד בעילה של התפטרות שדינה כפיטורים עקב גירושים על פי תקנה 12(ז) לתקנות פיצויי פיטורים(חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים),תשכ"ד-1964 (להלן :התקנות). התובעת חזרה בה במהלך הדיון מגרסתה ביחס לתקופת עבודתה כנטען בתצהירה ואישרה כי עבדה מ-12/03 עד 12/07. כמו כן חזרה בה התובעת במהלך הדיון מתביעתה לתשלום דמי הבראה ופדיון ימי חופשה לאחר שהנתבע הוכיח באמצעות יומני המשרד וכן תצלומי שיקים כי רכיבים אלו שולמו לתובעת. הנתבע טען כי הגרסה של התפטרות עקב גירושים אינה העילה האמיתית להתפטרותה וכי התפטרה בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים. את טענתו תמך בנספחים א' ו-ב' שכתבה התובעת. הנתבע ביקש לדחות את תביעתה לפיצויי פיטורים. כמו כן טען כי שילם דמי הבראה וימי חופשה וןטענתו זו ,כאמור התקבלה ע"י התובעת במהלך הדיון. העובדות התובעת עבדה אצל הנתבע מ-12/03 ועד 12/07 ועד בכלל. התובעת עבדה כמזכירה במשרדו. בתאריך לא ידוע כתבה התובעת לנתבע את המכתב נספח א' לתביעה. בתאריך 4.11.07 כתבה התובעת לנתבע את נספח ב' לתביעה. המחלוקת האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים? האם התקיים בה האמור בתקנה תקנה 12(ז) לתקנות פיצויי פיטורים(חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים),תשכ"ד-1964. התובעת חזרה בה מתביעתה להבראה ופדיון ימי חופשה. הכרעת הדין 1. התובעת עבדה מ - 12/03 עד 12/07. 2. על פי עדותה, התומכת בעדות הנתבע, חלה הנתבע עוד ביולי 2007 ונעדר ממשרדו עקב מחלתו. הנתבע הוא עו"ד והתובעת היתה מזכירתו היחידה בתקופות אלה לרבות תקופת מחלתו. 3. מנספח ב' לתביעה, מכתבה מיום 4.11.07, עולה כי היא מבקשת לעבור למקום חדש מתפטרת ומבקשת פיצויים. במכתב זה היא כותבת בשורה הראשונה: "בהמשך למכתבי אליך מיום 25.9.07 בדבר התפטרותי ובהמשך לבקשתך מיום 1.11.07 שאדחה את עזיבתי את המשרד עד לסוף 12.07, עקב חזרתך למשרד באופן מסודר. אני נעתרת לבקשתך, ואשאר עד 27.12.07 זאת עקב סידורי האחרונים בירושלים בהעברת הדירה ותחילת עבודתי במקום החדש (בתאריך 15.1.08), וכמו כן קבלת סכום הפיצויים באותו יום אחרון שלי במשרד..." (דגש שלי ש.ש.). 4. ממכתבה נספח ב' עולה כי מכתבה נספח א' נכתב ככל הנראה ב 25.9.07 (ראה גם עמ' 6 שו' 1) ובו נאמר "לאחרונה אני רואה כי אתם בקשיים גם עקב מצב בריאותו של אברהם. מאד נקשרתי למשרדכם ואליכם אך לצערי אין אפשרות לקידום בתפקידי אצלכם ולא בשכרי. אי לכך דברתי והתייעצתי עם בן זוגי כבר (עוד לפני כ-3 חודשים) והחלטנו שאעזוב את ירושלים ואעבור לגור עמו בגבעתיים, יחד עם זאת, חפשתי וקבלתי הצעת עבודה באזור זה עם קידום לעתיד בתפקיד בכיר. אני מאמינה שלא תקשו עלי קשיים להתקדם במעמדי ובשכרי. אי לכך אני מודיעה בכתב זה על התפטרותי מתפקידי אצלכם. על פי חוק אני אמורה להודיע לכם 30 יום לפני פרישתי אך אני מודיעה לכם 60 יום לפני פרישה זאת על מנת שיהיה אפשר לחפש פקידה חדשה ולהעביר את התפקיד ללא נזק אפשרי לי ולמשרדכם. אי לכך אבקשכם לסיים את חשבוני אצלכם עד סוף חודש נובמבר 2007 הכולל פיצויי פטורים על פי חוק עקב המרחק ועזיבת העיר... ". (דגש שלי ש.ש.). 5. ברור בעליל ממכתבה נספח א' כי התובעת התפטרה מרצונה כדי להתקדם בתפקיד ובשכר ולאור מצב בריאותו של הנתבע. במכתב זה אין מילה וחצי מילה על הצקה של הגרוש. יתר על כן, התברר ממכתב זה כי יש לה בן זוג חדש שעמו היא מתכוונת לגור. (עניין זה גם עלה בפרוטוקול עמ' 6 שו' 10, 11. וגם עמ' 7 שו' 16). מעדותה בפנינו עולה כי עברה לגור בגבעתיים עם בן זוג ואחר כך עברה לתל אביב כשנפרדה ממנו. דהיינו התובעת לא עברה עקב גירושיה וגם לא עקב הצקת בן הזוג, גרסה שלא עלתה בתצהירה הראשון מיום 25.8.08, אלא עלתה רק בתצהיר המשלים אחרי הגשת כתבי הטענות והתצהיר של הנתבע ביום 15.3.09. לטעמנו יש בכך הרחבת חזית. אולם, גם לגופו של עניין הצליח הנתבע בחקירתה הנגדית להוכיח כי עברה להתגורר עם בן זוג חדש בגבעתיים. הדבר בא לידי ביטוי בנספח א' לתביעתה. למעשה, ממכתב זה עולה כי היא חפצה להתפטר עוד שלשה חודשים לפני ספטמבר, מטעמיה שלה. זאת ועוד, היא אשרה את גרסתו כי לבקשתו נשארה לעבוד עוד תקופה (עמ' 5 סיפא). כך שאין בין מועד התפטרותה ועילת התפטרותה לכאורה עקב גירושין דבר וחצי דבר. לאור האמור אין מקום להכיל את תקנת 12 הנ"ל המתייחסת להתפטרות של עובד "אם התפטר מעבודתו עקב גירושיו העתיק מקום מגוריו ישוב בישראל המרוחק 40 ק"מ לפחות..., ובלבד שגר בישוב כאמור ששה חודשים לפחות;... ". 6. אין לקבל טענתה לתחולת סעיף זה גם מהטעם שהתובעת התגרשה על פי תעודת הגירושין שהוגשה לתיק ביום 9.11.06. אולם, את מכתב ההתפטרות הגישה רק כשנה אחר כך בספטמבר 2007 והתפטרה בפועל בדצמ' 2007. כך שגם לוח הזמנים לא מצביע על מעבר בשל הגירושין, ומנתק את הקשר הסיבתי שלא הוכח. זאת ועוד, התובעת לא התגוררה במקום אליו עברה ששה חודשים, שכן מעדותה עברה לגבעתיים ולאחר חודש עברה לתל אביב (עמ' 7 שו' 16). דהיינו, גם לא מתמלא התנאי בתקנה של מגורים ששה חודשים לפחות בישוב אליו עברה. 7. מנגד, התברר כי גרסתו של הנתבע בתצהיריו נמצאה נכונה ואף נתמכה בעדות התובעת שאישרה כי ידעה שהוא מאושפז עקב מחלתו (עמ' 4 שו' 3 מהסוף ושורה אחרונה עמ' 5 שו' 10), וחרף זאת בקשה לעזוב במהלך מחלתו. התובעת אשרה את גרסתו גם בכך שאישרה את נוסח מכתביה נספח א' וב' ואת תוכנם (עמ' 5 שו' 12,13 וכן שו' 20,21 ו 23). 8. העולה מכל האמור לעיל הוא כי התובעת התפטרה, מרצונה, עקב עילות שאינן מעוגנות בחוק או בתקנות כעילות המזכות בפיצויי פיטורים. הנתבע הוכיח כי לא עילת הגירושין היא הסיבה להתפטרות ועל כן לא חלה תקנה 12 כדלעיל. 9. התביעה כולה נדחית. התביעה לדמי הבראה ופדיון ימי חופשה נדחית עקב העובדה שהתובעת חזרה בה משהוכח שהסכומים שולמו. התביעה לפיצויי פטורים נדחית לגופה מאחר והתובעת לא הרימה את נטל ההוכחה, המוטל עליה, בדבר התפטרות שדינה כפיטורים. מנגד הוכיח הנתבע כי נסיבות התפטרותה לא היו עקב גירושין וכי לא עמדה גם בתנאים נוספים כדרישת התקנה כגון תקופת המגורים. 10. לאחר התלבטות בשאלת ההוצאות ושכ"ט שבקש הנתבע, ולנוכח הריונה של התובעת וכן התנהלות בא כוחה אשר חזר בו מרכיבי התביעה עוד במהלך הדיון, מצאנו כי כל צד ישא בהוצאותיו. פיטוריםהתפטרות